Monthly Archives: פברואר 2005

האשה המשוחררת צודקת

בטור שלי שעסק בתביעה שהגישה מיקרוסופט נגד הזבלן אמיר גנס ופורסם במעריב וב-NRG (וגם בבלוג, כמובן), הופיע הטוקבק הזה:

4.  מה עם גילוי נאות גדי?
    אישה משוחררת,    27/02/05 19:24

אתה תבעת בעבר את אתר MSN שבבעלות מיקרוסופט. למה אתה לא כותב את הגילוי הנאות הזה? הרי זה מה שהופך את השינאה שלך למיקרוסופט והתמיכה שלך באמיר גנס ללא רלבנטית

היא צודקת, כמובן. לפני כשנתיים הגשתי תביעה כנגד MSN ישראל, אתר Iwomen, עורכת האתר ואחת הכותבות בו. הנושא נסגר בגישור באמצעות בית המשפט, כך שלא אוכל להרחיב עליו מעבר לקישור לאתר של הלמו, שכדרכו סיכם את האירוע.

והגילוי הנאות? מה איתו?

להגנתי אומר זאת: שכחתי. ושכחתי כי זה מאוד לא רלוונטי בעיני – MSN, שהיה להם הסכם שיפוי עם האתר הנתבע, לא היו מעורבים בתהליכים המשפטיים ובתהליכי הגישור – הכל נוהל מול הנתבעים האחרים. אוסיף גם שעוד הרבה קודם כתבתי על MSN דעה לא מפרגנת (ומקצועית, לעניות דעתי) – ושבטור הנידון לא נקטתי עמדה בעד מי מהצדדים – אלא נגד שניהם.

מצד שני, אכן התבקש פה גילוי נאות. אבקש מהחברים באתר NRG להוסיף קישור של "גילוי נאות" בסוף הטקסט לכאן.

מודעות פרסומת

מיקרוסופט מושיעה את הקרבנות האומללים של דואר הזבל

סליחה מראש מכמה מהקולגות שאני פחות מחבב: יכול להיות שבשנה הבאה לא אוכל להציק לכם בחדר העיתונאים המדוגם בכנס מיקרוסופט באילת. זה באמת לא אישי. במיקרוסופט ישראל עובדים כמה אנשים מוכשרים ונחמדים מאוד, שתמיד התייחסו באמות מידה מקצועיות לעיתונאים, ואף פעם לא החרימו עיתונאי בגלל שהכניס למיקרוסופט בטור דעה. הקהל אוהב את זה, וגם אם אתה לא יודע למה זה מגיע להם – הם בטוח יודעים.
 
התביעה שהגישה מיקרוסופט נגד מפיץ דואר הזבל אמיר גנס מעלה כמה שאלות משפטיות ומוסריות כבדות משקל. כמו הבדיחה הוותיקה ההיא: אם ערפאת ויאסין נופלים מצוק גבוה, מה זה חשוב מי יגיע ראשון. לא משנה מי יפסיד במשפט הזה, תהיה סיבה לחגוג.

בצד אחד נמצא הספאמר. ספאם זה דבר מאוד מעצבן, שמרתיח אנשים שנורא משעמם להם בחיים. מכל הבעיות שעידן האינטרנט הביא לפתחנו – סוגיית הפרטיות, למשל, או מאבק חברות התקליטים והסרטים באמנות ובצרכנים שלה עצמה – דווקא אותן הודעות דואר נוגעות ללב המציעות להאריך לנו את האיבר הוכתרו כאויב הציבור מספר 1. הסיבה פשוטה: כולנו רואים את ההודעות הללו בעיניים, וכך גם המדיה שלא מבינה מהחיים שלה יכולה לכתוב על הדברים שקורים באינטרנט הזה.

הלב ממש שותת דם למראה הנזקים שדואר הזבל גורם למיקרוסופט. החברה, שעדיף היה לו התמקדה במוצרים שהיא באמת יודעת לעשות טוב – עכברים, מקלדות וטלאי אבטחה לחלונות – מנסה להציג עצמה כמגינת החלכאים הנאלצים להתמודד יום יום מול חרדות הגודל שלהם.

במיקרוסופט לא יאהבו את ההשוואה, אבל במהות מדובר בסכסוך עסקי בין שני גופים: האחד אמנם די מניאק ומטריד, אבל קטן. השני גדול, חזק ומתחסד. אתר MSN ישראל של מיקרוסופט מציע בגאווה שירות "דיוור ישיר", המילה המכובסת לדואר זבל. במיקרוסופט מציינים כי בניגוד לנעשה אצל גנס, אצלם מדובר במנויים שהסכימו לקבל דואר כזה. עידו קינן חשף ב-NRG מעריב את הניסוח הממזרי שבו השיגה הוטמייל את הסכמת הלקוחות: סעיף ההסכמה הוא השלישי ברשימה, ובניגוד לקודמים הוא מנוסח בכוונה בשלילה עילגת שקל מאוד להתעלם ממנה. הכל חוקי, כשר ועם הניחוח של טופס הסכמה סטנדרטי באתר פורנו. MSN ישראל טוענת ש"הנוסח ברור, ונבדוק שוב את בהירות הסעיף בקרב הצרכנים". עוד מבקשים בחברה לציין כי כתובות הדואר של מנויי MSN נשארות חסויות למפרסמים, בעוד שספאמרים כמו גנס סוחרים בהן, וכי את פעולותיה מבצעת MSN על חשבונה ועל תשתיות שלה, ולא כעלוקה על תשתיות של אחרים.

זה קצת כמו הסרט "הנוסע השמיני נגד הטורף", או המלחמה בין אירן לעיראק: הזבלן והתאגיד הדורסני, שבכל סיפור אחר היו מלוהקים בצד של הרעים – ובצדק – יריבו בבית-המשפט. מי ינצח? מה זה משנה?

 

(פורסם במעריב עסקים)

וויסקי עם לב זהב

 

"זה סיפור קצת עצוב: אני שתיתי ויסקי עוד לפני שהבאתי ביד. לסבא שלי היו איזה 14 נכדים. בשלב מסוים, התגבשה אצל בני הדודים המבוגרים יותר מסורת של דאחקות משפחתיות: אחת מהן כללה הצבת כוס זכוכית מלאה בוויסקי לפני חתן הבר מצווה עם סיום החגיגה, תוך הפעלת לחץ חברתי בלתי מתפשר שישתה אותה. כבן לדור הביניים המשפחתי קיבלתי גם אני מידי בני הדודים המבוגרים שלי, שאחי כבר הספיק לשכר את אחיהם הקטנים לזוועת האמהות, כוס מלאה שאריות של בלאק אנד ווייט מזוייף (הסבנטיז), ולמדתי באחת למה משפחה לא בוחרים, ולמה אם לא נזהרים טעם הלוואי של אלכוהול הוא קיא".

מתוך אייטם שפרסמתי היום בבלייזר, על אחד הבקבוקים האחרונים באוסף הצנוע שאני מטפח – קליינליש. למרות השם הפולני, מדובר באחד הוויסקי סינגל מאלטים המשובחים, המהווה לב ל"ג'וני ווקר גולד לייבל" (לפני שנים רבות עוד הפיקו זהב ממקורות המים שלו). 

מרעילי בארות?

חשד שמתנחלים זיהמו מי כפר בגדה.

 

לכתוב זה כמו להזדיין

נמרוד לב מציע חומרים להורדה ב-Lionetwork

בפעם הבאה שמישהו ידבר אתכם על האמנים האומללים שסובלים כי כל המניאקים מהאינטרנט מורידים את השירים שלהם ולא משלמים (ואפילואם יכתבו על זה שיר), אתם מוזמנים להפנות אותם ללינק הזה.

מדודו גבע, חסר ההגנה לחלוטין

1981, אני בחופשה קצרה מהצבא. בפרוזה בדיזנגוף סנטר חותמים דודו גבע וקובי ניב על ספר מגוחך. אני קונה עותק. הם כותבים לי הקדשה ודודו מוסיף בעשרים וחמש שניות ציור המתמצת יותר מכל את החדווה והששון אלי קרב שיש בהיותך טירון בגולני.

על עיוורון השמאל

יצחק לאור מדייק במאמר על מחאת מרץ נגד סגירת המסעדות בנתב"ג בשבת. ואתם רוצים לעבוד בשבת?

 

הערה: הבלוג היה בחצי שבתון בחודשים האחרונים, זה ישתנה בקרוב

השווה מכולן

 

סי.ג'י. וכבוד הנשיא

"פלמינגו, זה שם הקוד שנתן השירות החשאי לאישה הכי גבוהה בבית הלבן, קלאודיה ג'יין קרייג. קלאודיה ג'יין, סי.ג'יי, כוללת 183 סנטימטרים מכף רגל ועד קודקוד, ומוטרדת מכך שהצוואר שלה ארוך מדי, כך שהכינוי הזה בטח הוסיף לה רק תסכול. סי.ג'יי מתנשאת מעל רוב הגברים שהיא עובדת אתם, ופעם אחת הנשיא ברטלט, 170 סנטים אחרי פן, שאל את הדוברת, או קצינת העיתונות שלו, אם היא הולכת וגובהת, תוך שהוא משרבב צווארו אליה".

דבורית שרגל כותבת ב"ריטינג" על סי.ג'י. קרייג, האשה שמחזיקה את הבית הלבן.