Monthly Archives: דצמבר 2004

אבירמה?

הבלוג "מיומנו של זבן סטימצקי" טוען שאין מצב שאבירמה גולן מובילה את רשימת רבי המכר.

דֶה מוֹשִיק רָאפּ

כן, בדיוק: הוצאה מההקשר באופן מגמתי ונלוז. תגובות ענייניות תימחקנה.

 

דֶה מוֹשִיק רָאפּ

 

אז מספיק עם הצביעות הזו בבקשה
בלי מרכאות
בלי מרכאות
ציוני בלי מרכאות

מבלי שניתן לכך כלל הד בתקשורת, ולא במקרה
יותר מבישה היא התנהגות השמאל והתקשורת
הגורמים ה'נאורים' לכאורה
מה שהם, בסכלותם, עדיין לא רואים
מה שהם, בסכלותם, עדיין לא רואים
מה שהם, בסכלותם, עדיין לא רואים

והארץ? סמל האובייקטיביות…
קראתי בעיון
לא השתכנעתי
לא השתכנעתי
לא השתכנעתי
מאמר פופוליסטי זול בסמרטוטון שנקרא "הארץ"
עיוורון של עורך

שמתי לב שכשנגמרים להם הנימוקים מתחילים הגידופים
מה פתאום לכתוב "דברי בלע" על ויכוח לגיטימי?

חשבתי שהוציאו את החגיגת מחוץ לחוק
כולם יודעים את זה
כולם יודעים את זה
ממש אוסף של קשקושים

ידיד אמיתי של ישראל
הערבי הפשוט, שלא היה מעורב בטרור, חי חיים נפלאים
וזה ממקורות בדוקים
וזה ממקורות בדוקים
וזה ממקורות בדוקים

מה שמרתיח את דמם
פתח את הטלויזיה
ותראה איך אלעזר שטרן מקרקס את שתי האמאזונות

גדול

 

טקסט: קווי המערכה החדשים תגובות ענייניות תמחקנה.

הפקולטה ללימודי הלינק

אני מתנצל בפני מכרי מ-Ynet מראש. זו פאשלונת כה פעוטה, עד שרק אנשים העוסקים בתחום היו שמים לב אליה, וגם הם לא היו עושים מזה כזה פסטיבל. לגולשים עצמם, כידוע לכולנו, חשוב יותר להחליט מי ראשון.

אמנם, עוד רחוקה הדרך עד שאתרים ישראליים יפנו בחפץ לב לאתרים אחרים סתם מתוך הרצון לתת שירות טוב ללקוחותיהם, כמו נגיד אתר ה-BBC, אבל תזוזה מסויימת נרשמה. אתר Ynet, שבעבר נהג להחביא את הקישורים בטור השלישי מימין, שתי משבצות למטה, ליד החניה של הסמיטריילר, החל לפרסם קישורים המופיעים בתוך הטקסטים עצמם. אתם חייבים להודות שזה חידוש צורני באתר החדשות של המדינה: לינקים! בטקסט!

צעד קטן לכל בלוגר, צעד ענק לאתר שהמוטו שלו הוא "קל להיכנס, קשה לצאת" (בטח בגלל הפרסומת של אורנג' שטוחנת את המעבד). ומאחר וצעד ראשון נעשה בזהירות, הקישורים שאני נתקלתי בהם היו לרוב לכתבות אחרות של Ynet. אפשר להניח שזה חלק ממדיניות "זה ש-NRG עלה לא מזיז לנו בכלל בכלל" שאנשי האתר של המדינה אמרו בתקשורת, תוך כדי שיפצור מחדש של כל העמודים שלו.

רק מה, יש בעיה. העלו שם ידיעת רויטרס על משפטו המתקרב של פושע המלחמה העירקי הידוע בכינויו "עלי הכימי". ובידיעה עצמה, הס פן תעיר, נח לו לינק זעיר, על שמו של עלי הכימי. והלינק הולך לאן? ל-Ynet, ברור. לאיזו ידיעה? לאחד מברווזי המלחמה העתיקים, המספר על מציאת גופתו של אותו עלי כימאי דנן.

מישהו שם צריך לתדרך את האנשים שלא מסתפקים בלהביא לינק לפי מילת המפתח במערכת האדמין, אלא לקרוא לפחות את הכותרת: "סופו של עלי הכימי".

 

 

סתימת פיות אשכנזית!

זו כבר הפעם הרביעית שפוסט-המופת של משה בן הראש, "למה האשכנזים מגיבים כמו עדר?" מועלה על ידיו לראש שמחת רשימת הפוסטים החדשים באתר רשימות. זה טריק מאוד קל לביצוע לאנשי אתר רשימות, אבל בכל זאת אנו מתאפקים. גם אם העלינו אייטם שבעינינו הוא חשוב מאוד בלילה, ועד הבוקר מישהו העלה עשרים דברים אחרים (או, עשרים אחרים העלו משהו אחד) שדחק אותו מחוץ לרשימה.

מעבר לנושא המובע כבר בכותרת הרשימה, הרי שאת הדיון הער שהתפתח בעקבותיה (134 תגובות כרגע, מצטער, לא קראתי, מחכה לסרט) אפשר לזקוף לא רק לזכות הנושא או כישוריו של בן הראש לעורר פרובוקציות באמצעות מילותיו, אלא גם לכך שהוא מעלה אותה למעלה. כל פעם מחדש.

אז מה עכשיו? להתחיל ריב כדי שיפסיק, כמו איזה מר ברקוביצ'ויצ'ויצ'ינסקי מסרט בורקס המתנכל לדיבור של המזרחי המדוכא? כלומר, לא נעים. על הרבה פחות מזה בן הראש כבר טען שזו הוכחה לכך שהמזרחי תמיד נדפק על ידי האשכנזי.

זה קורה, לא תמיד כמו שבן הראש טוען, אבל זה קורה. אבל משה, הטענות שלי נגד החופש שנטלת לך באתר אינן באות משם. כולנו יכולים להעלות כל יום את כל הפוסטים שלנו לראש הרשימה – זה ידפוק את הקוראים, אותנו ואת התחושה הכללית באתר.

אנא ממך, חדל. הפרובוקציה שלך פעלה את פעולתה, והנה, הנושא שלך קיבל חשיפה נוספת. הצעתי להמשך היא שלהבא תסתפק בהעלאת פוסט חדש וקצרצר, המספר על הדיון, מתקצר אותו עבור אלו שאין להם כוח לקרוא את כולו מחדש, ומפנה להמשכו. אחרת זה לא רק פרובוקטיבי ומעצבן , אלא גם לא קולגיאלי וניצול לרעה של האכסניה. את שלך קיבלת. עכשיו בבקשה תן מקום גם לפוסטים של יתר אנשי רשימות.

 

אפרופו ספאם

טור נאה של צביקה בשור ב-NRG "קניתי מספאם". בהחלט עילה נאותה לצטט את התגובה שלי (וגם של פויר, אם אני כבר בשוונג ארספואטי) (אה?) לפוסט של טל איתן (שכלל הפניה – כמה אינטראקטיבים אנחנו – לטור שלו בוויינט שדווקא כעס על הספאמרים):

 

גדי  [אתר]  בתאריך 12/1/2004 2:51:08 PM

כל המרדף נגד הספאמרים

הוא קשקוש, במחילה. יש מספיק דברים יותר מזיקים מאשר דואר הזבל – שאגב, אפשר לסנן אותו בשקט. הנקודה היא שדואר הזבל הוא מונח שמובן לכל מי שגולש, ושכל אחד בכל עיתון ואתר יכול לכתוב עליו בלי להבין בטכנולוגיה כלל. נראה אותם כותבים על סוגיית הפרטיות, שהיא מטרידה יותר.

מעבר לזה, צריך הסדרה של התחום אבל לא עצירתו. גם אי אפשר, למשעה, וגם פוגעים כך בשימוש ברשת כמדיום פרסומי עבור לקוחות קטנים שגם להם מגיע. כל מי שבוכה על דואר זבל (והאמן לי שאני מקבל מספיק) בסך הכל עולה על טרנד.

וזה, כמובן, בלי קשר לעובדת היות גנס זבלן מטריד העושה, כנראה, שימוש ציני בחולים הזקוקים לעזרה. לא שונה מהשימוש של רשת (או שמא קשת?) באומללים ב"יום טוב", או של לא מעט גופים תקשורתיים אחרים.

גדי  [אתר]  בתאריך 12/1/2004 2:51:29 PM

או בקיצור:

ספאם הוא ספאם הוא ספאם – וזה כולה ספאם.

דרור פויר  [אתר]  בתאריך 12/1/2004 6:01:22 PM

ללא נושא

אני מסכים עם גדי.

נוגע ללב. מטריד. <הכנס עוד משהו כאן>.

אדם ברוך על יוסי גנוסר במעריב. אף מילה על נפאסו.

וככה אורנג' תקעה את כל האינטרנט הישראלי

תעשו ניסוי. אם יש לכם חלונות XP, תלחצו ביחד על שלושת הכפתורים Control+Alt+Del. בראשית ימי המחשב האישי זה היה מפעיל אותו מחדש – היום יופיע לעיניכם לוח הבקרה. תעברו ללשונית האמצעית שלו, Performance ("ביצועים" עבור אלו שהחלונות שלהם עם תפריטים בעברית). מולכם תראו שני גרפים המשתנים עם הזמן. העליון מתאר את העוצמה שמפעיל המעבד. בהנחה שאתם לא טוחנים בדיוק מולטימדיה, זה אמור להיות אצלכם בסביבות ה-20%.

ועכשיו תעברו לאחד מהאתרים הישראליים (שזה כולם) שהעלו בימים אלו את הפרסומת החדשה של אורנג', שהופקה על ידי אחד ממשרדי האינטראקטיב הגדולים בענף.
שמתם לב שקרה משהו לגרף? אם לא שמתם לב, הנה תמונה:

הפרסומת הזו, שעוררה יחסי ציבור ב"תעשייה" מאחר ואורנג' קנתה כמעט את כל שטחי הפרסום הפנויים באינטרנט הישראלי לכמה ימים, פשוט חונקת את המחשב. ח-ו-נ-ק-ת-!. ראינו כבר אתרים שלא ממש אכפת למתכנתים שלהם (ובמיוחד לאנשי הפרסום שלהם) שהמחשב שלנו מתאמץ ונהיה איטי כשהוא נכנס אליהם, רק כי מאוד חשוב להם לשים שמונה עשרה באנרים בפלאש. תיכנסו, גם ביום רגיל בלי הפרסומת של אורנג', לאתרים של גלובס ודה-מארקר, ותראו כמה המחשב שלכם צריך להעלות הילוך. אבל ככה, באופן גורף, על כל המחשבים של האנשים שאוהבים לגלוש באינטרנט בישראל (רמז: זה הלקוחות), הוטלה מגבלת מהירות אכזרית.

דיברו על הפרסומת הזו. סוכנויות אינטראקטיב אחרות התרעמו על זה שאורנג' תפסו להם את כל השטח. החברה עצמה טוענת להצלחה מרהיבה של הפרויקט ומסרה מספרים מרשימים. אבל בכל הדיבור – כולל NRG מעריב שחשפו את טריק הספירה לאחור לקראת העלאת הפרסומת – לא טרחו האתרים שנהנו מהקמפיין הענק הזה, גם לדווח שהוא יוצר פקקי תנועה על המחשב של כל אחד מאיתנו. הם כנראה ישמחו לעוד קמפיינים מכניסים כאלה, אז מה אם הם מכריחים את המחשב שלנו לתת ברקס.

(פורסם במקור בניוזלטר של בלייזר)

כבוד

דורון רוזנבלום, היום בהארץ, על הטוקבקים. 

סבא לינק, לפני שנתיים ורבע בנענע, על הטוקבקים.