והדיון נמשך

 

אחד הפוסטים הכי קצרים שלי כאן, "הפוסט הבא פורסם בבלוג של עידו קינן", זכה ליותר מחמישים תגובות. בין התגובות היתה מישהי, שכתבה בעילום שם (ולכן לא נחזור על דבריה כאן) כמה השמצות שנגעו לעורך חיים ברשת, צביקה בשור, ולאורי ברוכין, ממקימי האתר הזה. היום הוסיף ברוכין תגובה לאותו פוסט, שנראה לי נאות להביא אותה לכאן:

אורי ב.  בתאריך 12/22/2003 3:18:17 PM

הבהרה

רק כדי להסיר ספק ולגדוע שמועות באיבן:
מעולם לא הוצע לי לערוך את חיים ברשת.
כן הוצע לי לערוך את נענע, קצת לפני החגים.
דבר שדראיתי כמחמאה, וסרבתי לו מסיבות אישיות לאחר תהליך התלבטות ארוך.

אם הייתי מגיע לערוך את נענע, אני מעריך שהיה עורך היום את חיים ברשת בדיוק אותו אדם. (אם הוא היה מוכן לסבול אותי כעורך).
לגבי חלקו של צביקה בלידת הרעיון לאתר רשימות – מעולם לא ערערתי על כך – לא סתם כתבתי מה שכתבתי בתודות של האתר הזה ממש.

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • כרמל  On 22 בדצמבר 2003 at 21:06

    שרשרת ההכפשות על נענע בפוסט הקצר שלך רק מוכיחה את טענתי שכל הדיון הזה הוא על תקשורת ולא על אתיקה. כעובדת נענע לשעבר גם לי יש חיבה למקום ולדעתי נמצאת בו סוללת כשרונות אדירה שמשלמים לה פחות מדי. אבל אני מייחסת את הזלזול של "אתם בכלל לא עיתון" שעבר אצל חלק מהקוראים כאן לצורך העמוק במוען מוסדי. נטוויז'ן זה אמנם אחלה תאגיד אבל לא תאגיד תקשורתי. ואנחנו, כנראה כמו האמריקאים, שמרנים קטנים במעמקי נפשנו ולא מוכנים לקבל חברים חדשים במועדון הזה. לפחות לא בנחת גלויה. ynet מקצועי ונענע לא. לא בגלל האנשים, זה בגלל הגב, התחושה העמוקה שרק תאגידי תקשורת באמת עושים תקשורת ורק מהם אנחנו מוכנים לקבל תקשורת אמינה. רגע, וואלה כן? למה, בגלל הגב של הארץ? לא, זה באמת מעניין אותי. יום אחד אני אכתוב על זה מאמר אקדמי….

    חשבתי על זה לפני כשבוע כשצביקה בשור לקח ממני פוסט ופרסם אותו בחיים ברשת. קופידון התעצבנו ממשהו שהיה כתוב שם, תחושה שלי שהתאימה לדעה בבלוג אבל דרשה תגובה או תחקיר עיתונאי ראוי לפני שהיא נזרקת לחלל התקשורתי ההמוני. קופידון הגיבו בחומרה ולא נחו עד שהכתבה לא ירדה מחיים ברשת. אבל לבלוג שלי הם לא הציקו בכלל, סמנכ"ל קופידון אפילו כתב בו תגובה וכתב לי במייל אישי שלא אכפת לו מה אעשה עם הפוסט, זה לשיקולי. הוא אישית נרגע כשהכתבה ירדה מנענע ולא שמעתי ממנו ציוץ גם אחרי שהיא הומלצה בווינט אצל ארליכמן. לינק לפוסט בבלוג, גם אם הוא בווינט, זה עדיין לא כתבה שמופיעה עם הגב המלאה של ווינט, הרי. וזו שוב אבחנה ברורה בין מה שאנחנו קוראים לו תקשורת המונים ומה שלא, ללא קשר לריטינג הגבוה של רשימות ולברנז'ה/קהל יעד של קופידון שקוראים אותו. על זה אני מדברת, זה שורש כל הויכוח כאן בעיני.

  • אני  On 22 בדצמבר 2003 at 23:32

    לא אומרים על נענע שהוא לא עיתון בגלל שאין לו מוען ממסדי. אומרים את זה בגלל שהוא לא מקרין אמינות עקב העובדה שבכל כתבה שניה שם מוכנסת דיעת הכותב.

  • אבנר  On 22 בדצמבר 2003 at 23:55

    נענע אינו עיתון מכל מיני סיבות והעדר מסורת מקצועית וגב של מערכת עיתונאית הוא רק אחד מהם. אילו התפתח נענע להיות עיתון אינטרנט נושכני ומהימן, ייתכן שנוכחתו לצד המותג נטאקשן ושלל מיזמי רשת מסחריים היה מוצדק. אבל זה לא כך. רבאק, רק אתמול הקישור הראשון בחלק המרכזי של האתר (איזור מערכתי) הוביל לפרסומת – הגרלה של גרין קארד. בעיות נוספות נוגעות לבלבול בין חדשות לדעות (ניו ג'ורנליזם יכול להיות נסבל עד גבול מסוים), חוסר הוגנות בדיווח ונקיטת עמדה חד צדדית, ריבוי כתבות על אתרי מסחר ואתרים שמתחרים בנטוויז'ן, העתקת כתבות מסיבית מכלי תקשורת אחרים וכסת"ח בצורת קרדיט קטן למקור בפסקה האחרונה שעולה ממנו סרחון אתי ועוד. מעל הכל בולטת חוסר מקצועיות עיתונאית וחוסר ניסיון. אם כרמל כתבה שנענע פירסמו דעה שלה כלשונה, בלי לטרוח לקבל תגובה או לבדוק את העובדות, הדבר אומר הכל. האם זו שמרנות? נענע לא עשה הרבה כדי לזכות באמון הצופה. כמו שגדי אומר, להיות מאגנייבים ולכתוב כותרות של !!!!111שולט יכול כל בן 16 אינטליגנטי. זאת לא עבודה עיתונאית. ומה המשמעות של "סוללת הכשרונות האדירה" (טוב שאת לא מגזימה, אחרת נחשוב שנגרם להם עוול קולוסלי שרק פרס פוליצר יכול לתקנו) לאור כל זאת? אם רוצה נענע להיות מגזין פסידו עיתונאי – בבקשה, אבל שיוותרו על היומרה כי הם לא רציניים. כל הדיון הזה לא היה מתעורר מלכתחילה אם לא הייתה כאן בעייה אמיתית. ואם אנשי נענע חושבים כי הדיון עוסק בהם כי הם חשובים ומשפיעים, הרי שהם טועים. הדיון עוסק בהם כי הניסיון הכושל של נטוויז'ן ליצור עיתונות יש מאין (בעקבות וואלה) מעורר דיון.

  • גדי  On 23 בדצמבר 2003 at 8:01

    אנא תרגיע
    אתמול פרסמו בנענע לינק לאתר ההגרלה הרשמי של הסטייט דיפרטמנט, לא לאחד מהנוכלים המפרסמים אותה. וזו בהחלט ידיעה עם שירות לקוראים. שנית, בנענע יש מערכת עיתונאית לפי כל הגדרה שאני מכיר, ואני מכיר. לגבי רמתה העיתונאית וכו' – אני לא סבור כמוך, ומן הסתם היינו מנהלים דיון מלומד לו אך היה כוח לנהלו.
    כיסוי התחום המסחרי באינטרנט גם הוא, יחסית (ויחסית לאתרים המובילים, לא לאזוטריים) מופתי. רק לפני שבוע וחצי היתה ידיעה על נטאקשן, שחירפנה שם כמה ראשים, ובכל זאת נענע השאירה אותה (אגב, גם בזמני נטוויז'ן בלעה רוק ונתנה חופש עבודה).

  • עופר לנדא  On 23 בדצמבר 2003 at 8:50

    זה משהו שמופיע בכל העיתונים, רק שבדרך כלל הרבה מאד עיתונאים מתמרנים את הכתבה כך שתיראה אובייקטיבית ובעצם תבטא את דעתם האישית.

    אם בנענע לא מנסים להסתיר שזו דיעה אישית ולא "תורה מסיני" – זה צריך להיאמר רק לזכותם.

  • דור  On 23 בדצמבר 2003 at 17:05

    צר לי, אבל התחושה שנענע מקרין במבט ראשון היא פשוט של העדר מקצועיות. אולי הסיבה שוואלה נראה מקצועי יותר היא עריכתו הגרפית, וגם שיש איזה שם מוכר פה ושם בניגוד לנענע שבו כל הכותבים הם אלמונימים לחלוטין.

    שלא לדבר על העובדה שיותר מדי כתבות עוסקות בבלוג זה ובבלוג אחר, הבלוגים היא תופעה די זניחה בבועת הרשת הישראלית, שזוכה להרבה יותר מדי זמן מסך (איך קראו לזה, ספירלת השתיקה, כשמיעוט עושה הרבה מאוד רעש). נשבר הזין מכל הכתבות האלה על בלוג זה ובלוג אחר ועל האתיקה וכל החרטא הזה, פשוט מוציא את החשק מכל עולם הבלוגים.

  • שוקראן  On 23 בדצמבר 2003 at 21:34

    גדי, קיומה של מערכת עיתונאית לפי כל הגדרה שאתה מכיר היא לא תנאי מחייב או הכרחי לקיומה של עיתונאות. כן, יכול להיות שיש גרפיקאי, ויש כתב ולצידו עורך – זה לא גורם לזה שבסוף יש תוצאה עיתונאית. בנענע יש אוסף של תינוקות, סלח לי על ההתבטאות, פשוט כך. הם עוד לא התגברו על כך שבכל פעם שהם לוחצים על Send זה אשכרה מופיע על המסך והמון אנשים רואים את זה. התוצאה היא תינוקיה אחת גדולה ומספיק לבדוק את הכותרות שלהם בשביל להבין על מה מדובר. התוצאה מביכה אך היא גורמת לכותבי חיים ברשת על גווניהם השונים (ובראשם קינן) לחוש רגשי נחיתות (ובצדק) שכן עיתון רציני לא נראה כמוהם. עובדה זו הופכת אותם לפאתטיים עוד יותר. איך? הנה, אני אמצא איזו טעות בהגהה באתר של מעריב. מצאתי? אהה, עכשיו אתם רואים שאני מנענע מוצלח לא פחות ממעריב שהרי אם מעריב טועים ואם אני עליתי על זה, וודאי שאני לא פחות טוב מהם.

    העובדה שערכת פעם את נענע לא צריכה לגרום לך להגן עליהם באופן אוטומטי מהסיבה הפשוטה שזה פוגע לך באמינות. נענע היתה יכולה להיות יופי של אלטרנטיבה והיא היתה יכולה לעשות עיתונות נושכת. אבל היא לא. היא עושה את הנשיונאל אינקויירר של האינטרנט הישראלי: צהוב, נמוך, חסר משמעות, חסר חשיבות, אינפטנילי.

    אבל מה – "בנענע יש מערכת עיתונאית לפי כל הגדרה שאני מכיר". נו, זה בטח מנחם את כו-לנו.

  • עידו רוזנטל  On 23 בדצמבר 2003 at 23:59

    אתר מפלגת העבודה חושף את פרטי החברים
    http://net.nana.co.il/Article/?ArticleID=45682&sid=10

    קמפיין שואה נגד תעשיית הבשר (פורסם ארבעה חודשים אח"כ בוואינט)
    http://net.nana.co.il/Article/?ArticleID=56210&sid=10

    כל הפרטים שלכם נמצאים ברשת (צוטט בתוכנית של גבי גזית בערוץ השני)
    http://net.nana.co.il/Article/?ArticleID=56894&sid=10

    ראיון ראשון בעולם עם מנכ"ל חברת קלונאייד (צוטט במעריב)
    http://net.nana.co.il/Article/?ArticleID=58018&sid=10

    מומה חוזר (צוטט במעריב)
    http://net.nana.co.il/Article/?ArticleID=56990&sid=10

    המודיעין הסלולרי שמנסים להסתיר מכם
    http://net.nana.co.il/Article/?ArticleID=69153&sid=10

    אני יכול להמשיך כאן עוד ועוד ועוד. עצם העובדה שמאחורי וואינט עומד ידיעות אחרונות ועדיין הם לא הצליחו להכניס ידיעה אחת (מתחום המחשבים) לעיתון, אומרת הכל.

    בנוסף לחומרים המקוריים, מפרסמים בחיים ברשת ידיעות מחו"ל בהפרש של חודשים (ואני יכול להביא דוגמאות) מהמתחרים וואינט ווואלה. אני אישית עבדתי בכמה מערכות לגיטימיות (רדיו, אינטרנט, טלוויזיה) ואין מערכת שעובדת בצורה חופשית והוגנת כמו חיים ברשת.

  • דור  On 24 בדצמבר 2003 at 0:20

    אם עץ נופל במרכז היער ואיש אינו יודע, האם הוא בכל זאת נופל?

    והחתול של שרודינגר, הוא מת, או לא?

    זו בדיוק ההוכחה לזה שנענע היא מערכת לא רצינית, שאף אחד לא שם לב אליה.

  • שוקראן  On 24 בדצמבר 2003 at 9:10

    עידו, גם אתה נופל לתוך מלכודת הגדי. "ואין מערכת שעובדת בצורה חופשית והוגנת כמו חיים ברשת", אתה כותב. ושוב אני אומר – לעבוד בצורה חופשית, להקים "מערכת עיתונאית" אינו אומר בהכרח שהתוצר הוא עיתונאי. במקרה של נענע התוצר הוא גיבוב של כותרות ילדותיות ברוב המקרים גובלות בתת-רמה. אתה יכול לספר מפה ועד הודעה חדשה על האופי החופשי של המערכת העיתונאית של נענע. בסוף יש שם ערימה של תינוקות שהקשר בינם לבין עיתונאות מקרי. הוא מקרי במובן הזה שלפעמים יש שם סיפור ראוי. אבל אתה יודע… גם אם ייתנו לקוף להקליד על מקלדת…

  • שוקראן  On 24 בדצמבר 2003 at 9:13

    עידו, גם אתה נופל לתוך מלכודת הגדי. "ואין מערכת שעובדת בצורה חופשית והוגנת כמו חיים ברשת", אתה כותב. ושוב אני אומר – לעבוד בצורה חופשית, להקים "מערכת עיתונאית" אינו אומר בהכרח שהתוצר הוא עיתונאי. במקרה של נענע התוצר הוא גיבוב של כותרות ילדותיות ברוב המקרים גובלות בתת-רמה. אתה יכול לספר מפה ועד הודעה חדשה על האופי החופשי של המערכת העיתונאית של נענע. בסוף יש שם ערימה של תינוקות שהקשר בינם לבין עיתונאות מקרי. הוא מקרי במובן הזה שלפעמים יש שם סיפור ראוי. אבל אתה יודע… גם אם ייתנו לקוף להקליד על מקלדת…

  • עידו רזנטל  On 24 בדצמבר 2003 at 10:20

    היתה שלמרות שחיים ברשת קשורה לנטוויז'ן, שקשורה לחמישים חברות בערך, יש לנו יד חופשית לעסוק בכל נושא.

    טיפלנו בעבר ואנחנו ממשיכים לטפל גם היום בנטוויז'ן עצמה, בחברות וספקים שקשורים אליה ובחברות שמפרסמות באתר (ואיימו בהסרת קמפיינים). אני לא מכיר הרבה מערכות שנותנות חופש כזה ואשמח אם תתקן אותי.

    לגבי הכותרות, אני אישית חושב שכותרת אמורה לגרות את האדם להיכנס לכתבה. בכל אחת מהכתבות שלנו, גם אם הכותרת סתומה למדי, המשנה מפרט בדיוק על מה האייטם ומסביר אותו לאלה שלא הבינו את הכותרת. אם אתה שופט רמה עיתונאית ע"פ כותרות, כל מה שיש לי להציע לך הוא לנסות לקרוא את התוכן עצמו, זה די עוזר להבנה הילדותית.

    אני יכול לספר לך שכמעט כל אחד מאנשי חיים ברשת (כולל הח"מ) קיבל הצעות שונות מכלי תקשורת "רציניים" ודחה אותן באדיבות כי הוא ידע שאת מה שאפשר לכתוב בנענע, אי אפשר לכתוב במקום אחר (פוגע באינטרסים של העיתון וכו').

    לסיום, אולי תוכל להסביר לי איך עם כל הכסף של ידיעות, מעריב ווואלה הם לא מצליחים למצוא קופים? זה קשור לשביתה במכס? לחווה של בושמיץ?

  • עידו קינן  On 24 בדצמבר 2003 at 12:09

    האמירה המקורית היא משהו כמו שאם יש אלף קופים שמקלידים על אלף מכונות כתיבה, אחד מהם יקליד את כל קורפוס יצירתו של שייקספיר, כולל יצירות שנעלמו.

    בחיים ברשת יש פחות מעשרה קופים, ובכל זאת הסקופים והמאמרים המחכימים הם עניין כמעט יומיומי.

    אז יאללה יאללה, ועוד יאללה אחד לשנה הבאה.

  • שוקראן  On 24 בדצמבר 2003 at 15:01

    התגובות שלך מלמדות יותר מכל על כמה אינטיליגנטי אתה, שלא לדבר על מאמריך "המחכימים" שבהם אתה מוצא טעויות מדהימות (אגב ב-ynet היתה לא מזמן טעות מדהימה! היה כתוב שנימני הגיע למפגרש במקום למפגש – התפלאתי איך לא הפכת את זה לסקופ). במקום שתעיד על עצמך תן לאחרים להעיד עליך. כאשר ניתנת להם ההזדמנות, רואים בדיוק מה הם חושבים עליך ועל עשרת הקופים שלך. אם אתה מעיד על עיסתך ועוד טוען שאתם כותבים על בסיס יומיומי דברים חכמים, נו – באמת שאין מה להוסיף. ושיהיה גם לך יאללה נעים.

  • החברה ד'  On 24 בדצמבר 2003 at 17:26

    לא מצאתי עניין להיכנס לדיון הזה מלכתחילה (מכיוון שאני נקבה כנועה שמניחה שגברים תמיד ידעו לעשות את העבודה טוב ממני. בנוסף, ראיתי את הכול מאוחר מדי ולא היה לי מחשב כמעט שבוע)
    ברם,
    שורת ההשמצות הפרסונליות על אנשי חיימבה מקשה עלי מעט לעמוד בנדר השתיקה. מדובר – ושים לב "שוקראן" – באנשים מוכשרים, אחראים, שנונים, משכילים ומקצועיים ברמה שלא היתה מביישת את המערכת הטרחנית ביותר ב"הארץ", ובד בבד מצליחים לספק חומר קריא, מעניין, מאתגר, חתרני לפרקים ונגיש לכל פועלת.

    וכן, הם גם חתיכים ולחלקם טעם משובח ואנין במוזיקה (ולחלקם לא)

    לעזאזל, נשבר לי כבר לקרוא את ההשמצות הארוכות האלה על "מקצוענות" מפי אנשים (המתעקשים לשמור על אנונימיות) שמשוכנעים שרוני דניאל הוא פרשן מקצועי.

    אם הייתי לפני מחזור הייתי אומרת לך ללכת למצוץ לאורי דן.
    (מכיוון שאני לא, נקטתי בשיטת הפאסיב-אגרסיב המצויינת הזו. עובד תמיד)

  • גדי  On 24 בדצמבר 2003 at 17:46

    אבל חתיכים? התבלעה דעתך?

  • שוקראן  On 24 בדצמבר 2003 at 20:03

    אמרה החברה ד' (שמתלוננת על כתיבה אנונימית ומספקת ה-מ-ו-ן פרטים על עצמה)

    "אנשים מוכשרים, אחראים, שנונים, משכילים ומקצועיים ברמה שלא היתה מביישת את המערכת הטרחנית ביותר ב"הארץ", ובד בבד מצליחים לספק חומר קריא, מעניין, מאתגר, חתרני לפרקים ונגיש לכל פועלת".

    "הארץ" אכן טרחני ולעתים מעייף. אבל הוא לפחות עיתון. מי שעובד שם מכבד את עצמו ומכבד את הקוראים. תמשיכי לקרוא "ידיעות אחרונות" ואת נענע השולטת!!!!1

    נראה לי שאתם מתאימים האחד לשני.

  • דור  On 25 בדצמבר 2003 at 0:52

    מעולם לא הצלחתי לקרוא יותר מאייטם אחד מעניין בנענע בשלושה ימים, גם בימיו הטובים.

    אולי אני לא מספיק טרנדי או בחבר'ה בשביל נענע.
    אבל זה לא רק נענע, מצב התוכן ברשת על הפנים.
    אולי התבגרתי והשלוש הגנבות בשקל שיש בנענע ובדומיו כבר לא עושות לי את זה.

  • צביקה בשור  On 26 בדצמבר 2003 at 20:16

    כשנתנו לקופים להקליד, התברר שהציפיה שהם יקלידו באופן רנדומלי היתה ציפיית שווא. הקופים, לאחר שסיימו להכות את המחשבים שניתנו להם, להשתין ולחרבן עליהם, התחילו להקליד ביתר נמרצות את מקש ה-S. ממש כמו שקורה לנו בחיימבה לקראת סוף השבוע.

    פרטים נוספים בכתבה הזו של זום-זום נט:
    http://net.nana.co.il/Article/?ArticleID=64827&sid=10

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: