לפויר יש שָׂפָם

 

היום לקחתי הפסקת צהריים בחומוסיה חדשה ששמעתי עליה טובות, באמצע העיר, שד' חן פינת כיכר רבין. גם דודו גבע, חומוסאי בכיר, השתפך עליה בעיתון, וגם י', חבר טוב היודע דבר או שניים בהילכות ניגוב ומתי החומוס באמת משמח. פויר היה אונליין, וכתמיד שמח להתנסות בדברים חדשים. עכשיו, אני יודע שלא חשבתם ככה ובטח לא האמנתם (ואף לא תיארתם לעצמכם), אבל מתברר שהוא גידל שפם, וואן-דאם היה לוקח אחורה פנה אם היה רואה אותו. הרס"ר שלי בצבא היה מסתגר ולא יוצא מהחדר מרוב קנאה.

 

החומוסיה עצמה משובחת מאוד, זולה, סבבית, רק שבזמן שהיינו השירות היה בקצב של סיני. מצד שני, אני לא מכיר אפשרות לשבת עם פויר לנגב משהו בלי להיכנס לקצב של סיני. בהחלט שווה ניגוב אם אתם בטווח רחוק מדי מעלי קרוואן מיפו או מבהדונס ברמת גן. יש כנאפה מתוקה, יש טחינה גמל משכם, יש חומוס סביר, יש שיק של סברס עם הל, למשל, שהיה מצויין למרות שהורגשה חולשה בסיומת. שווה בהחלט.

מודעות פרסומת
פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • אנה  ביום 26 ביוני 2003 בשעה 16:55

    אבל יופי שייצרת לו GIF – עכשיו אין לו תירוץ ואולי הוא יחליף את התמונה אצלו למעלה.

    והחומוס מה? חמוץ/ מתוק, חלק/מחוספס, כהה/בהיר?
    פרטים רוצים פה.

  • גדי  ביום 26 ביוני 2003 בשעה 16:56

    צהבהב, טיפה מתקתק, בהיר, גרגרים מצויינים. באמת אחת המנות הטובות מצפון לקהיר

  • ע. ממית  ביום 26 ביוני 2003 בשעה 17:13

    ברכות על ההצטרפות לחזית העממית של רשימות. תודה על ההמלצה, ייבדק בהקם.

  • נינה  ביום 26 ביוני 2003 בשעה 17:20

    אבל סקסי משהו.

  • אביבה  ביום 26 ביוני 2003 בשעה 17:38

    מקום עם קירות מתקלפים, זוועה. בטח מערבבים את החומוס בשפכטל.

  • מוצי  ביום 26 ביוני 2003 בשעה 18:59

    איזה כיף לו שהוא לא מתקרח, אהה?

  • דרור בורשטיין  ביום 26 ביוני 2003 בשעה 19:27

    א. זה לא שפם, זה שזקן.
    ב. החומוס הנ"ל נבדק. גבע אינו חומוסאי בכיר אלא סתם מכור. ההבדל גדול. אין לו הפרספקטיבה הביקורתית על החומר, וזה מורגש.
    החומס הזה אנמי. הם מפחדים ללכת על קו תיבולי.
    לא הכמון של אשכרה, לא הפפריקה של אבו חסן, לא הסומק או הלימון של מוסטפא קלבוני. מעין דרגת אפס של חומוס, אם לעשות פרפרזה על המנוח של בארת. נישט אהין נישט אהער. כולם מרוצים, וזה לא טוב.
    הכנאפה שלהם, לעומת זאת, מרהיבה.

  • איתן כספי  ביום 26 ביוני 2003 בשעה 20:03

    אני מדמיין אותו בבגדי עור עם ניטים, מנענע לצלילי YMCA!
    (שום רמיזות מיניות, כן, רק התאמה תקופתית).
    או כמו בקליפ של הביסטי בויז, סבוטאז'
    (http://www.mtv.com/bands/az/beastie_boys/audvid.jhtml#
    ללחוץ על הקישור Sabotage)

    בכל מקרה, אם מדלגים בין מרפסות בקומה ה-19, זה הלוק המתאים!

  • ראובן חזק  ביום 26 ביוני 2003 בשעה 23:45

    אני חייב להתחבא מאחורי שם בדוי, ולהצביע על העובדה שתוך זמן מאוד קצר נהיה באתר "רשימות" מאוד מאוד צפוף ומסריח. אולי אפשר להתחיל לאוורר? נראה כאילו 90 אחוז מהכותבים פה חיים ביחד באותו מקלט. חבל, דווקא היה יכול להיות מעניין. רעיונות גרועים לשיפור: לבטל פה את התגובות, לקנוס כותבים שמזכירים כותבים אחרים, לשלוח חלק מהכותבים לחופשה ארוכה ברפיח. מה נהיה? האמת שאני מצטער, אין לי שום זכות להתלונן. אני יכול לא לגלוש פה. סליחה.

  • Ana  ביום 27 ביוני 2003 בשעה 0:00

    אדם נכנס לבית קפה
    אומר
    "מה זה, מסריח פה"
    יושב, מזמין הפוך

    אדם נכנס לבית קפה
    אומר
    "מה זה, שוב מסריח פה"
    יושב, מזמין הפוך

    אדם נכנס לבית קפה
    אומר
    "מה זה, עדיין מסריח פה"
    יושב, מזמין הפוך

    אדם נכנס לבית קפה
    אומר
    "מה זה, כבר לא מסריח פה?"

    קצת כמו גבר שיעיד שאשתו נפלה על סכינו.
    מבחינה פיסיקאלית
    לא ייתכן שתיכנס לכאן בכוח בלי יכולת לצאת מרצון.

  • ראובן חזק  ביום 27 ביוני 2003 בשעה 0:43

    אנה, אני חושב שאת צודקת. אני באמת מזכיר גבר שיעיד שאשתו נפלה על סכינו. אכן, לא ייתכן שאכנס לכאן בכוח בלי יכולת לצאת מרצון. רק שלא כל-כך הבנתי את השיר עם הבית-קפה. זה תרגום של ז'ק פרוור? לפני כמה ימים באמת ישבתי בבית-קפה קצת מסריח, מסתבר שהיתה שם ערימה של זבל מהצד השני של הגדר-חיה, והשמש חיממה אותה כל היום, עד שהיא התחילה להרקיב. בכל זאת נשארתי, וגם חזרתי. בעצם זה בדיוק כמו בשיר של פרוור.

  • שי  ביום 27 ביוני 2003 בשעה 10:52

    מי שחושב שחומוס זה אבו חסאן או קלאבוני – כנראה שהולך עם הטרנד ולא ממש בדק את אבו מרואן – נאמבר 1. ליד השוק ביפו. עוברים את חאג' כחיל הצומת ומשם ימינה מוצאים חניה והופס נשפכת עליך המסבחה כאילו יצאת ממצרים.

  • נמרוד ברנע  ביום 27 ביוני 2003 בשעה 22:53

    הייתי רוצה לשבת לנגב חומוס עם דרור פויר
    אבל אני בעצם לא אוהב חומוס….

  • הבחור האנאלי  ביום 28 ביוני 2003 בשעה 3:04

    יש משהו בטענות על הסתחבקות יתר. אבל עזוב את זה – אתה יודע כמה זמן אנחנו מנסים לברר את הכתובת המדוייקת של החומוסיה הזאת? תודה, על זה לפחות. חבל שלא סיפרת קודם. וטוב לדעת ששווה להתכתת עד שמה.

  • הבחור האנאלי  ביום 28 ביוני 2003 בשעה 3:06

    עם כל הכבוד לאבו מרואן, ויש, עדיין קלאבוני עולה עליו. ולמעשה גם בהדונס.

  • Ana  ביום 28 ביוני 2003 בשעה 3:42

    פרוור

  • שי  ביום 28 ביוני 2003 בשעה 11:58

    לא נתווכח. אבל חמיצות הסלט של קלאבוני אינה עושה טוב להשוואה. וכי מרק חומוס חם (המכונה גם מסבחה אצל מרואן) לא ישווה טעמו בשום חומוסיה בעיר.

  • שייקה  ביום 30 ביוני 2003 בשעה 15:18

    אבל אני אוהב לאכול ב"פינתי" בירושלים, וזהו. אפילו אומרים לי שלום כשאני נכנס ומבחינתי זה כבוד.

  • דרור גלוברמן  ביום 30 ביוני 2003 בשעה 20:07

    ואם יורשה לי לתרום קטנה לדיון, אז מי שאין לו כסף או זמן לקנות כל שבוע קופסה חדשה של חומוס טרי ממפגש הירקון או ביפו או משהו, ישקע נא את פיתתו בחומוס "נשנש", שנמכר רק בחלק מהחנויות.
    חומוס מסחרי יותר טעים מזה אין, נקודה פול סטופ. הוא מתחרה בחומוסים של החומוסיות כמו גבר, למרות שהוא שייך למשפחה של חומוס אחלה ושות'.

  • גדי  ביום 1 ביולי 2003 בשעה 12:28

    שהחומוס הכי נמכר במגזר הערבי הוא זה בקופסאות השימורים, של "תלמה". ואם בארזים נוגבה שלהבת, מה יגידו האזובים היהודיים?

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: