תתבעי אותי, שרי? (*)

 

יפה הציעה היום הגברת עם הסלים, שנצטט את מאמרו של ניסן שור במעריב בנוגע למדיניות האיומים בתביעות דיבה של שרי אריסון. מעייף לחזור על כל הרשימה, ששור מפרט כל כך יפה. השורה התחתונה היא ששרי אריסון מנצלת את ההון המטורף בגודלו שלה כדי לנסות לסתום פיות של מי שלא ממש מתלהבים ממנה. השיטה היא הגשה, או איום בהגשה, של תביעות דיבה בסכומים גבוהים ומופרכים מיועד להפחיד, להרתיע, לסתום את הפה לכל מי שמביע דעה. והנה ציטוט קטן מהמאמר של ניסן שור:

 

כפי שביוזמה העלק-פילנטרופית שלה – כל אגורה שהיא משקיעה במפעלות "מהות החיים" היא רווח נטו לניקיון התדמית שלה – מתיימרת שרי אריסון לפתח אצל חברה שלמה מודעות מזויפת לשלום ואושר (בעזרת סדנאות בנוסח "באדולינה" וסיסמאות רוחניות דביקות הנראות כלקוחות מעולמם של דובוני איכפת-לי), כך האיומים בתביעות על ימין ועל שמאל, רק ממשיכים את הקו שלפיו כולנו צריכים לחיות בעולם ששרי אריסון מתעקשת לעצב בשבילנו כנכון ואופטימלי… הדיסוננס בין מבול התביעות המאד לא רגוע למסרים השלווים והנעימים זועק כמובן לשמיים…"

 

(*) מאחר ואנשי אריסון טרם נתפסו על חם עם עם חוש הומור, ראוי לציין שמעבר לכך שרק הבעתי כאן את דעתי. הכותרת, לטובת הצנוניות המשפטיות, היא מטאפורה בלבד ולא הזמנה. כן, גם העובדה שקראתי לכם צנוניות משפטיות זו מטאפורה. ולא, זה שיש לכם עניבה אחת אדומה לא אומר שאתם פרועים. אם נחזור לנושא, אז אנא בלי תביעות. האופציות של נטוויז'ן לא יצאו משהו (**)

(**) אם באמת התעצבנתם, אפשר לסגור על משהו יפה, מאמר תמיכה בשרי שהיא נאה וטובה ורוצה להביא רק טוב ושלום לאנשים, שלום שיבוא מתוכם, בלי להאשים אנשים אחרים טובים כל כך, שכל חטאם הוא שהם עשירים ורוצים שנעשה דברים חיובים יותר מלקרוא להם בשמות. אני אעשה לכם מחיר.

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • halemo  On 30 באוגוסט 2003 at 19:13

    לא ידעתי שזה היה במעריב של יום שישי, ואת הבלוג של הגברת אני קורא רק פעם בשבועיים…

  • אנוט'ר גיא  On 30 באוגוסט 2003 at 19:49

    לא יודע אם יש לרעיון רגליים חוקיות, אבל אי אפשר להתאגד ולהגיש תביעה יצוגית באשמת סתימת פיות, נגד הגב' אריסון וחבר מרעיה? הלא תביעה יצוגית היא מפלטו של החלש נגד התאגיד.

    (*) גם אני לא רוצה שיתבעו אותי.
    (**) אם בכל זאת החלטתם להיטפל אלי, אפשר לסגור על משהו יפה: קחו אותי לשעה עבודה בבנק הפועלים ופטרו אותי.
    (***) לחילופין, אני מוכן לעבוד כאחות… :)

  • דרור  On 30 באוגוסט 2003 at 20:27

    קראת את הארבע שורות כאן למטה, אני מקווה. אם לא, עזוב, טו לייט.

    (*) שרי: גם לך כדאי לקרוא את הארבע שורות. שימי לב, אני בצד שלך. גדי קאנט אפורד אפילו ת'עניבה של העורכדין שלו, אפשר לזיין לו ת'צורה. ובכלל אני מוכן להצטרף אליך לתביעה יצוגית נגדו. הוא מטריד אותי מינית. יש עדויות בכל הרשת. גלוברמן ושרי נ. גלזר ושמשון, זה מה שאני מציע.
    הצעה אחרונה.

  • שי  On 30 באוגוסט 2003 at 20:34

    גידול של 59% ברווחי הפועלים ברבעון השני

    ברבעון השני הפריש הבנק 646 מיליון שקל לחובות מסופקים, גידול של 61% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. ההפרשה במחצית הראשונה של השנה הסתכמו ההפרשות ב-1.116 מיליארד שקל, גידול של 61% לעומת התקופה המקבילה אשתקד

    הרווח משקף 10.1 אחוז על ההון העצמי של הבנק בחישוב שנתי. ההון העצמי של הבנק הסתכם בסוף הרבעון השני ב- 14.2 מיליארד שקל, בהשוואה ל- 13.2 מיליארד שקל בסוף שנת 2002, גידול של 6.9%.

    זה מובא מווינט:
    http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-2739540,00.html

    בזמן שכל הציבור נופל תחת הנטל – מחמם את הלב לראות שלא כל העסקים פושטים את הרגל וישנם כאלו שאפילו מצליחים קצת.

    שאלה – איך מומנה הפרטת בנק הפועלים?

  • אביבה  On 30 באוגוסט 2003 at 23:34

    כל עסק שואף להרוויח, ואם בנק הפועלים הרוויח, סימן שהמטרה הושגה. שאלת הפיטורים כאן רלוונטית כמובן, אבל גם הרווח וגם הפיטורים לא קשורים לעניין תביעות הדיבה של אריסון.

  • sebastian  On 31 באוגוסט 2003 at 7:13

    אני מבין שנעים מאוד לטפס על מישהי עם תכונה שנואה – הרבה כסף שלה (להבדיל, מכסף שלי). אבל, יש לזכור שהחוק מאפשר את תביעות הדיבה לא כדי לסתום פיות אלא כדי לאפשר לכל אחד להתבטא מבלי לפגוע בזולתו.

  • שי  On 31 באוגוסט 2003 at 9:00

    אביבה נכבדה שלום רב,

    אכן אין קשר לתביעת הדיבה. ואכן אין קשר בין אחזקותיה של חברת אריסון השקעות בסולל בונה. אבל יש קשר בין העוצמה שיש למעטים מול הרבים כל כך באיומים בתביעות דיבה. על זה אני מלין.

    סולל בונה
    http://kavlaoved.org.il/katava_main_heb.asp?news_id=56&sivug_id=9

    רווחי הבנקים

    http://www.hagada.org.il/hagada/html/modules.php?name=News&file=article&sid=834

  • עומר  On 31 באוגוסט 2003 at 9:26

    לא אחת אנו נתקלים בחיים בסיטואציות מפחידות. המבחן הוא האם הפחד משתק או גורם לנו לחשוב בצורה טובה יותר ולהתמודד עם האיום. איום של תביעת דיבה אכן מפחיד. אך יש לזכור כי על מנת שיהיה מפחיד באמת (ולא סתם מפלצת בחלום הלילה) חייבת להיות דיבה. שכן זהו כל האיום בתביעת דיבה – אם תוציא את דיבתי, אתבע פיצויים. ביקורת וסאטירה אינן דיבה ובלבד שהן מונחות על העובדות. הבעיה אינה עם התביעה של אריסון, אלא השיתוק שאוחז בכל מי שרואה מכתב מעורך דין. כאשר מישהו מאיים עליך (מפעיל אלימות לא פיסית) ואתה נכנע, אתה מעודד אותו לעשות זאת בעתיד. האם הלמו לא עקץ את מפעלה של אריסון בצורה ביקורתית ואלגנטית? האם לא היו שם איומים (תקנו אותי אם אני טועה בבקשה). מול אמת צרופה וביקורת שנובעת מאמת זו, קשה להתמודד. איום זה משהו שמפעילים כשלא רוצים להיכנס לעימות. כל האיומים הללו בעזיבת בנק פועלים הם בדיוק זה – אף אחד לא רוצה לעזוב אז כולם מאיימים. אתם רואים את אריסון מתרגשת?? כל ההבדל הוא לא הכסף או הכח. היא פשוט יותר טובה במשחק הזה. חברים – זה משחק פשוט, עם כללים פשוטים. הוא דורש שתי ביצים (אפשר של תרנגולת), קצת עצבים (רצוי מברזל) ואמת פנימית אחת (מבוססת).
    let the game begin

  • גדי  On 31 באוגוסט 2003 at 11:16

    כסף לעורכי דין. וגם אם התביעה מופרכת, עורכי הדין של אריסון יכולים פשוט למשוך ולמשוך אותה. לה יש את הכסף, לך אין. אז אתה תפחד מזה

  • אביבה  On 31 באוגוסט 2003 at 11:23

    רפרפתי על הלינקים, לא קראתי הכל. הם פשוט לא קשורים. קצת נמאס לי מערפל מחשבתי.

    כל אחד יכול להגיש תביעה נגד כל אחד, גם אני נגדך, בזה הרגע, על שקראת לי "נכבדה" – אני רואה בזה כינוי קנטרני (בצחוק, בצחוק). לאריסון יש פה רק יתרון אחד, שהיא יכולה לשלם לעורכי דין יותר כסף, ולבזבז את זמנה וזמנם על הדברים האלה. זה לא אומר שהאיומים בתביעות יכולים להתפתח לתביעות עם בשר. על פניו נראה שאין סעיף בחוק שיתאים את עצמו לגחמות הטיפשיות שלה, ושהיא אכן בזבזה זמן יקר לשווא. אבל אני לא מקשרת את זה להתעללות בפועלים סיניים, אלא להתפנקות של אשה מבוהלת. כזוהי אריסון, כנראה. והיא ממש מתחילה לצאת מהאף.

  • halemo  On 31 באוגוסט 2003 at 11:25

    כל אדם או גוף שתובע מישהו אחר במדינה על סכום שמעל 100,000 ש"ח על לשון הרע, חייב לספק הוכחה לבית המשפט שאכן נזקיו נאמדים בסכומים שהוא דורש.

    חוק איסור לשון הרע מאפשר לכל אחד לתבוע 50,000 ש"ח ללא הוכחת נזק ועוד 50,000 ש"ח אם הוא מוכיח כוונת זדון של הנתבע.

    ברגע שאדם תובע מליונים בתביעת דיבה, הוא משלם 2.5 אחוז מסכום התביעה כאגרה לבית המשפט שלא תוחזר (הוא מאבד את הכסף אם יש משפט), והוא חייב להוכיח שאכן זה הנזק שלו.

    אנשים כמו שרי אריסון, או היחצנים שלה שמאיימים במליונים על אחרים, עושים אולי רושם על האנשים שלא מבינים את החוק בישראל ואת בתי המשפט, אבל לא עושים שום רושם על אחרים שכן מכירים את החוקים.

    כמובן שהפחד הגדול של כל מי שכותב נגד שרי אריסון זה שהוא יתבע ואת הכסף שהוא הרוויח הוא יהיה חייב לשלם לעורך דין יקרן…

  • עומר  On 31 באוגוסט 2003 at 11:57

    אני לא מסכים. תמיד קל להתקפל בלי כל נסיון להיאבק. אך מי שלא מנסה לא מצליח. תמיד נטל ההוכחה הוא על התובע ואני מבטיח לך שאם אתה גדי תכתוב סאטירה נוקבת כנגד שרי אריסון, אך לא דיבה, אלא סאטירה, ותוגש נגדך תביעה, יימצאו גם עורכי הדין שיגנו עליך, כפי יכולתך.
    אני עדיין חושב שהפחד הוא הבעיה ולא התביעה. או ליתר דיוק, הפחד גורם לכך שהגברת לא נאלצת להוכיח את כוחה וכולם מפחדים מכוח מיתי שמעולם לא הוכח. עד שמישהו ישלח לה מכתב חזרה ובו ייכתב "גברת אריסון הנכבדה. אנא תבעי אותי בבית משפט". אני כמובן אשמח לשלוח לה מכתב כזה, אך היא לא איימה עלי בתביעה.

  • חנן כהן  On 31 באוגוסט 2003 at 15:16

    מזכיר לי ששני המהגרים הסינים שהכי השפיעו על התרבות האמריקאית הם סוּ-יוּ ו סוּ-מִי.

  • שי  On 31 באוגוסט 2003 at 16:21

    אני כן מקשר זאת. היא הבעלים והיא המדיניות הן בתביעות הדיבה (שאם לא היתה מעוניינת בהן הן לא היו. זה לא מנגנון אוטומטי) והן ביחס לעובדים בבנק ולרווחים בו או לעובדים בסולל בונה. לדעתי גישה זו היא הסיבה והמסובב של התנהגותה. היא לא תשתחרר מהם. מה שלי מפריע היא העובדה שכמי שהבינה כנראה זאת, היא מייצרת קמפיינים שאין בינם לבין המסר שהיא מעבירה בהתנהגותה דבר וחצי דבר.

  • אביבה  On 31 באוגוסט 2003 at 16:53

    אני ודאי יכולה להבין למה אתה מקשר התנהלות כוחנית להתנהלות כוחנית. אבל הקישורים האלה עובדים רק ברמה התיאורטית. לטעמי, הם מפריעים לפעולה. אם כל פעם שתחשוב על אריסון יעלו לך לראש הפועלים הסיניים, זה עלול להפריע לך לראות את המצב כפשוטו. למשל, לבדוק האם יש בסיס משפטי לתביעות הדיבה הללו (שבינתיים הן תיאורטיות), ואם אין בסיס – אולי אפשר לפעול כאילו הן לא קיימות.

    הסתכלות אידיאולוגית רחבה היא דבר חשוב, אפילו חיוני. אבל יש גם מציאות, והיא מלאה פרטים שלא תמיד מסתדרים עם האידיאולוגיה. למשל, לך יש יותר כוח מאשר לפועל סיני. נצל אותו, השתמש בו, במקום להמשיך להביא עוד ועוד נתונים מייאשים ושום הצעות לפעולה.

  • שי  On 31 באוגוסט 2003 at 23:33

    אני פעיל בכמה ארגונים. מנסה לעשות משהו.
    אבל קשה להילחם בכוח החזק הזה. אז לפחות אני מנסה לעורר את התודעה הישנה של רוב האנשים. ככה שידעו שיש מי שמנצל אותם ואיך הוא עושה זאת. הרי מן הסתם חלק ממפוטרי הבנק הצביעו לליכוד ולשינוי, לא?

  • שי  On 25 בספטמבר 2003 at 11:10

    הרפובליקנים עושקים אותנו עד דק ואנחנו חושבים שימין זה מי שקשה עם הפלסטינים… סימן שזה מצליח להם, לרפובליקנים…
    למרות חלקם הזעום באוכלוסיה, של עשירי קורח וישראל, בסביבות הפרומיל, בכנסת הם מצליחים לסחוף מעל 50% מקולות העם. סימן שהעם כ"כ אדיוט שאין אדיוט ממנו…

    ורשאי העם לתבוע אותי ברצינות על דיבה… לא אכפת לי כי אין לי… שקל ועשרים לא תראו ממני… ואני גם לא עובד אז אני לעולם לא יוכל להחזיר שום סכום שייפסק לרעתי…

  • יסמין הללי  On 28 בספטמבר 2003 at 0:56

    רק בקצרה על עניין הפיטורים. לדעתי שאלת ה-זכותה\לא זכותה מפספסת פה את העניין. נניח שזאת זכותה (אפילו במדינות סוציאל דמוקרטיות יש זכות לפטר-ולפצות בהתאם כמובן), אבל שרי לא רצתה רק זכות לפטר אלא גם לצאת מזה צדיקה. לפטר ולא לזכות לביקורת. המעשה שעשתה הוא אולי חוקי, אבל עדיין מסריח.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: