ארכיון חודשי: דצמבר 2003

הלכנו לים, רק אבי ואני

 

ספינות / איאן האנטר (1979)

הלכנו לים, רק אבי ואני
והכלבים שיחקו על החול מסביב
קור החורף סבב לכל עבר, חתך את האוויר
האם הוא, לבוש באפור, קרא לי לאחוז בידו?
אמרתי שהאהבה קלה יותר כשהיא רחוקה
ישבנו והסתכלנו על האורות המרוחקים

אנחנו שתי ספינות שעוברות בלילה
אנחנו מחייכים כשאנחנו אומרים שהכל בסדר
אנחנו עדיין כאן, רק מחוץ לטווח הראייה
כמו הספינות הללו שעוברות בלילה

יש סירה על הקו שבו הים פוגש את השמים
ואחת אחרת ששטה הרחק מאחור
ונראה כאילו אני ואתה כמו זרים ממרחק
מתרחקים עוד ועוד כשאנו נסחפים בזמן
הוא אמר: קשה לי כאשר אתה רחוק,
אנחנו קוראים אותך רק כשאתה כותב

אנחנו שתי ספינות שעוברות בלילה
ואנחנו מחייכים כשאנחנו אומרים שהכל בסדר
אנחנו עדיין כאן, רק מחוץ לטווח הראייה
כמו הספינות הללו שעוברות בלילה

 

 

חבר טוב ויקר שלח לי את התרגום לשיר "ספינות" של איאן האנטר. נדמה לי שגם הוא מזדהה מאוד, כמוני.

 

מודעות פרסומת

ראוי לשאול את אורן הלמן, דובר רשות השידור

 

ידיעה ב-Ynet מספרת על כך שרשות השידור פסלה תשדירי רדיו שיועדו לפרסם את עיתוני סוף השבוע הקרוב, וכללו אזכורים לקיסר בראל הראשון. היתמם אורן הלמן, דובר רשות השידור: "לאור הפרובוקציה שניסו לבצע העיתונים הללו, ראוי לשאול את 'מעריב' ו'ידיעות אחרונות' האם הם היו נותנים לגופים מתחרים לתקוף, להשמיץ ולהשתלח בהם מעל גבי עיתוניהם?!".

 

הו, מלחי ההרחה. דחוף.

 

ההבדל העיקרי, מר דובר, הוא שהעיתונים הללו נמצאים בבעלות פרטית, בעוד העסק שאתה מדברר בחוצפה כזו, והמנוהל על ידי מה שנראה יותר ויותר כעבד כי ימלוך במובן שאף רס"ר בצה"ל לא הגיע אליו, העסק הזה נמצא בבעלות שלי.

 

לא שלי בלבד, כמובן. שלי ושל כל הציבור המשלם מיסים (ואפילו אלו שמתחמקים מאגרה). ואתה מבין, מר הלמן, ואם אנחנו כבר בדיבור של מאפיה של רס"רים בצבא, אני אקרא לך "דוברוס", לא איכפת לך, כן? אז אתה מבין, כבעלים (=בתור בעלים) של מקום העבודה שלך, אני מזכיר לך שתפקידך אינו מתמצה בהגנה על הקיסר בוקאסה מרוממה. עם כל הצער וההבנה לרצון הטבעי לעסות עם הלשון את הבוס הישיר שלך, הוא לא בעל הבית. השומרים שכאן ילוו את שניכם לאסוף את הדברים שלכם. ולא לגעת במחשב, כן? סיימתם את עבודכם כאן, לכו הביתה. בהצלחה בהמשך.

 

אבל אז, כמובן, התעוררתי. נכון שהעסק הזה כן שלי ושל אבא שלי (ושלכם ושל אבא שלכם), אבל הוא כבר מזמן הופקע מאיתנו. אז כל מה שנשאר זה לכתוב לאורן הלמן שהתירוץ שלו לא מחזיק מים. רק בנימוס, בבקשה. בכל זאת, קצת רחימאות יהודית על עובד שלכם שסרח.

 

לאיזה עומק לתוך, במחילה, החלחולת

 

לאיזה עומק, במחילה [1], לתוך החלחולת צריך האגודל שלך להיות תחוב, כדי להיות איש משפט ועדיין לומר את המלים הבאות בעניין הרכב של שלוש שופטות (הציטוטים מ-Ynet): "זה לא טוב לתדמית בית המשפט, שהרכב על טהרת המין הנשי ידון בתיקים שבהם גברים מואשמים בעבירות מין נגד נשים, סחר בנשים ואלימות גברים נגד בנות זוגם". 

 

או את הקטע המרגש הבא: "הייתה אווירה שונה, במיוחד בתיקי עבירות מין, למשל, חשתי במבטי הזדהות עם הקורבן בעיניים שלהן. כשיש גבר בהרכב זו הרגשה שונה לגמרי".

 

בסופו של דבר מצאה חבורת צנומי הפרמשתק [2] הזו מקרה אחד בו נטען שהרכב של שלוש שופטות החמיר באופן יוצא דופן עם עבריין מין. סוחר נשים הגיע לעסקת טיעון עם הפרקליטות על 42 חודשים, והמנוולות תקעו אותו, מי היה מאמין, כולה סוחר בקר נוסח שנות האלפיים, ל-55 חודשים. כידוע, "שופטים אינם מחויבים לקבל עסקאות טיעון". אבל כנראה שהאמירה הזו אמנם מתייחסת ל"שופטים", ולא ל"שופטות".

 

זה כבר כל כך ישן, הטריק הזה, אבל בכל זאת. תעתיקו את כל מה שכתוב למעלה ותשנו את המלה "נשים" ל"יהודים". אתם כבר יודעים באיזה אקצנט לקרוא.

 

[1] סליחה על הדימוי הבוטה. בכל מקרה, יש תשובה לקושיה הקיומית הזו: לעומק המספיק כדי שלא יהיו לך ביצים לעמוד מאחורי הדברים פרימיטיביים שאמרת. מצד שני, כמה משמח שעוד נותרה מעט בושה.

[2] שוב סליחה, והפעם על הקלישאה גסת הרוח. באמת בטעם רע. אבל אם הם כבר מתביישים, זו יכולה להיות סיבה טובה כמו כל אחת אחרת.

עוד ממתק קריאה ברשת

פאק שלי שלא ידעתי, שלאסף ענברי יש אתר ברשת, עם מבחר נאה ממאמריו (המעטים מדי) שפורסמו בשנים האחרונות בתקשורת הישראלית. שווה ביקור, קריאה והדפסה (חלקם די ארוכים). וכמובן, שווה בהחלט פניה והצעה מאורי/ירדן.

סוג כותבים שווים מקור רשימת הדיוור דואר זבל זמן מהיום