"לא עוד ויכוחים חסרי שחר הנותנים במה תקשורתית לאוהדי וחובבי סמ-צמח"

 

"תסתכלו טוב טוב בעיניים של ורדה ושל ציפי שאיבדו את ילדיהם בגלל סם המריחואנה. תגידו להם שזה כלום, שזה רק צמח, תספרו להם שאלכוהול וטבק יותר מסוכנים".

(הפתיחה של מאמר בשם "תפסיקו להרעיל את בני הנוער" שכתב דובר הרשות למלחמה בסמים, שמאי גולן, ופורסם באתר האינטרנט nfc בתאריך 30/5/04. גם המשפט בכותרת נלקח ממאמר זה)

—–Original Message—–
From: Gadi Shimshon [mailto:sgadi@netvision.net.il]
Sent: Sunday, May 30, 2004 12:05 PM
To: sgolan11@bezeqint.net
Subject: בעניין הטור שלך בNFC
 
שלום שמאי גולן
את הטור שלך בחדשות מחלקה ראשונה פתחת בבקשה להתבונן בעיני שתי אמהות שאיבדו את ילדיהן בגלל מריחואנה. אשמח אם תוכל להרחיב בנושא – מיהן האמהות, וכיצד ילדיהן מתו בשל מריחואנה.
בברכה,
גדי שמשון

From: שמאי גולן [mailto:]
Sent: Tuesday, June 01, 2004 11:36 AM
To: Gadi Shimshon
Subject: RE: בעניין הטור שלך בNFC

גדי שלום
שתי האמהות, שני סיפורים אמיתיים , לאחרונה גם יצאנו במסגרת הטלוויזיה החינוכית עם סיפורן של האימהות, המספרות כל אחת במשך דקה את שקרה.
אלה הם שני מקרי מוות כתוצאה ישירה משימוש במריחואנה.
יש , כמובן עוד מקרים רבים אלא שורדה וציפי נתנו הסכמתן להיחשף ומקדישות זמן רב להסברה בבתי ספר ולהורים
מתוך ידיעה ברורה שמובלי הקמפיין בעד המריחואנה מכירים את המקרים האלה ואחרים ביקשתי מהם שיסתכלו טוב טוב בעיניים
יום טוב גם לך
שמאי גולן

—–Original Message—–
From: Gadi Shimshon []
Sent: Tuesday, June 01, 2004 10:37 AM
To: 'שמאי גולן'
Subject: RE: בעניין הטור שלך בNFC

שלום שמאי
האם אתה יכול לשלוח לי את הסיפור המלא או להפנות אותי אליהן?
עד כה לא מצאתי מקרי מוות מתועדים שנגרמו ישירות בשל שימוש במריחואנה. האם הכוונה לתאונות דרכים?
בברכה,
גדי

From: שמאי גולן [mailto:]
Sent: Tuesday, June 01, 2004 11:41 AM
To: Gadi Shimshon
Subject: RE: בעניין הטור שלך בNFC

גדי
אני כמובן אבקש את רשותן ותשמע ממני בימים הבאים
שמאי

From: Gadi Shimshon []
Sent: Thursday, June 10, 2004 10:24 AM
To: 'שמאי גולן'
Subject: RE: בעניין הטור שלך בNFC

שלום שמאי
מה קורה בעניין?

 

From: Gadi Shimshon [mailto:]
Sent: Wednesday, June 23, 2004 9:43 PM
To: 'שמאי גולן'
Subject: RE: בעניין הטור שלך בNFC

שלום שמאי,
אני עדיין ממתין….
אנא חזור אלי
גדי

 

בחיפוש באתר הרשות למלחמה בסמים לא נמצא חומר על ורדה או ציפי. הקוראים שיש בידם פיתרון לתעלומה, מוזמנים להשאירו בתגובות.

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • איציק  On 26 בספטמבר 2004 at 0:20

    אח של חבר שלי מת משיתוף קבצים.
    זה לא אומר שעכשיו אני אציק למשפחה שלו, נכון?

  • ליאור  On 26 בספטמבר 2004 at 4:12

    ציפי היא כניראה אימו של הנער עמרי שעל ז"ל שטבע בכינרת בנסיבות טראגיות, כפי הניראה הוא עבר התקפה פסיכוטית אחרי עישון שתי שכטות ורץ אל תוך הכינרת. בהחלט סיפור תמוהה ועצוב מאוד.

    http://www.bsh.co.il/ShowArticle2.asp?ArticleId=376&CategoryId=84

  • טל  On 26 בספטמבר 2004 at 4:38

    לי מסעות הצלב האלה מזכירים שיטות מימים אפלים, שבאצטלה 'מדעית' הדביקו כל מיני תוויות על כל מיני אנשים.

    מריחואנה לא מסוכנת יותר מסמים קשים כמו אלכוהול וסיגריות הנפוצים וחוקיים במדינתנו. למען האמת, יש לא מעט מחקרים שמראים שדווקא מריחואנה, פחות מעישון ובוודאי שפחות מאלכוהול, קשורה במקרי אלימות ותאונות דרכים.

    ובדבר עניין הפסיכוזה,
    הרי שכזו יכולה להתעורר מכל "טיזר" סביבתי קטן. מריחואנה היא רק מה שהצית את בקבוק התבערה במקרים רבים, שהיה נדלק בכל מקרה, גם במקרה של עישון, שיכרוּת או סתם בעת פתאומי.

    גמר חתימה טובה, ותחזור לעדכן על ורדה או ציפי המסתוריות. אשמח לדעת מי הן.

  • סנסי  On 26 בספטמבר 2004 at 8:36

    ורדה היא ורדה בר, שבנה שחף התאבד לפני כמה שנים. אחרי מותו סיפרה ורדה בטלוויזיה כי מצאה מעבדת אקסטזי במגירת הגרביים של בנה וכי הוא היה מכור לאל.אס.די, למרות שכל חבריו העידו כי השימוש שלו בסמים היה מינימלי. בשנה האחרונה היא שינתה את סיפורה והחלה להאשים במותו של בנה את המריחואנה. לא יפה לשפוט אדם בשעת צערו, אבל מאינספור הפעמים שראיתי אותה בטלוויזיה, כשהיא מכפישה את זכרו של בנה מבלי שתהיה לו היכולת להתגונן בפני השמצות פרועות אלה – הגעתי למסקנה שלו אני בתה של ורדה בר – סיכוי סביר שהייתי בוחרת בפתרון שבו בחר שחף.

  • נופלת מגרייס  On 26 בספטמבר 2004 at 11:10

    גדי שמשון,
    מסוכן, בימינו, לתת לך במה.

    אני בעצמי מעשנת.
    להגיד שזה מעורר את אותם חלקים במח, כמו בשתיית אלכוהול או עישון סיגריה – זו בורות גמורה.

    להגיד לך שכשנהגתי תחת השפעת מריחואנה, הייתי מעורפלת כמו אחרי סיגריה או שני דרינקים – שטות גמורה.

    להגיד לך ש"נכנסתי לסרטים" (בהיעדר צמד מילים אחר) מאלכוהול או סיגריות כמו ממריחואנה? – שקר.

    אולי הן פיקציה,נשות המריחואנה שמשום מה טרחת להיטפל להן, אולי הן לא.

    מריחואנה עושה טוב כמו שהיא עושה רע.
    כלומר
    מאוד טוב
    כלומר
    מאוד רע

    גדי שמשון,
    מסוכן לתת לך במה, בימינו

    כבר אספת בקשת סליחה אחת לשנה הבאה?

  • Noa D.  On 26 בספטמבר 2004 at 11:14

    לייחס התקף פסיכוטי למריחואנה זו אכן דמגוגיה זולה, אבל להשוות לאלכוהול ולכנותו "סמים קשים" זו דמגוגיה זולה לא פחות.

    לאלכוהול, בניגוד למריחואנה, יש ערך קולינרי. מקובל בהחלט להנות מטעמים של יין, וויסקי, קוניאק ואחרים בכמויות קטנות, שאין להן כל השפעה על הגוף מלבד על בלוטות הטעם.

    לא כל מגע עם אלכוהול נועד להביא לערפול חושים או להשפיע על המוח בצורה כלשהי (ולא משנה אם זה אמור לגרום שמחה, רגיעה או משהו אחר). עם מריחואנה, זה כן העניין. זו המטרה היחידה של השימוש במריחואנה (אלא אם כן תאיר(/י?) את עיני לגבי הערך הקולינרי או ערך אחר שיש בה).

  • נופלת מגרייס  On 26 בספטמבר 2004 at 11:23

    יש התקפים פסיכוטיים משימוש במריחואנה.
    ייתכן והסיכוי שהם יקרו גדל אחרי שימוש (אפילו חד פעמי) בסם כימיקלי.
    הטריגר הוא המריחואנה. הנזק נעשה כשהחומר הזה פוגש במח הלא נכון.
    לא ייתכן שתתכחש לכך שיש כזה דבר מח-לא-נכון בהקשר של סמים, מר שמשון?

    אתה מכיר את המח האנושי?
    חקרת אותו לעומק כדי להבין מה מריחואנה עושה כשהיא פוגשת בתאי מח?

    תפוס כמה אנשים בין הגילאים 20 ל-30, שמסוגלים לדבר במעט יותר בגרות על ההתנסות שלהם עם סמים.
    (כזו שכוללת קצת יותר מלל, מעבר ל "סבבה, אחי" פצצות לגבות" וכו וכו)

    תתפלא לשמוע שהחומר ה"קל" הזה, משחק לאנשים בתת-מודע
    זה הפח זבל של המח.
    לכל אחד יש לפחות משהו אחד שהוא לא רוצה להתעסק איתו יותר. משום כך הוא בזבל.
    מריחואנה היא האשה הזקנה שמחטטת בפחים, שמשון.

    מה,
    לא ידעת?

  • רופין  On 26 בספטמבר 2004 at 14:34

    את משעממת ת'תחת

  • אנגלמן  On 26 בספטמבר 2004 at 20:39

    יש לי חבר, חזר עכשיו מהודו, חושב שהוא קיפוד. משה, אתה לא קיפוד. משה, אתה לא קיפוד"

    אחרי שאתה פוגש את הבחור שחשב שגראס לא עושה שום דבר, ועכשיו חושב שהוא קיפוד, אתה מבין שסמים קלים זה לא בדיוק הדבר הכי תמים בעולם.

    אז נכון שהרבה אנשים מעשנים סמים קלים ולא חושבים שהם קיפודים, וגם הבחור הזה עישן שנתיים לפני זה פעם בחודש ולא קרה לו כלום. עד היום שכן קרה לו. ומאותו רגע הסמים הקלים הם כבר לא כל כך קלים.

    נכון שללכת פה ברחוב זה מסוכן גם, אבל לפחות לא למכור לאנשים שלגראס אין תופעות לוואי. הדבר היחיד שאין לו תופעות לוואי זה מים – וגם זה אם שותים אותם בכמות מבוקרת. תמיד חשובה אמינות בדיווח.

  • ליאור  On 26 בספטמבר 2004 at 20:41

    "דמגוגיה זולה"
    "לייחס התקף פסיכוטי למריחואנה זו אכן דמגוגיה זולה"

    גם לי בתור מי שתומך בלגליזציה קשה עם המקרה של עמרי שעל, לא שמעתי על דבר כזה אף פעם. מאידך אני לא איש מקצוע ולא ערכתי מחקר בנושא. אנחנו צריכים לבדוק טענות גם אם הן לא מחמיאות לתמונת העולם שלנו. אני יודע שאלכוהול יכול לגרום להתנהגות מסוכנת כזאת. תבדקו כמה סטודנטים מתים בארצות הברית כל שנה אחרי שקפצו מגגות או עשו משהו מטורף אחר תחת השפעת אלכוהול.

    "מסוכן, בימינו, לתת לך במה."

    האמירה הזאת לא מקובלת עלי, היא מנוגדת לחופש הביטוי ולא תורמת לאיש.

  • מינוס  On 27 בספטמבר 2004 at 16:00

    גדי קודם כל סחתיין על הגרפיקה. בלי מילים אפשר לראות שהדמגוגיה בעניין הסמים הולכת איתנו הרבה שנים. אני באמת מסכים איתך שרוב מסעות הפרסום של הרשויות השונות בעניין הסמים הקלים הם מניפולטיביים, ציניים, חוטאים לאמת. דרך אגב מסעות ההפחדה לא מצליחים לעשות את תפקידים (אלא אם תפקידם הוא רק לפרסם את הרשות למלחמה בסמים), הם לכל היותר מעוררים גיחוך אצל הנוגעים בדבר או מעוררים סקרנות.

    אבל אני מסכים גם עם ליאור שמוכן לבדוק את המציאות שלא מתאימה לתפיסת עולמו. מזה כעשר שנים אני מטפל בנפגעי סמים. רובם המכריע מכור לסמים קשים. אני מודה שבאתי עם עמדות מאוד מתירניות כלפי המריחואנה. בהמשך למדתי על נזקיה. קודם כל יש אנשים שמתמכרים למריחואנה. זה לא קורה לכולם, אולי רק לחלק קטן ממי שמנסה וממי שממשיך. אבל כמו בסמים אחרים יש את אלה שנתפסים. הנזקים לדעתי הם בדרך כלל פחות חמורים מאלכוהול שהורס את הכבד ומביא להתנהגויות אלימות לעיתים, פחות חמורים מסמים קשים, פחות מזיקים מכדורים שונים— אבל: בהדרגה יש ירידה ביכולות חברתיות, כישורים תקשורתיים, ירידה ביכולות תעסוקתיות ומתקיים מעגל התמכרותי בו הסם כבר לא מספק את העינוג הראשוני ומהווה מעין תרופה. כשאין סם, יש מצבים רגשיים ופיסיים לא נעימים. מעין קריז..
    כמטפל אני מתקשה להגיע לבן אדם, הרגשות מוסווים, הכאבים עטופים, השמחה לא אמיתית. יש ריחוק תמידי שרק טיפול ממושך מצליח לחדור דרכו. לפעמים אני לא בטוח אם זה השימוש בסם או שהיה שם קודם, אבל יש משהו בבדיחות על הגראסניקים: אל תדחה למחר מה שאפשר לדחות למחרתיים וכו'. זה לדעתי הנזק הגדול שקורה. לא להכנס למערכת יחסים עמוקה, לא לעבוד, לעבוד חפיף, לא להיות בקשר רציני עם הילדים וכו'. אני לא בטוח שזאת סיבה מספיק טובה לעשות לזה סעיף בחוק, אבל זה המצב.

  • נרדמת מגרייס  On 28 בספטמבר 2004 at 3:37

    אולי תפלי כבר? מאיפשהו? לאנשהו? את מגיבה בחוסר פרופורציה, ואת מדיפה, אפעס, טרחנות. אוסקוט!

  • הכובען המעשן  On 28 בספטמבר 2004 at 11:03

    היום במעריב, תוצאות מחקר של הרשות למלחמה בסמין ואונ' בן-גוריון –
    כל אדם שני שמעשן ג'וינט ונוהג לאחר מכן ברכב – מסכן את עצמו ואת הנהגים האחרים בתאונה.
    קיים סיכוי של 42 אחוזים לתאונת דרכים לאחר עישון ג'וינט.
    אחרי שתיית אלכוהול, קיים סיכוי של 28 אחוזים לתאונה.
    עדיף לעשן ולדעת מלהיות טמבל של סמים.

  • טל  On 28 בספטמבר 2004 at 13:58

    לפי דעתי צריך להתחיל להסתכל בתמונה הגדולה – אמנם אינני מזלזל בכאב המעורבים במותו של עומרי, או שחף או כל אחד, אבל אלו מקרים נקודתיים של אינדיבידואלים, שהמריחואנה לא מתאימה להם. אבל למה אנשים חושבים שמה שמתאים לאדם אחד מתאים גם לשני? ישנם אנשים הרגישים לאנטיביוטיקה, ישנם אלה המגיבים בחריפות למוצרי חלב או דגים, וישנם אלה שהמבנה הנפשי שלהם בנוי בצורה רגישה יותר ואינם יכולים (או שלא מומלץ להם) להשתמש בחומרים מסויימים.

    מה, כולם נוהגים במכונית באותה רמה? יש כאלה שהנהיגה באה להם בטבעיות ויכולים לנהוג בבטחון גם במהירויות גבוהות, ויש אלה שלא הייתי נותן להם רשיון ביד, מכיוון שאין להם את ה"טאץ'" – וזו רק דוגמא.

    אנשים שונים מגיבים בצורה שונה לדברים שונים, ונכון – אפילו שהשפעת המריחואנה הינה חלשה יחסית בהשוואה לחומרים אחרים יכול להיות שהיא תשפיע בצורה חזקה על אינדיבידואל זה או אחר. אבל לקחת שנים-שלושה מקרים קיצוניים ולהפוך אותם לדוגמא כללית ולכלי העיקרי במסע מלחמה – זה טימטום והטעייה מכוונת.

    אני מסכים עם מינוס שלמריחואנה ישנן השפעות שליליות בטווח הארוך, וכמו כל תחביב המכיל סיכונים (כמו צניחה, צלילה או אפילו נהיגה) יש ללמוד את הנושא ולהבין את מהותו ואת הסיכונים שבו (נפשיים, חברתיים ובריאותיים). אבל מפה ועד שלילה מוחלטת של המריחואנה זו דרך ארוכה.

    אני מעשן מדי פעם, ועברתי את התקופות של עישון יום יומי, והיום אני יודע איך לעשן בצורה חיובית שאינה מפריעה לסגנון החיים שלי או מסכנת את בריאות ואת חיי הסובבים אותי (פיזית ונפשית).
    הכל מתחיל ונגמר בחינוך – אבל חינוך בגישה חיובית שלא משניא את המחנך על המחונך אלא גורם לו (לחניך) להבין שאין מתנשאים עליו או מכתיבים לו דברים בעיוורון.

    בברכת גמר חתימה טובה
    טל כהן
    Com.pact records

  • ליאור האמיתי  On 28 בספטמבר 2004 at 19:26

    לאותו דיון עתיק ואותם טיעונים נכונים ולא נכונים, לא כדאי להתעלם מהעובדה שהדמגוג הבור שמאי גולן ממשיך לעשות נזק לחברה, כמו הגוף אותו הוא מדברר.

    העובדה היא שהוא לא טרח להחזיר לאדון שמשון תשובה (וגם כשהוא יחזיר, אם הוא יחזיר, הוא לא יענה על השאלות הקשות).

    יש הבדל בין קשר לסיבתיות. גם אם נמצא קשר בין מריחואנה למחלות נפש, לא ממש ברור מה מוביל למה.

    והנה גם לינק בסיסי, למי שרוצה ללמוד:

    http://www.ale-yarok.org.il

    תודה

  • פייפמן  On 30 בספטמבר 2004 at 8:59

    יכולים להגרם גם מאלכוהול וגם מתרופות.
    התקפים פסיכוטים יגרמו קודם בגלל אלכוהול, ואח"כ בגלל מריחואנה. מריחואנה לא גורמת שום נזק למוח. אלכוהול, לעומת זאת, מקטין את המוח ב25%.
    הוא פשוט מקטין את המוח. פיזית.

    זה שהוא חוקי לא הופך אותו ליותר לגיטימי. הפוסט של 'נופלת מגרייס' הוא פוסט דמגוגי. נקודה.

  • ראובן שמבדוי  On 30 בספטמבר 2004 at 16:16

    לא משנה כמה במה יתנו לנרקומנים לשעבר ולאימהות לבנים שטיזר של מריחואנה (או הן בעצמן) גרמו לבנים שלהם למוות אני אצקצק בלשוני. מכיוון שמקרים אלה הם מקרים בודדים שאין מהם יכולת להסיק שום מסקנות בעד או נגד מריחואנה.

    ומה שכן שהויכוח הוא בכלל לא בעד או נגד מריחואנה, תפיסת העולם של ישראל (והעולם המערבי בכלל) רואה שחור/לבן טוב/רע כן/לא, בכיוון מחשבה שהמריחואנה גורמת לך לחשוב זה על האפור, על הטוברע ועל האולי.

    ליגליציה היא כורח המציאות, עם כמות האנשים המעשנים בארץ, הקרחניסטים וחובבי הבאנגים המדינה צריכה להכנס שם, לאשר כמה גרמים לשימוש עצמי, להשביח את המריחואנה , לגרוף מיליונים במיסים על זה ובתיירות (פנים+חוץ) שתבוא בעקבות זה. צריך להתחיל להגיד את האמת , להגן על הנוער שמעשן.
    את הליגליזציה ניתן להתחיל עם דה-קרמינליזציה, להוריד את המעמסה מהמשטרה ומבתי המשפט ולחסוך את הטראומה לעשרות אלפי אנשים מדי שנה (שרק לחלק זעום אכן נפתחים תיקים במשטרה) ולהמשיך דרך הסברה נכונה ובריאה, להורים ולנוער, וכן לאנשים המבוגרים בנוגע לחופש הבחירה שלעשן מריחואנה ואיך להמשיך להיות אחראים ופרודוקטיבים תוך כדי.

    ולגב' NOA D שהגיבה כמה הודעות מעלי, למריחואנה אכן יש טעם קולינארי, מאות מיליונים מתמוגגים על הטעם שלו בכל העולם. גידול קאנביס הוא ענף חקלאי המפרנס אנשים מזה אלפי שנה , יש לו צורות שונות ואינספור טעמים שונים.
    הוא לא שונה מאלכוהול או מטבק בעניין הצריכה הבינלאומית שלו, רק בכך שההשפעה שלו הרבה יותר פחותה בהרסנות שלה ואיבוד שליטה.

    ברגע שהממסד מאבד שליטה, מפיץ פאניקה ולא באמת עירני לרחשי העם , זה רק שאלה של זמן עד שהוא יתמוסס. אל סם בשלבי סגירה, הרשות למלחמה בסמים קוצץ תקציבה בחצי והקמפיינים שלה נראים מגוחכים מתמיד, מה יהיה?

  • עדי  On 30 בספטמבר 2004 at 17:38

    פשוט מטומטמים ואני מגיב על הכתבה בלינק הזה
    http://www.bsh.co.il/ShowArticle2.asp?ArticleId=376&CategoryId=84
    שהייתה באחת התגובות בכתבה הנוכחית,זה ממש נראה שקרי איך אדם יאכל סרט רע אחרי 2 שאכטות?הוא היה עם חברים שם לא לבד אז אם בנאדם רץ וטובע אף אחד לא ישחה להציל אותו?כל הכתבה הזאת היא שקרית ואני בטוח בזה אוליי זה מה שאמרו לאם וביכלל הטביעו אותו?יש מיליון הסברים אפשריים למה שקרה שם וההסבר שהאם נתנה שם הוא אחד הדברים הכי מטומטמים ששמעתי.

  • הדוד  On 2 באוקטובר 2004 at 7:30

    שימו לב בתחתית העמוד באיזו שנה הוא נכתב
    ———————————
    המציאות היא מפלטם של אלה שלא
    מסוגלים להתמודד עם סמים

  • ג  On 1 בנובמבר 2004 at 18:48

    אני באמת מצטער על הילדים שלכם אבל אל תהרסו לאנשים אחרים את החיים זה די עלוב שאתן מאשימות את המריחואנה שילדיכם מתו אני מעשן כבר 5 שנים ולא קרה לי ולא לחברי כלום חוץ מבעיות עם החוק אז אני מבקש מכל הלב באמת אתן שבניכם נהרגו שיודעות כאב מהו אל תמהרו לחפש אשמים ובטח שלא תאשימו את המריחואנה כי ככה אתן פוגעות בי ובעוד מליוני אנשים ובמיוחד בכבוד בניכם
    אז באמת תתביישו בכם

  • ג  On 1 בנובמבר 2004 at 21:07

    אהה ואני אלוהים לא ל

  • ילדה  On 25 בינואר 2006 at 14:08

    חבל שאתם רבים… שכל אחד יעשה מה שהוא רוצה… אבל רק מה שהוא רוצה, ולא בהשפעה מאנשים או דמויות אחרות, ושיחשוב אם זה שווה את כל זה, ואם גם כל מי שמסביבו יצטרך לסבול בגלל זה… אבל בתכלס ההחלטה בידים שלכם!

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: