האלוף שטרן, חכה נתפוס אותך באזרחות

הקטע הבא מאת העיתונאי יונתן שם-אור פורסם באותות:

שרשרת הפיקוד/ יונתן שם-אור
ראש אכ"א, אלעזר שטרן, הוא המפקד הישיר של קצין חינוך ראשי, שהוא, מצידו, המפקד הישיר של עורך במחנה. בעיתון הצבאי "במחנה", העורך הוא גם המפקד של הכתבים הצבאיים והצלמים שהעזו לכתוב ולצלם מבית הקברות המפונה מגוש קטיף, בניגוד לפקודת ראש אכ"א שאסר על כניסת התקשורת, ובכלל זה על התקשורת שלו.

החומר פורסם, ושטרן העיף אותם מהעיתון.

הרבה מסרים העברת פה, שטרן. הבהרת שאסור לשים זין על הכיפה שיש לך על הראש, כי בעניניים דתיים אתה שם גבולות לחופש המידע. הראית לכולם כי אין לך מושג בעיתונות, כי לא מדובר במכ"ים או חיילים שהפרו פקודה שניתן היה למנוע את הביצוע שלה, אלא באנשים שהעבירו את התוצרת להחלטת העורך, המפקד שלהם, שהיה יכול לזרוק את זה לפח. והכי חשוב, שטרן, הראית שוב כי בצה"ל דופקים רק את השין גימל. איפה העורך של במחנה? איפה קצין חינוך ראשי?

אני יודע שמירי רגב נורא עסוקה, אבל היא באמת מבינה בתקשורת. למה אתה לא מחליף איתה מילה לפני שאתה שולף?

נ.ב. נתראה באזרחות, שטרן. רמטכ"ל הרי לא תהיה. עוד מעט אתה כאן, בסביבה שלנו.

***

ב-1990 הייתי עיתונאי צעיר ורעב ללחם (בניגוד להיום, כמובן, כשאני עיתונאי בוגר, בשל ורעב לעוגות) ששירת במילואים באחת היחידות ההזויות הללו, שאמורות להיות שייכות לחיל רפואה ובפועל מבצעות שמירות ותעסוקה – גבול ירדן, התנחלויות, ימ"חים נידחים. חבר טוב שלי הצליח לעבור לשרת במילואים בבמחנה, ובעידודו פניתי לעורכת (נדמה לי שזו היתה רותי לויאב ז"ל) עם כמה כתבות שעשיתי עד אז. למרבה השמחה, היא רצתה שאעבור לשם, והבטיחה להזיז את הבירוקרטיה.

כמובן שבמערכת ביזנטינית כמו במערכת ביזנטינית. האחראים ביחידה שלי הסכימו לשחרר אותי הלאה רק אם אני אבוא ואתן להם עוד תעסוקה מבצעית אחת, והפעם בלי פטורים. אחרי סחר מכר קצר סיכמנו על שלושה שבועות בכלא קציעות, שבאותה עת המה מאלפי עצורים של האינתיפאדה הראשונה.

הפלוגה, כדרכה של האין-יחידה שלנו, הורכבה מכל מי שהיה פנוי להובלה וכונסה ליומיים של אימון מבצעי (זרקנו אבנים האחד על השני) לפני משימת השמירה. בבוקר הגיוס הגעתי לבסיס וראיתי איש חביב עם דרגות של סרן. "אתה מהפלוגה?", הוא חקר אותי, "אני המ"פ. אולי אתה יודע מי המש"קים שלי?". מאחר והצלחתי לסיים את הצבא כרב"ט, ומאחר וזכרתי מהסדיר שתמיד עדיף לשבת בבודקה של הקצין תורן עם הטלוויזיה הקטנה והתנור של הטוסטים מאשר בעמדה, הצהרתי על עצמי כמש"קו הנאמן. וכך היה.

 

הכותב בימים שנתנו לו נשק בידיים

חזרתי מהמילואים, וחודש אחר כך הועברתי למצבת אנשי המילואים של במחנה. בפראפרזה על ההגדרה ההיא של עופר שלח, עיתונות עדיפה לא רק על עבודה, אלא גם על מילואים. המשכתי לכתוב בצומת השרון ואפילו הכנסתי פה ושם אייטמים קטנים לחדשות. עבר עוד חודש ואחרי התלבטות קצרה כתבתי כתבה גדולה – כולל תמונות – לצומת השרון על שירות המילואים.

שתבינו, הדברים שזעזעו אותי אז – וגם הצדיקו כתבה גדולה – נראים היום ממרחק השנים קטנים ולא באמת רציניים, יחסית למעט שהתקשורת מספרת על מה שקורה בשטח. חובש שנתן חומר משלשל לאסיר שהיה לו סתם חום (הצנזור סירב בתחילה לאשר את הקטע הזה), וחגיגה של מכות בהשתתפות קצין ושלושה חיילים על עצור שהיה בצינוק, לשם הוכנס אחרי שניסה להימלט והצליח לעבור את אחת הגדרות הפנימיות.

עד שאושר בצנזורה, עד שהעורך החליט, ופה ושם, זה לקח עוד שבועיים שלושה והכתבה פורסמה. חודש אחר כך אני מקבל טלפון ממערכת במחנה ומבקשים ממני להגיע דחוף. אני מגיע ואחד העורכים ששם לוחש לי שראש אכ"א, אלוף רן גורן, גר ברמת השרון וקיבל חום מהכתבה שלי. ההוראה ירדה בחלחולת הפיקוד ועכשיו הולכים לחייל ולשפוט אותי על זה שדיברתי על שירות המילואים שלי בלי להעביר את זה ביחידת דובר-צה"ל. ולא, הצנזורה זה לא נחשב.

אני לא זוכר את שמו של עורך במחנה באותם ימים. נדמה לי שזה היה סא"ל אור-לי להט, אבל אם אני טועה אני מבקש סליחה מראש. המתנתי שיקבל אותי. התקשרתי לאבא שלי, אל"מ במילואים באותה תקופה, וסיפרתי לו. הוא נתן לי את העצה שנתן, ונכנסתי לדבר עם העורך (שעד אז, מאחר ולא עסק בעריכה אמיתית, כזו שעושים עם מילים, לא פגש אותי). הוא הסביר לי שאין לו ברירה ושהצבא רואה במה שעשיתי דבר חמור מאוד. אין לי מושג איך, אבל למרות שהאשכים הפכו טמירים העזתי פנים אליו וטענתי שהכתבה עברה צנזורה, שאין לי כוונה לשתוק על הסיפור (לא שזה היה משנה למישהו. הנה, הסיפור מהחודש שלמעלה, לא הזיז גם לעיתונאים) וגם – שעברו שלושה חודשים ויום מאז שסיימתי את שירות המילואים שלי, ולכן למרבה הצער לפי חוק השיפוט הצבאי אין לו שום זכות לשפוט אותי על העבירה הזו, ואם צריך אני רוצה בית דין.

סיימתי לדבר בלי אוויר. נדמה לי שגם לו נפלטה אנחת רווחה. לא נשפטתי, וראש אכ"א לא הצליח להיפרע מהאזרח שהרס לו את השבת (בדקתי, ולא, אף אחד לא חשב לבדוק מי החיילים שהרביצו לעציר).

אליעזר שטרן עשה מעשה נבלה, גם אם הוא חושב שהוא צדיק דגול ומחנך נאור. מעבר לתפיסת התקשורת הפרימיטיבית, הוא הוכיח בעיקר את היותו איש בינוני, וגיבור גדול רק על הש"ג. שיהיה ברור: מילה לא אמורה להתפרסם בעיתון בלי שהעורך אחראי לה, גם אם מעולם לא קרא אותה עד שנדפסה. אני מקווה שאף עיתונאי לא ישתוק בנושא של שטרן אף פעם, בכל פעם ששמו יעלה במדיה בנושאי חופש ביטוי ותקשורת.

 

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • הצועד בנעליו  On 12 באוקטובר 2005 at 15:07

    אין מקום לשטרנים כאלה באזרחות, ובשום מקום בעצם.

    (אך אל דאגה, בפריימריס של הליכוד או המפד"ל יש לו מקום שמור לצד צדיקים בני דמותו כלימור לבנת ושות', שתהיה להם השנה הקרובה שנת היעלמות ונאמר אמן (אשרי המאמין).

  • הצועד בתחתוניו  On 12 באוקטובר 2005 at 18:58

    ולא הייתי צריך לשרת עם השטרנים האלה. זה אפילו שווה את הבדידות, את היעדר חיי החברה ואת אי היכולת למצוא עבודה. טוב, כמעט שווה

  • ביג בירד  On 13 באוקטובר 2005 at 8:03

    אני חייב לומר שאני דווקא מכיר שטרן אחר. כששירתתי בחטיבה מרחבית כלשהי בצפון, אי שם בסוף שנות השמונים, שטרן היה הסמח"ט. הוא נחשבה אז למפקד נבון ויצירתי ובהחלט לא למי שמשית אחריות אך ורק על שין גימלים.

    אני לא יכול להיות אחראי לכל מה ששטרן עושה, אבל אם המצב הוא כפי שתיארת, גדי, ברור שיש פה פאשלה. החומר היה צריך להיעצר ברמה של אור-לי להט (או חנוך קפצן, מי שלא היה אז עורך "במחנה"), ואם הוא לא נעצר שם (לשיטת הצבא, כמובן) – העורך היה צריך לתת את ההסברים לראש אכ"א.

    אבל רק דבר אחד, גדי: לא הייתי סומך יותר די על מקורות שמהם מבצבץ השם יונתן שם-אור. גם הוא לא בדיוק אלוף העולם בהתנהגות מוסרית. רק לשם התזכורת, האדון שם-אור ערך במשך שנים את מגזין "התקשורת", שבו תקף בכל חזית אפשרית את קבוצת ידיעות אחרונות, ובארש ובראשונה את נוני מוזס. בלט מאוד לעין שהאיש שונא את הקבוצה הזאת. לא שזה יוצא דופן, אבל שם-אור דיבר בשם כללים אתיים של גילוי נאות, חילק ציונים לעיתונים ושאר דברים מסוג זה. בשום מקום בכתבות שלו לא נזכר שאותו מוזס זרק את אימו המנוחה של שם-אור, אורה שם-אור ז"ל, מהעיתון – ושסידרת הכתבות שלו היא מסע נקמה אחד גדול. סתם ליידע כללי.

  • א  On 13 באוקטובר 2005 at 22:38

    כבר שחכנו שהוא סגר את עיתון "במחנה" לכמה שבועות לאחר שכתבה על הומואים התפרסמה בשער בזמן שהוא היה קצין חינוך ראשי?

  • ד.ט  On 13 באוקטובר 2005 at 22:52

    בצדק גמור העיפו את הכתבים. אסרו על כניסת תקשורת לבית הקברות, בצדק, והם תקשורת.
    נכון, היה צריך להעיף גם את העורך.

    "נתראה, באזרחות"? מה זה הנימה המפאיוזית הזו? אני מניח שהכתב מתחייב מראש לכתוב כתבות שליליות על שטרן – בעתידו האזרחי. לא בדיוק שיא העולם באתיקה.

  • גדי  On 13 באוקטובר 2005 at 23:50

    לא נכון. הכתב מתחייב לאזכר את העובדה ששטרן חכם על ש"ג בכל פעם שנושא של אחריות יעלה בקשר לשטרן.

  • ד.ט  On 15 באוקטובר 2005 at 10:38

    זה ממש לא נובע מן המילים "נתראה באזרחות, שטרן".

  • עודד  On 18 באוקטובר 2005 at 11:40

    יונתן היקר, זה יפה לנפנף בקלישאת הש.ג. ששוב שילם את המחיר, ואולי גם לערוך השוואה לא רלוונטית לעבירה שבהחלט ביצעת לפני 15 שנה, אבל אתה לא ממש מכיר את פרטי המקרה שבגינו הורחקו החיילים מ"במחנה" ואילו העורך נשאר על כנו. החיילים שסולקו מבית העלמין בגוש קטיף אליו הגיעו ביוזמתם קיבלו הנחייה חד משמעית מקצינים בכירים שהיו בשטח ובהם גם מנציג של ראש אכ"א – שאסור להם להיות במקום, לכתוב או לצלם שם. למרות ההנחיה הם המשיכו במלאכתם ומה שהכי גרוע, כשהגיעו למערכת הורידו את החומרים הכתובים והמצולמים מבלי שעידכנו את העורכים שלהם ולו במילה על מה שאמרו להם. איך אתה רוצה שהעורך ישלם /יקח אחריות על משהו שלא היה לו מושג שהתרחש? בכלל, כל המקרה הזה נופח וחרג מכל פרופורציה: אסור היה להדיח את הכתבים ובוודאי שלא את המפקד/ים שלהם

  • אור-לי להט  On 22 בינואר 2006 at 17:20

    גדי
    הקדמת את זמני ב-3 שנים.אני ערכתי
    את "במחנה" החל מ 1993 ועד 1996

  • ג'וקר!  On 14 באפריל 2006 at 11:26

    רק שתהיה כוללכם בעניינים. האוף שטרן הוא מספר 1.

    כל הכבוד לאלוף!! ממפקד בה"ד 1 ועד ראש אכ"א הלוואי ולכל ישראל היו ערכים כמו שלך יש.

    חבר'ה עם ערכים, חומה והצלחה לא מתווכים!

  • חכם כל קטנים  On 2 במאי 2006 at 18:53

    מהכרות אישית אין ספק כי האלוף צעצוע שטרן חכם כל חלשים.

    בושה לצה"ל ולמדינה שאדם כזה זכה להיות אלוף (בגלל הכיפה שעל ראשו).

    מזל שבקרוב אתה שוב כלום.

  • מתי ג'י  On 31 באוקטובר 2006 at 1:02

    להכניס את אלוף אלעזר שטרן ל 30 שנה לכלא על אמירת דברי הבל.
    הגיע הזמן שטיפוסים כמוהו יבינו שזה שיש לך פלאפלים על הכתף, אין פרושו שאתה יכול מעכשיו להפליץ מהפה ולא מהמקום שממנו בדרך כלל יוצאים פלוצים.

    מה יש לך, מר שטרן? לא קיבלת מנות קרב? אז תאכל את הפלאפלים שעל הכתף שלך!

    אלוף אלעזר – דפ"ר !

  • צביקה  On 21 בנובמבר 2007 at 11:51

    לצערי , גם אני חשבתי שאלוף שטרן הוא אדם מוסרי, אך גם אני נוכחתי שכשקיים קונפליקט בין "אחוות הקצינים" כלאמר חיפוי אוטומטי לבין טובת הלוחם – האלוף הנ"ל מפקיר את הלוחם בלי הנד עפעף.
    לצערי אלוף יקר- הנך אדם לא מוסרי ולא ערכי – שחצנות טובה אולי בצה"ל – אך האזרחות לא תגיע רחוק
    חבל מאוד

  • עמיחי שטרן  On 14 בפברואר 2008 at 20:13

    ב"ה
    אני הבן של שטרן ותיתפלאו לכל החושבים למינהם שהוא בן אדם רע שהוא בן אדם גבר שאין עליו נגיד גיל רגב כל יום גמר לעבוד בחמש וחצי אחר הצהריים ואבא שלי מתחיל בשש בבוקר וגומר באחד עשרה בלילה אז תתחילו לאכול את הלב יא חבורה של מלוכלכים אתם לא יודעים מה הוא עשה למען המדינה והוא עשה הרבה אז תשבו בצד בשקט

  • טים צצולי  On 17 בפברואר 2008 at 23:26

    חבל שאבא שלך לא חזר בשעות יותר מוקדמות הביתה, אולי הוא היה מספיק לעבור איתך על שיעורי הבית, כדי שלא תצא טמבל עילג עם כתיבה ברמה של כיתה ב'. ואני מצטער מראש אם אתה באמת בכיתה ב'.

  • טים צצולי  On 5 באוקטובר 2008 at 14:43

    שתקו כולכם מה אתם חשים? תפסיקו להיות כ"כ דפוקים הוא האלוף הכי טוב שהיה עד עכשיו ויהיה הכי טוב אז שתקו אתם רק רוצים קצת פוזה כי אתם האזרח הקטן שאף אחד לא מכיר ימותו הקנאים

  • בנימין מדר  On 26 באוקטובר 2009 at 13:34

    שמעתי את האלוף שטרן, מתייחס להחלקה של החיילים שמחזיקים את המדינה.
    החבר'ה מגדוד שמשון, הם דוגמא מאלפת לחבר'ה שנותנים את נשמתם למדינת ישראל. מכתב כמו שהם כתבו, דומה מאוד למכתב הטייסים שנכתב בעבר, כך גם לדבריו של האלוף שטרן, וממשיך שטרן, הגבנו בחומרה רבה על מכתב הטייסים, והנושא נסגר. לגבי העונש של החברים מגדוד שמשון, אומר האלוף שטרן צריך להכניס אותם לכלא ולזרוק אותם מהמשך שרותם הקרבי, הוא גם שופט והכי כואב שאדם במעמד כזה רוצה לפרוק את כעסיו על ילדים שחונכו במוסדות המדינה, בדיוק כמו הטייסים, השנאה שלך האלוף שטרן עוד תעביר אותך על דעתך ואני מקוה שלא תזכה לשלוט כאן במדינה, כולם רואים איך אתה מכין את עצמך לפוליטיקה, מתחנף לתקשורת לשמאל ודורך בדרך על רבנים שחינכו ומחנכים את ילדיך יש פסוק מאוד מתאים עבורך "משנאייך ומחריבייך ממך יצאו"

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: