משטרת המחשבות מכה שנית

 

אויב הציבור #1

השבוע פשטה המשטרה על ביתו של עורך אתר "מארב" רונן אידלמן, והחרימה ציוד מחשבים. פשעו? הוא פרסם את התמונות של הלוחם ההו-כה-מגניב בממסד ששרף את אחד השוורים שהציבה הבורסה בשדרות רוטשילד. תיאור האירוע באתר מארב, שאין לו שום גב פוליטי שיעלה את האלימות המשטרתית לדיון כמו במקרה עמונה, מעוררת חלחלה: במהלך החיפוש לא איפשרו הבלשים לאידלמן להשתמש בטלפון, אך לא היססו לשטוח בפניו בהרחבה את משנתם הפוליטית המורכבת ("הבעיה במדינה הזאת זה שיש בה יותר מדי דמוקרטיה", הסבירו לו, לדברי אידלמן).

עורך נחקר וציודו מוחרם רק כי פרסם תמונות שהגיעו לידיו (תמונות שפורסמו בשלל כתבי עת פחות אזוטריים ויותר עמידים כלכלית מאשר מארב), וסירב להסגיר מקור עיתונאי. אין מצב, כמובן, שסירוב עיקש להסגיר מקור למשטרה (ונדמה לי שלמרות הפגיעה הקשה בזכות הקניין של הבורסה, אין כאן מצב של פצצה מתקתקת) יגרום למישהו לתת לאידלמן את פרס סוקולוב, והקלות שבה מבוצע האקט הברוטאלי והמיותר של החרמת מחשביו של עיתונאי כבר לא מעוררת שום השתאות. האם המשטרה החרימה את ציוד המחשבים של המנכ"לים המעורבים בפרשת הסוס הטרויאני, כדי לנסות לאתר ראיות, ולא רק של החוקרים הפרטיים? נו, באמת. הם מהצד של הפיברגלס. רבאק, אף אחד לא באמת התפלא על המכות שלוחות הרסן שהפגינה המשטרה בעמונה, או כלפי מי שנחשדה כעובדת זרה והתברר שהיא אשת השגריר הדומיניקני, או כלפיכם בפעם הבאה ששוטר כלשהו יחשוב שהתחצפתם אליו.

ב"העיר" של היום התפרסם ראיון של שכנתי לאתר, רינת ברקוביץ', עם המצית-הצלם. כולי תקווה שהמשטרה טרם החרימה לברקוביץ' את המחשב והיא תוכל (אם תאבה) לפרסם בבלוגה את הראיון, כולל הבוקסה של הראיון הקצרצר עם אידלמן (עדכון: ברקוביץ' אכן פרסמה את הראיון בבלוגה). למרות גסות הרוח בשריפת שור פלסטיק של הבורסה (כבר כתבתי כאן שדווקא חיבבתי את הקרקס הפלסטיקי הזה בשדירה), אסור שזו תהיה הצדקה להחרמת מחשביו של אדם – ולסירוב להחזיר לו אותם רק כי הוא יש לו ערכים מקצועיים והוא אינו חושף מקור. למיטב ידיעתי אין עדיין בישראל נהלים וכללים משפטיים להחרמה של מחשבים – ולהגנה על זכויות האזרחים בעלי המחשב.

 

אויב הציבור #2

הקטע שלהלן פורסם (בקיצורים קלים) לפני חמש שנים בעיתון "העיר", אחרי שמשטרת עכו החרימה את מחשביו של הלמו ללא שום הצדקה עניינית (המחשבים אמנם הוחזרו לו בסופו של דבר).

המחשב הוא מכונת התקשורת המשוכללת ביותר הנגישה לאדם הפשוט, וארכיון מחשבותיו, פעולותיו ויחסיו החברתיים. כשהמשטרה מחרימה ופולשת למחשב, באישורו של בית המשפט, זו חדירה אינטימית לא פחות ממעצר או חיפוש בנכסיו החומריים. כשיד גסה של שלטון מפשפשת בדיסק הקשיח של אזרח, צריכה להיות לזה סיבה טובה. מאוד. יותר מאשר – בתקווה שהדבר לא יחשב לזילות בית המשפט – עוד קרב קטן באחת ממלחמות-ההפסקה-הגדולה של האינטרנט הישראלי.

צריך עילה מספקת ונהלים חוקיים ברורים להפעלת משטרת המחשבות. ועדת האינטרנט בראשות מיקי איתן אמורה וצריכה לעסוק בזה. פעולת המשטרה, הפעם, היתה מהירה מאוד, כמו במקרים אחרים של עבירות רשת עם אפיל תקשורתי.

לפני יותר מחצי שנה, כשערכתי את פורטל נענע, התקבל במערכת אימייל מאגודת מתנדבים איטלקית העוסקת באיתור אתרי פורנו-פדופיליה באינטרנט. אחד הגולשים אכסן פורנו כזה על שרתי נענע המיועדים לבניית אתרים אישיים לחובבים. קבצי וידיאו ותמונות של מעשי אונס מחרידים בילדים קטנים. הוא פירסם קישורים בקבוצות דיון נידחות, לצורך להחלפה עם חבריו לתחביב.

האתר הורד מייד מהרשת. הפרטים הטכניים הרלוונטיים, מה-IP ועד הסיסמה בה השתמש הגולש, נשמרו. המשטרה הודיעה שהיא לא תוכל לבדוק בטרם תוגש תלונה. ביקשנו להגיש תלונה פרטית במחלק הנוער. התלונה נרשמה והועברה הלאה.

בינתיים, אותו גולש העלה שוב את הסטוק שלו. האתר הורד. אחרי כחודשיים, משטרת כפר סבא (?) השיבה כי התלונה לא תיחקר מפאת חוסר עניין לציבור. צלצלתי לאחד הקצינים במחלקת עבירות המחשב. הוא אמר שידי הצוות שלו עמוסות, יש חופש מבית הספר ואינתיפאדה, והילדים נלחמים בחיזבאללה. נבדוק את זה בהמשך, סיכם. עזבתי מאז את נענע, אבל כל החומר, לא רק שהוא עוד שמור שם, אלא שהוא הוסר בשלישית, אחרי שהועלה מחדש על ידי אותו גולש.

לקבוע מהו המקום שבו עבירה תצדיק חיפוש מחלל פרטיות במחשבו של אדם, זה לגלוש במדרון חלקלק. אבל אם כבר מחרימים פה מחשבים על מילים לא יפות, אולי המשטרה תנצל את השוונג, ותתפוס את מחשבו של מי שסוחר בסרטי פורנו של אינוס ילדים? כל החומר הרלוונטי לאיתורו, כאמור, נמצא בנענע.

 

המלצות לאזרח

  1. אם חשובה לכם הפרטיות שלכם במחשב שלכם, אל תתנו לסיפור הזה להיעלם כל כך מהר. אזכרו אותו באתרים שלכם, בטורים שאתם כותבים אם אתם עיתונאים, בכל מקום אפשרי. קשרו בין כל התגובות הקיימות הנוגעות לנושא. אסור ששוטר יוכל לקחת מחשב למישהו סתם כי הוא חושב שממילא יש בישראל יותר מדי דמוקרטיה, ולהשאיר את המחשבים אצלו כי זה נדרש "לצרכי החקירה".
  2. עשו גיבוי אוטומטי ומלא. זה קצת יקר, אמנם, אבל אני מגבה את כל הדברים החשובים במחשב שלי מדי לילה לשירות בתשלום שיושב בארה"ב, שתוך חצי יממה מגובה מחדש על שרת אחר בצד השני של היבשת. אם עכשיו נופל טיל שיהאב או רפ"ק אחאב על המחשב שלי, אני צריך לא יותר משעתיים עם כל מחשב אחר נקי וחלק כדי לחזור למצב שבו הוא היה אתמול בלילה – ולהמשיך לעבוד. למרות ההתפתחות בטכנולוגיה של ציוד מחשבים, הדבר מומלץ גם אם אתם לא חוששים שתפרסמו תמונות שמרגיזות שוטרים, יודע כל מי שחווה קריסה טוטאלית של המחשב.
  3. שוטרי משטרת ישראל עובדים קשה, ואם אני חושב על כל השוטרים שאני מכיר או שסתם יצא לי לפגוש, הרי שרובם המכריע אנשים טובים שעושים עבודה חשובה שמעט היו מוכנים לעשות, שעובדים קשה מדי ומקבלים פחות מדי. ועוד בלי לזכור את חוסר האהבה וחוסר ההערכה שיש כלפיהם בציבור. אז תהיו בני אדם: חשבו על השוטר שהוא רק בורג קטן בשכר זעום של הממסד, שרוב הסיכויים שמעולם לא ידרשו ממנו לחקור את מי שחזק מכדי לחשוש שיטילו אותו לתוך תא או יחרימו לו את מחשבו הפרטי עם מחשבותיו ודעותיו, ודאגו למקם במחשבכם תיקייה עם תוכן שישובב נפשם של כוחות הביטחון, ושם שיקל עליהם לזהות ("שוטרות בלי בגדים!", נניח). בהנחה שממילא לא ימצאו אצלכם כלום – לפחות תעשו טובה לחבר'ה ביחידה לפשעי מחשב.

קישורים זמינים (יתווספו כאן בהמשך אם יהיו עוד):

הדיווח באתר מארב

כתבה בוואלה ברנז'ה

ענת באלינט בהארץ

הפוסט הזה ממש פורסם בקיצור (ובאישור) ב"חיים ברשת" של נענע

רינת ברקוביץ': ראיון עם המצית האלמוני ועם רונן אידלמן

הבלוגרית נטע ד' כותבת על מעצרו של אידלמן

מיכל ק. מרקוס – עלמה מביאה סיפור של אמנית שכמעט השתתפה בפרויקט השוורים

 

הרשמה לרשימת תפוצהניתן לקבל עדכונים בדואר אלקטרוני על רשימות חדשות באתר. להרשמה לחצו כאן.

 

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • שרעבי  On 17 בפברואר 2006 at 15:30

    מה הוא אתר הגיבוי האמריקאי? כמה זה עולה?

  • גדי  On 17 בפברואר 2006 at 15:34

    המחיר תלוי בהיקף הגיבוי שלך. הם שומרים עשרה גיבויים אחורה בכל חשבון, וניתן לגשת אליו או עם התוכנה הייעודית או דרך הרשת. אה, והגיבוי כמובן מוצפן.

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On 17 בפברואר 2006 at 18:41

    בחברה שאני עובד משתמשים במערכת הזאת באופן פנימי: לי מותקנת על המחשב התוכנה שלהם, אבל שרת הגיבוי יושב בתוך החברה (ומגובה באופן יומי לאתר של החברה באנגליה).
    מבחינה פונקציונלית, המערכת בסדר גמור.

    הבעיה שלה (לפחות בגרסה שמותקנת אצלי, 7.5.1, היא ממשק המשתמש. הוא נוראי. ואני לא מדבר על "לא ידידותי". בתור גיק מצוי אין לי בעיה עם כאלה. אני מדבר על זה (למשל) שכל פעם שאני רוצה שינוי קטן בסוג הקבצים שדורשים גיבוי, המערכת סורקת את כל הדיסק שלי – זה לוקח בין 5 ל-10 דקות. זה מעצבן.
    אתם עובדים על מסמך מסוים, והמערכת התחילה גיבוי? למשך כמה דקות, לא תוכלו לשמור – הקובץ יהיה נעול לכתיבה.

    בקיצור – אם מישהו שוקל (בצדק) לשלם על שרות כזה, תנסו למצוא אלטרנטיבות.

    נועם.

  • moon  On 17 בפברואר 2006 at 19:24

    מקוממת ולא חדשה המחשבה של איפה ואיפה,
    האמלעים שננקטים מול עיתונאי, אזרח מן השורה ולמולו בעלי הון וכוח פוליטי שעובר זמן רב והליכים פתלתלים עד אשר יד המשטרה מגיעה אליהם.

    ובכלל לא הבנתי על מה המהומה? הרי את תמונות השור השרוף – ראינו בעשרות אתרים אחרים, ודיונים עינייניים יותר ופחות התנהלו אודות האקט עצמו, וכן אודות המייצב הזה כולו,

    לא הבנתי מהכתבה, מדוע דווקא נטפלו לאידלמן
    או שפשוט החליטו למצוא בו שעיר לעזאזל, או מישהו מתוך ה"ברנז'ה" – דווקא -רצה לסגור איתו חשבון?

    כך או כך, הרי לעיתונאי זכות שמירה על מקורותיו באשר הם, הלא כך הוא?

    ואולי, במעשה זה, שהרשתה המשטרה לעצמה לעשות, בתגובה להצתה, יקיץ הקץ על החגיגה הצבעונית והמשמחת דווקא של להקות פינגוונים, שוורים ואחרים…
    ואולי, יעבירו לשם שינוי את המצייצגים הללו למחוזות בהם באמת חסרה תרבות פנאי, בהם ישתו בצמא וצהלה מהולה בתמימות את הרעיון היפה הזה
    למה לא להדרים לדימונה? לירוחם? לבאר שבע?
    או צפונה לקריית שמונה?

    התל אביבים שבעי תרבות, צינים וכנראה גם כפויי טובה, או משועממים

  • halemo  On 17 בפברואר 2006 at 19:58

    בחודש שעבר פשטנ נמשטרה על חברות נטוויז'ן, וואלה ומיקרוסופט MSN. השוטרים החרימו מחשבים וממסמכים, בהם גם מסמכי דואר אלקטרוני. הפשע? פרסם אתרי הימורים בחו"ל.

    נטוויז'ן פנתה לבית המשפט
    http://info2.court.gov.il/CourtDocs/20060207/8526430.html

    יש ערעור של המשטרה שיידון בקרוב בבבית המשפט המחוזי בתל אביב.

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On 17 בפברואר 2006 at 22:53

    למרבה הצער, לא נראה שיש יותר מדי, או מספיק דמוקרטיה בארץ הזו.
    ובלי קשר, או עם קשר, אגב משטרה ולגליזציה של סמים קלים, ראיתם היום במעריב, או בידיעות, אני לא זוכר איזה מהם, את הסיפור המזעזע, על מישהו שמצאו אצלו מריחואנה, והגיעו עם כלבה משטרתית לחפש אצלו עוד סמים, ואיך זה עלה בחייו של אחד מכלביו של אותו אזרח, אחרי שאחד השוטרים/בלשים דפק לכלב כדור בראש, כי הוא העז להתקרב לכלבת-הסמים שלהם, ומהמשטרה נמסר בתגובה כי "השוטר פעל על-פי הנהלים"?
    פשוט מזעזע.
    בתור חובב עלי-חיים, אני מצטער שקראתי את הכתבה/ידיעה הזו…:-((

  • הצועד בנעליו  On 18 בפברואר 2006 at 11:13

    יש גם שוורים קדושים.

  • טלי  On 18 בפברואר 2006 at 21:06

    ששרפו את השור. לא יכולתי לסבול את השוורים הצפופים והמכוערים האלה. ממתי פרסומת בוטה הופכת ליצירת אמנות.
    אכן שוורים קדושים.

  • אשתו  On 18 בפברואר 2006 at 22:14

    אני מתנגדת לעניין של שריפת השוורים. אפשר למחות, אבל לא באלימות כזו. לשרוף זה נורא, ולא צריך לתת לגיטימציה לפשע של אותו מוחה. צריך למחות על ההתנהלות של המשטרה בנושא אידלמן, זה כאן, וצריך להפריד כאן את שתי השיחות. מדובר בשתי שיחות נפרדות.
    אחד שרף, וזו מחאה עקומה משהו, לדעתי, אגב. השני, אידלמן, עבר חוויה שלא היתה צריכה לקרות מלכתחילה.

    יש מספיק עוולות שמתרחשות סביבנו כל יום כל היום, לא צריך להוסיף עוד משל עצמנו.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: