עגלה עם סוסה לקחה אותי לבזק

 

בימים אלו, אחרי הרבה שנים כלקוח של חברות הכבלים, החלטתי לעבור לקומבינציה הנגדית: טלוויזיה בלווין ואינטרנט ב-ADSL. בצירוף מקרים שיכול היה להיחשב תמוה, אם לא היה מתרחש אחת לשבועיים שלושה, איך שפתחתי קובץ חדש כדי לכתוב לכם על זה, נפלו לי הכבלים. חלק מכם בוודאי מכיר את זה: הודעת שגיאה על מסך הטלוויזיה (הממליצה לבדוק את החיבור לקיר, אולי כדי שלא נחבוט בתסכול בממיר), ונורות החיבור במודם האינטרנט של הכבלים – שלא לומר החיבור עצמו – מפסיקות לעבוד. לפני שלושה שבועות זו הייתה תקלה שנמשכה שלוש שעות. הפעם – במהלך כתיבת הפסקה הזו, כאמור – העסק הסתדר תוך שלוש דקות. לא נעים, לא נורא? בהחלט לא קביל.

אסייג מראש: זה לא שבבזק וביס יושבים צדיקים, המספקים שירות באיכות כה מרהיבה ומשופרת שאין מה לדבר על תחרות. רמת האכפתיות מאיתנו של שני המונופולים הגדולים, השמנמנים וערלי הלב הנתונים בתחרות, שואפת לזו שיש לדונאלד ראמספלד כלפי אזרחי עיראק: ההצהרות יפות, אבל אין מים בברזים.

האם זו רק איכות הטלוויזיה בלווין לעומת זו שבכבלים שגרמה לי לוותר עליהם? ואולי איכות החיבור הבעייתית של הכבלים (מספיק שמסתכלים על הכבל של המודם קצת עקום והוא מאבד סינק והרשת נופלת. זה לפחות מה שטענו חמישה טכנאים רצוף משך חודש, עד ששכנעתי אותם שפשוט יחליפו את הגוד-דאם מודם)? לא ולא. החלטתי לעבור אחרי קמפיין הרשת האחרון של האינטרנט המהיר בכבלים.

תשדיר הטלוויזיה היה חביב ויותר מכך – אתה רוצה לגלוש כמו מעפן בים המזוהם של תל אביב לצלילי "עגלה עם סוסה", או כמו באמריקה עם גלי הענק? רק שאז הופיעה פרסומת האינטרנט של הכבלים, שבתחרות ראש מול ראש עם הפרסומת הזדונית של "מגזין אוביקטיבי" הצליחה לקחת, ולו רק בגלל שהיא לא רק גסת רוח, פולשנית ומטרידה בסטנדרטים שלא היכרנו, אלא שהיא גם מטומטמת.

בטח נתקלתם כבר בתפלצת: אתם גולשים באינטרנט העברי באמצע הלילה, ופתאום מתחיל להתנגן, בווליום רב, שיר הילדים העתיק "עגלה עם סוסה". חיפוש מהיר בין חלונות הדפדפן הפתוחים מגלה פרסומת צפה וזוחלת של עגלה עם סוסה בתחתית המסך. ה-"X" לסגירה מופיע מצידה הימני, רק אחרי שהעגלה התקדמה למרכז המסך, תוך שהיא מצליחה להעיר את כל הבית בשמחה וששון.

עכשיו, שלא יובן לא נכון. אני לא טהרן וצדקן המוחה נגד מסחור הרשת. אני בעד כל דבר שיתמוך באינטרנט הישראלי. ומאחר ואותה תפיסה של "אינטרנט בתשלום" נסעה לה מכאן יחד עם מנכל MSN לשעבר שקידם אותה (בעיקר בראיונות בעיתונות), נראה שאין ברירה ונגזר עלינו לקבל תוכן איכותי בחינם – יחד עם פרסומות שלעתים מטרידות.

רק שהפרסומת הזו של חברות הכבלים לא סתם הטרידה. היא הייתה זדונית. היא נתנה לך לחכות נצח ארוך ובלתי נגמר עד שהאיקס הופיע, והכל כדי שבשתיים וחצי בלילה תיזכר בליפא העגלון. כשקולגות כתבו במעריב במחאה על הפרסומת, הזדרזו יוצריה, משרד הפרסום האינטראקטיבי Y&R ישראל, לטעון כנגדם "מדוע לא ביקשתם מאתנו תגובה". נעזוב את נושא לימוד אתיקה עיתונאית מפרסומאים (עניין המזכיר במופרכותו את מיליוני הקתולים בעולם, הלומדים על מין מאנשים המצהירים על פרישות), ואענה להם כאן ועכשיו למה לא חלמתי לבקש מהם תגובה על ביקורת: אני לא זוכר שהם ביקשו ממני תגובה בשתיים וחצי לפנות בוקר, כשהשתלטו על המוסיקה שהמחשב שלי ניגן מיקס מזעזע של "עגלה עם סוסה", שאי אפשר היה לעצור בשום דרך בלי לסגור את הדפדפן.

אז מה עושים? לרגל מעבר לדירה חדשה, שכמובן מקל על החלטות פרוצדורליות כאלו, החלטתי פשוט להתנתק מהם. לעבור לטלוויזיה בלווין ולאינטרנט מהיר של בזק ב-ADSL. וכדי שהחגיגה תהיה שלמה, להלן הודעה למנהלי חברות הכבלים: לקוח שלכם במשך עשור עובר עכשיו למתחרים שלכם לא בגלל כל הסיבות האחרות שמגיע לכם, אלא רק בגלל הדרך בה הפכה הפרסומת החביבה שלכם מהטלוויזיה לפשע כנגד האנושות הגולשת.

ובפעם הבאה שמשרד Y&R יספר לכם איך הוא זכה בכל כך הרבה פרסים בתחרות "קקטוס הזהב" השנתית של הפרסומאים (והוא המשרד המוביל השנה בתחום האינטראקטיב), תוכלו לספר לו איך הפסדתם בגללו לקוח שעשר שנים שילם לכם, לפעמים בשמחה ולפעמים בעצב, כמו פראייר. וזה לא בגלל יצפאן, ולא בגלל גיא פינס, וגם לא בגלל חמשת הביקורים של הטכנאי: זה רק בגלל פרסומת האינטרנט הזו. איך אומר ליפא העגלון? קצת פחות זה קצת יותר, צריך למתוח המושכה והופ – לקחת חזרה. אז לקחתי.

אה, ולמה הפרסומת לא רק מעצבנת אלא גם מטומטמת? כי שידרו לי אותה בשתיים וחצי לפנות בוקר בעודי מחובר לאינטרנט המהיר… בכבלים. לייק, הלו?

 

(Net מגזין, מאי 2003 © לתגובות לחצו כאן)

 

מודעות פרסומת
Both comments and trackbacks are currently closed.
%d בלוגרים אהבו את זה: