בריונים בחוף אשדוד

 

חנן כהן, חבר קיבוץ עירוני בבית שמש, הוא בחור נחמד ותם, המשוטט בעולם ובאינטרנט עם קסקט ותפיסות הומניסטיות לעילא. בין היתר, הוא מפעיל את אתר האינטרנט "לא רלוונטי" המוקדש להפרכת אותם אימיילים מטורללים שכולם, כך נראה, מפרוודים לכולם. בשבוע שעבר הוא נסע, עם הילדים שלו, לים באשדוד, שם העיפו "קשת עפיפונים" מרהיבה לשמיים, עליה נכתב בעברית ובערבית "מוות לא מצדיק מוות". לא משהו שמישהו מאיתנו יתווכח איתו ברצינות, נכון?

 

את הסיפור המלא של מה שקרה שם תוכלו לקרוא כאן. שני אנשים התנכלו לעפיפונים שלו, ואחד מהם, המכונה "האבא" (הוא היה עם הילדים) מופיע בתמונה משמאל. הוא הרביץ לחנן. האיש השני, שתמונתו מופיעה למטה, מכונה "הצרפתי", והוא כנראה תייר (לדעת חנן). חנן ביקש למסור שהוא מחפש אחר שני האנשים הללו, בתקווה שהם ירצו להתנצל – ואם לא, כדי (אני מניח) להגיש תלונה.

 

הסיפור נשלח ברשימת הדיוור "דואר זבל". ברגע הראשון זה היה משעשע – באת לים, חטפת מכות, הלכת לאכול גלידה. ברגע השני (ותודה לברוכין על ההארה המתבקשת) תפסנו את עצמנו. ככה סתם, אנחנו עוברים לסדר היום על כל מקרה, קיצוני או לא, של אלימות. אפשר אולי קצת לעצור וקצת לשנות. אם יש לכם בלוג, קשרו לעמוד של תיאור המקרה שחנן פרסם. אם יש לכם חברים, שלחו אליהם מייל (בתקווה שזה לא יהפוך לדואר שיסתובב שנים ברשת). אם אתם מאשדוד, ומכירים את האנשים המצולמים כאן, אנא מסרו להם שחנן כהן (את פרטיו אפשר למצוא כאן) מעוניין לדבר איתם.

 

וגם, שזה מאוד לא יפה להרביץ.

 

 

 

 

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • נעמה  On 29 ביולי 2003 at 22:03

    ולא מפליא במדינה שבה מכים אדם בגלל מקום חניה (מקרה שהייתי עדה לו לפני כשבועיים בירושלים), וזה במקרה הטוב. במקרה הגרוע יותר יורים בו או נועצים סכין. אלימות התחילה להיות כאן דרך של תקשורת. פחד אלהים להעיר למישהו שנדחף או תפס את המקום שלך.

    לגבי המקרה הספציפי, אפשר להגיש תלונה למשטרה גם בלי שם החשוד, ועם התמונה. אולי יהיה יותר יעיל לפנות לאחד מהארגונים לזכויות-אדם, שמא יתייחסו לפנייתו קצת יותר ברצינות.

  • מר ביץ  On 29 ביולי 2003 at 22:06

    שיפרסם את התמונות כאן
    http://www.ashdodonline.com/

    יש להם גם פורום
    http://www.ashdodonline.com/forum/

  • Rogatka  On 29 ביולי 2003 at 23:45

    אצלי ממש, בשכונת המצוק והמצוקה בנתניה, רצחו פעם מישהו ביריה על רקע מקום חנייה נהדר.
    אכן, היה מקום לרצח: האספלט היה מן המשובחים שבמשובחים, שמנה וסולתה של תעשיית האספלט הישראלית, שלא לומר הבין גלקטית.
    הנמלים היו עוברות ליד אותו מקום בחרדת קודש, מקיפות בזהירות את הפסים שתחמו את החנייה. אדמה קדושה, מבורכת.
    מספרים, שלפני הרצח נשים עקרות היו חונות בחנייה לשבע דקות ומיד היו מתעברות (באופן מפתיע תמיד לפני שיצאו מהחנייה היה יוצא שמשון הירקן מהחנייה שלהן בטריקת דלת, אם אתם מבינים למה אני מתכוון…).
    אבל מאז הרצח – סר חינה של אותה חנייה והיא נותרה סתם זירת רצח. הנמלים לא משתינות בכיוון.
    הקיצור: חנייה זה רצח.

  • דרור  On 30 ביולי 2003 at 0:30

    למרות שהאמת היא שאני לא כבר מזדעזע, כי זה כבר נורא רגיל פה, האלימות, וזה אולי מה שהכי מזעזע. חרא מדינה

  • Rogatka  On 30 ביולי 2003 at 7:25

    צואה.
    פרש.
    דביונים.
    גללי אנשים.
    זהו. הוצאתי.
    יש למישהו נייר טואלט?

  • דודי  On 30 ביולי 2003 at 9:37

    אלימות היא נוראה, ויש לשבח את חנן על שהוא נלחם בה בכלים לא קונבנציונלים. המדינה אלימה יותר משהיתה והרבה יותר משהיא צריכה להיות.
    אבל – היא לא אלימה יותר ממדינות אחרות. צר לי. זה לא כל כך משנה – באלימות צריך להיאבק כך או כך – אבל הצהרות "חרא מדינה, איזה אלים כאן" הם גם חלק מהעניין, בדרך כלשהי.

  • xxx  On 6 באוגוסט 2003 at 14:48

    פרסם את התמונות ב http://www.ash.co.il

  • yoav56  On 9 באוגוסט 2003 at 13:07

    למה כי היה כתוב מוות לא מצדיק מוות ? כי הכיתוב בערבית???

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: