עונה בגיהינום

הפוסט הזה הוא על רמבו, אבל לא ההוא שכתב את הספר שבכותרת. אתמול בלילה שידר ערוץ 2 את אחד הסרטים המופרכים והמשעשעים בדיעבד של ימי המלחמה הקרה, רמבו 3. אתם יודעים, הסוביטים המרושעים הורגים אזרחים, והסרט מסתיים בהקדשה לעם האפגני האצילי. הסרט צולם בחלקו בישראל, ועבדתי בו כתאורן כמה ימים פה ושם, שהתפזרו לאורך שלושת החודשים בהם צולם. 

זה סרט פאשיסטי ומעצבן, שמשקף היטב את רוח התקופה. הוא גם סרט אקשן רע. הבמאי החתום על הסרט הוא פיטר מקדונלד, שעבד לרוב כצלם או מפעיל מצלמה, וכיום הוא אחד המפיקים של סדרת הארי פוטר. היה עוד במאי לפניו, שאינני זוכר את שמו, שהועף באמצע הצילומים, ומקדונלד, ששימש כבמאי ה-Second Unit, נכנס לנעליו.

Second Unit הוא הצוות שמצלם כל מני שוטים שמיועדים אחר כך להיכנס לסרט, אבל ממש לא דורשים את הבמאי והשחקנים. בסרט הזה אלו היו, למשל, צילומים של רמבו רץ מרחוק (היה לו כפיל), חיילים רוסים רצים ונופלים כשיורים עליהם, קצת פיצוצים, קצת כפילים – כל חומרי האקשן שהעורך יכול לשלב לתוך הסצינה. כשהעליתי פנס למגדל השמירה, לפני צילום של כפיל כחייל רוסי הנפגע מיריה ונופל, ראיתי 12 מטר למטה את המזרון הענק שהכין לו הצוות. במרכזו צויר לוגו ענק ומעניק מוטיבציה – $.

מקדונלד, פוץ בריטי מתנשא, ביים את קטעי הסקנד יוניט ברגישות וכישרון של ח"כ נסים זאב בזמן עבודתו כמוהל. המצלמה – לעולם נייחת, אף פעם לא זזה – מוקמה בדיוק בגובה שיהיה לו נוח לשבת בלי שהטחורים יכאבו לו (בצוות מצלמה 2 לעתים הצלם הוא גם הבמאי). אולי זו הסיבה שבסוף הוא הלך והשלים את בימוי הסרט, וקיבל קרדיט. כשיצא ה-DVD עם "רצועת הבמאי" שלו הזכירו אותה כאחת המשמימות שיש.

וכשחושבים על זה, ההפסד כל כך גדול: הבמאי הראשון שנשכר היה ראסל מולקאהי, שביים את "איש הנצח" וקליפים של קווין. מי שזוכר את איש הנצח, בוודאי שם לב שבכל מה שקשור לבימוי פעולה, תנועות מצלמה ומעברים מתוחכמים הוא הקדים את זמנו בכמה שנים טובות. מולקאהי היה בארץ בסיור הלוקישן, והשגיח, למשל, על בניית תפאורת פנים המבצר המפוארת שנבנתה בהאנגר ביפו, מבצר שצילומי החוץ שלו התקיימו ליד סדום. זו היתה תפאורה בת זונה, שכללה אפשרות להזזה הצידה של קירות שלמים והחזרתם תוך כדי צילום, כדי שיהיה אפשר לתת למצלמה להשתולל. מולקאהי פוטר ממש לפני הצילומים.

הסתכלתי שוב על הסצינות במבצר. בואו נאמר, שבימוי המצלמות של כל טלנובלה שתראו מראה מחשבה יצירתית עשירה יותר. חייל רוסי יורה בלונג שוט. קלוז אפ של רמבו. חייל רוסי מדיום. קלוז אפ של הרובה של רמבו. חייל רוסי נופל. וכן הלאה. איזה פספוס.

כמה תמונות שנשארו לי בתודעה גם לפני שראיתי את הסרט, שוב, בשידור הלילי: ריצ'ארד קראנה, שחקן ותיק שנפטר בינתיים, גילם בשלושת סרטי הסדרה את מיג'ור טראוטמן, מפקדו של רמבו בצבא ודמות האב שלו.

הצוות המצומצם ביפו הכין כמה צילומי השלמה לסצינת חקירתו בעינויים של טראוטמן על ידי המפקד הרוסי האכזר. אני זוכר שאחרי שנגמרו צילומי המדיום שוט הזה, שבו הרוסי צועק עליו שהם ינצחו וקארנה עונה לו שלא, דווקא הטובים ינצחו, אחרי הקאט, הוא הסתכל מסביב. הוא הסתכל עלי, תאורן פישר ילד שעמד ליד איזה סטנד והשגיח עליו. כדי לקבל אישור. כשחייכתי עם הנהון קטן, הוא חייך קטנה בחזרה, ועבר להסתכל בבום-מן. הוא שחקן אמריקאי שמתפרנס מזה יפה, נמצא בארץ לא זרועה בטיז אל נאבי בצילומי השלמה, והוא צריך להסתכל בעיניים של הבום-מן ושל התאורנים כדי לדעת שהיה טוב. לכו תבינו שחקנים.

הצילום הזה זה הריאקשן שוט מאותה סצינה. רואים את פס האור על התקרה? זה סחבק בנה לפי הוראות הצלם.

והצילום הבא הוא מאותם ימי צילום ארוכים במבצר שליד סדום. פתאום ניכרה תכונה ב-Second Unit, יש שוט עם הכוכב (שלרוב עסק במיון ותקיעת כל פרחות הנגב שבאו למלון שלו). אם הכוכב בא, הוא צריך לראות שמשתדלים. פרקנו עוד משאית פנסים שלמה על יד (מבחינת ציוד היתה שם אמריקה. מבחינת מחשבה סינמטית על סצינות שפשוט דורשות את זה, כאמור, מקדונלד היה אלבניה). הצילום הקטן הזה – זה כל השוט, רמבו חותך גדר תיל עם סכין קומנדו אימתנית – לקח שלוש שעות ומשהו. האור הכחול שמאחור – שמונה פנסים, שמונה פאקינג פנסים, רק כדי שסטאלון יראה מספיק סטנדים סביבו. הוא הגיע, הרים קצת משקלות שהעוזר מסר לו כדי שיראו את הווריד בקיבורת, הצטלם והלך בלי לחפש אישור בעיניים של אף אחד מהצוות, גם לא הבמאי.

 

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • X  On 14 באוגוסט 2004 at 15:53

    יפה שאתה לא טורח להסתיר את הסקסיזם הכה מובנה שבכך.
    יש היגידו שמדובר גם בסוג של גזענות.
    (או שבדקת כל אחת שהגיעה לחדר של סטלון ווידאת שהיא אכן פרחה. מעניין אם הצילומים היו בתל-אביב היית מספר ש"כל פרחות תל אביב הגיעו לחדרו").

  • X  On 14 באוגוסט 2004 at 15:54

    בכך=בך

  • גדי  On 14 באוגוסט 2004 at 16:45

    הפרחות היו מבת-ים.

  • שמאש  On 14 באוגוסט 2004 at 23:01

    אח, אייטיס, אייטיס. איזה יופי.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: