רוני שוסטר כנערת הטרמפולינה ב"The Men Show", המשודרת ביס. התוכנית האנינה גרמה פוסט שיובא בהמשכים, בטורי צד וכיתובי תמונה בפוסטים שונים לגמרי. למה ככה? נו באמת. |
תקראו את הטור של רוני שוסטר, לרוב השרלילה הצפונבונית של אתר הצעירים וואלה!. מאוד מצחיק, הקטע, רוני קיבלה לעשות "יומן קריאה" בחופש, מה שהביא אותה לתהות מה באמת היא קיבלה מבית ספר עד היום. קצת שונה מהטורים הרגילים שלה, בהם היא דווקא מספרת מה קיבלה בבית הספר.
"חשוב לשוב ולרמוס את מערכת החינוך העקומה הזאת, שמנוהלת על ידי אנשים בינוניים שמייצרים אנשים בינוניים פחות מהם. חשוב להגיד בכל הזדמנות, בכל פעם שאפשר, שנשבר הזין ואין כוח יותר לבולדוגים שמחלקים ציונים, לפודלים שרודפים אחריהם כדי ללקק להם, למגניבים ולליצנים של הכיתה, לעבריינים של בית-ספר, למזדיינת של השכבה, ולערס שממלא טוטו אצל הגזלן. לי, באופן אישי, נשבר מכולם. תארו לעצמכם למה היו הילדים האלה הופכים אם לא היו נזרקים לשבי? יכול להיות שהיו מוצאים משהו יותר מועיל לעשות בחיים מאשר לנפח בלוני מסטיק ולעשות קופה משותפת לביסלי-במבה בטיול השנתי. איזה שעמום, איזה מוות".
(*) בדיחה פרטית
תגובות
היא הפנימה את כל המסרים והפכה לאזרחית צייתנית מהשורה.
היא למדה כיצד משטים במבחנים – כלומר מהי הדרך להצלחה.
היא למדה שהיא לא תצליח לשנות את השיטה – כלומר היא למדה לקבל את השיטה, תוך שחרור לחץ תקופתי.
ואתה מחפש תשומת לב ואתה לא מקבל אותה כי רוני שוסטר היא בעצם כשלון כתיבתי ומערכתי של אחד שכותב בשם בדוי.
זה גם מסביר את הבדיחה הפרטית שלך כאילו אתה מדבר על עצמך ואל עצמך.
אני גם יודעת ששם בדוי אחר של "רוני שוסטר" פנה אל פיגורות ברשת כדי שינסו לזהות מי זאת, אבל אותם פיגורות אמרו לה שזה ממש לא מעניין אותם מי היא רוני שוסטר.
יאאלללה גדי,
רוני שוסטר מעניינת את התחת שלנו.
את התחת שלי היא לא מעניינת והתחת שלה לא מעניין אותי. התחת של שימי זה כבר סיפור אחר…
שאם לא היה בי"ס, איפה הייתי לומד לעשן?
מאיפה הייתי גונב סיסמה לאינטרנט בשלהי 1996? (בצרוף מקרים ממוזל, בדיוק כשפגה הסיסמה שלי במחשבי אוניברסיטת ת"א, בית הספר שבו למדתי החליט לשלם 30$ לחודש לאינטרנט זהב)?
ועד שיוכח אחרת, לדעתי רוני שוסטר היא דווקא ארנון בורוכוב.
על מי אתה עובד?
זה כל כך שקוף שזה מעליב.
כל בת 17 אמיתית ואינטליגנטית היתה מפיקה טקסט יותר מעניין ותלת-מימדי מה"רוני שוסטר" שלך, שלא לדבר על אותנטיות.
הסיומת שתקעת לה, עם התחת הקטן והציצים הגדולים והאבא עם הכסף, פשוט פאתטית.
מה לעשות, מי שחולק עם העולם בדיחות פרטיות חייב לקחת בחשבון שהן יצחיקו רק אותו.
וזה ניכר כאשר הכותב (גדי? האמנם?) מכניס לה בכח סטריאוטיפים של צפונבונית. למשל משהו בסגנון של "ברור שאני לא אהיה חברה שלו, הוא גר בבאר-שבע, זה בכלל בארץ?". מלאכת עיצוב הדמויות כאן כל-כך גסה, שברור שאין כאן שמץ של אותנטיות.
זה בכלל לא הסגנון שבו הוא כותב.
שמעת פעם על אנשים שמסוגלים לאמץ, למשל, גם סגנון אחר? זה לא דבר כל כך מסובך. המילה *זיוף* אומרת לך משהו? חיקוי? פאסטיש? מחווה? משחק? דמיון?
שמעת פעם על אנשים שמסוגלים לאמץ, למשל, גם סגנון אחר? זה לא דבר כל כך מסובך. המילה *זיוף* אומרת לך משהו? חיקוי? פאסטיש? מחווה? משחק? דמיון?
הכותרת של הפוסט הזכירה לי את
האמירה שמזכיר יורם ברנובסקי
ביומנים שפורסמו לזכרו
היא של גמרוביץ:
"מדוע אני מעמיד פנים שאני משוחח עם עצמי,
אתה מדבר אל עצמך כך שאנשים ישמעו אותך?"
http://www.israblog.co.il/blogread.asp?blog=2717&blogcode=26569