כתבנו לענייני בוקר טוב אליהו מוסר

מצטער, אבל בהמשך לענייננו קשה לי להתאתפק. תעשו סיבוב באתרים העבריים. ישראל הציעה סיוע רפואי(הנחוץ מאוד) לארה"ב, ופתאום אפשר לשים את הסיפור ככתבה פותחת.

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • ארנולד  On 2 בספטמבר 2005 at 2:03

    יקח קצת יותר מפוסט באתר הזה כדי לשנות את סדר היום במערכת ווינט. להזכירך, אנחנו היינו הראשונים לתת לזה כותרת ראשית עוד ביום ראשון ומאז כיסינו את הדרמה הזו באופן שוטף ורחב יותר מהאחרים.

  • חנן כהן  On 2 בספטמבר 2005 at 2:12

    כדאי לקרוא מה דוק סרלס כותב על קתרינה

    http://doc.weblogs.com/2005/09/01#prophesies

  • גדי  On 2 בספטמבר 2005 at 3:55

    1. לא חשבתי להשפיע על מערכת החדשות של וויינט. חשבתי להביע את דעתי על העבודה המקצועית הפרובנציאלית והמרושלת שלהם.

    2. האסון הגדול ביותר כנראה בארה"ב נמצא כבר שלושה ימים מול העיניים שלהם ומוריד להם שתי סטירות, אבל לעמוד החדשות (אפילו לא הראשי) עולה ידיעה על תמונות של מייקל ג'קסון בבחריין.

    3. לא חוכמה לכסות יותר מהאחרים. אבל העיקר, תגיד, העליתם את האייטם 20 שניות לפניהם? ואחר כך מה, ביבי אמר שהוא נגד שרון וזה היה יותר חשוב?

    4. יותר חשוב עד כדי כך שרוב הזמן של המשבר הזה, עד הערב, לא היתה בוויינט שום התייחסות בעמוד הראשון. חלק הארי של הזמן. עובדה.

    5. כן, אתם יותר טובים מהמתחרים. זה נכון. זו לא חוכמה גדולה. וזה בטח לא אומר שאתם "טובים". רק שאתם פחות גרועים מהאחרים. המשאית של המדליות בדרך.

  • ישי  On 2 בספטמבר 2005 at 11:28

    נראה שהדיווחים המעניינים והאמינים ביותר הם אלו שמדווחים מתוך העיר עצמה – ע"י אנשים פרטיים ולא ע"י אמצעי התקשורת (לא בארץ ולא בארה"ב).

    לינק לרשימה מאתר יסו"ד על דיווח כזה והרהורים על משמעויותיו (גם בעקבות הפוסטים האחרונים שלך):

    http://www.yesod.net/yesod/archives/2005/09/post_161.php

  • שפי  On 2 בספטמבר 2005 at 13:54

    כנראה שאני מתבונן על עיתונות האינטרנט יותר מהצד ממך, ולכן כמעט שאין לי ציפייה שבאתרים האלה תהיה עריכה אחראית, מקצועית, או איך שתקרא לזה; ולגבי הכדאיות המסחרית קטונתי מלהעיר להם.

    משלושת עיתוני הנייר הארציים עדיין יש לי ציפיות, וסדרי עדיפויות מסוג זה עדיין כואבים לי, גם כי אני לא חושב שהם באמת פרטיים, במהותם הם בעיניי פרטיים באותה מידה שקופות החולים הן פרטיות. קבלנוּת מישנה.

    העמוד הראשי של msn , למשל, הוא הרבה יותר גרוע מבחינה זאת, ועליו אתה לא קובל. להם מותר מה של-ynet אסור? למה? כי ynet זה מוצר של "ידיעות אחרונות"? גם "לאשה" זה מוצר של "ידיעות אחרונות".

    אני נזכר עכשיו שפעם כתבתי אצלך בעניין שכזה תגובה שמזדהה איתך – כנראה שבאותו יום הצלחת להדביק אותי בציפייתך מ- ynet.

  • ארנולד  On 2 בספטמבר 2005 at 22:53

    גדי, חבובצ'יק היה רק הצלה. ללא כוונת זדון.
    כמה נקודות ברשותך:
    1. נכון, עלה הסיפור של מייקל ג'קסון. אז מה. גם בתקופת ההתנתקות היה אייטם על יעל בר זוהר או אדם רודברג בעמוד האחורי של העיתון לא? זה פסל אותם מקצועית?
    2. אתה טועה ומטעה. ווינט היה הראשון להעלות את הנושא לכותרת הראשית עוד כשהוחלט על פינוי העיר ביום ראשון אחר הצהריים.
    3. הטיפול של ווינט לא רק הכי רחב. הוא גם יותר טוב באופן משמעותי מהאחרים.
    4. אם ווינט היה משאיר את הסיפור הזה בכותרת הראשית על חשבון ביבי היו אומרים שאנחנו מנותקים ואליטיסטים. העיתונות, ואומר בהכנעה שאתה יכול בוודאי ללמד אותי דבר או שניים בנושא, אינה אמורה לדחוף לאנשים בכוח מה שהם לא רוצים לאכול אבל צריכים כי זה בריא להם. היא צריכה להציע מגוון ולהמליץ על המנה החשובה ביותר שיש לה הסיכוי הטוב ביותר להאכל. אחרת היה צריך לשם כל הזמן בכותרת הראשית את המלחמה באיידס או את הרעב באפריקה. וזה לא ראלי.

  • גדי  On 3 בספטמבר 2005 at 0:25

    1. הבעיה היחידה בסיפור המלבב על מייקל ג'קסון היתה שהוא היה שני מקומות למעלה מעל הסיפור הזה (ואפילו לא זה ממש. הפניה ל"הצפות במיסיסיפי"). לי זה נראה כטעות בשיקול דעת – וזה קרה כשהסכרים כבר נפרצו והעיר הוצפה.

    2. אתם אכן כיסיתם מצויין את ההוריקן. אבל ברגע שהוא עבר, ולחמש שעות היה נדמה שהכל בסדר, הסיפורים ממפרץ מקסיקו קיבלו מקום מצויין – שניים מתחת למייקל ג'קסון בדובאי – בעמוד הפנימי.

    אגב, ראיתי אתמול בלילה את הלוגו שעשיתם (אין לי מושג ממתי הוא), אבל הוא ממש מתחבר לטיעונים שלך. "הוריקן קתרינה"? נראה לך שזה באמת הלוז של הסיפור עכשיו? קח עצה: "ניו אורלינס, מותה של עיר אמריקנית". אפשר גם לקצר, אבל אני חושב שהכיוון ברור. ההוריקן היה רק ההתחלה. אפשר גם ללכת על קטע ערוץ שתיימי/ידיעות עם כל ארסנל ההלם, האימה, הזוועה והטרור. הפעם הם יתאימו.

    3. הסכמנו לגבי סעיף 3, רק ההגדרה שלי יותר נכונה: הטיפול של וויינט בפרשה לא היה הכי טוב, אלא הכי פחות גרוע.

    4. לא ביקשתי שוויינט ישאיר את הסיפור בכותרת הראשית. לינק מהשער נראה לך מוגזם? כי רוב הזמן, עד שהצענו לאמריקה שנבוא להציל אותם, לא היה לינק מהשער. למעשה, בימים הראשונים, גם לא מצאתי כזה בעמוד החדשות. פה ושם איזה מבזק. נראה לי שראוי היה (וככל שעובר הזמן נדמה לי שממש כמו את אריק שרון, המציאות בסוף תשכנע גם אתכם) לאזכר את הסיפור גם בעמוד השער.

    לגבי הנושא השני שהעלית:

    א. "היו אומרים עלינו" זה הקולגות? הטוקבקיסטים? מי בדיוק, ולמה זה חשוב?

    ב. כיסוי אסון המוני המתרחש במדינה שישראל לא מפסיקה להעתיק ולהיות מושפעת ממנה, שבזכותה אנו חיים כפי שאנו חיים, שאהובה על רוב הישראלים נראה לך "מנותק ואליטיסטי"?

    ג. אתה יודע שאם תשים שומר מסך בערוץ 2, יש מצב שיהיו לך עד 10% ריטינג? שלא לדבר על העובדה שהסיפור הזה יהיה כנראה הסיפור הגדול של השנה. זו לא רק המנה "החשובה ביותר", זו גם המנה המעניינת, המרתקת והמסקרנת ביותר. ותתפלא כמה אנשים, שצורכים ביום יום את יהודה סעדו ישר לווריד, רואים גם את זה.

    ד. אנא ממך: אתה באמת חושב שמשברים מתמשכים כמו הרעב או האיידס באפריקה שווים באיזה שהוא מובן תקשורתי לקטסטרופה בניו אורלינס? באמת באמת? זאת אומרת, שלשים במשך שלושת הימים הראשונים של האירוע המתגלגל (עד שישראל הציעה, כמאמר גילעד נס, לשלוח להם כלבי הצלה שילקקו את כל המים) לינק כלשהו מהעמוד הראשון, אפילו לא הראשי, מהעמוד הראשון לסיפור הזה שווה ערך ללשים סיפור שלא מחדש בכלום על האיידס באפריקה?

    ידידי, זו נראית כבעיה קשה של סדרי עדיפויות. בפוסט הראשון שכתבתי השתמשתי במילה "אדיוטיזם", אחר כך תיקנתי. זה סתם ישראליזם, שמסונוור מזה שהשמש זורחת לו מהתחת.

    וכאמור, הפספוס של התקשורת הישראלית את היקף הסיפור, שהיה ברור מהשוט האווירי הראשון של המים הנובעים מהסכר הפרוץ לתוך העיר, הוא מדהים. וזה סיפור טוב, מעניין, חשוב, שישראלים יתחברו אליו – אולי לא כמו ניו יורק של 11 בספטמבר – חזק מאוד מבחינה רגשית. וזה מאוד ריאלי, וזו פאשלה.

    מילה אחת של נחמה, נניח: וויינט באמת היו פחות גרועים, בוודאי בהשוואה להפניות הפגאניות למקובל המרושע בצרי ב-NRG. אם תתנחמו בזה, הם יעברו אתכם יותר מהר משנדמה לכם.

  • ארנולד  On 3 בספטמבר 2005 at 9:12

    בקצרה, כי נראה לי שאנחנו מתחילים לשעמם את כולם:
    לעניין מייקל ג'קסון: הוא היה מעל סיפורי הסופה בגלל שיטת העבודה שלנו של אחרון-ראשון. לא מושלם, מודה. אבל זה לא קרה כשהסכרים נפרצו. בדוק. זה היה בשני בערב. הסכרים – בשלישי. אחרי שהסופה חלפה היה קטע של כמה שעות של אי-ודאות ודווקא שם היו לנו שתי ידיעות אחת אחרי השניה במיין. בדוק (ואני יכול להוכיח אם תרצה).
    בנושא הלוגו – ראה CNN ו-BBC.
    לגבי העמוד הראשי: יש המון סיפורים שעולים ביום בנושאים אחרים בחדדות וכולם צריכים לקבל חשיפה. לכן אנחנו מרבים בידיעות כדי שניתן יהיה תמיד להביא לשם סיפור חדש.
    לגבי א-ד – אני מסכים.

  • גדי  On 3 בספטמבר 2005 at 11:06

    תיכף יעשו עלינו תוכנית לקירוב לבבות, ועוד בטלעד. אין לי מושג אם אתה באמת עובד בוויינט או לא (אינטרנט, יו קנואו), אבל תודה רבה שהגבת כאן. להתראות.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: