הידעת? מיקרוסופט רוצה להרוויח כסף

 

בזמן האחרון אני מקבל גירודים, ולא מהסוג הנעים, כשאני גולש לאתר הטכנולוגיה ותרבות האינטרנט של נענע, "חיים ברשת". גירודים כאלו, וגם אחרים, מופיעים אצלי אחרי חשיפה ללא מעט כלי תקשורת, אבל המקרה של "חיים ברשת" מטריד אותי באופן מיוחד. אולי כי זה גם עניין אישי – ערכתי בעבר את פורטל נענע, וכתבתי מדור קבוע ב"חיים ברשת" עד לפני כחצי שנה.

 

הוא הטוב מסוגו היום באינטרנט בישראל, ולו בגלל היקף הסיקור של התחום והעובדה שיושבים בו אנשים שנמצאים כמעט תמיד קליק אחד על הדופק לפני כולם. יש לו גם את מה שנהוג לכנות בשפה מקצועית "קוֹל" ייחודי ומובחן, עניין הכרחי בכל מוצר תקשורתי. הדעות שהקול הזה אומר ראויות מאוד בעיני, כמו למשל האמירות לגבי RIAA (התאחדות חברות התקליטים), או מדיניותה המונופוליסטית, חונקת התחרות והפוגעת בצרכנים של מיקרוסופט.

 

איור: ולדימיר (מוניטור)

אלא שדעות מלבבות ועכבר על דופק העניינים זה דבר אחד, ועיתונאות שיורה לעצמה ברגל זה דבר אחר. נראה יותר מדי פעמים כי דעותיהם של חברי מערכת "חיים ברשת", כמו גם, להערכתי, גילם הצעיר והרצון להוכיח שוב ושוב שהם הכי מאאגניבים בשכונה, פוגמים באיכות העבודה העיתונאית שלהם, שלא לדבר על זלזול באינטליגנציה של הקורא.

 

אני לא מתכוון לפובליציסטיקה, אלא לבסיס של הבסיס. הכרוניקה. מה קורה איפה, מי אומר למי, ולמה הם מתכוונים. לעתים קרובות, קרובות מדי, במקום פרשנות רלוונטית, הדעות מובעות כמילות תואר מיותרות ומעיקות. קחו לדוגמא את הידיעה הזו, העוסקת בערעור של חברות הסרטים והמוסיקה על פסיקה של בית המשפט בנושא תוכנות שיתוף קבצים. במקור, כללה הידיעה את הביטויים "סחטני מוסיקה" ו"ערפדי סרטים".

 

אחרי הודעה תוהה בפורום תרבות דיגיטלית בנענע, הוסרו הביטויים, ובתגובה של עורך "חיים ברשת" באותו פורום ניתן ההסבר: "כתבי חיים ברשת מסקרים תחום חם, תחום המחשבים והאינטרנט, שהקוראים שלו הם אנשים דעתנים ומגיבים. סיקור יבש של התחום יעשה לו עוול, ולא יחשוף את המורכבות, העניין והחשיבות שלו לחיים של הגיקים, של המשתמשים הממוצעים ושל כלל החברה האנושית. אנחנו צריכים להעביר לגולשים את הסיפור שמאחורי הסיפור, להסביר להם מי נגד מי, לתת רקע".

 

גם אחרי ההסרה, נשאר קצת יותר מדי רקע. החל מכינוי התובעים "קוזאקים נגזלים" (או קי, הבנו מי האנשים הרעים) וגמור בקטע הבא, שלא רק מגיש לנו דעות בכפית אלא טורח ללעוס היטב את החומר: "זה פשוט לא צודק" אמר קארי שרמן, נשיא RIAA (שמבין כנראה טוב יותר מהשופט בענייני חוסר צדק)".

 

נסו לנחש: אם השופט היה קובע אחרת, האם היו בחיים ברשת טורחים כל כך לייחס לו הבנה ביסודות הצדק? זה פשוט עלבון לקורא, ועוד מבלי לגעת כלל בעובדה שהקרדיט על הידיעה ניתן לסוכנות הידיעות רויטרס, למרות שעורבה בה (ונשארה גם אחרי הסרת הביטויים הציוריים) לא מעט דעה אישית של מערכת האתר. אתם כותבים משהו? תחתמו עליו. לא בטוח שרויטרס היו חותמים על זה.

 

דוגמא אחרונה היא הידיעה הזו, שקראתי הבוקר. מאוד הופתעתי מכך שמיקרוסופט רוצה להרוויח מלא כסף, אבל הבנתי ברגע שקראתי את המלים שנכתבו מייד אחרי "מיקרוסופט": "אשר לא וויתרה על רצונה להיות השליטה הבלתי מעורערת של האינטרנט (ככה זה, אם כבר שליטה עולמית, אז בכל תחום אפשרי),". אחרת, הרי, לא נבין מי נגד מי ולמה.

 

כמו בקריאת מגילת אסתר בית הכנסת, כשהקהל הקדוש מרעיש ברעשנים ומפוצץ פיקות כשנאמר השם "המן". לא כיף לקרוא טקסט כשאתה כבר מצפה מראש למקהלת תלמידי החכמים שירעישו כשאומרים "מיקרוסופט" או "RIAA". זה לא רק לא כיף – זה מעליב. אתם לא מביעים דעה, אתם מנסים לומר לי בכוח איך אני צריך לחשוב, אם אני רוצה להיות עדכני ומגניבני כמו "חיים ברשת". תגידו, הפכתם לאנשי שיווק + עניבות סנופי של מיקרוסופט בלי ששמנו לב?

 

זהה את המן האגגי (עיבוד מחשב: בצלאל בן-חיים, מוניטור)

כשגל מור כתב בוואלה לפני שש שנים על מהפכת הלינוקס, שבוע אחרי שבוע, גם כשהיה צריך לריב עם העורך הסקפטי שלו (שהיה אני. מודה בבושת) בעניין. הוא לא היה צריך להוסיף מילות תואר מלהיבות / מנמיכות לטקסט. ותסכימו איתי שלינוקס מייצגת הרבה דברים שהם גם מלהיבים וגם חשובים.

 

עיתונאים כותבים על אריק שרון בלי לכתוב "השמן" או "בעל האי היווני" או "האיש שאנחנו לא מסכימים לו, למה בחרתם בו" בכל פעם ששמו מופיע. לא קוראים לזה "חוסר גילוי נאות של דעות הכותב", אלא פשוט עיתונות טובה. לא צריך לשים טקסט אוטומטי בכל פעם שכותבים שם של משהו שיש לכם דעה לגביו. אתם די טובים, "חיים ברשת", תפסיקו להיות כאלה מאאגניבים ותהיו ממש מצויינים.

 

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • שוקי  On 27 באוגוסט 2003 at 17:55

    לזכות "חיים ברשת" יאמר בכל זאת, שיש שם את הריכוז הכי משמעותי של אנשים מעניינים באינטרנט הישראלי(ת).

  • עידו רוזנטל  On 27 באוגוסט 2003 at 18:29

    דבר ראשון, אני רוצה להתייחס לנושא רויטרס. מדיניות הקרדיטים לכתבי חיים ברשת היא מאוד פשוטה: כשאנחנו לוקחים ידיעה ממקור בחו"ל, אנחנו משתדלים לתת לו את הקרדיט בגוף הכתבה ולחתום בתור מערכת חיים ברשת.

    והיה והכתב מוסיף משהו אישי, הוא נדרש לתת קרדיט לעצמו – דבר שלצערי, באופן חד פעמי, לא קרה בכתבה שהוזכרה כאן.

    המטרה שלנו בחיים ברשת היא להביא לקורא את החדשות הכי חשובות שקורות בתחום המחשבים, אבל באותה הזדמנות גם לבדר אותו. אם אתה רוצה לקרוא על תוצאות המשפט כמו שמדווחים על תוצאות בכדורגל, חכה לעיתון של מחר או לדה-מארקר של היום.

    לגבי הטענות על "דחיפת הדעה שלנו", אני חייב להסכים שיש בזה משהו, אבל לא כמו שניסית להציג כאן. כמו שכתבת בעצמך, לחיים ברשת יש קול משלו. יכול להיות שבשבועות האחרונים הוא מדבר בקול רם מדי, אבל לדעתי זה עדיף על לשתוק.

  • גדי  On 27 באוגוסט 2003 at 18:33

    כבר יותר מעשרים שנה, אני מספיק מתורגל בדילוגים מנטליים כשהכתב מתעקש לצעוק לי באוזן. לדעתי אתם יורים לעצמכם ברגל כאן, ואז בראש ואז רוקדים על הקבר. אולי תעשו ניסיון להפריד בין הכרוניקה לדעות? באותה ידיעה אפשר לתת כרוניקה, ומתחתיה פרשנות קצרה והפניות נוספות. זה לא רק ייראה יותר מקצועי, זה גם יהיה כזה.

    ועל תוצאות בכדורגל מדווחים יבש, ומייד אחר כך מגיעים התכנים שבכל כלי תקשורת בעולם הם הלחים ביותר. אפשר גם ככה.

  • שי  On 27 באוגוסט 2003 at 18:47

    אם כבר מדווחים מסוכנות – תנו לה קרדיט בראשי. את התוספות תוסיפו: "מערכת חיימבה רשת המאגניבה מוסיפה כי..". הקורא לא צריך לדוג את מה שאתם מעתיקים ומתרגמים. חשוב מה המקור לפני שמתחילים לקרוא. בקריאה ביקורתית יש לזה ערך. אתם בטח יודעים.

    אני לא קורא אתכם מסיבה אחרת. בדף הבית של נענע כשאני מקיש על קישור (למשל היום העגבניה) אני מגיע לעמוד הראשי של חיים ברשת. חיים ברשת לא מעניין אותי – מעניינת אותי העגבניה. המחשבה על שני לינקים במקום אחד רק כדי שאני אראה מה יש עוד במרכולתכם מעצבנת אותי ואני לא בא. ככה זה בכלל בנענע. אגב זה כך גם בוואלה (בדף הבית בפינה השמאלית למטה). וזה לא שאני עצלן. זה כי אתם נודניקים.

    אני מודה לאנשי הקולקטיב שמדי פעם דגים עגבניות מעניינות ומספרים לי עליהם.

    ולגבי הנימה. אני מרגיש שם ובוואלה תרבות שמאגניבות זה דבר אווילי. המאגניב שאני מכיר יש בו גרוב אחר. אבל על טעם וריח אין.

  • ניר  On 27 באוגוסט 2003 at 19:18

    בסך הכל כמעט כל התקשורת בארץ מלאה באופנה החדשה הזו של שילוב דיעות אישיות בדיווח חדשותי, מ"מערכת ואלה?ספורט" ועד הטון האירוני-פולני של גדי סוקניק/גאולה אב/יונית לוי בשיא הפריים טיים

    יותר עצובה בעיני העובדה שהגישה הכללית, כמו חלק גדול מהידיעות, של חיים ברשת מועתקים הישר מסלאשדוט. הלו! חברים! סלאשדוט כבר מזמן הפך לעצלן שמדווח של אירועים שקרו לפני שבועיים, שלא לדבר על רמת התגובות שירדה פלאים בשנתיים האחרונות

  • דקלון  On 27 באוגוסט 2003 at 20:00

    שרץ עכשיו משהו יותר מגניב מסלאשדוט, כאילו?

  • צביקה בשור  On 27 באוגוסט 2003 at 21:04

    זה אחת, שלא קשור לכלום.

    שתיים, לגבי עצם היות הדיווח והדיעות משולבים זה בזה, אז לפחות אנחנו לא מנסים להסתיר את זה. מערכת חיים ברשת, לפחות בשעות שאני במשמרת, היא מערכת דעתנית ומעורבת. באזרחות חלקנו מורידים סרטים מקאזאה (חלקנו לא, אגב), חלקנו בעלי בלוגים, יוצרים שזכויות יוצרים הן חלק ממה שמעסיק אותם ביום-יום, או אפילו אזרחים בעולם ובארצם. אנחנו חלק מהסיפור, ולא נתיימר אפילו להיות מחוצה לו, כי אין לנו כל כוונה לשקר לך. המבט שלנו, לטוב ולרע, הוא מבט של מי שנמצא עם חצי רגל בתוך הסיפור. כמו שהבוס כתב למעלה, נחצו כמה קווים בזמן האחרון. לא נורא, אני חייב לציין. עוד שלב בהתבגרות של האתר הזה.

    אשר למאגניבות, אז אנחנו מצטערים. אין כל כוונה, לפחות בשעות שאני במשמרת, לקבוע בשבילכם את השחור החדש. בניגוד למגניב הרגיל, אנחנו לא חושבים שכולם צריכים להיות כמונו. האמת, קיבלנו לא מעט ביקורות על כמה אנחנו לא מגניבים בכלל, ואנחנו מקבלים את זה. רוב המערכת, אם אני חייב לתייג, שייך דווקא למגזר החנוני של המפה החברתית. היום עלתה כתבה עם הכותרת "בלגי אותי יאהו". מישהו חושב שזו כותרת מגניבה? אנחנו בסך הכל רוצים ליהנות קצת תוך כדי זה שאנחנו מספקים לגולשים שירות טוב. זה לא מגניב לכם? אנחנו עדיין מספקים לכם שירות טוב. מקרה קלאסי של זה נהנה וזה לא חסר.

    ובקשר לסלשדוטיות, אז נו באמת. ראשית, סלשדוט היה ונותר אתר מצויין, שאפשר להוציא ממנו אייטם ביום בממוצע. עם זאת, חיים ברשת מעלה משהו כמו שישה-שמונה אייטמים ביום, מה שמותיר די מקום לוויירד, לסינט, לרג'יסטר, לגיק.קום ולקשת נאה של מקורות והשפעות. לא ברור לי מאיפה הגיעה השטות הזו על זה שסלשדוט הם האבות הרוחניים שלנו. חיים ברשת נבדל מסלשדוט בתמהיל, בקול, בווליום, בקהל היעד, בכל מה שתרצה. כרגע לפחות אין ולו אייטם משותף אחד בעמודים הראשיים של שני האתרים האלה. אם זה מה שמעציב אותך בימים אלה, ניר, אז צא עכשיו לכיכר הקרובה לביתך ופצח בקריוקי א-נטורל. האיום הוסר.

  • שיר  On 27 באוגוסט 2003 at 23:00

    לא מתיימרת להיכנס לכל מהותו של הדיון המרתק באמת שלכם, עקב חוסר בפרטים ובבקיאות, אבל לשאלתך, צביקה, כן, "בלגי אותי יאהו" בהחלט נשמעת לי כותרת שמנסה לפחות להיות מגניבה – הרי כל העולם מדבר על שרון (ואף אחד לא מדבר על צדק), זה כבר הפך לטרנד של ממש, ומצד הקורא, המחשיב עצמו אינטילגנט, ושהינו כנראה אכן כזה, זה עלבון לקרוא כותרת שכזו. זה לעשות צחוק מעבודה.
    אבל, כמו שאני תמיד אומרת, זאת רק אני.

  • צביקה בשור  On 28 באוגוסט 2003 at 3:40

    אבל רק עכשיו, בעקבות קריאת ההודעה שלך, הבנתי שמדובר בעיוות של "קחי אותי, שרון". מצטער שיר, אבל הפעם זה רק אני.

  • ניר  On 28 באוגוסט 2003 at 14:31

    זה לא ממש "מעציב" אותי שאתם מעתיקים את הידיעות שלכם מסלאשדוט. מכיוון שכל הודעותי נכתבות בשבתי מול המחשב בעבודה (לא מחזיק אחד בבית) אין לי ממש זמן להתעכב על ניסוח כל מילה.

    כתבתי בהתחלה "פאתטי", אחר כך שיניתי ל"עצוב", נראה שהייתי צריך להשאיר את הראשון, אה?

    זה גם לא הדבר היחיד שמעציב אותי בימים אלו. חלילה! עצוב לי על המלחמה בשטחים, והעוני, והכלב של השכן שנדרס, ושאני לא יודע מי יקח את שרון, והערוץ כדורגל בתשלום, ונבחרת הכדורסל, והשואה, ומחנות הפליטים, ועוד ועוד (יש עוד משהו שאני צריך להוסיף, צביקה? רק תגיד)

    אני לא טוען שסלאשדוט הם אבותיכם הרוחניים היחידים, ובכל זאת, נדמה לי שקיימת איזו השפעונת קטנטונת, לא כן, צבי?

    ולסיום – אל תקח אישית. אני קורא את הבלוג שלך באופן קבוע ולעתים אפילו מסכים עם מה שאתה אומר. וגם עם סלאשדוט, דרך אגב. שלום ואהבה.

    [תגובה זו נכתבה במוזילה 1.4, תחת הפצת רד האט גנו/לינוקס 7.3]

    ג

  • עידו רוזנטל  On 28 באוגוסט 2003 at 15:52

    אנחנו לא מעתיקים ידיעות מסלאשדוט, אנחנו מצטטים אותן מהמקורות הרשמיים שלהן (כפי שסלאשדוט עושים בעצמם).

    אני מאושר ושמח שאתה (וחלק גדול מהאנשים שגולשים כאן) מכירים את סלאשדוט, את הרג'יסטר, את ווירד ואת כל אתרי המחשבים בעולם.

    אבל מה לעשות שמרבית הגולשים לא מכירים אף אחד מהאתרים האלה ו/או מעדיפים לקרוא את החדשות שלהם בעברית.

    העבודה של עורכי המשנה או מבזקני חיים ברשת היא לעבור על כל האתרים האלה ועל עוד הרבה אחרים, להחליט מה מהם רלוונטי לגולש הישראלי, מה יעניין אותו (וגם אותם) ולדאוג שכל מי שנכנס לערוץ הזה יהיה כמה שיותר מעודכן במה שהולך ברשת.

    אגב, שים לב שבניגוד לאתרים אחרים ממש אין לנו בעיה לצטט סיפורים של אחרים תוך כדי מתן קרדיט.

  • רק טום  On 28 באוגוסט 2003 at 16:26

    לויכוח שעוסק במאאגניביות של מגזין אינטנרט לגיקים (למען השם!) אני לא הולכת להיכנס.

    אבל דומני שההערות המשכילות לגבי דיעה מוטה שמוצגת לראווה בכתבות, הרי שהיא לא במקומה. תסלח לי על האובר בנאליות, אבל באותו אופן שבו
    ynet
    מקפידים לקרוא לאירוע שבו פעילים מחומשים רוצחם 2 אזרחים ופוצעים 50 לא סיכול ממוקד ולא פיגוע (לא שמתי גרשיים בכוונה. בעולמנו הפוסטפוסטמודרני ראו נא כאילו כל מילה שנכתבה מלווה בגרשיים, ואידך זיל גמור) ועדיין זה נחשב לסיקור אובייקטיבי, אני מצפה לשיפוט דומה את הרגלי הכתיבה של החבר'ה הטובים מחיימבה.

    אם מישהו חושב שסתם לכתוב RIAA משמע סיקור אובייקטיבי וראוי, אז הוא טועה ומטעה (כמו שנהוג לומר בחוגים טוקבקיסטים מסוימים).

    לא להוסיף להגדרה של RIAA את עצמה שום דבר יכול להתפרש כקבלת הנסיבות הכלכליות והפולטיות שהביאו את הגוף הזה לאן שהוא היום, שממשיכות לאפשר לו לגרוף סכומי עתק שיכולים לממן את תקציב הרווחה של מדינת ישראל ופלסטין גם יחד, וישאר קצת ספייר להשלמת פרוייקט "כביש לכל מתנחל".

    להגיד מיקרוסופט בלי לנופף ברעשן האנטיגלובליזציה (כמו שגדי תיאר) זה כמו להעמיד פנים שהכול בעצם מתנהל תחת מסחר הוגן (ואני נמנעת מלהיכנס לדיון האם דבר כזה בכלל אפשרי, שכן הייתי רוצה להספיק לאונן ולאכול היום. ואולי, אגב, גם לראות את אסתי המכוערת), שהשוק העולמי והחוקים הכתובים והלא כתובים שמניעים אותו הם המצב הטבעי של הדברים, מבלי אפילו לעורר דיון.

    אולי ניתן לעשות את הדברים בחן רב יותר, אולי. בשבילך זה יותר מדי. ונכון, לא כל פעם שמדברים על שרון אומרים "שרון רוצח" או ישר מעלים באוב את האי היווני. ואולי חבל שכך.

    מיקרוסופט, המונופול הדורסני, רוצה להרוויח עוד כסף. ואף אחד לא התיימר לרצינות פסודו-אובייקטיבית-חיים-יבינית כשהוא כתב את זה.

  • ניר  On 28 באוגוסט 2003 at 17:18

    לא התכוונתי לפגוע בחיים ברשת. אני מתנצל בכנות אם נעלבת. אני מבין ומסכים עם התגובה שכתבת.

    (ואם תוכל, נסה אולי לשכנע את צביקה לעבור לנטול קפאין)

  • morcarmon  On 28 באוגוסט 2003 at 20:22

    בידיעה שעוסקת בתביעה של מתי גולן נגד שי ודרור:

    "גולן מוסיף בכתב התביעה כי השניים הזכירו את שמו במערכון שעסק במצעד הגאווה, ישמור האל, ומציין כי בעת שהוא עצמו התקשר לשי גולדשטיין, בטכניקה דומה לזו של ה"שיחה המפתיעה", ניתק לו גולדשטיין את השיחה."

    אכן, שישמור.

    http://mixer.nana.co.il/Article/?ArticleID=77849&sid=49

  • אסף  On 29 באוגוסט 2003 at 11:26

    יש לי שתי בעיות עם מה שאת כותבת:
    א. את לוקחת עמדות, שגם אם הן שכיחות ומוסכמות על אנשים רבים, הן עדיין סובייקטיביות לחלוטין, ומתייחסת אליהן כאל האמת הטהורה (לא כתבת משהו על פוסט-מודרניזם? לא ממש הולך ביחד). מנקודת המוצא הזו את אומרת שאולי חבל שאנחנו לא שבים ומזכירים כל פעם מחדש כמה מייקרוסופט היא הבאד-גאי וכמה שרון הוא רוצח. אבל מה אם, מה לעשות, לא כל אחד מסכים עם העמדות האלה? ואולי יש גם קוראים שחושבים שמייקרוסופט עושים יופי של תוכנות וששרון הוא ראש ממשלה מצוין? האם במצב כזה הבעת העמדה של כותבי המדור לא הופכת ידיעה כאילו חדשותית-אינפורמטיבית לטור פובליציסטיקה? אין לי בעיה עם טורי פובליציסטיקה, רק שיצהירו על עצמם ככאלה ולא יתחבאו בתחפושת של מבזק חדשות.

    ב. ההנחה המעליבה שהציבור אדיוט ושהכתבים הם כנראה גזע נעלה שצריך להראות לנו את האור ולהבהיר לנו מי פה הטובים ומי פה הרעים. את כותבת כאילו מי שלא עושה זאת בעצם לא ממלא סוג של שליחות שמוטלת עליו. ממש מעילה באמון, לא להרעיש ברעשן כל פעם שאומרים את השם ביל גייטס.
    תנו לקוראים קצת יותר קרדיט מזה. לפחות חלקם לא כאלה מטומטמים והם יכולים להחליט בעצמם מי טוב ומי רע.
    אגב, יש עוד מקום ברשת שמתהדר בהכנסת הדיעות האישיות של כותבו לגוף הידיעות. לכותב קוראים רמי יצהר ולאתר (או שמה נאמר "לצהובון המקוון") קוראים "עניין מרכזי". את באמת רוצה שנענע יראה ככה?

    מקווה שהספקת לבסוף לאכול צהריים ולעסוק בפעילות הגופנית שתכננת.

  • רק טום  On 29 באוגוסט 2003 at 19:37

    אסף, דבריך הקשים גרמו להצטברות נוזלים בזוויות עיני והתייפחויות חוזרות ונשנות: דברי הוצאו מהקשרם!!

    חלילה לא אמרתי שעל כולם לחזור תדיר על משנתי הפוליטית, אלא ששעה שרבים כן חוזרים על משנתם הפוליטית שוב ושוב ומקבלים את חותמת הכשרות הכאילו אובייקטיבית, דווקא התנסחויות שונות נחשבות לנחותות יותר.
    נסה את נחום ברנע, שכינה היום בטורו את שולמית אלוני היסטרית. הרי הוא נחשב לעיתונאי איכותי ומשובח וגם אובייקטיבי, ומי שמו לתת ציוני אופי? כמובן: אף אחד מבחינתי, וחונטת העיתונאים הגברתנים הציונית והאהובה מצד רוב קוראי ידיעות. אלא שאני לא חושבת חלילה וחס שצריך לסתום לו את הפה – אני אפילו משתדלת לקרוא אותו כי הוא כן מספק אינפורמציה חשובה – אני חושבת שפשוט צריך לזכור תמיד מי הוא ומה הוא מייצג בשבילי כשאני מעבדת את האינפורמציה הזו.

    וזה בדיוק הדבר, אין ולא צריכה להיות היררכיה איכותית בתכנים. אתה יכול לבוז ל"עניין מרכזי" (אני, אגב, מתענגת עליו כייצוג מצוין של הלך רוח נפוץ למדי, וראה את כתבתה של עידית גיל-אשל עליו ב"מיקסר"), אבל אין לאף אחד שום זכות לומר שהאג'נדה שהוא מקדם חשובה פחות מזו שלך או שלי או של שנינו.

    באותו עניין, כל עוד יודעים מי ומה היא מערכת חיימבה, אין שום פסול בכל להג – אינפנטילי/מהפכני/חינני/שנון ו/או מבריק ככל שיהיה, ותצוין לשבח העובדה שלאנשיה אין אפילו את היומרות הפתטית הזו של מקורות חדשות מיינסטרימיים לאובייקטיביות. אכן, גדי שמשון הבחין בניואנסים הדקים שחושפים את תיעובם של חברי המערכת למיקרוסופט, אבל העניין הוא שאף אחד לא מנסה לטייח את הדיעות האלו.

    תסלח לי שניה על רגע של רומנטיקה שנפוצה לפני פיצוץ הבועה (ואני אוחזת בה בכוח גם שלוש שנים אחרי): האינטרנט הוא כלי מדהים, שמאפשר לשבור את המונופול של הממסד על אמצעי התקשורת והעברת האינפורמציה, ותוך כדי חושף את השרירותיות שנהג בו זה במשך שנים. במצב הנוכחי, שרוטר.נט אוחז את מערכות העיתונים הממוסדים באשכיהן (יש נשים עם אשכים, אגב. כן יירבו!) ושכל זב חותם מפלחה"נ 702 מרחב יכול "להדליף" שמפקד האוגדה שקרן (בכלל, תסתכל על הביטוי המזעזע הזה "הדלפה", תגלגל אותו בפה – הוא מייצג כל כך הרבה ממערך ערכים שראוי שייתפוגג כבר, מערך ערכים שמחלק את הידע ומונע ממנו להיות נגיש לכל. ודי בחכימה ושים לב שלא אמרתי פוקו אפילו פעם אחת) (אופס!), במצב כזה ניסיון לאובייקטיביות ולאיזשהי היררכיה של שיח (יש לפחות חצי מיליון אנשים במדינה הזו שחושבים שיש"ע ניוז אובייקטיבית, ויש חצי מיליון שחושבים ש"הארץ הוא עיתון לאנשים חושבים") משולה לדריכה במקום.

    מערכת חיימבה, כיש"ע ניוז, אולי לא נשמעת כמו שרוב האנשים חושבים שצריכה להישמע עיתונות "רצינית". בניגוד ליש"ע ניוז, חיימבה לא מתיימרת אפילו, ונדמה לי שרק על הכנות מגיע להם נעימים בכפות הרגליים.

    ולסעיפיך:
    א.זהו בדיוק. אין כזה דבר "מבזק חדשות" אלא רק טורים פובליציסטיים שמתחזים לכאלה. אובייקטיביות יש רק במתמטיקה, אבל אם תצליח להציג בפני פסוק אמת מוצרן שיעסוק בעינייני השעה והמדינה אוכל את כובעי (רק במידה והוא טבעוני, כמובן). הכותבים צריכים להכיר בכך שהם סובייקטיבים, וכל בחירה מילולית שלהם היא פוליטית בין אם ירצו ובין אם לאו.
    ב.אני ממש לא חושבת שהקוראים הם אידיוטים והכותבים בני אלים, אולי שגם הכותבים וגם הקוראים הם אידיוטים. הייתי רוצה ששוק המידע יתנהל כשוק חופשי ללא תאגידי מידה שקובעים את אמות המידה העיתונאיות. בקפיטליזם תקין שכזה קוראים יוכלו לבחור "לקנות" את המידע שהם רוצים וכלל לא יהיה צורך בחלוקה השרירותית לאלה שניתנת להם הבמה ואלה שנידונו לאלם. האינטרנט מקדמת אותנו לקראת הגאולה הזו, אך הדרך ארוכה היא וקשה.

  • אסף  On 30 באוגוסט 2003 at 16:54

    רק טום חביבה,
    (זה רק אני שהניק שלך עושה לו אסוציאציות אנאליות או שזה היה בכוונה?)

    לגמרי במקרה, לפני שנכנסתי לראות מה חדש כאן באתר, קראתי את המוסף של "ידיעות", ובו הטור של נחום ברנע (מאמר מוסגר – אני דווקא מסכים עם דעתו. כמישהו שתמיד העריך, ופעם אף כמעט העריץ את שולמית אלוני ופועלה, אני חושב שבימים אלו המשפט "זקנתה מביישת את נעוריה" הוא ההולם ביותר. עצוב לראות איך לוחמת זכויות האדם הזו הפכה למגדפת סידרתית נוסח סילבי קשת).
    נכון, ברנע מכניס שם דיעה, אבל ההבדל הוא שהטור של נחום ברנע מאז ומתמיד היה לא רק אינפורמטיבי, אלא פובליציסטי בהגדרתו (ואני חוזר: ב-ה-ג-ד-ר-ת-ו). שנים רבות הוא מותח שם ביקורת על פוליטיקאינו. לעתים בסאב-טקסט ולעתים בריש גלי. אבל כאמור – זה מוצהר. אם, לעומת זאת, בעמוד הראשון של ידיעות אחרונות תהיה ידיעה על הראיון של שולמית אלוני ובה יהיה כתוב "שולמית אלוני ההיסטרית" אמהר לעקם את האף ולבדוק אם "עניין מרכזי" לא עבר למהדורה מודפסת.
    אין לי שום בעיה עם פובליציסטיקה ועם הבעת דיעות. אני עצמי עושה זאת לא מעט ברשת. אבל שהאריזה תתאים לתוכן. רוצים לכתוב פובליציסטיקה על מייקרוסופט? תפד'ל, אבל בבקשה לא לקרוא לזה "חדשות".

    "שעה שרבים כן חוזרים על משנתם הפוליטית שוב ושוב ומקבלים את חותמת הכשרות הכאילו אובייקטיבית, דווקא התנסחויות שונות נחשבות לנחותות יותר.", את כותבת.
    יתכן שאת צודקת. אבל אני מעולם לא צידדתי בשיטת המוסר שקובעת שאם גנב א' לא נענש כיאות למעשיו, המשמעות היא שצריך להקל גם בעונשו של גנב ב'. אם יש בעיה של חותמת הכשר שניתנת בקלות לאלו שמכניסים את דעתם לידיעות אותם הם מפרסמים – בבקשה ללכת להציק להם ולא להסיק מכך שצריך להפסיק להציק לדגי הרקק שעושים זאת מנגד. לא רק שצעד זה יהיה תקין מבחינה מוסרית (לעניות דעתי. שימי לב – אני מביע כאן דיעה המוצגת כהבעת דיעה ולא כחדשות או תורה מסיני) – הוא יכול לתרום להצבת רף גבוה יותר של סטנדרטים עיתונאיים.

    "נסיון לאובייקטיביות משול לדריכה במקום", את כותבת ואף מוסיפה "אובייקטיביות יש רק במתמטיקה, אבל אם תצליח להציג בפני פסוק אמת מוצרן שיעסוק בעינייני השעה והמדינה אוכל את כובעי". יש בזה משהו. זה נכון שבעצם אי אפשר לכתוב שום דבר שיהיה אובייקטיבי במאת האחוזים ושהדיעה תמיד נכנסת בדלת האחורית. אבל עדיין, אפשר לנסות להשתדל לכתוב בצורה כמה שיותר אובייקטיבית. אם אתה כתב ספורט, כתוב "בית"ר ניצחה את הפועל 3:0" ולא "בית"ר כיסחו להפועל את הצורה". נכון שיש הבדל? באותה מידה אם אתה כותב כתבה על מייקרוסופט, יהיה נחמד אם לא תצמיד לה תיאורים שנובעים מדעתך האישית. בוער לך כן לעשות את זה? בקש מעורך "חיים ברשת" טור פובליציסטיקה בנושאי מחשבים. מבטיח שאני לא אעקם את האף כשאקרא את דעתך שם.

    הבוז שלי ל"עניין מרכזי" הוא לא בעניין האג'נדה שהוא מקדם (היא לא ממש ברורה, אבל ניחא) אלא לעובדה ש
    א. הוא משתמש בפורמט שמתיימר להיות אינפורמטיבי/חדשותי לפובליציסטיקה.
    ב. הוא עושה זאת בצורה מביכה. חוץ מלקרוא לשנואי נפשו "קקות קטנים" (ע"ע יאיר לפיד על רוגל אלפר) רמי יצהר משתמש בסגנון ובצורה הכי אינפנטיליים שיש. דוגמה טריה: "איזה כייף לראות את ההמונים חוגגים למרות ניסיונות הימין הקיצוני להשליט כאן אווירת נכאים, מוות והרס. הימין מתפוצץ מקנאה למראה עם ישראל האמיתי חוגג בחוצות תל אביב."
    ולזה, חביבתי, לא יעזרו כל הספינים, הארגומנטים על "זכות דיבור לכולם" והאיזכורים של פוקו (הנה, גם אני לא הזכרתי אותו אפילו פעם אחת. פיטים). לפעמים הדרך הכי נכונה להבין תמונה הוא פשוט לתת בה מבט רגיל. וכך, מבלי לנסות לחפור בנבכים ולמצוא את הנסתר – מקבלים את האמת הכי פשוטה והכי נכונה ישר בפרצוף. זה מביך, זה רע, זה חובבני, זה לא עיתונות.
    ואם יום אחד "נענע" יגיע למצב כזה – הוא יהפוך אצלי לעוד אתר-קוריוז נוסח אתר האגו-טריפ של רמי יצהר, כזה שנכנסים אליו אולי פעם בשבוע, בעיקר כדי להריץ דאחקות על עליבותו.

  • צוף  On 1 בספטמבר 2003 at 12:36

    עכשיו צריך לבדוק אם הם יכולים להגיד את כל הדברים האלה בפסקה אחת

  • עידו קינן  On 5 בספטמבר 2003 at 3:21

    אסף כתב: "אם, לעומת זאת, בעמוד הראשון של ידיעות אחרונות תהיה ידיעה על הראיון של שולמית אלוני ובה יהיה כתוב "שולמית אלוני ההיסטרית" אמהר לעקם את האף ולבדוק אם "עניין מרכזי" לא עבר למהדורה מודפסת".

    תגיד, קראת עיתון לאחרונה? זה _בדיוק_ מה שהם עושים – לוקחים ידיעה חדשותית ומלבישים לה כותרת שמסבירה לקורא מה הוא צריך לחשוב. אגב, עם הרבה פחות נימוק מאשר חיימבה (אני מחבב את הכינוי החדש הזה).

    מי שרוצה את חדשות המחשבים שלו כמו שאסף מפנטז את השער של ידיעות, שיתכבד ויקרא עיתונימים מנייר. אנחנו רק פובליציסטיקה. עכשיו שהגדרנו את זה, אתה מרוצה?

  • חיימי  On 4 בדצמבר 2009 at 1:30

    לדעתי מדיית האינטרנט שונה, אמנם צריך את עצמה , אבל לא חייבים להיות ביקורתיים , כי אנשים מבינים שזה שונה מהעיתון מנייר

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: