פה קבור הנודניק

באמת, כבר מזמן לא היתה מריבת רשת הגונה עם איתן כספי. איש חביב פנים אל פנים, שבבלוג שלו יש לא מעט לינקים מצויינים בנושאי בלוגים ותקשורת, ומנגד לא מעט פוסטים המעוררים חשדות לגבי חוש ההומור שלו. יש בעיה לריב איתו: פעם כתבתי באירוניה על "ילד מלחמת הכוכבים", וכספי יצא נגדי בטענה שאני שונא ילדים שמנים. כלומר: איך אפשר ליהנות מריב עם מישהו שהמילה אירוניה לא מובנת לו?  למה לתת לו תשומת לב ולעורר דיון על הפוסט הזה שלו?

איני חבר באגודות כמו תנו לחיות לחיות, למרות שאני מסמפט את פועלן. רוב חיי היו לי כלבים, למעט פעם אחת (ופעם אחת חתולה) כולם היו כלבי רחוב. האחרון נלקח בגיל שנתיים מהרחוב (בעצם מפאב, סיפור ארוך, פעם אחרת) והיה אצלי 15 שנה עד שנפטר בשיבה טובה לפני שלוש שנים. עוד מעט בטח יהיה עוד אחד. אבל לא דעתו של כספי הנוגדת לשלי היא שעיצבנה והצדיקה פוסט. זו הדרך השמנונית, המרוצה-מעצמה-על-פארש, שבה הוא פורש אותה. הבה נעבור על חלקים נבחרים מהפוסט, עם הערות והארות.

"קבלו את להקת מעופפי עמותת "תנו לחיות לחיות". גם הם תופסים טרמפ יחצ"ני על המהלך של השנה. מעלים קמפיין, לא פחות. גם מודעה בעיתון, גם סרטון וידיאו. והם רוצים שתדרשו מאריק לדאוג לפנות גם את כל בעלי החיים, לשחרר אותם מהרצועה".

אלוהים אדירים. את כל זה הם עושים? והעולם שותק? הם מעזים להעלות קמפיין! קמפיין!?!?! כשיש ילדים רעבים והמדינה על סף עימות פנימי? איך הם מעזים! גם וגם וגם. כל היום יש להם דרישות, למעופפים האלה, חובבי החיות.

"בואו ונראה אילו הנחות יכולות לעמוד מאחורי קמפיין זה:
א. המתנחלים הרשעים, שרק ארץ ישראל השלמה בראש שלהם, מרוב צער ישכחו את בעלי החיים, או לחילופין – ישאירו אותם בכוונה, בכדי להדגים את אכזריות הניתוק בין אדם לחבריו הטובים ביותר.
ב. אין מצב שבעלי החיים יזכו ליחס טוב מהפלשתינאים ברצועת עזה.
ג. אין מצב שבעלי החיים יוכלו לדאוג לעצמם, כמו לא מעט בעלי חיים בטבע".

שוקי גלילי על גישת היהדות לנושא:

היהדות מחייבת אדם לדאוג קודם לבעלי החיים שלו, ורק אחר-כך לעצמו. למשל, להאכיל קודם כל את הבהמות, אחר-כך את כל בני המשפחה, ורק בסוף לאכול בעצמו. בעיני היהדות, יחס של חמלה לבעלי חיים הוא לא תחליף ליחס אנושי לבני אדם. הוא תוספת, שמשקפת דרגה גבוהה יותר של מוסר אנושי.

זה לא מקרי שהרבה מעשים של התגלות אלוהית בתנ"ך מגיעים אחרי שהנביא או המנהיג לעתיד מגלה חמלה כלפי בעל חיים. משה עם הסנה, שאול שמחפש את האתונות, דוד שמשליך את חייו מנגד כדי להציל גדי. וכמובן שלא במקרה עם ישראל מכונה בהקשרים שונים "צאן", "צאני ישראל". כדי להנהיג בני אדם רצוי לעשות קודם סטאז' על חיות.

והנה סיפור רלוונטי מהגמרא: "ייסוריו של רבי (רבי יהודה הנשיא) על ידי מעשה באו ועל ידי מעשה הלכו. על ידי מעשה באו שפעם אחת הוליכו עגל לשחיטה. ברח העגל והכניס ראשו תחת כנפי בגדו של רבי וגעה בבכיה, כמי שאומר: הצילני! אמר לו רבי: לך, לכך נוצרת! אמרו (מן השמים): הואיל ואינו מרחם, יבואו עליו ייסורים, ועל ידי מעשה הלכו (חלפו יסוריו). שפעם אחת היתה שפחתו של רבי מכבדת (מנקה) את הבית, היו בני חולדה קטנים מוטלים שם וכיבדתם (טאטאה אותם) החוצה. אמר לה רבי: הניחום (עזבי אותם). "ורחמיו על כל מעשיו" (תהלים קמ"ה, ט). אמרו (מן השמים): הואיל ומרחם נרחם עליו ונתרפא (ע"פ מסכת בבא מציעא פה, א).

(מקור לקופי&פייסט)

(ועוד אחד בנושא יהדות וצער בעלי חיים, יותר מסודר)

א. גם המתנחלים הם בני אדם. בני אדם יכולים – בצוק העתים, או מכל מיני סיבות אחרות – לנטוש את בעלי החיים שלהם. גם אנשי הי-טק שלא רואים כלום מחוץ לתחת של עצמם, וגם מתנחלים. גם עיתונאים. גם שינקינאים. בני אדם. ההנחה של כספי שמישהו חוץ ממנו העז להניח שהם יעשו זאת בכוונה כדי להדגים אכזריות מדגימה בעיקר את הדרך בה הראש שלו עובד – לא יותר. תשמע, כספי, יש חריקות במנוע.

ב. אין מצב שבעלי חיים מבוייתים ללא בית יזכו ליחס טוב כמעט בכל מקום בעולם. כולל לונדון, בירת אומת חובבי בעלי החיים בעולם. עצוב, נכון ומדוייק.

ג. בעל חיים מבוית לא יכול לדאוג לעצמו בשום טבע, אורבני או חקלאי או פראי או רצועת עזה. גם כספי לא יוכל לדאוג לעצמו אם יינטש בסביבה זרה ועוינת.

אז כן, בהחלט. שתי הנקודות האחרונות (שכספי מציג בזלזול המביע את דעתו שהן אינן רציניות) מדוייקות להפליא, והראשונה היא לא יותר מדמגוגיה לא ממש יוקרתית. פינוי ימית, אגב, גרר מאות כלבים וחתולים שאיבדו את ביתם – ואת חייהם. בזמן המולה, בעלי החיים בורחים לאיזו פינה. כשהם חוזרים, אין להם לאן לחזור. עובדה.

"מילא שכל השנה אנשי העמותה משקיעים משאבים רבים בבעלי החיים, בעוד שלא מעט בני אדם נזקקים היו שמחים לקבל את עזרתם. אבל זה? מה זה צריך להיות?"

אני חושב שזה אחד המשפטים היותר אטומים שיצא לי לקרוא. כולו צדקנות ושביעות רצון עצמית. אם נמשיך את הכיוון, ברור שמה שאנשים צריכים לעשות זה לא לעשות כלום, בשום נושא. הרי תמיד יהיו דברים יותר חשובים. כמו בני אדם נזקקים (שמי שממש מתעניין, יכול לקרוא את דעתו של כספי עליהם בתגובות כאן). לא שכספי דאג לאנשים נזקקים, הוא רק מבקש ממי שדואג, במקרה, לבעלי חיים, שידאג לנזקקים, במקום זה. דמגוגיה דוחה.

"כל המדינה על הרגליים, עשרות אלפי אנשים עומדים לעזוב את בתיהם, אזרחים מגויסים לצבא, תקציבים מוגדלים, שיבושים בסדרי החיים, וזה מה שדחוף להם? כרגע?"

ראשית, פחות מעשרת אלפים איש יעזבו את בתיהם. אבל איתן, אין רגע אחר. עכשיו בעלי החיים יתחילו להינטש, וגורל רובם יהיה מוות. לא נעים. אז נכון, העניים (אותם כבר שלחת לעבוד אפילו כשלא היתה להם עבודה) חשובים יותר, אבל זה לא מאיין את החשיבות של נושאים אחרים. בטח לא מצדיק את ההתלהמות שלך.

"ואני לא מונה את הרצח המתועב של אתמול, כי הוא בוצע בסמיכות להעלאת הקמפיין, אתמול בערב, ולבטח לא ניתן היה לבטל את המודעות בעיתונים. אבל לפחות את הפרסום באתר שלהם שיורידו, שנדע שיש להם גם לב לאנשים, ולא רק לבעלי חיים".

לא יודע. חברה נמדדת ביחס שלה לחסרי הישע, ובעלי החיים הם יצורים חסרי ישע בחברה. מה שמרהיב הוא כמובן הדרך שבה אנשים מלאי שנאה להומואים (הנה לינק לדיון שבו כספי האשים את טל איתן שבגלל הוא ושכמותו יש איידס בעולם) ולעניים שלא עובדים – כי אין עבודה ("אמהות חד קצבתיות" הגדיר כספי בזלזול את אחד המעמדות הדפוקים שיש היום בחברה הישראלית, הדי לא משהו) – טוענים שאם אתה בעד בעלי חיים ורוצה בהצלתם – אתה נגד אנשים. הגיוני וברור, לא?

איך אמר כספי? "אם חשבנו שכבר ראינו הכל בנוגע להתנתקות, הרי שתמיד יש עוד לאן לרדת" (שם, שם).

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • בני  On 6 באוגוסט 2005 at 15:53

    איתן כספי הוא אדם קטן-קטן-קטן.
    אטום וצר-מוחין. שוביניסט (מיד אחפש בארכיון שלו את הפוסט המדובר), הומופוב (כאמור אצל טל איתן), וחסר רגישות למכביר כמו במקרה שלפנינו.
    אני לא חושב שעוד נשאר לו לאן לרדת.

  • נועה רז  On 6 באוגוסט 2005 at 16:08

    שמילותיו של כספי מבהירות היטב שאכן, למרבה הצער, לא רק שיש לאן לרדת, אלא שאנחנו צונחים לתחתית באר המוסר, במהירות מסחררת ומבהילה.

  • Rogel  On 6 באוגוסט 2005 at 17:38

    The fight is wonderful, the issue itself is not important. For the Moral guard here I have one question: do you reserve the same empathy to the settlers or only to the settler’s pets?

  • ריקי  On 6 באוגוסט 2005 at 18:56

    איך צבעת כל כך יפה את הבוקסה??

  • גרפילד  On 6 באוגוסט 2005 at 18:57

    שיש מי שחושב אחרת מהגמד ההוא,שאפילו לא נתן אפשרות להגיב על הפוסט המקומם ההוא.
    אי-לכך שהגמד לא נתן שם אפשרות להגיב,ברשותך אגיב פה :
    1 – אולי היה כדאי שהגמד כספי יפנים שהאדם,עם כל הכבוד לו,ויש כבוד,לא חי לבד על פני הכדור הזה.
    יש כאן עוד יצורים,יצורים חיים,והאדם הוא לא בדיוק מרכז היקום.
    2 – יופי! הגמד כספי גילה מי אחראי למצב הכלכלי הגוע,לעניים ולרעבים בארצנו.
    לא,זה לא ביביהו הרשע ,קפוץ-היד וקפוץ-הלב,לא,לא,רבותיי,האשם בעוני ,ברעב וכו'….
    היא אגודת "תנו לחיות לחיות" !
    כן-כן,מה שאתם שומעים.
    היה נדמה לי,ואולי אני טועה,שתנו לחיות וצער בע"ח,בקושי מתקיימות ובקושי שורדות,וגם זה עם כל מיני תרומות,נדבות,ועזרה מפה ועזרה משם,וגם כך,כל כמה זמן שני הגודות הללו עומדות בפני סגירה וחיסול.
    אז את המעו מן המעו שהאנשים באגודה שעושים פשוט עבודת-קודש,מצליחים לגייס,גם את המעט הזה חומד לו הגמד כספי,גם בזה צרה עינו,וגם זה מפריע לו,מפריע לו מאוד.
    אפשר היה לחשוב ממש לפי דבריו,שהאגודות הנ"ל מגלגלות מחזור שנתי של מליונים.
    מה,מליונים?
    מיליארדים.
    אז מן המעט הזה,הקומץ הזה,הגמד כספי היה מציל אתץ החלכאים והנדכאים של ארצנו.
    הגמד כספי מזכיר לי את אחרוני הטוקבקיסטים המתלהמים ונמוכי-המצח שאני נוהג לפגוש בויי-נט ובמעריב.
    אלו,שכשיש איזו ידיעה על- אני לא זוכר כבר מה,משהו שקשור לחתולים- מייד קופצות להן התגובות הרעות ונמוכות-המצח הבאות : "למה להוציא על חתולים,במקום על ילדים נזקקים???!!?? הילדים הם העתיד של המדינה,לא החתולים!!!111!!!"
    וזה גם מזכיר לי עוד תגובות מן הסוג הזה,לא בהכרח בקשר לבעלי-חיים:
    הנה,לפני כמה חודשים היה המפעל הזה,"שירה על הדרך".
    זה שהביצוע לא היה משהו,זה משהו אחר,אבל הרעיון היה יפה ןמבורך.
    במעריב פורסמה הידיעה על זה,כולל העלות המשוערת של הפרוייקט הזה : העלות המשוערת….
    (אתם יושבים? תחזיקו חזק.) 5000 שקלים.
    והנה,גם בסכום הזעום הזה,שמושקע במשהו שעולה ממנו קצת ריח תרבות,כבר צרה עינו של מישהו.
    כמובן שמייד קפצו כל הטומטומים שטענו שבמקום זה היה צריך לדאוג להם לעוד מקומות-חנייה!!11!!
    והגדיל מכולם לעשות זה שרצה בחמשת אלפים השקלים האלה,להציל את הזקנים האומללים של תל-אביב והסביבה.
    בחמשת אלפים שקלים,כן?
    אז הגמד כספי אולי יותר רהוט ופחות עילג מהטיפוסים האלה,אבל מתחת לציפוי,אם תגרדו קצת-
    הסףפן תעיר,נח לו טוקבקיסט זעיר.
    מה זעיר,מיקרוסקופי.
    3- תרבות ומדינה וחברה תרבותיות נמדדות לא רק בעוצמתם הכלכלית וכד',אלא גם בהגנה ובחסות שהינן מעניקות לחלשים,לנזקקים,ולאלו שהחיים לא האירו להם את פניהם.
    בעלי-החיים,מה לעשות,נמנים על אלה.
    במדינה תרבותית מבינים שיש עוד יצורים חיים,חוץ מהולכים על שתיים,כדוגמת הגמד כספי.
    נראה לי גם שהמראה של חתולים שלווים,שבעים ומטופלים( אפילו אם הם חתולי-רחוב),הינו קצת יותר מעים מהמראה של חתולים פצועים,חולים,נכים ומורעבים.
    זה גם ראי של החברה במדינה זו או אחרת.
    ומה לעשות,וכאן ,בישראל,מצבן של חיות-הרחוב הוא בדיוק ראי לחברה הדורסנית,נעדרת החמלה,והקפיטליסטית,המונהגת ברמה ע"י ביביהו.

    4 – כל אחד מכיר את הסיפור על החכם הסיני,הפרח והלחם,אני מתאר לעצמי.
    אז מה לעשות,ויש לא מעט אנשים,ובכללם כותב שורות אלה,- שהפרח שלהם,הטעם לחיים,הוא ,רחמנא ליצלן- כלב,או חתול.
    5 – למעשה היחס לבעלי-חיים,כאן בארץ,לא שונה מהותית מהיחס לדברים אחרים,כדוגמת תרבות- ספרים,מוסיקה קלסית וכד'.
    נראה לי שישראל היא אולי המדינה היחידה,או אחת היחידות,שבהן הכינויים -"פרופסר", "אינטליגנט" וכד',הן כינויי גנאי מזלזלים.
    זה מזכיר משטרים אפלים (מישהו הזכיר את סטלין,או את מהפכת-התרבות,ולא קיבל?),אבל זה בוודאי אינו מפריע לגמד כספי.
    ראו את התגובות בטוקבקים.
    באיזה טון כותבים שם על "ילדי השמאלנים שיושבים כל היום בשנקין", ההשתמטות מהצבא של ה"אמנים" (המרכאות במקור), ו"לחקור את השחיתות!!!11!!"
    השנאה והבוז לכל מה שתרבותי ומייצג תרבות,היא רק פניה האחרות של אותה שנאה לבעלי-חיים ולאלו שמעזים לגדל,לטפח אותם,ולהגן על זכויותיהן.
    חברה שמתייחסת בצורה כזו לידידיו הטובים ביותר של האדם,הינה חברה דורסנית,נעדרת-חמלה ןמכוערת.
    וכן,אותו היחס מוענק גם לנזקקים ולעניים,שבגמד כספי כה "דואג" להם.
    וזה,יש לציין,לא בגלל "תנו לחיות לחיות".
    היה יפה,בשבת שעברה,כשהיתה כתבה,על כל שמשפחת שילון,ההורים,הבת,הכלב והחתול עזבו לארצות-הברית,לקרוא תגובות על כך שיפה שהם לקחו איתם כמובן מאליו גם את הכלב והחתול,במקום לנטוש אותם לצד הדרך.
    6- לא הבנתי מה היה הקשר והקטע עם הפיגוע של הפסיכי ההוא,ולקמפיין של "תנו לחיות"??
    מה הגמד כספי רוצה??
    מישהו בתנו לחיות אשם בפיגוע?
    ביצע אותו?
    איזה רגישות הגמד כספי רוצה שיגלו באגודה?
    מה,איזה פעיל שלהם,שלקח ללב את נטישת בעלי-החיים,ביצע במר-ליבו את הפיגוע??
    מי שצריך לעשות חושבים אלו המטורפים מהימין,והצבא הנהדר שכייס ונתן נשק,בלי בעיות לפסיכי כזה,ועכשיו עוד רוצים להוריד עוד יותר את הרף של מי שנותנים לו נשק,ולגייס בעלי פרופיל 21.
    בקיצור- תנו לחיות אשמים במצב הכלכלי,במצב הבטחוני,ומה לא…

    תמהתני למה נותנים פה,ברשימות,במה לטיפוס כמו הגמד כספי.
    אין כאן כבר שום סינון?
    אז אתם יכולים כבר לתת בלוגים ב"רשימות",באותה המידה,למבחר טוקבקיסטים מויי-נט ו-NRG,

  • רחלי  On 6 באוגוסט 2005 at 20:32

    "תנו לחיות לחיות" היא אגודה שמתקיימת מתרומות הציבור. בכל הקשור לפועלה ולאג'נדה שלה, לא נגרע מכיסך אף גרוש, מר כספי.

    אנשים *שכן* חומלים על האחר, הפגיע, החלש והתלוי דואגים לחיות ההן. ללא מאמציהם, דינן של החיות הללו הוא מוות. הן יופקרו לגורלן, גסיסה איטית מרעב וצמא, דריסה או התעללות..

    מה אכפת לך שמנסים להציל אותן? למה גס לבך? מדוע הקמפיין עומד בסתירה לאינטרסים של שכבות פגיעות אחרות? ואגב, קמפיין דומה התנהל בשבועות האחרונים גם ביחס לבעה"ח שבצפון השומרון, נרדמת בשמירה.

    מחר אני מתקשרת להגדיל את הוראת הקבע שלי ל"תנו לחיות לחיות". הפוסט שלך, שביקש לקלל, מבהיר לי מעבר לכל ספק למה התרומות הללו חשובות מתמיד.

  • ביג בירד  On 6 באוגוסט 2005 at 20:43

    מדי פעם הדבר הזה קורה כאן. מתלבשים על איזה בלוגר, רצוי כזה שאין לוכאן יותר מדי חברים או מקורבים, ויורים בו בלי הפסקה. זה מתחיל מביקורת כאילו-עניינית, גולש לדקירות יעני-אירוניות ונגמר בהטחת מבול של קללות וחרפות. אני מכיר כמה אנשים שלא נכנסים יותר לרשימות בגלל הסגנון המגעיל הזה.

    למען הסדר הטוב, אני קרוב הרבה יותר לעמדת גדי מאשר למסקנת כספי וסבור שיש לעשות כל מאמץ כדי להציל את חיות המשק והמחמד של מתנחלי הרצועה. נו, אבל מה הקשר לביטויים כמו גמד, שובניסט או שאר השטויות שהירשו לעצמם האורחים לפרסם כאן? אי אפשר להתווכח עניינית מבלי לקלל סתם?

    אדון גרפילד, מר בני ושאר המקללים, אם יש בליבכם על מר כספי אתם יכולים לשלוח לו מייל בעניין. אני גם משער שבמייל של אחד-על-אחד יהיה לכם קצת פחות אומץ לקלל, ולו בשל העובדה שכותבתכם תיחשף. אם קללות זה הסגנון שלכם, זה רק מעיד על רמתכם. ואם להיות עוד יותר כן אתכם, זה גם פוגע מאוד באמינות המסר שאתם מנסים להבהיר.

  • אחד  On 6 באוגוסט 2005 at 20:58

    האיש כתב כאן ש"להתוכח עם אישה זה כמו לקרוא עיתון נגד הרוח". אז מה לא לגיטימי בהגדרתו כשוביניסט? בדיוק כמו שאפשר להגיד עליו שהוא הומופוב וזו תהיה אמת לאמיתה, לאור התבטאויותיו בכתב כאן.

  • חוזליטה  On 6 באוגוסט 2005 at 21:43

    http://notes.co.il/eitan/8669.asp

    תגובותיו למגיבים, במיוחד למגיבות, מקוממות כשלעצמן. כמה הוא זחוח, מרוצה מעצמו, על היותו פוליטיקלי אינקורקט, על שהוא מרשה לעצמו להחזיק בדעות שהן "נגד הזרם", הו, הרי זה הופך אותו למהפכן קטן ממש!
    ומעניין מדוע הוא חוסם את אפשרות התגובה לפוסט על בעלי החיים? אולי כי הוא יודע אילו תגובות קשות הוא יקבל עליו?

  • ביג בירד  On 6 באוגוסט 2005 at 22:37

    אני אגיד לך מה לא בסדר. זה בערך כמו לטעון על מי שתומך בהתנתקות שהוא בוגד או נגד מי שמצדד בה שהוא פאשיסט. זו הדבקת תוויות מגונות במקום ויכוח ענייני. אם יש לך בעייה עם יחסו לנשים פשוט תסביר מה הבעייה. אני רוצה לראות אותך צועק דברים מהסוג הזה לאדם שיש לך יחסים קצת יותר רציניים איתו.

    ולגברת חוזליטה: להיות "מרוצה מעצמו" אינו בגדר עבירה. לפחות זה היה המצב בפעם האחרונה שבדקתי. יש כאן עוד הרבה מאוד אנשים שמרוצים מעצמם (ומרוצות מעצמן), חוסמים את התגובות ומנמקים זאת בעודף קללות שספגו מאנשים שכמותכם.

    וכמו שאמרתי קודם לכן: החוכמה היא לא ללכלך בן אדם ברשות הרבים אלא להתווכח עימו עניינית. רך כך יש סיכוי לדיון מתורבת. חבל שאינכם טורחים להבין שמה שאתם עושים גרו לעתים קרובות עוד יותר מהבעת דיעות שמרניות או "מהפכניות" רחמנא לצלן.

  • ביג בירד  On 6 באוגוסט 2005 at 23:06

    אם אתה לא רוצה להתווכח אם מישהו כבר לא כדאי להשאיר אצלו הודעות. מה הטעם לקלל אם אתה לא רוצה להתדיין עניינית? הרי גם לשיטתך, אתה כנראה לא מתווכח עם הטוקבקיסטים של Ynet. נכון?

    בלי קשר, לו אני גדי שמשון הייתי מוחק את חלקה הראשון של התגובה שלך, ולו בשל האיזכור הנורא של השואה ושל מבצעה. ענייניות אין כאן, אדון גרפילד. סתם עצבים ואיסוד שליטה עצמית.

  • גרפילד  On 6 באוגוסט 2005 at 23:30

    כן-כן,שכחתי שאסור להזכיר,או לאזכר את השואה,או משהו שקשור אליה.
    אסור!
    וחוצמזה,קצת קשה להתווכח עניינית,או בכל צורה אחרת,אם מישהו שלא נותן לך בפוסט שלו את אפשרות התגובה,והויכוח,או הדיון הזה מתרחש בכלל בפוסט של מישהו אחר.
    וחוצמזה?
    מה לעשות,והסגנון של הכספי ודעותיו בדיוק מזכירים את תועמלניו של השיקלגרובר,מה לעשות?
    הדמגוגעה המבחילה הזו,שבה הוא היום תומך ומגן כביכול על מכזר כלשהו,רק כדי לתקוף מגזר אחר,
    ומחר,גשזה יהיה נוח לו,הוא יתקוף את אותו המגזר שעליו כביכול הגן אתמול.
    הנה,הבנתי שהוא תקף בצורה ארסית את העניים,הנזקקים,המובטלים והאמהות החד-הוריות.
    היום,כשזה נוח לו,וכדי לתקוף את אוהבח בעלי-החיים ואת "תנו לחיות לחיות",פץאום (?) כספי הוא מגן החלכאים והנדכאים,שליבו דואב על המליונים שמגלגלת תנו לחיות לחיות,במקום שהכסף יגיע לעניים.
    לא עקבתי במיוחד אחרי הפוסטים שלו,אבל עד כמה שהבנתי הוא כבר הספיק לתקוף הומואים,נשים,עניים,בעלי-חיים ותומכיהם,ועוד היד נטוייה.
    הוא כבר ממש מתחיל להזכיר את ארצ'י באנקר מאותה תוכנית-טלוויזיה ישנה.
    אבל בעוד שלארצ'י באנקר הנ"ל היה איזשהו חן,פלוס העובדה שהדמות שלו בסדרה היתה של מישהו לא משכיל במיוחד,הרי שכספי אפילו לא יכול להיתלות בעובדה שהוא מישהו נבער כמו "ארצ'י באנקר", והחן וגם הסגנון,הם בערך כמו החן של אוהד בית"ר ירושלים ממוצע שנוהם על כל שחקן שחום-עור,צורח "מוות לערבים" כשיש איזו דקת-דומייה,שורק ומקלל לאורך כל המשחק שחקן ערבי שבמקרה משחק בנבחרת,ושר בדבקות-"תודה לך,יגאל עמיר".
    אני חושב שלמעט כינוי כמו "גמד",שאני עומד מאחרויו בהחלט,ולא חוזר בי,נראה לי שהתגובה הראשונה ההיא שלי,הארוכה למדי,היתה די עניינית.
    אם לדעתך,זה כן ענייני/לא ענייני,או כיוצא בזה,זה באמת מאוווד מצער אותי,אבל,כנראה,שאני אחייה עם זה איכשהו.

  • גרפילד  On 6 באוגוסט 2005 at 23:33

    "לא כדאי להשאיר אצלו הודעות"?
    סליחה?
    חשבתי לתומי שכל הוויכוח הזה מתנהל בבלוג ובפוסט של גדי שמשון,משום שהכספי חסם אפשרות של תגובות.
    או שאולי אני טועה?

  • ביג בירד  On 6 באוגוסט 2005 at 23:35

    כנראה שלא תבין לעולם שלאדם עומדת הזכות להיות ארצ'י בנקר, ואפילו לבקר את העניים והמסכנים.

    ואם מישהו בעיניך הוא גמד, אתה כנראה פוזל או טיפש או סתם מוכה שחין. כל קללה יכולה להשתחל לכאן, בלי קשר לשאלה אם היא מוצדקת או לא.

  • ביג בירד  On 6 באוגוסט 2005 at 23:36

    אתה טועה. תמיד קיימת אופציית המייל הפרטי. גם במקום העבודה שלך אתה מקלל בפומבי עמיתים?

  • בני  On 6 באוגוסט 2005 at 23:54

    "גמד", אני מאמין, ניתן לו משום היותו, כפי שכתבתי, אדם קטן. מה זה קטן, מיקרוסקופי. אדם עם מעט גדלות נפש, מינימלית, לא היה משתף אותנו בשמחה גדולה בדעותיו הכעורות על הומוסקסואלים, נשים וכישורי ההתמצאות שלהן וכו'.
    אם לאיתן יש זכות להיות ארצ'י באנקר בפומבי בבלוגו ואף להיכנס בתגובות לעימותים עם שכניו ל"רשימות", שנפגעו בעליל מדעותיו החשוכות, אזי גם לנו יש זכות לבקרו בפומבי, על אחת כמה וכמה כשהוא לא משאיר אופציה לדיונים בבלוג שלו, ומאחר שכספי כבר הוכיח שאין לו בעיה להתנצח עם כל אחד שיבוא, אני מפרש את הצעד הזה כ"הדעה שלכם לא מעניינת לי את הביצה השמאלית, יפי נפש שכמותכם".

    חוזליטה, תודה על הלינק, אני מאמין שהיו פוסטים נוספים המוכיחים את טענת השוביניזם.

  • ביג בירד  On 6 באוגוסט 2005 at 23:59

    תסלח לי בבקשה, אבל יש כאן לא מעט כותבים שמונעים את אפשרות התגובה בבלוגם. אורית קמיר, נעמה כרמי ועוד כמה שאני לא זוכר כרגע. נו, אז מישהו מגדף אותן בצורה כזו? בשביל מה זה טוב?

    וזו בדיוק הבעייה: אם הנימוק לכנות את האדון כספי "גמד", "שוביניסט" או "הומופוב" הוא האופי של דעותיו, אז זה מראה משהו על סולבנות המחנה מנו באים המגיבים. אם הבעייה היא אופיו האישי – ובכן, יתכן שאופיו אינו נוח לחולקים עליו, אבל אופיו של אדם אינו בגדר עבירה על החוק, ואפילו לא בגדר בעיה אתית.

    בני, אתה מדבר על שכנים שנפגעו מ"דעותיו החשוכות" ואינך מבין שזו הנקודה המרכזית כאן: מדעה לא נפגעים כל כך מהר, אלא אם בוחרים בכך או שהיא עוברת קו אדם מסוים. האם היית מקבל בברכה מישהו שמדביק כינויי גנאי לטל איתן או לנועה רז, למשל, בשל נטיותיהם המיניות? לא, נכון? ובכן, מדוע מותר להדביק כינויים אלה למי שאינו מצדד בדיעותיך שלך או נמנה על המחנה התפישתי שאליו אתה משתייך?

  • גדי  On 7 באוגוסט 2005 at 2:35

    אין כאן אפשרות עריכה – אבל מחיקה יש. לתשומת לבך. זה בכלל לא שייך לזכותו של כל אדם (גם אתה) להשתמש בכל דימוי שיקומם אדם אחר – זה שלא בא לי יותר מדי טינופת בבלוג אצלי. אנא ממך, בלי נאצים.

  • גדי  On 7 באוגוסט 2005 at 2:39

    ההודעה ההיא, גארפילד. הקורא הנבון (יש אחד כזה, והוא מאוד עסוק, אומרים) יסיק לבד מהדיון מה נאמר בה.
    כאמור, לא כי "אסור" בעיני לומר את זה. רק כי לא נעים לי שזה באתר שלי. ושוב, סליחתך.

  • גרפילד  On 7 באוגוסט 2005 at 4:52

    "כנראה שלא תבין לעולם שלאדם עומדת הזכות להיות ארצ'י בנקר, ואפילו לבקר את העניים והמסכנים."

    יפה,מקובל עליי.
    ןבאותה המידה ששמורה לו הזכות להיות "ארצ'י באנקר",ולבקר מוכי-גורל,נשים,הומואים,וכל מי שזז שהוא לא כספי,או ביביהו,באותה המעדה שמורה לי,ולמגיבים אחרים הזכות לבקר את דיעותיו המחליאות והחשוכות.
    אני חושב,כאמור,שההודעה הראשונה שלי היתה די עניינית.
    יותר משראוי לברייה כזו.
    אגב,יש אימרה כזו- אם מישהו אומר לך שאתה שיכור- מילא,אם כבר שתיים,או יותר אומרים לך את זה- אולי יש משהו בגו?
    וכך,אם כבר שניים-שלושה מגיבים פה,לפחות שניים-שלושה,מכנים את כספי בניסוחים שונים-"גמד","אדם קטן" וכו', אז אולי יש משהו בזה?
    ושאלה: מי אתה בדיוק?
    נציג מטעמו של כספי? הדובר שלו? עורך-הדין שלו? השמרטף שלו? הגננת,או האפוטרופוס? מקורב שלו? הסניגור שלו?
    אם אף אחת מהתשובות לא נכונה,אז אולי תשאיר לו להתווכח ולהגן על עצמו,במידה והוא מעוניין.
    כשהוא מעוניין לבשר לעולם עוד צרור מדיעותיו המחליאות,הוא מצליח לעשות את זה יפה מאוד ללא עזרתך.
    או שלא?

  • ביג בירד  On 7 באוגוסט 2005 at 6:43

    אני לא מכיר את כספי, וגם לא אף אחד אחר מהכותבים כאן. זה גם לא רלוונטי. אני מתעניין בטקסטים שנכתבים כאן וזה מספיק. גם לדבר כמו בני אדם צריך לדעת. באותה מידה הייתי תוקף את כספי עצמו אם היה מגדף אחרים.

    איש אינו חולק על זכותך לתקוף או לבקר את כספי או כל אחד אחר. זו לא שאלה של זכות אלא של סגנון ונימוס. כמו שאמרתי, גם לבקר צריך לדעת. אשר לכמות המגדפים – זה אינו הופך את הגידופים ללגיטימיים או לראויים יותר. בדרך כלל הנימוק הזה משמש רק את מי שרוצה שההמון הנבער יעניק לו לגיטימציה, כמו במערכון של הגשש שבו אוהד בית"ר שרואה להצדיק את הקללות המוטחות בשופט צורח אליו: "אתה רואה, יא מאניאק, אם כולם אומרים כנראה שזה נכון".

    ודי לחכימא.

  • לוט בערפל  On 7 באוגוסט 2005 at 10:38

    (עבדנו פעם באותה חברה) – אני יכול להעיד שהאיש לחלוטין לא גמד. ממוצע פלוס, אם אני זוכר נכון (וכן, קצת אנטיפת, אבל כאלה יש הרבה)

  • שלומי ארבייטמן הנעל  On 7 באוגוסט 2005 at 11:34

    "גרפילד" (אגב, קומיקס שנחשב לאחד המאוסים שיש) נמצא חזק באלמנט שלו כאן: נאדות מתחסדים ומתפלצפים כמוהו הם בדיוק הפלח שבשבילו נבנה "רשימות", והקהל שכותב בו. הוא מוכן, אם רק תתן לו, להסביר לך עד קץ הימים למה לקרוא לכספי גמד הוא למעשה ביטוי מחאה עממית של החתולים הנדרסים כנגד האליטות הלבנות-גבריות המדכאות – מה להסביר, הוא יכתוב לך תזה לתואר שני על זה, וגם יקבל עליה 100.

    (לא שכספי בעצמו לא נודניק פלצפן. אבל בכל זאת עושה חמוץ קצת לראות איך בגלל שהוא לא מהחבר'ה, ולא נראה שקשר אתו יכול להביא עבודה או זיון, אז אחרי שהשתיקו את מושיק והימני שהיה קודם לו הוא הבא לקבל מכות.)

  • עידן  On 7 באוגוסט 2005 at 12:45

    כל מילה זהב, ארבייטמן. וחוץ מזה, יש עוד כמה שמות שאפשר להוסיף לאלה שגורשו מרשימות בגלל אי-התקינות הפוליטית שלהם.

  • גדי  On 7 באוגוסט 2005 at 14:11

    מוזמן באהבה לכתוב טוקבקים פה כמה שירצה. גם גארפילד, רק בזהירות. בפוסט הבא (לא רציתי למחוק עכשיו כשגיליתי) תתווסף פסקת הסבר לסגנון המבוקש – וזה שיימחק להבא.
    ארבייטמן, אתה חרא שחקן – אבל יש כאן ממש "חבר'ה של רשימות" ואף אחד לא סיפר לי?
    לעידן: אם הייתי יכול לעבור דירה כבר הייתי עובר. בשלב זה אני לא.
    לשני: הערות אישיות עלי מקובל לכתוב בפורומים אחרים, בטח תמצאי כמה. כאן הן יימחקו.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: