מעריב מחרחר

לפני לא מעט שנים הגו ב"מעריב" מבצע שיווקי משגע: הימים היו ימי המשא ומתן עם הסורים, אוסלו נראה כמתקדם כהלכה – למה לא לעשות משאל עם על רמת הגולן? אמרו ועשו משאל עם במעריב: קוני העיתון יכלו לגזור פתק הצבעה מהעיתון, האם בעד או נגד, ולהטיל אותו בקיוסק הקרוב למקום מגוריהם.

הקטע הכי בזוי הזכור לי מאותה פרשיה שכולם מעדיפים לשכוח, הוא שכאשר התפרסמו תוצאות "המשאל" בעל נופך האמינות הסדאם-חוסייני הזה, גלי צה"ל טרחו לשלוח כתב לסקר את האירוע בשידור חי. היו ימים שזה הרגיז, הטריד וקומם אותי. ובאותם ימים (ובזכות מלחמות המו"לים) גם אפשרו לי עורכי להגיב. כיום, כמה עגום הזמן הזה, בקושי יש כוח למשוך בכתפיים בהשלמה.

 

אתיקה, שמתיקה, כמה מנויים מכרנו היום

"אתה תדאג למילים, אני כבר אדאג למלחמה"
– "האזרח קיין"

תעלול השיווק החדש של "מעריב" הוא כל דבר חוץ מעיתונות. אני מתכוון ל"משאל עם!" שהכריז העיתון בסוף השבוע שעבר. הגורמים האחראיים באותו עיתון בוודאי מודעים לציניות שבכותרת שנמרחה בעמוד הראשון. מטרתו היחידה של אירוע הפרסומת הזה (ובקרב קהלים מסוימים יכולה להיות לזה הצלחה) היא ליצור זהות בין המלים "מעריב" ו"העם". ממולח, מוצלח וממזרי ככל שייראה המהלך העסקי-תקשורתי הזה, ראוי לשפוט אותו בקריטריונים – הידועים אך לא מספיק מקובלים – של אתיקה עיתונאית, ולא של בית הספר למנהל עסקים של הרווארד. מדובר בחציה של קו הפרדה נוסף בין העיתונות לנושאים שאותם היא מסקרת. בינתיים קיים עדיין פער מסוים בארץ בין נייר עיתון לסוגי נייר אחרים, וצריך לקוות שלפחות העיתונאים יידעו לשמור עליו.

"מעריב" לוקח על עצמו אחריות כבדה, כשהוא הופך שאלות קיומיות של המדינה למסע של קידום מכירות. יש מספיק אנשים בעלי אינטרסים פוליטיים, שיאמצו את תוצאות המשאל הזה אל חיקם, ממש כשם שאימצו אל אותו חיק מהביל את "העם". די לבחון את כפולת העמודים שפורסמה ב"מעריב" ביום ראשון, עם מחרוזת מצולמת של אנשי ימין, המשלשלים בגאווה פתק "נגד" גלוי. לקינוח הופיע חבר כנסת, שהוא גם ערבי וגם הוקע בתקשורת באשר להרגלי השתייה שלו, המשלשל פתק "בעד". והנה, הכל ברור: הערבים והשיכורים בעד הנסיגה, העם נגד, ויאללה בואו נחזיר את איתמר רבינוביץ' הביתה.

אין סטטיסטיקאי ומומחה לסקרים, שיסמוך את ידיו על האופן בו נערך מבצע הפרסום החדש של "מעריב". מה מונע ממני לעבור ולרכוש עשרות גיליונות של אותו עיתון ערב, לגזור מהם את הפתק הרלוונטי לדעותיי ולשלשלו לקופה, אופס, סליחה, לתיבת ההצבעה? מה מונע מכל בעל קיוסק לפתוח את התיבה ולפעול לטובת הצד בו הוא תומך? אפילו במדינות הנידחות ביותר בעולם השלישי נערכים משאלים ובחירות בהקפדה על מראית עין של חשאיות וטוהרה. שלא לדבר על העובדה שעל מנת להשפיע על תוצאות המשאל המפוקפק הזה, נאלץ אזרח מהוגן לרכוש את "מעריב".

ברחוב קרליבך העסקים כרגיל, עוסקים בחיקויים ומנפיקים משאלים, כאילו שמדובר כאן בעוד אחד מסידרת מבצעי "קנה מעריב וקבל מנוי חינם לנטל"י". אלא שהפעם זהו תמרור אזהרה לכלל העיתונות בישראל. מאחר שהיחס לגימיק הזה הוא כאל משהו לגיטימי, סביר להניח שגם לטור זה ימצאו מספיק נשמות חסודות וצדקניות שיעדיפו להתייחס לבעלי העיתון שבמסגרתו הוא מופיע. כדאי רק לזכור שהפעם לא מדובר בעקיצות הדדיות במדורי הרכילות על מו"ל העיתון המתחרה, ולא במאבקי שליטה על העמדה הקדמית בקיוסק של מנחם מנדל בעפולה. "מעריב" יכול, גם בלי כוונה, להשפיע על סיכויי התממשותה של המלחמה הבאה.

 

איל העיתונות האמריקאי רנדולף הרסט, שדמותו שימשה השראה לדמות "האזרח קיין", הצליח להגדיל את תפוצת עיתוניו, לפני קרוב ל-100 שנה, על ידי חרחור מלחמה בין ארה"ב לספרד על אדמת קובה. עיתוניו פיברקו שחרור נערה צעירה וברה מבית אסורים קובני, המציאו מתיחות פוליטית מהשרוול, ויש הסבורים (שאלה היסטורית שנותרה בלתי פתורה) שאף סייעו לפיצוץ אוניית צי אמריקאית בנמל קובני. רעת הקהל האמריקאית היתה כבר כה מוסתת, שכל ניסיונות הספרדים לדבר שלום ולמנוע את פרוץ מעשי האיבה עלו בתוהו.

עופר נמרודי אינו הרסט ואף אינו מזכיר אותו. אני מוכן להאמין שהוא גם לא רוצה להיות. רק שלא בטוח שיש לו ולמערכת השיווק שלו מודעות מלאה לאחריות הציבורית הכרוכה בבעלות על כלי תקשורת מרכזי. ואולי פשוט כבר לא איכפת, והכל כשר במאבקי השיווק, גם אם העיתונות בארץ – עדיין בין הטובות בעולם – נסחפת למקומות שהרסס היה מרגיש בהם בבית.

מה שמעניין הוא מה באמת חושבים עיתונאי "מעריב". איך הרגיש עורך העיתון יעקב ארז – עיתונאי ותיק, מקצועי ואמין – כשחתם על ההצהרה היהירה ("… לא בדרך של משאלים טלפוניים, לא במשאלי רחוב. לראשונה בישראל…") על עריכת משאל העם בעמוד הראשון של העיתון? הוא לא חשב על עיתונות, גם לא על "טובת העם". תנו לו עוד שני אחוזי תפוצה בסקרים, וארז ייתן לכם גם את רמת הגולן במתנה.

 

(פורסם ב"עיתון תל אביב", 1994)

 

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • אנה  On 11 ביוני 2003 at 18:09

    לא מאמינה שהיום, מישהו מייחס איזושהי חשיבות למשאל של מעריב. גם לא למשאל של YNET או של וואלה.
    לא חושבת שעורכי מעריב עצמם מאמינים, שלתוצאות המשאל שייזמו, תהיה איזושהי השפעת אמת.

  • מתעניינת  On 11 ביוני 2003 at 21:23

    זה יותר מקובל?
    כל יום שישי צריך לקרוא על סקרים טיפשיים שערך מכון איקס על נושא וואי וקיבל תוצאות זד.

    הרי כל שאלה שלישית היום של מראיין בטלוויזיה, זה לתת לפוליטיקאי להתייחס לאיזה סקר עלום בנושא איקס.

  • סג  On 12 ביוני 2003 at 13:16

    זה די לגיטימי שפוליטיקאי יתיחס לעם, גם אם הוא מכונה בשם גנאי כמו 'סקר'. מינה צמח אולי מנתבת אינפורמציה יבשה וחסרת כובד, אבל יש בסקרים האלו המון מידע שימושי. אולי קצת פחות עדיין מטור של מישהו בעיתון.

  • נמרוד ברנע  On 18 ביוני 2003 at 3:37

    מדוע אתה עושה רעש כ"כ גדול

    חלילה אינני טוען שאתה טועה, ההפך הוא הנכון – אני מסכים עם כל מילה ומילה שלך.
    אבל למה כבר אפשר לצפות מעיתון שבעליו הם עבריינים מורשעים?

  • שוקי  On 19 ביוני 2003 at 2:00

    לשאול מהם גבולות הלגיטימיות של הצהבהבות, והאם קוראי עיתון יכולים/עלולים/עשויים להעניש את המו"ל שמוכר את האינטרס הציבורי בשביל למכור עוד כמה עיתונים ביום מסויים. או האם, בדיעבד, מסתבר שזה קרה. בסך-הכל הרי אנחנו כבר יודעים איך נגמר הסיפור. כל התרגילים של מעריב במהלך שנות התשעים רק האיצו את התפוררות בסיס הקוראים שלו.

  • ami  On 11 ביוני 2004 at 3:04

    אמנם עברו עשר שנים מאז, אבל הפרספקטיבה רק מוסיפה תוקף לדבריך. כל הכבוד!

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On 21 בדצמבר 2007 at 1:16

    מי קורא את הזבל הזה?
    מי קורא בכלל עיתונים מודפסים?
    כבר כמעט 10 שנים שאינני קונה עיתון !

    המדהים הוא שיש קוראים,
    אבל יותר מכך יש אנשים שאכפת להם מה כתוב על מעטפות-הדגים .

    ככל הניראה מגיע להם לספוג את השטויות הללו

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: