באמת, כבר מזמן לא היתה מריבת רשת הגונה עם איתן כספי. איש חביב פנים אל פנים, שבבלוג שלו יש לא מעט לינקים מצויינים בנושאי בלוגים ותקשורת, ומנגד לא מעט פוסטים המעוררים חשדות לגבי חוש ההומור שלו. יש בעיה לריב איתו: פעם כתבתי באירוניה על "ילד מלחמת הכוכבים", וכספי יצא נגדי בטענה שאני שונא ילדים שמנים. כלומר: איך אפשר ליהנות מריב עם מישהו שהמילה אירוניה לא מובנת לו? למה לתת לו תשומת לב ולעורר דיון על הפוסט הזה שלו?
איני חבר באגודות כמו תנו לחיות לחיות, למרות שאני מסמפט את פועלן. רוב חיי היו לי כלבים, למעט פעם אחת (ופעם אחת חתולה) כולם היו כלבי רחוב. האחרון נלקח בגיל שנתיים מהרחוב (בעצם מפאב, סיפור ארוך, פעם אחרת) והיה אצלי 15 שנה עד שנפטר בשיבה טובה לפני שלוש שנים. עוד מעט בטח יהיה עוד אחד. אבל לא דעתו של כספי הנוגדת לשלי היא שעיצבנה והצדיקה פוסט. זו הדרך השמנונית, המרוצה-מעצמה-על-פארש, שבה הוא פורש אותה. הבה נעבור על חלקים נבחרים מהפוסט, עם הערות והארות.
"קבלו את להקת מעופפי עמותת "תנו לחיות לחיות". גם הם תופסים טרמפ יחצ"ני על המהלך של השנה. מעלים קמפיין, לא פחות. גם מודעה בעיתון, גם סרטון וידיאו. והם רוצים שתדרשו מאריק לדאוג לפנות גם את כל בעלי החיים, לשחרר אותם מהרצועה".
אלוהים אדירים. את כל זה הם עושים? והעולם שותק? הם מעזים להעלות קמפיין! קמפיין!?!?! כשיש ילדים רעבים והמדינה על סף עימות פנימי? איך הם מעזים! גם וגם וגם. כל היום יש להם דרישות, למעופפים האלה, חובבי החיות.
"בואו ונראה אילו הנחות יכולות לעמוד מאחורי קמפיין זה:
א. המתנחלים הרשעים, שרק ארץ ישראל השלמה בראש שלהם, מרוב צער ישכחו את בעלי החיים, או לחילופין – ישאירו אותם בכוונה, בכדי להדגים את אכזריות הניתוק בין אדם לחבריו הטובים ביותר.
ב. אין מצב שבעלי החיים יזכו ליחס טוב מהפלשתינאים ברצועת עזה.
ג. אין מצב שבעלי החיים יוכלו לדאוג לעצמם, כמו לא מעט בעלי חיים בטבע".
שוקי גלילי על גישת היהדות לנושא:
היהדות מחייבת אדם לדאוג קודם לבעלי החיים שלו, ורק אחר-כך לעצמו. למשל, להאכיל קודם כל את הבהמות, אחר-כך את כל בני המשפחה, ורק בסוף לאכול בעצמו. בעיני היהדות, יחס של חמלה לבעלי חיים הוא לא תחליף ליחס אנושי לבני אדם. הוא תוספת, שמשקפת דרגה גבוהה יותר של מוסר אנושי.
זה לא מקרי שהרבה מעשים של התגלות אלוהית בתנ"ך מגיעים אחרי שהנביא או המנהיג לעתיד מגלה חמלה כלפי בעל חיים. משה עם הסנה, שאול שמחפש את האתונות, דוד שמשליך את חייו מנגד כדי להציל גדי. וכמובן שלא במקרה עם ישראל מכונה בהקשרים שונים "צאן", "צאני ישראל". כדי להנהיג בני אדם רצוי לעשות קודם סטאז' על חיות.
והנה סיפור רלוונטי מהגמרא: "ייסוריו של רבי (רבי יהודה הנשיא) על ידי מעשה באו ועל ידי מעשה הלכו. על ידי מעשה באו – שפעם אחת הוליכו עגל לשחיטה. ברח העגל והכניס ראשו תחת כנפי בגדו של רבי וגעה בבכיה, כמי שאומר: הצילני! אמר לו רבי: לך, לכך נוצרת! אמרו (מן השמים): הואיל ואינו מרחם, יבואו עליו ייסורים, ועל ידי מעשה הלכו (חלפו יסוריו). שפעם אחת היתה שפחתו של רבי מכבדת (מנקה) את הבית, היו בני חולדה קטנים מוטלים שם וכיבדתם (טאטאה אותם) החוצה. אמר לה רבי: הניחום (עזבי אותם). "ורחמיו על כל מעשיו" (תהלים קמ"ה, ט). אמרו (מן השמים): הואיל ומרחם – נרחם עליו ונתרפא (ע"פ מסכת בבא מציעא פה, א).
(מקור לקופי&פייסט)
(ועוד אחד בנושא יהדות וצער בעלי חיים, יותר מסודר)
|
א. גם המתנחלים הם בני אדם. בני אדם יכולים – בצוק העתים, או מכל מיני סיבות אחרות – לנטוש את בעלי החיים שלהם. גם אנשי הי-טק שלא רואים כלום מחוץ לתחת של עצמם, וגם מתנחלים. גם עיתונאים. גם שינקינאים. בני אדם. ההנחה של כספי שמישהו חוץ ממנו העז להניח שהם יעשו זאת בכוונה כדי להדגים אכזריות מדגימה בעיקר את הדרך בה הראש שלו עובד – לא יותר. תשמע, כספי, יש חריקות במנוע.
ב. אין מצב שבעלי חיים מבוייתים ללא בית יזכו ליחס טוב כמעט בכל מקום בעולם. כולל לונדון, בירת אומת חובבי בעלי החיים בעולם. עצוב, נכון ומדוייק.
ג. בעל חיים מבוית לא יכול לדאוג לעצמו בשום טבע, אורבני או חקלאי או פראי או רצועת עזה. גם כספי לא יוכל לדאוג לעצמו אם יינטש בסביבה זרה ועוינת.
אז כן, בהחלט. שתי הנקודות האחרונות (שכספי מציג בזלזול המביע את דעתו שהן אינן רציניות) מדוייקות להפליא, והראשונה היא לא יותר מדמגוגיה לא ממש יוקרתית. פינוי ימית, אגב, גרר מאות כלבים וחתולים שאיבדו את ביתם – ואת חייהם. בזמן המולה, בעלי החיים בורחים לאיזו פינה. כשהם חוזרים, אין להם לאן לחזור. עובדה.
"מילא שכל השנה אנשי העמותה משקיעים משאבים רבים בבעלי החיים, בעוד שלא מעט בני אדם נזקקים היו שמחים לקבל את עזרתם. אבל זה? מה זה צריך להיות?"
אני חושב שזה אחד המשפטים היותר אטומים שיצא לי לקרוא. כולו צדקנות ושביעות רצון עצמית. אם נמשיך את הכיוון, ברור שמה שאנשים צריכים לעשות זה לא לעשות כלום, בשום נושא. הרי תמיד יהיו דברים יותר חשובים. כמו בני אדם נזקקים (שמי שממש מתעניין, יכול לקרוא את דעתו של כספי עליהם בתגובות כאן). לא שכספי דאג לאנשים נזקקים, הוא רק מבקש ממי שדואג, במקרה, לבעלי חיים, שידאג לנזקקים, במקום זה. דמגוגיה דוחה.
"כל המדינה על הרגליים, עשרות אלפי אנשים עומדים לעזוב את בתיהם, אזרחים מגויסים לצבא, תקציבים מוגדלים, שיבושים בסדרי החיים, וזה מה שדחוף להם? כרגע?"
ראשית, פחות מעשרת אלפים איש יעזבו את בתיהם. אבל איתן, אין רגע אחר. עכשיו בעלי החיים יתחילו להינטש, וגורל רובם יהיה מוות. לא נעים. אז נכון, העניים (אותם כבר שלחת לעבוד אפילו כשלא היתה להם עבודה) חשובים יותר, אבל זה לא מאיין את החשיבות של נושאים אחרים. בטח לא מצדיק את ההתלהמות שלך.
"ואני לא מונה את הרצח המתועב של אתמול, כי הוא בוצע בסמיכות להעלאת הקמפיין, אתמול בערב, ולבטח לא ניתן היה לבטל את המודעות בעיתונים. אבל לפחות את הפרסום באתר שלהם שיורידו, שנדע שיש להם גם לב לאנשים, ולא רק לבעלי חיים".
לא יודע. חברה נמדדת ביחס שלה לחסרי הישע, ובעלי החיים הם יצורים חסרי ישע בחברה. מה שמרהיב הוא כמובן הדרך שבה אנשים מלאי שנאה להומואים (הנה לינק לדיון שבו כספי האשים את טל איתן שבגלל הוא ושכמותו יש איידס בעולם) ולעניים שלא עובדים – כי אין עבודה ("אמהות חד קצבתיות" הגדיר כספי בזלזול את אחד המעמדות הדפוקים שיש היום בחברה הישראלית, הדי לא משהו) – טוענים שאם אתה בעד בעלי חיים ורוצה בהצלתם – אתה נגד אנשים. הגיוני וברור, לא?
איך אמר כספי? "אם חשבנו שכבר ראינו הכל בנוגע להתנתקות, הרי שתמיד יש עוד לאן לרדת" (שם, שם).