תגובה מסודרת תימסר בטוקבק

לפני כמה ימים פורסם אתר NRG טור שלי מ"עסקים אונליין" של מעריב, שרובו ככולו היה ביקורת שלילית על שני אתרים פרסומיים שעלו לאחרונה, זה של גולדסטאר וזה של קוטקס.

יום לאחר הפרסום באינטרנט, הגיע אלי מכתב מאלון מוליאן, מנכ"ל חברת MRM שאחראית לשני האתרים. המכתב היה פולמוסי ועוקצני ונראה לי ראוי להמשך דיון. עניתי לו תשובה קצרה, והזמנתי אותו לפרסם את המכתב – בנוסח הקיים או מחודש – כאן בבלוג. גם NRG הביעו רצון לפרסם את המשך הדיון.

מוליאן העדיף שלא להגיב. במקום זאת הוא העלה אחר הצהריים את תגובתו – העתק של המכתב ששלח בבוקר – כטוקבק לאייטם עצמו ב-NRG. מאחר והנושא נראה לי ראוי לדיון – שלא לומר מריבת רשת עניינית לשם שינוי – כך שהעתקתי לכאן את תגובתו, כשמה שיש לי לומר משולב לתוך הטקסט. כולי תקווה (שלחתי לו אימייל בנושא) שמוליאן ישמח להמשיך את הדיון כאן.

 

תגובה לכל הבולשיט הדמגוגי / אלון מוליאן

במקרה או שלא, חברת MRM Partners חתומה על שני האתרים עליהם כתבת בטור האחרון שלך. הרמנו גבה והופתענו לקרוא ביקורת כל כך לא מקצועית מאדם עם רקורד כשלך. נראה שמאז ימי האינטרנט שלך קרה דבר או שניים ואתה הופך להיות- לא נעים לומר- קצת דינוזאור.

כן, טענותיך אולי נכונות לגבי אתרים רבים ברשת- אך כל כך מפוספסות במקרה של שני הפרוייקטים האלה שמאחוריהם חשיבה רבה, תכנון וביצוע שמציבים רף גבוה לעולם שיווק המותגים באינטרנט של ימים אלה (ואולי לא בכדי בחרת לכתוב דווקא עליהם).

(יכול להיות שהם אפילו אתרים שמצליחים להבין מונחים כמו "ערכי המותג", אבל הם לא אתרי תוכן כמו שאני, ורוב הגולשים, מכירים. הם רק מכריזים על עצמם ככאלה)

מותג קוטקס, קיבל פלטפורמה מצויינת לתקשור ערכיו- העולם דרך עיניה של האישה אותה אתה משמיץ בקלות מידי. תשמח לשמוע אולי שיותר מ- 15,000 נשים נרשמו אליו (טוב מה הן מבינות…) והן אלה שגם התבשרו ביום ג' של שבוע שעבר (ובאמת חבל שלא טרחת להקליד את כתובת האתר שוב…) על עליית המגזין החדש של חודש אוגוסט בנושא "אהבה" (כן קונספט מופלא- אתר תוכן בפלאש המחובר לבסיס נתונים עם מנגנון ניהול פשוט להפליא- מדהים מה שהטכנולוגיה של היום מאפשרת…) וכך יהיה כל חודש.

(באמת, מאוד מדהים מה שהטכנולוגיה של היום מאפשרת. אשאל אותך את מה ששאלתי כבר במייל: ניסית פעם לחפש את קוטקס בגוגל, כמו שאולי יעשו נשים אינטליגנטיות שהן קהל היעד שלך? תמצא כמה ביקורות על המותג. וזהו. שום קישור לאתר שלכם, שאתם דואגים לקדם בטלוויזיה.

אתה יודע למה? כי גוגל לא קורא פלאש, והוא לא מתעדכן במצגות פרסומיות שעוברות שינוי פעם בחודש. בתכלס, אני עומד לגמרי מאחורי מה שכתבתי: "לעשות אתר תוכן בפלאש זה כמו לכתוב רומן בפאואר פוינט". אתה מבין, אתם לא עושים תוכן. עשיתם סימולציה שלו. תחשוב על המלים "ערכיו של המותג קוטקס", על חוסר המשמעות מכמיר הלב של הביטוי, ואז תבין מה עשיתם).

השתפ"ים שנתפרו במיוחד לאתר הבטיחו לגולשות תכנים ייחודיים (הורוסקופ, שאלונים, טיפים לאיפור וטיפוח, וכן, גם גירסה דיגיטלית לתכנים של לילה) ממיני ספקים הפונים לאותו קהל הלקוחות. וכך כולם יוצאים נשכרים- הלקוח לא משלם על התכנים, הספקים הנוספים מקבלים גישה לקהל היעד הספציפי הזה והגולשות מקבלות תכנים והטבות רק. וזה מה שהבטחנו לא?

(אין לי ספק שהדרך הנכונה לעשות תוכן היא לקחת תכנים מעטים מהגורן ומהיקב, לארוז אותם באריזה שנראית נורא יפה וב"ערכי המותג" אבל היא כולה רוח וצלצולים, ולשמוח בזה שזה לא עלה כסף. ככה תוכן צריך להיות. אתה יודע, היה פורטל ישראלי גדול שעשה ממש אתר שכולו מתבסס על העקרון הזה (בלי שימוש בפלאש). קוראים לו MSN, ואפילו הם ירדו מהרעיון והכניסו מערכת פנימה. אז אתה יכול לקרוא לזה הרבה דברים, אבל תוכן זה לא).

האתר של מותג גולדסטאר עלה כתמיכה לקמפיין התנועה לשחרור הגבר. הוא השיג את מטרתו המדוייקת- יצירת קהילה מזדמנת של גברים משוחררים עם קונספט מדוייק לגברים.

(המלים "קהילה מזדמנת" הן בטח הניוספיק השיווקי החדש ל"רשימת דיוור", לא?).

כאן נכנס העניין המגדרי לתמונה: ייצרנו לגברים שבחבורה מעין שולחן עבודה, הכולל קישורים זריזים למה שבאמת מעניין גברים (סקס, ספורט), כולל תמיכה במהלך ברמת תכנים המניעים להצטרפות (המניפסט, השאלון שבודק האם אתה גבר). משהו תמציתי לגברים, אליבא דגולדסטאר. הוא ירד עם ירידת הקמפיין- ומי שנרשם אליו ימשיך להיות מתוקשר ויוזמן לאירועים עתידיים של גולדסטאר.

(הוא שאמרתי – אתר שהועלה אד-הוק לצורך הקמפיין, שנראה כמו אתר תוכן אה-לה-בלייזר אמיתי, אבל הוא לא).

קורה דבר או שניים בעולם הפרסום ורצינו לעדכן אותך. קוראים לזה פרסום אינטראקטיבי. יש אנשים מקצוענים שתופרים את הפרוייקטים האלה מתוך היכרות מלאה ונסיון עשיר עם האינטרנט, עם קהל היעד ועם הטכנולוגיות המתקדמות ביותר. אה, הם גם מבינים דבר או שניים בפרסום ובתוכן שיווקי של מותגים.

(וואו, אינטראקטיב? זה לא העניין הזה שאני מחפש את האיקס באמצע שפרסומות מפריעות לי לקרוא משהו?)

אתה יודע מה הבעיה, גדי? שעולם העיתונות הפסיק לייצר ניוז אמיתי או פרשנות מקצועית ורצינית. הרי תמיד קל יותר לשכור את השירותים של איזה כותב טור, כדי שיהיה מה לתקוע במעריב עסקים עמוד לפני הסוף. ככה נראה גם "אותות" – אוסף טורים של "מביני עניין" (תשמע, זה נורא קל! אתה יכול לסדר לי טור?)

(אתה צודק. עולם העיתונות באמת נהיה מרגיז ובעייתי יותר ויותר. אל תפספס את הגליון הקרוב של אותות, שבו אנו בוחנים את הנושא. לצערנו הרב החלטנו על זה לפני שעלינו  על ההברקה שלכם בקוטקס של לקחת תוכן ממקום אחר, בחינם ומפה ומשם.

בכל מקרה, משבר העיתונות הוא בהחלט לא "הבעיה, גדי", כשאנו דנים באתרים פרסומיים שמנסים להיראות "מגזין". הבעיה הבסיסית חוזרת גם במכתבך – אתם מעלים כמה תכנים זולים שהשגתם מפה ומשם, מעדכנים אותם פעם בחודש, מוסיפים רשימת דיוור וקוראים לזה "המגזין האינטראקטיבי לאשה החושבת", או משהו. כן, יש על מה לדבר לגבי כתיבה באותות).

תתעורר! האינטרנט חי, הוא קליל, הוא כבר נראה טוב, הוא מתעדכן, הוא ממתג והוא משתנה בכל רגע. ואם יש מישהו שתקוע בשנות ה- 90 זה בטח לא אנחנו….

תגיד, נכון שאתה לא מבין למה זה מצחיק שאתה חותם עם שלוש נקודות, ומעז שקראת לי דינוזאור? :-)

רק למען הסר ספק, הטענות לא היו  כלפי החברה שלך או חברות האינטראקטיב בכלל, אלא כלפי משרדי הפרסום. כאשר משדרים עשרות ספוטים לפרסם "מגזין לאשה של קוטקס" אבל את התוכן משיגים בחינם ומחליפים פעם בחודש, זה מראה על שיקול דעת שלא באמת מאמין – או יודע – שהוא עושה "תוכן".

להלן הקטע הקצר שהוסר בעריכה של הטור שלי במעריב, ששלחתי לך במייל, ושנראה לי בהחלט הולם לכאן.

"אין מה להאשים את המעצבים – אף אחד לא לימד אותם שלעצב לאינטרנט זה עניין תעשייתי, שיותר קרוב לעיצוב של מכונת אספרסו מאשר של ברושור למכונה כזו. גם לא את חברות האינטראקטיב, שעדיין נלחמות לעמוד על הרגליים – היי, החברה שבנתה את האתר של קוטקס יודעת לתחזק גם עלון אינטרנט מקצועי ומתעדכן  וגם שלחה תקציבאית לפתוח בלוג אמיתי בתפוז, בו היא מספרת על דמות המנכ"ל כמאהב רגיש ונבון".

מחכה לטוקבקך,

גדי

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • חנן כהן  On 11 באוגוסט 2004 at 7:36

    אבל גוגל כן מאנדקס טקסטים בפלאש. נסה את החיפוש הבא:

    טוען filetype:swf

    מה שמפחית רק בקצת מאד את תקפות הטענות שלך, גדי.

    אבל יש לי תוספת שמחזקת מאד את הטיעון שלך על העדפת המותג לעומת התכנים והשימושיות.

    גוגל מכיר את האתר http://www.kotexonline.co.il

    הבעיה היא שהאתר הוא בלתי "חפיש" כי משרד הפרסום שם ב title את הטקסט של המותג (KO+EX) ולא את המונח שאשה סבירה היתה משתמשת בו (kotex או קוטקס).

  • אורית  On 11 באוגוסט 2004 at 8:16

    כשאני מחפשת תוכן דרך גוגל אני מתמקדת במציאת צירוף המילים שיביא לי מקסימום תוצאות אפקטיביות.
    המשתמש הסביר (אתה יודע מה, אפילו המשתמש המושכל) ייתרכז בחיפוש דרך התוכן ולא דרך התצורה של האתר.
    יש מספיק תוכן בדרך החיפוש ה"סטנדרטית" ואני לא רואה את עצמי מריצה כל חיפוש פעמיים פעם עם מחרוזת חיפוש ופעם שניה עם מחרוזת החיפוש רק באתרי פלאש.

    וכל זה עוד לפני שבכלל התחלנו לדבר על התכנים. אם להסיק מהנושאים והרמה של הכתבות באתר, בקוטקס כנראה מאמינים שהעובדה שאני צרכנית של מוצרים שמשמשים את הנקב שם למטה (ויסלחו לי האנינים פה על הצרפתית שלי) הולכת יד ביד עם נקב גדול במקום בו אמורים להיות התאים האפורים שלי.

  • מרגריטה  On 11 באוגוסט 2004 at 8:23

    מתי בדיוק קרתה הטרגדיה שחיברה בין נשים לתת רמה?
    מי החליט שמה שמעניין אותנו זה הורוסקופים,מוצרי טיפוח ואיזו פוסטמה שמזדיינת עם הבוס?

    הראיה הנשית מסננת אוטומטית תרבות, ספרות, פיסיקה או אסטרונומיה
    ומה שיפה זה, שבסוף הוא עוד טוען שגדי משמיץ את האשה
    "העולם דרך עיניה של האישה "
    בתחת שלי.

  • מרגריטה  On 11 באוגוסט 2004 at 8:26

    הדבר הכי טוב שיצא מהעניין הזה שאין שום סיכוי ש"אשה סבירה" תצליח למצוא את האתר הזה בגוגל.

  • עומרון  On 11 באוגוסט 2004 at 8:45

    כמה שאלות :
    1. מדוע חייבים לעשות שימוש בעברית כל כך גרועה? זה מדד לאינטיליגנציה? אני מבקש ממך לקרוא שוב את המשפט הראשון במכתב שקיבלת מהבחור ולנסות למצוא את ההתחלה – אמצע -סוף שלו (עזוב נושא ונשוא, לוואי וכדומה).
    2. מדוע [כמעט] כל אחד שמתעסק באינטרנט מתחיל להתאהב בשלב מסוים בזמזומונים )BuzzWords) של עצמו?

  • כרמל  On 11 באוגוסט 2004 at 10:05

    אף פעם לא הבנתי את האנשים שנרשמים לכל מני דברים כאלה באינטרנט ומי ירצה לחפש את קוטקס בגוגל בכלל ולא במדף בסופר? יש מספיק הורוסקופים וליילה חינם גם בלי לקבל דואר זבל מהתחבושת ההגיינית שלך. פעם תחבושת הייתה רק תחבושת, היום היא חבילת ערכים. לטעמי זה הופך אותה קצת מנופחת מכדי לדחוף אותה לתחתונים. גם אני אחת מאותן עשרות אלפי נשים שניסו את קוטקס פעם אחת. את האמת? עוד תחבושת בשוק. ובאשר לקמפיין שלהם סטייל סקס והעיר הגדולה ועידוד סקס בזמן מחזור – יש לי תחושה שאם הם יבדקו את 15,000 הנשים שכן נרשמו להם באתר משום מה, הם יראו שאלו לא בדיוק המשקפיים של קהל היעד. כל העניין הזה של מותגים פשוט חייב למות. יוחזרו המוצרים למדף. הלאה הקפיטליזם וכד'. :)

  • עומרון  On 11 באוגוסט 2004 at 10:29

    מדוע בכלל טרחת לנסות?

  • כרמל  On 11 באוגוסט 2004 at 10:33

    שכל דבר מנסים פעם אחת. אולי יש משהו חדש, אנא עארף.

  • עומרון  On 11 באוגוסט 2004 at 10:51

    הלאה הקפיטליזם? הלאה המותגים?

    או שיש לסכם ב:
    easier said than done?

  • halemo  On 11 באוגוסט 2004 at 11:55

    אבל הם לא אשמים. אשמים בתי הספר לפרסום שמלמדים אותם שהאנשים בעולם טיפשים.

    אפשר למתג כל דבר, אבל צריך לעשות את זה בטעם, ולא למתג כלום ולמכור אותו כמשהו שווה (כאשר הוא סתם אויר).

  • אביבה  On 11 באוגוסט 2004 at 13:11

    בלתי אפשרי בעליל. כמו שציינת, הוא ברושור ולא אתר. אם זה "אינטרנט קליל", אני רוצה להיות כבדה.

    מה שכן, אריזת המוצר מאוד יפה, ובטח נראית טוב יותר על המדף מאשר הכחול-צהוב העצוב של טמפקס או הלבן עם הכיתוב המשרדי של או.בה. מה חבל שאני לא קהל יעד לשימוש בטמפונים עד תחילת השנה האזרחית הקרובה לפחות.

  • הדר  On 11 באוגוסט 2004 at 13:26

    מה עם לחייך? להגיד תודה. כולם הפכו כל כך נפוחים, ציניים וקשים.
    חברות הפרסום היו וישארו לנצח. הן תמשכנה לפרסם עצמן. ומה יותר מעניין? אנחנו נמשיך לקנות. כל יפי הנפש ומנתחי מנועי החיפוש – כולנו מחוברים בטבור לטלוויזיה, צורכים מותגים ומגדירים עצמנו דרכם אפילו בלי הכרה.
    תגידו תודה- מישהו טרח להכין אתר , נורא השתדל שיצא יפה- לא טעים? אל תאכלו! זה לא עולה לכם כסף.
    אני ממש מקווה שמתישהו בארץ הזו כל השליליות הזו פשוט תעלם.

  • ערן  On 11 באוגוסט 2004 at 13:33

    (באנגלית זה נשמע יותר טוב)
    באמת ניסיתי, על פי ההצעה של חנן, לחפש "קוטקס" בגוגל. הפלה-ופלה – לא מופיע בעשר התוצאות הראשונות.

    http://www.google.com/search?hl=en&lr=&ie=UTF-8&q=%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%A7%D7%A1&btnG=Search

    וגם לא בעשר הבאות.

    (וגם לא בעשר שאחריהן…, נכון לכתיבת שורות אלו לפחות)

    אם אני הייתי יו"ר קוטקס ישראל (או איך שזה לא נקרא) לא הייתי מרוצה מזה במיוחד.

  • חנן כהן  On 11 באוגוסט 2004 at 13:53

    מנכ"ל יקר,

    שים לב שברגע זה, כשמחפשים "קוטקס" בגוגל מקבלים בתוצאה הראשונה מאמר המבקר את האתר ששילמת עבורו הון לא קטן.

    במקומך, הייתי מצליף בעכוזי חברת הפרסום שלך ודורש מהם שכשמחפשים "קוטסט" בגוגל, האתר שלכם יופיע ראשון.

    תמורת ח"י שקלים אסביר להם איך.

  • גדי  On 11 באוגוסט 2004 at 14:03

    ואני מניח שבקריאה הבאה של גוגל, העמוד הזה (כי רשימות בנוי מאוד גוגל פרינדלי) יעלה לאחד המקומות הראשונים גם כן.

  • עומר  On 11 באוגוסט 2004 at 17:15

    תודה על מה? על זה שמישהו הקים אתר שמטרתו להוציא מאיתנו כסף על משהו לא נחוץ? האתר לא הוקם לשם שמיים. אם כבר התודה צריכה ללכת לגדי שמאפשר לאתר להתייעל, בחינם…. (גם הוא עושה זאת רק תמורת בצע כסף, אני יודע).

    באמת, כל אחד עושה את עבודתו – זה מייצר אתרים וזה מבקר. הדיון יכול להישאר במישור העקרוני או לעבור לפסים אישיים. אבל להגיד תודה לקוטקס על האתר? ולקרוא לביקורת של גדי שליליות? נו באמת. מישהו פה באמת מאמין בערכי המותג של קוטקס בצורה שמצריחה בחינה מחדש של מערכת הערכים.

  • כרמל  On 11 באוגוסט 2004 at 19:47

    מה הקשר בין פתיחות לדברים חדשים ולקפיטליזם? תמיד מוכנה לנסות, למרות שאני לא קונה לרגע אף הבטחה פרסומית לחידוש. ולאביבה – כשיתחילו החיתולים תתקשרי ואספר לך למה את צריכה להתרחק מהאגיס. כל שוק והמותג המעצבן שלו. :)

  • ערן גפן  On 12 באוגוסט 2004 at 1:11

    כמנכ"ל חברת אינטראקטיב מתחרה אני לא אפתיע אם אומר כי אני מסכים עם המאמר…

    אבל אני נאלץ לכבוש את השמחה לאיד ולהגיד שדווקא עם הדוגמאות אני לא מסכים.
    כן חברות אינטראקטיב חוטאות בזבל של אתרים, כן משרדי פרסום מתעסקים באריזות נוצצות ומרשרשות אבל דווקא הדוגמאות של קוטקס וגולדסטאר הן בדיוק החריגה מעוד אתר של פתיח פלאש, אודות החברה, קטלוג מוצרים צור קשר וסגרנו עניין.

    נכנסתי לאתר קוטקס והתרשמתי שנעשה בו ניסיון אמיתי ולדעתי מוצלח לבנות אתר מסחרי שנותן תכנים וערכים מוספים. פרויקט שבוע האהבה שעלה שם נראה מושקע יותר מפרויקטים דומים שעלו באותו שבוע בפורטלים מובילים שפעם נהגת לערוך.

    גדי, אם חושבים על זה, מה שהקפיץ לכוונת שלך את האתרים האלה, היא דווקא הצעידה שלהם לפני מחנה האתרים המשמימים ולכן דווקא אותם החלטת לשפוט בעדשת עורך התוכן ובפרספקטיבה הזו אתה צודק – אבל לדעתי זו לא העדשה המתאימה.

    אז מה המסקנה האם מותגים צריכים לדבוק באתרים מסחריים נטו או להתיימר להקים פורטלי תוכן סטייל ימי הבועה-שיק עם גדודי עיתונאים על מנת לעמוד בסטנדרט.

    האמת – אין לי מושג לכן אני מעדיף להתמקד בפרסום אינטראקטיבי ואת הלקוחות שלי אני שולח לחברות שמתמחות בבניית אתרים…

    (וכן גדי שלוש נקודות עכשיו ברטרו מטורף)

  • עומרון  On 12 באוגוסט 2004 at 11:39

    את באמת לא רואה את הקשר בין ה"כמיהה" לנסות מוצרים חדשים (כן, את קוראת לזה פתיחות לדברים חדשים) לקפיטליזם?
    את לא רואה שה"רצון" הזה אין לו קשר ל"רצון" אלא הוא מהווה התניה שתכליתה שדרוג מתמיד של צריכת מוצרים, גם ללא צורך מהותי. הרי מיד אחרי שה"רצון" לנסות נכנס לפעולה, את מרגישה "צורך" עז בתוסף החדש שמקנה לך המוצר.

    הדברים הללו הולכים ביחד. סוג של אובדן יכולת הבחירה החופשית

  • גיא  On 3 בספטמבר 2004 at 1:48

    אי מסכים עם הנאמר ע"י גדי.
    מדובר באתרים שהם, כביכול אתרי תוכן, ללא תוכן אמיתי, מתעדכן ואינטראקטיבי.
    פלאש טוב לפרסום. לא טוב לתוכן, ולעולם לא יחליף תוכן חי.
    מעניין לשמוע את דעתו של גדי על האתר של סלקום נניח, לעומת קוטקס וגולדסטאר…
    שזה בערך ההפך זה מזה
    אלו פרסומיים גרידא וזה של סלקום פונקציונלי תוכני…

  • פיגו  On 12 בספטמבר 2004 at 0:04

    קודם כל תודה על הבאת הדיאלוג, היה מאוד מעניין.
    שנית, קריאת הדברים שהבחור כתב לך הזכירה לי, פעם נוספת, למה אני לא אוהב לעבוד עם מחלקת השיווק בחברה שלנו.
    מצד שני, אין מה לעשות, אנשי שיווק הם הכרח בכל חברה שרוצה למכור משהו, ובינינו, יש מעט מאוד סיבות אחרות להקים חברה, לא?

  • ערן  On 16 בינואר 2005 at 14:30

    ועכשיו האתר של קוטקס נמצא במקום הראשון.

  • אשכרה  On 19 ביוני 2005 at 21:41

    "לעשות אתר תוכן בפלאש זה כמו לכתוב רומן בפאואר פוינט" – רגע, מה זה תוכן?
    אתרי פלאש של פורטפוליו ושאר יצירות זה לא תוכן?
    ועוד שאלה: אתרי מכירות, זה גם לא תוכן?

  • מיכל מ.  On 26 ביוני 2005 at 22:04

    הכותב משתמש בשני אתרים אלה בגלל שהם לכאורה "עשויים היטב", וזאת כדי לנתץ את הקונספציה באופן הבוטה ביותר בו הוא יכול. נכון – האתרים הללו עשויים היטב, אבל כל ה"דיסציפלינה" הזו של אינטראקטיב באינטרנט היא ירקה מתוכן ומהישגים למפרסמים.
    פרסומת אשר אינה מופיעה בהקשר של התוכן המקיף אותה – התוכן של האתר בו היא מופיעה, אינה מכוונת לקהל היעד המתאים, ולכן אינה יכולה להשיג תוצאות. פרסומת שמופיעה בצורה בה היא מפריעה לי לראות את המסך ולגלוש בו, רק גורמת לי לחפש יותר טוב את הX, ואם זה אינו נמצא – הפרסומת כבר גורמת לנזק תדמיתי שיהיה קשה לשקמו – אני לא עושה עסקים עם ספאמרים, אפילו אם הם מייצרים תחבושות הגייניות.

    כן, אפשר לראות חברות אינטראקטיב בעולם שעושות עבודה טובה – הסתכל בכל אחת מהפרסומות ב CNET, אולם בארץ משום מה בוחרות חברות הפרסום והאינטראקטיב להתעלם מההקשר, ולבזבז את כספי המפרסמים על האתרים הגדולים, ללא פילוח ופיזור נבון של המדיה, ובמכסימום עמלה, שלא לדבר על חוסר היצירתיות הקיים בתחום, וחבל.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: