יוֹמוּלֶדֶת לגוגל, הצעד הקטן של מאירסון

 

גוגל חוגג חמש שנים לתקומתו. איך שהזמן רץ כשנהנים. חיים ברשת, אגף הטכנולוגייה המתלהב של נענע, הקדיש לו את היום והפיק מוסף שיעניין את העכבר שלכם.

 

ביום שישי הייתי בהקרנת הסרט "צעד קטן", שכתב גיא מאירסון, שכני לאתר. גלבפיש היקרה כבר כתבה על הסרט, הראוי מאוד בעיני, ואני אוסיף הערה אחת בנוגע לנצחון התסריט על הבמאי. או, אולי יותר נכון, כי אין כאן בהכרח מאבק ביניהם, על כך שתסריט טוב יוציא רגש אפילו ממקצוענים קרים.

 

שחר סגל, הבמאי, הוא בכיר במאי הפרסומות בארץ (גילוי נאות: למדנו באותה כיתה ב"בית צבי", כבר שם הוא היה המבריק בכיתה וסומן לגדולות). בתעשייה מתייחסים אליו כמי שמקצוען ב"להביא רגש". כלומר, כשהילדה מווניל מגישה לקלושאר ממרציפן את הדובי שלה, והאב מתמוגג בטלפון הסלולרי – לזה קוראים "רגש" בפרסומות.

 

 

אחרי ההקרנה גררתי את גיא וכמה אנשים אחרים ל"אלימלך" בדרום תל-אביב. גיא התגלה כאוכל גפילטע בכל מצב צבירה וז'אנר קיימים, מן הסתם תכונה הכרחית לתסריטאי. בתמונה: גיא מאירסון ואחיו הצעיר

 

והשטיקים המקצועיים לעילא של סגל ושל מנו קדוש, הצלם, אכן עוטפים את הסרט באריזה מבריקה. המצלמה לא מפסיקה לזוז, גם במקום שאפילו האחים וואשבסקי היו משתמשים בחצובה (הילדים מסתכלים על הילדות מעבר למגרש, בסצינת הפתיחה). זה מה שנקרא לדגמן רגש, ללחוץ על הבלוטות של הדמעות, לעבוד הכי ממוקד וממוצה שאפשר – עניין הכרחי בסרטונים של 30 שניות, ומעיק בסרטים יותר ארוכים, שבהם צליל הזיוף שיש באמצעים הסינמטיים הללו בולט לעין.

 

רגש הוא לא מנוף שמוריד מצלמה לילדה שהולכת עם בובה של דובי לקלושאר, רגש בקולנוע צריך יותר מזה. למשל, תסריט עם דמויות שמעניינות אותנו. והנה, כשמצרפים למיומנות המרהיבה של סגל את התסריט של מאירסון, יש לנו בובה של סרט. תלכו לראות, למרות שהוא יהיה גם בטלוויזיה מתי שהוא (רק בכבלים).

 

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • ללא  On 7 בספטמבר 2003 at 14:21

    שני זיסים שאוכלים גפילטע. מושלם.

  • גדי  On 7 בספטמבר 2003 at 15:15

    מה הפירוש העדכני למילה "זיס"*, שאלמלא כך היתה מכנה את שני המתוקים בכינוי אחר.

    * זיס – הגירסה העברית של "Fuck in law"

  • אסף  On 7 בספטמבר 2003 at 15:24

    לא הולך לסרטים של אנשים שמוכרים לי משהו. לך תדע, אולי סגר דיל עם קולה. הבחור ישתה שם קולה ברגש. לא מאמין מטר לשחר סגל. נקודה. הוא צריך להוכיח עכשיו.

    הוא האכיל את הציבור בהרבה חרא צרכני. שום כבוד הוא לא יקבל. ממני.

  • מלפומנה  On 7 בספטמבר 2003 at 16:38

    יש משהו בדבריך. שחר סגל באמת יודע איך למסחר רגש ועושה את זה למטרות ראויות עאלק (חשבון הבנק שלו וקידום מכירות). אבל זו העבודה שלו ומגיע לו שאפו על זה.

    אבל הפעם, כמי שצפתה בסרט, הוא התעלה מעל עצמו. זה מסוג הסרטים האלו שמותירים טעם של עוד. רגש מזוקק. כזה שמגיע מהתסריט והמשחק. אמרתי כבר ואומר שוב (וגם אכתוב על זה לכשהסרט יעלה לאקרנים)
    "אני והחבר'ה" גירסת רמת שרון 2003. וזו מחמאה גדולה.
    לדעתי לפחות.

    חוץ מזה שהתסריט מעולה, ולא, אני לא משוחדת.

  • הדעתן בחינם  On 7 בספטמבר 2003 at 22:36

    עזוב, הסרט עשוי טוב כמו פרסומות לקוקה קולה, אבל התסריט הוא לא תסריט של קוקה קולה. סרט חמודי.

  • Rogatka  On 8 בספטמבר 2003 at 16:25

    לאחרונה אני עובד על חוברת לילדים בגן חובה. אחד המשחקים החינוכיים בחוברת כולל שתי שורות של שמות כותבים ב"רשימות". המשימה: לחבר בקו את השונאים הגדולים.
    אפשטיין נ' פויר ולהיפך,
    גדי נ' כספי ולהיפך.

    כמה עצוב וצפוי לראות חברה בהתפוררותהּ, לראות לפני כן קצת סובלימציה בפעולה.

  • Rogatka  On 8 בספטמבר 2003 at 16:33

    הקרנה זה לא סרט.
    אבל מצד שני… בסרט הזה היה אחד שגם חי בסרט וגם היה בהקרנות (אייל, זה שאמא'שלו נותנת לו לראות סרטים כחולים). אז.. מה? זה סרט או לא? הקרנה או לא?
    תגידו, למה נושרות השערות כשמקרינים אותך?

  • גיל  On 17 בספטמבר 2003 at 16:32

    ההקרנות הן חלק מטיפול משולב של תרופות + הקרנות, והשיער נושר בגלל התרופות ולא בגלל ההקרנות. אלא שזה תמיד קורה במקביל.
    אלא שבמקרה של אייל זה קרה כי ככה גיא כתב, וגם זאת סיבה טובה כנראה.

  • צילה  On 19 בספטמבר 2003 at 20:43

    אתה אמיתי שמשון? לעירמת הקלישאות הנבובה הזו אתה קורא סרט טוב? זונה טובת לב, ילד חולה סרטן ואבא שבונה טיל בחצר האחורית??!!… ניסיון עלוב מזה לעשות מיינסטרים אמריקאי שמדבר עברית עם אוסף שחקנים וסטים ישר מהפרוסומות לא ניראה כאן מעולם. אה, כן, למתעניינים, בחלק מהסצנות אפילו השאירו את המוצר בתוך השוט, כדי שלא תתבלבל ותחשוב שאתה לא בפרוסמת או משהו. בקיצור – קשקוש בפיתה.

  • ח ל י  On 1 בינואר 2008 at 20:11

    איזו הפתעה, רק עכשיו ראיתי :)

    שנה טובה שיבואו עוד תסריטים טובים אמן סלע :)

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: