צריך לספר להם

 

להלן חלק מהנקודות שהועלו בטורו של גל מור ב-Ynet (באות מודגשת), ותגובתי להן.

 

"'רשימות' הוא פרויקט מרשים מבחינה עיצובית הצפוי להעשיר את הרשת בתכנים איכותיים בעברית (על אף שלדעתנו, יש לא מעט תכנים בלתי מסחריים איכותיים: האייל הקורא, אינדימדיה, בלוגים מובחרים ב"ישראבלוג" ובמקומות אחרים, אתר האגודה למדע בדיוני ולפנטזיה ועוד)". הדרך היחידה בה אני מבין את הכתוב היא שאין צורך באתר כמו "רשימות" ("על אף"), כי יש מספיק תכנים בלתי מסחריים איכותיים. הטענה הזו מעט מוזרה, הרי גם לו היו די והותר תכנים בלתי מסחריים איכותיים ברשת (וזה לא המצב), עדיין אין זה מונע מאתרים לקום ומתכנים נוספים להתפרסם און-ליין.

 

בעניין היות "רשימות" אתר שאינו מקבל לשורותיו כל כותב, אומר מור: "אמת מידה זו לגיטימית לחלוטין, אף כי הדבר מעורר מחשבה. אתרי תוכן איכותיים שפועלים באנגלית כמו "סלאשדוט" או "מטה פילטר" ובמידה רבה גם "האייל הקורא" בעברית חייבים את איכותם לקהילת הגולשים שלהם". איזו מחשבה בדיוק מתעוררת מכך? שאין דרך ליצור אתרים איכותיים לבד מאתרים קהילתיים נוסח מסלאשדוט ומטה פילטר? מור ממשיך לשבח את האתרים הללו, וההיקש העולה מדבריו הוא שכותבים מנוסים ומוכשרים לא יכולים ליצור תכנים איכותיים באתרים שאינם פתוחים לקהל הרחב. לא מסקנה מעודדת. אלוהים, אני מקווה שהוא טועה.

 

"להשקפת היזמים, יש הרבה תכנים טובים וכותבים מוכשרים ברשת הישראלית, אבל הם נעלמים בים של גרפומניה במקרה הטוב, ונאצות וגידופים במקרה הרע". אני מצטרף ל"השקפת היזמים", ומשוכנע שיש ב"במה חדשה" או ב"ישרא-בלוג" יותר כותבים טובים משיש כאן. מישהו יודע איך למצוא אותם?

 

15 במאי. התמונות אין קשורות למאמרים

 

"על אף ש"רשימות" הוא פרויקט אינטרנטי מובהק, יש בו משהו זר לרשת המבטא כמיהה מובנת ואנושית של יוצריו, לעשות סדר בכל "הבלגן" הזה של האינטרנט…" לא ברור מהיכן הידע על כמיהותיהם של יוצרי האתר. ישנם שלושה יוצרים, ומספר כותבים המתארחים באתר שמספרם עוד ילך ויגדל. נדמה לי שאין דבר משותף בכמיהות של כולנו, לבד ממקום נעים ומסביר פנים לכתוב בו. מכאן ועד הרצון לעשות סדר – תנו מבט באתר, הוא פתוח רק כמה שעות וכבר רואים איזה כאוס חינני יש בתוך הסדר לכאורה שלו – המרחק רב. אין שום חיבור הגיוני בין הרצון של יוצר לחדר וירטואלי משלו, לרצון לסדר את האינטרנט.

 

"צריך לספר להם שהאליטות הישנות מתו". מור מכיר את יוצרי האתר וחלק ניכר מכותביו. האמינו לי, לאף אחד מהאנשים הללו אין צורך להסביר על אינטרנט, משל היה רזי ברקאי. ובטח שאין צורך לזרוק להם סיסמאות: "האינטרנט נולד בכאוס וימות בכאוס וסדר לא יהיה עוד". כאוס, כל עוד עושים אותו בסגנון של סלאשדוט, כמובן. אחרת זה לא נקרא.

 

אין כאוס ברשת. גם לא בסלאשדוט, שמה שיש בו זו דמוקרטיה אמיתית. אותה סוג של דמוקרטיה שמאפשרת לאתרים שונים בתפיסה שלהם, להיות קיימים זה לצד זה. החל מרמת התשתית שלה, הרשת פועלת לפי סט חוקים ברור מאוד. רעיון הקישורים עצמו הוא ניסיון ליצור סדר בתוך מערכת כאוטית. העובדה שדואר אלקטרוני תמיד מגיע, היא רק אחד האפיונים בהם הדבר ניכר לעין. "גוגל" הפך למנוע החיפוש המוביל לא בגלל מזל בלבד, ומאמרים שזוכים לקידום בסלאשדוט אינם עושים זאת על פי גחמה כאוטית, אלא על פי שקלול של העדפות הציבור.

 

גל מור הבהיר לבקשתי שבמילה "כאוס", כוונתו הייתה לכך שברשת אין היררכיה, זה חלק מהטבע שלה. ושכשמדובר באתרים עצמאיים ולא מסחריים, ככל שהם יהיו יותר מבוזרים הם יהיו יותר טבעיים למדיום. נדמה לי שהוא הלך קצת רחוק עם הגישה הבריאה הזו: האינטרנט היא מדיום תקשורת שמשקף את המציאות הרבה יותר טוב מאשר המדיה הישנה, כי היא מסננת פחות. וכך משקפת טוב יותר את העובדה שהחברה האנושית היא מערכת מורכבת בעלת מאפיינים כאוטיים. ועדיין, ישנם דפוסים של סדר. יש מדינות, יש מוסדות, יש לאומים ויש קבוצות – לא רק פרטים. אפילו האנרכיסטים שאומרים שאפשר לוותר על רוב הדברים האלה, מאמינים שישרור כאן איזה סוג של סדר טבעי. יש Ynet, יש סלאשדוט, יש מקום לכולם. לא היה מקום לפרויקט כמו "רשימות", אם לא היו פרויקטים פתוחים. אבל משישנם כאלו, גם "צריך לספר" שאי אפשר לסדר הכל בקופסאות קטנות שכתוב עליהן "סלאשדוט".

 

(2003 © לתגובות לחצו כאן)

(תגובתו של רוני ש. (זכר) הועברה לאזור התגובות של האתר) 

מודעות פרסומת
Both comments and trackbacks are currently closed.
%d בלוגרים אהבו את זה: