עידן הפס הצר

 

מנגנון הדיכוי הגברי, טוענות הפמיניסטיות, גורם לנשים להתעסק מסביב לשעון וללא הרף בהופעתן החיצונית. מחד, מה רע? אתן משקיעות, ועוד בשבילנו. מאידך, נאור והומני ככל שיהיה, הכיבוש האסתטי הזה הופך אתכן למטורללות לחלוטין. רוב הזמן מתנהל מנגנון החושך בנחת מחוץ לטווח המצפון הזכרי הרגיש: אתן מתמרחות בקרמים, קונות בגדי מותגים ומנהלות טקסים משונים, ולמעט נפיחה אקראית פה ושם, אין סיבה לחשוד שאתן לא ככה מהטבע, מושלמות ורעננות, אביביות וחלקות רגליים.

 

טרנד ותיק שחזר לאחרונה לעיר, מאיים להרים את מכסה המנוע מעל ההסכמה שבשתיקה. יותר ויותר בחורות קוצצות, מסדרות או אף מגלחות לחלוטין את שיער הערווה. מספרה מיוחדת נפתחה לעניין, שמות של קוסמטיקאיות מיומנות עוברים מפה לאוזן, ולא רחוק היום שבו תל אביביות מעודכנות במיוחד יבקשו מ"התולשת" לשרטט בעדינות את הלוגו של לואי ויטון מעל הנרתיק.

 

אם עד עכשיו נשארו ענייני הטיפוח והחן הנשי מחוץ לטווח המודעות שלנו (גבות? אתן עושות גבות? באמת? כבר שנים? מעניין מאוד), הרי שעכשיו, כשהאמת הדוקרנית מוטחת בפרצופנו, אין דרך להימלט מהסוגיה. שלוש פריזורות נפוצות בעיר: המראה המדולל, כלומר הפחתה של מסת השיער ללא שינויים עיצובים למעט משהו המכונה "קו הביקיני". "ברזיליאן", פס צר ואויב, מוהיקן על גבעת ונוס (ידוע גם כ"כוס-מוסוליני" על שם שפמפמו של הרודן האיטלקי) והזוועה הגדולה מכולן – ספיחס מלא.

 

עידן הפס הצר לאשה הגיע, כמובן, מהאסתטיקה של סרטי הפורנו של השנים האחרונות. כמו אלמנטים נוספים באופנה ובתרבות המועדונים, הוויתור על צורת המשולש – הנוחה, הידידותית והעוזרת מאוד לכוון בתנאי סער – לטובת הפס החד והברור היא מסימני העידן הפוסט מודרני. נותרה רק השאלה מדוע, אם כבר החלטתן להתחבר לדמות כוכבנית הפורנו, הלכתן על הרמה השטחית והחיצונית במקום ללמוד, למשל, להיזהר עם השיניים.

 

הספיחס המלא מיועד למחפשות הפדופילים. ויתור על כל דבר מאיים, בוגר ובחירה במראה חשוף, פגיע וילדי. לא, זה לא כזה קינקי ושובבי, זה בעיקר מכוער. ללא הכיסוי הרך ממעל, הקפלים הנעימים דומים יותר מדי לפצע, ומעוררים בעיקר את הרצון לזעוק "חובש!". בנות, זה סקסי כמו תחבושת אישית, ואתן לא באמת רוצות שהגן המטופח שלכן יעורר אסוציאציות של הקרב על רמאללה, נכון?

 

סכינים רבות נשחקו בערוות מאז הימים התמימים של פעם, עת שרו בתנועות הנוער את השיר החביב "למה יש לזין כובע / למה יש לכוס זקן". נשים אמיתיות, ולו גם מעט עבדקניות, הועלמו על ידי המכבש האופנתי, שכבר הספיק להפוך את מבנה הגוף הגרום של נער המקהלה הכנוע, לאידיאל הנשי החדש. ובכל זאת ראוי להעיר – לטובת קירוב הלבבות והדיאלוג הבין מגדרי של פנים אל פות, במיוחד בתנאי האקלים הקשים של ארצנו – שהטיפוח הנכון הוא מים וסבון.

 

(2002 ©. לתגובות לחצו כאן)

מודעות פרסומת
Both comments and trackbacks are currently closed.
%d בלוגרים אהבו את זה: