Monthly Archives: ינואר 2004

ידעו אויבי ישראל – בנו אין לזלזל!

אל המאמר "דגלים, צבעים, פוליטיקאים וחזירים" הגעתי בעקבות סוכנות הידיעות הלמו אינטרנשיונל. יוסי ביילין, בטח שמעתם עליו, הותקף באתר יש"ע ניוז על ידי ערן שטרנברג, דובר המועצה האזורית חוף עזה (למיסים שלנו מעולם לא היה שימוש נאה יותר) על כי באחת ממודעות קמפיין האינטרנט שלו לראשות תנועת יע"ד (משהו של השמאל), הופיע הסימן "+" כמה פעמים. שומו שמיים, סמלו של הצלוב. בעקבות המאמר המשובב הוסר הפלוס מהמודעה, אבל גם אחרי ההסרה האמת נותרה ברורה: השמאלנים הללו, לצלבנים נדמו.

המאמר כולל, למשל, אזכור נוסף של המשולש הקדוש "ארץ ישראל", "עם ישראל" ו"תורת ישראל", סוג של מינוח נוצרי שכנראה עבר הכשר, ולא מעט דברי תרגימא אחרים. להלן דגימה:

קמפיין ביילין, לפני הסרת השיקוץ

"… היה מדהים לראות שביילין אימץ כסמל את ה…צלב! (גם אם לא כסמל פורמלי וגם אם זה מופיע רק בדף אינטרנט אחד, עדיין…) , ולא סתם צלב, צלב כתום שכנגטיב די מזכיר משום מה את דגל השוויצרי בעל הצלב הלבן על הרקע האדום.

"אימוץ סמלי האויב, ובמקרה שלנו סמל שבגללו נרצחו כל כך הרבה יהודים במשך אלפי שנים, הוא שיא חדש ומהווה חצייה גלויה של הקווים. בסופו של דבר גם מזה יצמח יתרון גדול כיוון שההבדל בין הטוב והרע נעשה יותר ברור. בעבר, כשהחלו להתגלות נזקי אוסלו רבים אמרו על

במרכז המפה: התנחלות "נצרים". לכאורה לצידנו אך למעשה לצרינו: שיבוש קל של שם היישוב ונתקלנו בשמה של המינות בכתיב חסר!

ביילין שהנה הפך הפודל לזאב, ברוח הדוגמה שהוזכרה ניתן לומר שהתהליך הושלם והזאב הפך לחזיר, חזיר שעלול לנעוץ בהתיישבות את ציפורניו ולגרום נזקים חמורים מאלו שגרמה רעידת האדמה באיראן אם לא נצליח להפוך אותו למוקצה מחמת מיאוס כמה שיותר מהר. בסופו של דבר הוכח כי ביילין הוא פורץ הדרך, ובעקבותיו נגרר הליכוד. אי לכך משימה זו של נידויו הציבורי הופכת לבעלת ערך מעשי של פיקוח נפש עבור כולנו והבחירה מצידו בסמל הצלב מקרבת כעת השגת יעד זה".

עד לפני כמה שבועות, חבר שלי (שמאלני יקר וטוב מזג), הפעיל בלוג בשם "יהודי שהתפכח" שהיה ברובו התלהמות מלאת קצף נגד השמאל האכזרי הפוגע בישראל. הוא הפסיק את הבלוג כשהתברר שכמה שהוא לא רצה להיות קיצוני, תמיד יכולת לסמוך על איזה פוליטיקאי טמבל שיאמר משהו קיצוני יותר, אפילו בלי להידרש לאליטה האיטלקטואלית בקרב מגיבי Ynet.

אבל למה להידרש לתגובות הגזעניות ב-Ynet, כשקוראים את דברי שטרנברג? עזבו את זה שהוא עובד ציבור המציע נידוי של איש ציבור אחר. נתעלם רגע מהאווילות שבהם – כבר ראינו מטומטמים לא פחות גדולים גם בימין וגם בשמאל (אם כי, יש להודות, בעיקר בימין). הבעיה הרבה יותר פעוטה (ונעזוב את העניין, חברים שמאלנים, שמישהו עלה עלינו שאנחנו רוצים לנצר ילדי מתנחלים לכבוד פסח): נדמה כאילו כבר אין דאחקות מתאימות כשאתה נפגש בטקסטים כאלה. כבר אי אפשר אפילו לצחוק מזה. מה עושים?

חוץ מלשאול אתכם, שיניתי לכבוד שטרנברג את שם הבלוג שלי. שיהיה. אמנם, לא נראה לי שתהיה לזה איזו שהיא השפעה, אבל לו רק בשביל הסיכוי הקלוש שהדובר מהים של עזה בכל זאת צודק, שיהיה.

מודעות פרסומת

לטוקבקיסטים 'ארתור דנט' ו'בבון': נתגלה שמאלני נוסף

 

שלמה להט, צ'יץ', מראשי הליכוד בעבר, אלוף במילואים: "יש לי ספק, אם המחסומים אכן מנעו מעבר של מחבל או של אמצעי לחימה. כל מחסום ניתן לעקיפה. אני מתרשם, שהמטרה היחידה של המחסומים היא להכביד על האוכלוסייה, ואני משוכנע, שהם מהווים מפעל לטיפוח שנאה כלפי ישראל ופוגעים באופן בלתי אנושי באוכלוסייה חפה מפשע".

(טוב, בעצם לא ממש התגלה. סתם הרים ראש. להט אירגן בזמנו את העצרת לרבין).

רענן שקד, רסן את התלהבותך

חצי כוס ביום שישי, חצי ביום שני

לפעמים זה קצת לא נעים, לקרוא כותב שנון שאתה מאוד מחבב לקרוא, כמו רענן שקד. ביום שישי הוא כתב ב"7 לילות" בהתלהבות על "תרגיע", הסדרה החדשה של לארי דיויד, יוצר סיינפלד. היום בבוקר פורסמה בעיתון ביקורת שהיא, איך לומר, קצת פחות מתלהבת.

מתוך הקטע האוהד: "שג'רי סיינפלד יעשה מה שבראש שלו. זה בסדר מצידנו. אם בגילו הצעיר מתעקש סיינפלד להיות פנסיונר, אב לילדיו, בטלן ניו יורקי שמגדל צי קטן של מכוניות פורשה ונח מנוחת עולם על זרי הדפנה הקמלים של יצירת המופת הבודדה שלו, שיהיה בריא. סיינפלד נתן, סיינפלד לקח, סיינפלד ברח וסיינפלד, עכשיו, אזרח. למעט שידורים חוזרים, לא תמצאו אותו מסתובב בטלוויזיה. זו דחייה לדורות, אבל נעזוב. לארי דייוויד כאן… 'תרגיע' היא כל מה ש'סיינפלד' עשויה היתה להיות לו הלכה עד הסוף".

מתוך הביקורת הלא מתלהבת: "פיתגם סיני עתיק שהמצאתי כרגע אומר: העובדה שאכלתם במסעדת יוקרה עדיין לא אומרת שמעניין אתכם לבקר במטבח המלוכלך ובחצר האחורית, שם מונחים חומרי הגלם ואגלי הזיעה… מדובר בטיוטה, גירסה עירומה, דראפט ראשון ל"סיינפלד". אם להיות כנים, חצי מ"תרגיע" היה ודאי נשאר על ריצפת חדר הכותבים של "סיינפלד" בטענה כי דיוויד – כאשר משאירים אותו לבדו מול הנייר – אינו יודע מה הגבול שבין פטיש פלסטיק לפטיש אוויר, בין מלפפון חמוץ לחומצה… "תרגיע" ראויה לעיונכם, ולו החד-פעמי, ולו כהשראה. מעבר לזה, היא לא טובה מספיק".

אני בלוויין, ולגבי צפייה בשני הפרקים שהורדתי מהרשת – הרי שטרם הספיקותי לסיים את הראשון.

סוג דאחקה מקור פוסט של גלעד נס בפורום טלוויזיה ב-Ynet זמן מהיום

מדינת רווחה, מלאה בטלנים

בפעם הבאה שתשמעו את ביבי (או סתם מישהו שעדיין – דגש על עדיין – מתפרנס ומעדיף שלא לחשוב יותר מדי) מדבר על מדינת הרווחה העוצרת את המשק ומגדלת בטלנים, תשלחו אותם לנתונים האלה. אפילו ארה"ב פחות זונה קפיטליסטית מישראל.

 

שימו לב לירידה של ישראל בדירוג במהלך שנה אחת. גרף נתונים: הארץ

 

סוג נתונים מקור הפניה להארץ, הבלוג של אור זמן מהיום

זו כבר מכת מדינה: נחשף עוד שמאלן מסוכן

 

סא"ל מחזיר דרגותיו: הרמטכ"ל השחית את הצבא.