עם כל הכבוד לעסקן אייל מלובן

 

עם כל הכבוד לעסקן אייל מלובן, שעד היום די נגעו ללבי טרוניותיו כלפי הדרך בה דופקים את אנשי בית המלאכה (זין אפשר לקרוא לזה תעשיה) של הקולנוע הישראלי, תמהני מה בדיוק בתפקידו גורם לו לחשוב שהוא בעל עניין בשאלה מיהו עיתונאי ומי לא, עד כדי כך בעל עניין, ששלח מכתב בשם האיגוד שלו לראש הממשלה, ברגע שהתברר לרגע אחד שהפאשיזם לא יעבור (באמת סליחה על ההתלהמות, תיכף חוזר לדבר על פרויקט Y). עם כל האהדה לעובדי הקולנוע והטלוויזיה, ויש הרבה, אייל מלובן מתעסק בנושאים שגדולים עליו, כך נראה, בכמה מספרים. הוא פקיד העוסק בבוכהלטריה בזמן שהעניינים הנדונים, במחילה, חשובים יותר מאשר עוד כמה עובדים ישראליים בסוכנויות הזרות. הרבה הרבה יותר, אם יורשה לי להעיר.

 

אומר מלובן, עפ"י Ynet: "מערכות העיתונים רוצות לתגמל עובדים שאינם עיתונאים בתעודת עיתונאי – ועל כך כל הרעש. התעודה נהייתה סמל מדומה של 'סטטוס' – מנהג קלוקל שהיה נהוג שנים רבות בלשכת העיתונות הממשלתית אשר בראשה עמדו במשך שנים אנשים אשר מונו מינויים פוליטיים ולא מקצועיים".

 

נו, מה נאמר ומה נדבר. לו אייל מלובן היה עיתונאי, ולמיטב ידיעתי הוא מאוד לא, הוא היה יודע שלא זורקים האשמה כמו זו שהטיח במערכות העיתונים – ככה, "מערכות העיתונים", שם כללי, לא מפורט, ממילא כולם שונאים את התקשורת – בלי שיש איזה בדל הוכחה. מלובן ממשיך וטוען שבראשות לשכת העיתונות הממשלתית עמדו במשך שנים אנשים שמונו מינויים פוליטיים ולא מקצועיים. סלחו לי שניה, אני חייב לקחת את מלחי ההרחה. אנשים בלתי מקצועיים! שמא יואיל דיקן הפקולטה לתקשורת בהארוורד לא לזרוק האשמות בעלמא, ולומר מפורשות מי מראשי לשכת העיתונות היו לא מקצועיים? ואולי גם ככה, על הדרך, יסביר למה דני סימן היה כל כך מקצועי?

 

לקינוח, כמובן, אשמח אם מלובן יבהיר לנו – ואם לא לנו, אז לראש הממשלה, אליו הפנה את מכתבו – את מקור הסמכות העיתונאית שלו. אם אפשר, שיהיה משהו החורג מעט מהעובדה שנדמה לו שיש יותר מדי "עיתונאים" שלוקחים לו את הפרנסה.

 

יכול להיות שיש יותר מדי "עיתונאים", לכאורה, שמקבלים את התעודות כצ'ופר. גם אם צריך סינון, הדרך לכך לא יכולה לעבור במסדרונותיו החשוכים של השב"כ. אם מלובן לא מבין את זה, סימן שמפלת ערוץ 10 דפקה כל כך חזק את תעשי.., סליחה, בית מלאכת הקולנוע הישראלי, עד שעבור לחם צר הם מוכנים להכניס עוד קטנה לדמוקרטיה המתערערת במדינה שלהם. ואלוהים, אנא עשה שראש איגוד העובדים בקולנוע וטלוויזיה לא באמת מבין את זה, כי אם הוא מבין ובכל זאת רוצה את השב"כ, כנראה שאנחנו באמת בקולחוז ועוד לא מבינים את זה. אני מכיר יותר מאיש קולנוע אחד, ורובם, בלי להכליל, נעים על המנעד הנעים שבין העבודה לתעיוש. האם גם הם רוצים לחיות במדינה שהשב"כ קובע מי הם עיתונאיה?

 

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • עיתונאי  On 20 בנובמבר 2003 at 1:58

    הוא כל הזמן לוחץ על עיתונאים שיכתבו עליו.
    אני יודע מנסיון אישי, כעיתונאי המסקר את התחום.
    הוא גם מתואם עם סימן. בפעם הקודמת זה היה
    קשור לגירוש הכתבים הזרים מישראל, בתואנה
    שהם גורמים – מכל הצרות – לאבטלה בישראל.
    הוא מצפה שיקחו כתבים ישראליים לשטחים, כנראה.

    בקיצור, דור שני לעסקני-זוטא פוליטיים.
    וגם אני בעד המאבק הקשור למשכורות של אנשי
    הברזלים שבאמת נדפקים פה.

  • צ'  On 26 בינואר 2008 at 10:46

    עיתונאי צודק. מלובן מנסה להשיג גם אצלנו כתבות.

    וגם פה יש כנראה הרמה להנחתה מדני סימן, שרצה להוריד את כמות העיתונאים הערבים בעיקר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: