הזבן מסטימצקי נגד העורכת החדשה של מוסף הספרים של מעריב

"המוסף נפתח בביקורת מהללת של הספר הירושימה, שראה אור באחרונה בהוצאת "אחוזת בית" של אותה שרי גוטמן. ומי תרגמה את הירושימה? נכון מאוד, אותה דנה אלעזר- הלוי עצמה. כלומר, המעשה העיתונאי הראשון של הגברת הוא להלל את עצמה".  

הנה, כאן.

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • ם  On 20 במרץ 2005 at 7:30

    אלוהים ישמור

  • שאלת תם  On 20 במרץ 2005 at 7:30

    האמת היא שהספר של אדמון קיבל ביקורת קטלנית גם בידיעות בשבוע שבו הלכה הביתה ממעריב. זה עוד פרגון, כביכול, שאתה לא מזכיר פה. גם העיתוי של העורכת הפורשת להוציא ספר ולהגיד טוב הגיע הזמן לעסוק ב"דבר האמיתי" שזה כתיבה, היה אומלל, כיון שזה אומר שהיא התייחסה לכל שנות עבודתה כמבקרת, כ"ברירת מחדל" וגם זה דפוק למדי. אם אתה בוחן את התנהלות המוסף הזה, וכל פרשת הסיום שלו, הוא באמת משל על הציבוריות, אגו, נקמנות וחובבנות. לא ראיתי צדיקים שם. יורם מלצר עשה יפה שהפיק מתוך זה את המשלים הנכונים על החברה והעלה אותם למודעות. מה יש לנו עוד ?

  • יאן  On 20 במרץ 2005 at 9:25

    אני לא חושב שבאמירה שכתיבה היא "הדבר האמיתי" יש משום ביטול ערך הביקורת הספרותית או העריכה. לכולם ברור אינטואיטיבית שהכתיבה היא אכן "הדבר האמיתי", במובן מסוים.

  • יאן  On 20 במרץ 2005 at 9:27

    כלומר, הרשימה של הזבן מסטימצקי – הוא אומר שהביקורת במוסף האחרון על "אגמים" של אדמון היתה "קטלנית" – וזה לא נכון, היא לא היתה חיובית, בסיכום הכולל, אבל גם לא שלילית ביותר.

  • ימימה  On 20 במרץ 2005 at 9:33

    גם מעצם העובדה שרק עולה עורכת חדשה וכולם כבר מזנקים עליה בקריאות קרב עולות לא מעט מסקנות.

    (אני אומרת כולם כי ראיתי התנפלויות לא רק פה.)

    לא יודעת מה זבן סטימצקי יודע, אבל התאריכים שהוא מסר שם לא מדויקים. דנה אלעזר לא עבדה כל הזמן הזה שהוא תיאר בזב"ם. בחלקו היתה במקומות אחרים, אבל לא מתפקידי לפרסם את קורות החיים שלה.

    אשר להיכרות שלי איתה – היא לימדה אותי עריכת תרגום, והיתה מורה מצוינת. כמו כן, הספרים שקראתי בתרגומה תורגמו היטב.

  • שאלת תם  On 20 במרץ 2005 at 10:01

    "לכולם ברור"
    "אינטואיטיבית"
    "במובן מסויים"

    אמממ
    "שאלת תם"

  • שאלת תם  On 20 במרץ 2005 at 10:05

    בכותרת לעיל צ"ל ל"י.א.ן" ולא מה שכתוב

  • ג'ון  On 20 במרץ 2005 at 10:44

    מה גם, שהמאמר לא מהלל את התרגום של "הירושימה" – למעשה, מלאכת התרגום לא מוזכרת שם ולו במלה – אלא את הספר עצמו, קרי, את עבודתו של ג'ון הרסי. אולי – אולי! – היה דרוש חצי גילוי נאות, אבל גם זה לא בטוח.

  • הכובס ממעריב  On 20 במרץ 2005 at 10:57

    דרוש היה גם גילוי נאות של מנחם פרי בצד המאמר הבכייני שלו שאמנון דנקנר מדפיס את יצירותיו הספרותיות בספריה החדשה.
    היה דרוש גם גילוי נאות של מנחם פרי שיבהיר גם שעד לאותו זכרון דברים שנחתם בין סטימצקי וכתר היה זכרון דברים אחר בין סטימצקי והספריה החדשה.
    היה דרוש גם גילוי נאות שבעלי המניות של מעריב נכנסים ויצאים בחדרי החקירות של המשטרה ואיש במעריב אינו פוצה פה.

    איפה אתם חברי העיתונאים? כל מערכת של עיתון
    אחר בעולם כבר מזמן היה מכריז על שביתה עד לסילוקם של הפושעים מההגה.

  • ג'ון  On 20 במרץ 2005 at 11:02

    איזה ספר של דנקנר פורסם ב"ספרייה"? אני שואל בכנות, כי אני לא זוכר, והאתרים של סטימצקי ומיתוס לא עוזרים לי כאן.אודה אם תאיר את עיני. בכל מקרה, היות ופרי לא דיבר על מעריב, או על דנקנר, או על כל דבר שקשור אליהם, שוב אין צורך בגילוי נאות. בקשר לסטימצקי ולספרייה, אולי כן, אבל ממילא קרס הדיון כשהעלית את החקירות. נו, אז מעריב מנוהל כך וכך. מה חדש?

  • רשעית גם  On 20 במרץ 2005 at 11:49

    הניהול של מעריב רלוונטי כמו הניהול של יתר ענקי המדיה בארץ, ידוע שזו מאפיה חלק בחקירה וחלק יהיו בחקירה וחלק נותנים את חומר לחקירה. ודאי שזה רלוונטי לתוכן של העיתונים כולל אפילו מוספי הספרות. מאחר שכל אחד כאשר הוא בפנים מוצא ק"ן טעמים למה זה מוצדק ומתעורר אחרי שהוא בחוץ, אין הרבה סיכוי שמשהו גדול יקרה. העיתונאים, כמו כל האחרים, יתעוררו כאשר הפריץ יוריד לחמור את המנה האחרונה וינסה לראות אם החמור מסתדר בלי אוכל בכלל. בשלב הזה, כמו שיודעת הצפרדע ברותחין, כבר אף אחד לא יקשיב להם. כבר היום המעמד שלהם לא מי יודע מה.

  • מייברג  On 20 במרץ 2005 at 12:05

    "הקיץ של רינה אוסטר"

  • הכובס ממעריב  On 20 במרץ 2005 at 12:24

    דנקנר הוציא שני ספרים אצל מנחם פרי.

    האיש ללא עצמות
    http://www.mitos.co.il/Book/BookFocus.asp?ID=136390&PopupID=0
    הקיץ של רינה אוסטר
    http://www.mitos.co.il/Book/BookFocus.asp?ID=7966&PopupID=0

  • ג'יין  On 20 במרץ 2005 at 12:28

    היה דרוש הרבה יותר מחצי גילוי נאות – היה דרוש פשוט גילוי שם המתרגמת שהושמט מהקרדיטים של הספר, ובדיעבד מסתבר שלא בכדי.
    עוד סיבה טובה לא לקרוא את מעריב
    .

  • ניצב מזרחי  On 20 במרץ 2005 at 12:53

    אמנם שרי גוטמן, המו"לית של אחוזת בית, היא חברה קרובה של דנקנר (היא זו שסידרה לדנה אלעזר) את המשרה במעריב), אבל קשה לי להאמין שדנקנר היה מודע לכל המסרים בין השורות נגד זב"מ ובעד אחוזת-בית במדור הראשון . וכל זה קורה כשדנקנר כל כך מנסה להסביר, בעקבות פרשת גוסינסקי בבנק הפועלים, שמעריב מקפיד על גילוי נאות שקוף. המאמר של פרי כולל דברי נאצה נגד ערן זמורה בלי תגובתו, המאמר על הירושימה לא כולל את ציון שמה של המתרגמת, והביקורת נגד תלמה אדמון איננה מעשה אלגנטי במיוחד.

  • ג'ון  On 20 במרץ 2005 at 13:09

    בנוגע לספרים של דנקנר – צודקים. אבל אתם יודעים מה? היות ועולם המו"לות והתקשורת הוא ביצה קטנה, זה רק הגיוני. כלומר, האם אנחנו מצפים כל פעם שבתוכנית טלויזיה בערוץ 2 תהייה כיתובית כמו, "המרואיין זה-וזה הוא נציגו של מר כך-וכך בזכיינית זו-וזו"? אז פרי כותב בעיתון שדנקנר הוא עורכו הראשי. אם היה כותב בדיוק את אותו מאמר אצל ציפר, היינו מתלוננים? הרי ברור שלא. אישית, אני חושב שהמאמר שלו מעניין ומציג בעייה אמיתית. דנקנר או לא, המאמר חשוב.

  • משה בן הראש  On 20 במרץ 2005 at 15:29

    גליון אחד

    בכל זאת, תנו לה חצי שנה.

    זה נכון שהמוסף בעריכת תלמה אדמון היא הטוב ביותר בשנים החרונות ומעניין לפחות בחמישית ממנו, שזה לא ממש אומר הרבה.

    לא נראה לי שיכול להיות בעולם מוסף לספרות שיהיה לגמרי נקי כפיים, ושהחברים של העורך לא ייכנסו בפנים, זה קצת דמיוני לא?

    אבל השאלה היא המידה.

    נחכה ונראה.

    וגם, איכות התרגומים של העורכת לא קשורה לעריכת המוסף, ויכול להיות מישהו שיבקר תרגום ולא יהיה המתרגם הכי טוב בעולם.

    בכל אופן, אני מסכים שהתרגומים של כנרת ירודים מאוד, אבל גם ההוצאות הגדולות אינן חפות מתרגומים גרועים ביותר. בכלל זה תחום פרוץ ומאוד לא מקצועי. תחשבו על זה שבאף הוצאה לא עורכים את התרגומים, כאילו מה? גם המתרגם הכי טוב בעולם עושה טעויות. מישהו צריך להשוות בין המקור לגירסה העברית ויאש לא עושה את זה. חוסכים כסף על חשבון הקורא.

    לדעתי, דווקא מדור לביקורת על תרגומים הוא דבר מבורך.

  • משה בן הראש  On 20 במרץ 2005 at 15:30

    כן, ואני מקליד גרוע מאוד…

  • פחדרון בארון  On 20 במרץ 2005 at 16:30

    תגיד, מאיפה המידע שלא עורכים את המתרגמים? אולי זה כך בהוצאות שאתה מוציא בהן, אבל בהוצאות רציניות – עורכים גם עורכים. מאנגלית, גרמנית, צרפתית, ספרדית ועוד. מה שכן – מנורבגית, שוודית וערבית – שים לב לערבית – לא עורכים.

  • איריס  On 20 במרץ 2005 at 20:08

    התרגום בארץ הוא מאד לא אחיד מבחינת השקעה ומקצוענות. בתור מתרגמת לשעבר אני יכולה לאמר שהוצאה מסויימת שהתמחתה בפרסומים דו לשוניים השקיעה המון באיכות התרגום, המון יועצים השוואות נוסחים והגהות ועריכה…ולעומת זה משרד המשפטים, שמוציא הרבה חומר בשפות אחרות, עבד כמו בימי הצעטעלך. כניראה שגם המתרגמים היו בבחינת "משרת אמון" שם…
    ניראה לי שהיחס הממסדי לתרגום היה חאפרי בין היתר כיון שכל אחד בארץ ידע פעם לפחות עוד שפת אם חוץ מעברית, ותמיד אפשר היה לבקש ממישהו בחדר לתרגם חינם ואיכשהו להסתדר. המורשת הזו נשארה במידה מסויימת גם בהוצאה לאור ובמוסדות אחרים. אחד המקומות המדהימים הוא התרגום בטלויזיה ובוידאו, לפעמים זה כל כך גרוע שנראה ממש יצירתי ומשעשע. זכור לי סרט שבו המילה האנגלית
    craftsmanship
    תורגמה כ"ספינת אנשי קרפט" משהו כזה, בחיי נשבעת. אני מניחה שזה הכי נפוץ באנגלית, כאשר כל אחד חושב שהוא יכול לאלתר ממה שלמד בבית הספר. מדור לביקורת תרגום יהיה חידוש נחמד, לא רק מבחינה ספרותית אלא בכל תחומי התרגום בארץ.

  • אורי בלסם  On 21 במרץ 2005 at 11:36

    של נענע: http://forums.nana.co.il/Forum/?ForumID=2088

  • חיים  On 22 במרץ 2005 at 2:12

    כיצד יתכן שבמוסף התרבות המתחדש של מעריב לא פורסמה ולו מילה אחת אודות הסופר הנפלא, המוכשר והראוי לפרס ישראל משה בן הראש? הכיצד??

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: