למה יאיר לפיד כועס כל כך

השבוע פנה יאיר לפיד לצופיו והסביר להם שתוצאות הבחירות מאוד שימחו אותו. מפלגת עלה ירוק לא נכנסה. גם אני שמחתי על זה, אבל נראה לי שיותר מהכוון של רחביה ברמן – הם לא רציניים וראויים וחבל על הקולות – מאשר כמו לפיד, שעצם קיום הרשימה והתנועה ללגליזציה מסעירה את דמו.

אפולוגטיקה: אהבתי את הספר האחרון של יאיר לפיד, ואת רוב הטורים שלו. פעם ישבנו בטעימת ויסקי במגזין בלייזר, ומאחר והכל היה כמובן אוף רקורד (ואם היה און רקורד, מישהו היה זוכר משהו? המונח "טעימה" הוא מליצה בלבד) אוכל להעיד שגם במפגש פנים אל פנים יש לו קסם שעובד יפה. אני משוכנע שהוא מאמין במה שהוא אומר, עושה ובדרכי התנהלותו. כמובן, כמו כל מי שעוסק בתקשורת, הייתי שמח אם היה לי ולו חלק מאפשרויות המימוש והביטוי שהמעמד שלו מאפשר לו. בין אם זה לכתוב תוכנית טלוויזיה, למצוא קהל כמעט בכל פעילות שלו, לפרסם את ספריו (נדמה לי שהוא לא צריך לכסוס ציפורניים בהמתנה לתגובת ההוצאות), לכתוב טורים (או לפרסם בנק). מעולם לא דיברנו ממש, אבל אני מחזיק ממנו אחד שיותר מאשר על הכסף והחיים הטובים והסיגרים, הוא שמח על החופש היצירתי שמעמדו מאפשר לו.

לפיד ידוע כחבר של כמה אנשים, שכולם יודעים שהם מכירים היטב את הסמים שלפיד כה מזעזע מהם – לא הרואין או קוקאין, להזכירכם, אלא גראס. למיטב ידיעתי אף אחד מהם לא במצב משברי שעלול להסביר אזהרות בנוסח שימו לב, סכנה, לכו תדעו צופים יקרים אם אצלכם בבית לא מתפתח משהו דומה.

לפיד הביא לאולפן את ורדה בר, שבנה שחף בר התאבד ב-97', לפני תשע שנים. הסיפור שלה מוזכר תמיד על ידי הרשות למלחמה בסמים, שבימים עלו ערכה קמפיין (בזבוז מרהיב של כספי ציבור). בזמנו היתה כתבה גדולה מאוד ב-7ימים, שהציגה משוואה שמצידה האחד מתפתים צעירים פתיים למנעמי העשב בעל הריח המתוק (אחת ולתמיד: מי שחושב שהריח הזה מתוק סימן שיש לו חומר טוב במיוחד) ומצידה השני הם נהפכים במהירות לנרקומנים מטורללים, בדרך לאובדן כל מה שיש להם ובסוף – חייהם. כמה חברות של שחף בר כתבו למדור "ריאה ירוקה" בעיתון תל אביב, וכאן נמצא סיכום הסיפור מאז, של ירון טן ברינק (כמובן שאין מצב ללינק למשהו מ-7ימים גם היום). את הסיפור של ורדה בר מפיצה הרשות למלחמה בסמים בעזרת הדובר, שמאי גולן. לפני כשנה וחצי רציתי לראיין את ורדה בר, אבל הוא לא ממש שש לעזור.

רוצה לומר, אין לי מושג מה גרם ללפיד לצאת חוצץ בצורה תוקפנית ובלתי מתפשרת נגד כל הרעיון של הלגליזציה או של עלה ירוק, עד כדי שהביא לאולפן סיפור בן תשע שנים, ויצר סביבו אווירה השונה מהותית מהדרך בה הוא עוסק בחומרים אחרים בתוכניתו. למה הוא כל כך כועס על עלה ירוק? לי אין מושג. לכם? כעס כזה?

אומרים לי שזה בגלל שיש לו ילד בן 18, קבוצת סיכון מועדת להתנסויות והסתכנויות לשמן. אני לא במקומו גם במקום הזה, ואין לי מושג אם גם ביחס לפיתויים אחרים הוא מגיב בזעם כזה. ואני לא בטוח שזה עוזר. לפיד לא עושה הבחנות, הוא מצייר קו ליניארי בין מריחואנה להירואין לשיגעון והתאבדות. צעירים שיגיעו ממריחואנה להרואין יעשו את זה אחרי שהם יגלו שהשד של מריחואנה לא נורא בכלל, ויתפתו לבדוק האם השדים אחרים שמכרו להם בחבילה הכוללת של "סמים זה פויה!" לא מזיקים גם הם.

**

אני מנצל הזדמנות בשולי פוסט זה לספר לכם על "לחיות את חייה", הבלוג החדש של דבורית שרגל, מבקרת הקולנוע של ריטינג. שנים שירון טן ברינק ואני, כל אחד מכיוונו, ניסינו לשכנע אותה לפתוח אחד. ציטוט:

איפה ראיתם או שמעתם בארץ, בפעם האחרונה, שני מבקרי קולנוע מחליפים דעות על סרט שראו, בפורום ציבורי? האופציה היחידה, כרגע, לשמוע אותנו מחליפים דעות היא ביציאה מהקרנות העיתונאים, או במפגשים חברתיים. אבל מה, זה לא היה מעניין את הציבור? 
 
אני משוכנעת שכן, ופעם היו גם תוכניות רדיו בהן השתתפו מבקרי קולנוע, והתדיינו ביניהם. הראשונה הייתה בשנות השישים עם זאב רב-נוף האגדי, אחר כך הייתה תוכניתו של גידי אורשר, ששודרה בגל"צ, ואחריה "הכל קולנוע" של דן פיינרו (במרבית השנים ברשת ב` ובדמדומיה ברשת א`). בשנות השבעים השתתפו בה אייקונים כאהרן דולב, איתן גרין ויהודית אוריין, ובגלגולה השני, מ-83 ועד 2001 התפלמסו מאיר שניצר, יכין הירש, דן דאור, דן מוג`ה, צביקה אורן, דני ורט וד"ר אורלי לובין
לא הגיע הזמן לתוכנית טלוויזיה שכזו, תוכנית על קולנוע בה יתכתשו המבקרים אלו עם אלו?
 
ההשוואה הפומבית היחידה בין המבקרים בארץ, כרגע, היא בטבלת הכוכבים של "עכבר העיר" (תוספת: ועוד אחת, חלקית, ב"טיים אאוט"). למען האמת, אני יודעת שחלק גדול מהצופים הפוטנציאליים מסתפקים רק ב"כמה כוכבים", כשהם מתלבטים אם לצפות בסרט מסוים, אבל בטוחה שגם לדיון יותר מפורט, ולהחלפת דעות שכאלו יש מקום.
 
רוב הביקורות מתפרסמות בסוף השבוע הראשון ליציאת הסרט למסכי הקולנוע, כך שכולנו קוראים את הדברים של כולם בלי יכולת להגיב על מה שנאמר. דיון מאוחר יותר בין מבקרים יכול להתקיים בבלוגים, ואני לא מתכוונת לבלוגים של ביקורות בלבד, כמו זה של אהרן קשלס המצוין ב-ynet, למשל, אלא לבלוגים ובהם חומרים נוספים, בדיוק כמו זה של יאיר רוה, שממנו שאבתי את התשוקה וההשראה לבלוג הזה.
באתר של רוג`ר איברט, המבקר הלאומי של אמריקה יש את הערוץ שלו ושל רופר, ואני מקווה שבאתר של תא מבקרי הקולנוע (בו אני משמשת כסגנית היו"ר), המוקם בימים אלו, אפשר יהיה לייצר מתכונת עימותית דומה. ובינתיים, עד שזה יקרה, אני מקווה שעוד ועוד בלוגים של מבקרים יצוצו ברחבי הרשת.

זהו בלוג פרטי. תגובות נגד יאיר לפיד, טן ברינק, נגדי או כל אחד אחר מותרות – אבל מי שיתעקש לעשות את הצרכים שלו כאן, שלא יתפלא אם יימחק.

 

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • ריקי כהן  On 6 באפריל 2006 at 23:14

    בבית קפה, ולפיד שישב בשולחן ממול החליט להדליק את הסיגר שלו באמצע ההשראה שלי.
    ההשראה הסריחה, וכל הסביבה.
    מזה לא רק מראה רע ודוחה, זו גם תחושת ניוון מחליאה. הרבה יותר גרוע מאחד שמעשן גראס לידך. הרבה יותר.
    בלי קשר לעובדה שאני לא מעריכה את עלה ירוק, מתנגדת ללגליזציה, לא סובלת שום סוג של סם.

  • אהוד  On 7 באפריל 2006 at 1:34

    אז מתי משכנעים את טן-ברינק לפתוח בלוג?

  • גלעד  On 7 באפריל 2006 at 2:05

    אני ממש לא מבין מה הסיפור עם אנשים שכל כך נגד סמים קלים וסמים בכלל, להעיר מהמתים סיפורים ישנים וחסרי כל קשר לגבי התאבדויות של בני נוער, אלף, רע לי על האמהות שנאלצות להזכר פעם אחר פעם בסיפורים האלה, ובית, מנצלים את הסיפורים האלה שאין להם שום הוכחה ושום קשר לסמים קלים.

    אין לי בעיה עם הדעות של יאיר לפיד, אבל תכלס הם לא מעניינות אף אחד.

    ולסיום הודעה קטנה ליאיר לפיד, הבן שלך בן 18, תאמין לי שהוא כבר ניסה כמה סוגי סמים בחיים שלו, אם זה מה שאתה מנסה למנוע.

    תודה

  • עירית בר  On 7 באפריל 2006 at 13:27

    מעניין שגם אני ישבתי בבית קפה ברחוב אחד העם לא מזמן, וגם לידי התיישב יאיר לפיד והצית לעצמו סיגר בהנאה רבה.

    אישית, לא מפריע לי ריח של סיגרים או סיגריות או גראס, למרות שאני לא מעשנת כלום כבר די הרבה זמן.זה סתם מוציא עיניים "הנה, אני יאיר לפיד ואתם לא" (הברקה של מיברג). כמו לנהוג באמצע תל אביב ברכב שטח נוטף טסטוסטרונים.

    יאיר לפיד הוא…בעיה. מצד אחד יש בו רגישויות, אי אפשר להגיד שלא, ומצד שני הוא אטום לחלוטין לצרכים של אנשים שאינם קבוצת ההתייחסות שלו.

    המלחמה בגראס מוציאה את הלוחמים הנועזים בעשב(משטרת ישראל עצרה את "בית הבובות" – וואו!!) כטפשים מטופשים. לא את אלה שמעשנים.

    ג'ון לנון ובוב דילן, אגב, הם רק שניים מהאייקונים חובבי הסמים, שיאיר לפיד אוהב להעריץ את יצירתם.

    על לפיד עובר לאחרונה משהו מאוד לא טוב. קודם ההתנפלות התמוהה על גדולת הזמרות שלנו, חוה אלברשטיין בגלל היותה "שמאלנית", ועכשיו הקטע המגוחך הזה עם הגראס. כאילו, מה? הוא מנסה להוכיח לרון מיברג שהוא לא "כבשה הפועה במרכז העדר"?
    http://www.fresh.co.il/vBulletin/showthread.php?t=61024

  • light  On 7 באפריל 2006 at 16:29

    יאיר בעוד שאתה מטיף נגד הגראס אתה עצמך נרקומן.
    מבחוץ אתה כולך בפוזה שרירית אבל מספיק מבט קטן לבפנים כדי לראות כבד מתפורר מאלכוהול וראות משחמות מסיגרים.
    סלח לי אבל אתה בדיחה.

  • סטלן מצוי  On 8 באפריל 2006 at 20:31

    ראשית אני חייב לציין ששחף איננו איתנו רק בגלל שניסו למנוע ממו לעשן גראס כך שכל האנשים שאורמים שגראס זה לא בריא מתבקשים לסתום פיות, ואני חושב שהסמים שכרגע חוקיים הם הרבה יותר גרועים מי מה שלא חוקי..כגון סיגריות אלכוהול ואפילו קאפין!
    ההתבטאות של יאיר לפיד כנגד "עלה ירוק" הייתה לחלוטין אינפנטילת ומהצד זה נראה כאילו החליט לעשות פרנציפ לעלה ירוק על אי עלייתן לכנסת..

  • נ  On 16 באפריל 2006 at 0:05

    למה שהרשות למלחמה בסמים עושה קוראים בסטטיסטיקה קשר מתאמי מזוייף. לדוגמה, אפשר להסיק שחודש אוגוסט גורם לאכילת קרטיבים, אבל יש כאן משתנה באמצע: החום. אוגוסט>חום>קרטיבים. סביר להניח שאנשים שעברו להרואין מגראס מראש היו אנשים עם בעיות והגראס לא היה הסיבה להתדרדרות אלא סתם מרכיב אחד בדרך לשם, כמו כל דבר אחר. באותה מידה זה יכול היה להיות מעבר חציה שבא להם לא טוב על הבוקר.

  • ruti  On 13 בנובמבר 2006 at 23:14

    קודם כל לכל משמיצי יאיר לפיד..יאיר הוא בין האנשים היכ מוכשרים שיש בארץ שלנו..הלוואי והיה יוצא לי להכיר את האדם החכם הזה אישית אני יודעת שלכל אדם יש את המיגרעות שלו אבל אני באמת מאמינה שיאיר הוא אדם חכם במיוחד יש לו כישרון שאין לרבים הוא נותן לי השראה לדברים שאני כותבת בעצמי..
    ולגבי הסמים: סמים, סיגריות, סיגרים וכל מה שכרוך בזה זו התמכרות שנובעת מפוזה בגיל 16-20+ ואח"כ הופכת להתמכרות שהורסת הרבה דברים בחיים..אין מה להתגאות לאדם שניסה סמים ואפילו אדם שמעשן הוא מכור לדבר הרסני ביותר אני ממליצה בחום לכל מנסיי הסיגריות וסמים להיגמל כמה שיותר ואח"כ להתגאות בכוח הרצון שלהם רק לכאלו יש במה להתגאות באמת.

    • Golan Garofi  On 9 בינואר 2012 at 6:51

      רותי יש לי שאלה אלייך את יודעת מה קורה לאלה שלא מצליחים להיגמל אלה שאין להם אופי מספיק חזק להתגבר על "ההתמכרות" שלהם במקום שיקבלו את מה שהם מכורים לו מהמדינה זורקים אותם לכלא רק אחריי שהבן של יאיר ימצא את עצמו מאחוריי סורג ובריח אז הוא יבין מה פשר הדבר בלגליזציה כי השיתה הנוכחית לא הוכיחה את עצמה עד היום לצערי הרב מי שמכור גם אחרי גמילות ואחריי אשפוזים ואחריי מאסר ואחריי שניי ניסיונות אבדניים לא הצלחתי להפסיק מבחינה רפואית יש לי מחלה שקנאביס זה התרופה היחידה שהוכיחה את עצמה עד היום אחריי טיפולים ממושכים בנוגדי דיכאון ונוגדי חרדות שעשו יותר גרוע ובסוף הפסיכיאטרית המטפלת נתנה לי המלצה לטיפול בקאנביס רפואי כי אני לא עבריין אני בן של גמלאי משטרה שאוהב ומכבד את החוק פשוט אני סובל ממחלה נפשית PTSD עקב טראומה משפחתית וזה הדבר היחיד שמחזיק אותי בין החיים אחריי כל הדרכים הקונבנציונליים שלא הוכיחו את עצמם עד היום מה את אומרת על אחד כמוני מה עוד גמילה שהפעם אני יצליח להתאבד ואז נפתרה למדינה עוד בעיה או לתת לי את התרופה או אולי עוד מאסר יותר ארוך הכל בגלל שימוש עצמי בצמח שהשם נתן לנו למטרת רפואה אבל בגלל כל התררם סביב הצמח שמקשרים אותו לסמים יותר קשים וזה לוקח אותי לשאלה למה הרופאים מעדיפים לתת למטופלים אופי אטים שזה סמים יותר קשים ויותר פוגעים עובדתית מהצמח הנפלא הזה ומי נפגע מכל הסיפור החולים הם אלה שצריכים לעבור את כל הגהנום הזה עם כל הכדורים שעוזרים רק לתסמינים ולא לשורש הבעיה כמו שהגראס עושה מבחינה רפואית מוכחת החולים הם אלה שסובלים מהמצב לא האזרח שעושה את זה ממניעים חברתיים מצידי שיוציאו גם את האלכוהול מהמדפים אבל ברגע שאדם מבחינה רפואית צריך את זה יתנו לו את זה באופן מבוקר ככל תרופה במדף זה או זה או לגליזציה של הכל מה הבחירה של העם או הכל או כלום מה שלא יקרה בחיים תמיד יהיו סמים ותמיד יהיו הימורים ותמיד יהיה פשע השאלה מאיפה אנחנו נקבל את זה ממשפחות פשע ועולם תחתון או מהמדינה באופן מבוקר זאת האמת לאמיתה הנה כל הקלפים על השולחן מה יש לכם להגיד על זה בתודה וכובד ראש מנהל הקהילה פוסט טראומה בישראל ואל תדרסו לחולים בכלל את הזכויות בפייסבוק אשמח לתגובות

  • Golan Garofi  On 9 בינואר 2012 at 7:00

    רותי יש לי שאלה אלייך את יודעת מה קורה לאלה שלא מצליחים להיגמל אלה שאין להם אופי מספיק חזק להתגבר על "ההתמכרות" שלהם במקום שיקבלו את מה שהם מכורים לו מהמדינה זורקים אותם לכלא רק אחריי שהבן של יאיר ימצא את עצמו מאחוריי סורג ובריח אז הוא יבין מה פשר הדבר בלגליזציה כי השיתה הנוכחית לא הוכיחה את עצמה עד היום לצערי הרב מי שמכור גם אחרי גמילות ואחריי אשפוזים ואחריי מאסר ואחריי שניי ניסיונות אבדניים לא הצלחתי להפסיק מבחינה רפואית יש לי מחלה שקנאביס זה התרופה היחידה שהוכיחה את עצמה עד היום אחריי טיפולים ממושכים בנוגדי דיכאון ונוגדי חרדות שעשו יותר גרוע ובסוף הפסיכיאטרית המטפלת נתנה לי המלצה לטיפול בקאנביס רפואי כי אני לא עבריין אני בן של גמלאי משטרה שאוהב ומכבד את החוק פשוט אני סובל ממחלה נפשית PTSD עקב טראומה משפחתית וזה הדבר היחיד שמחזיק אותי בין החיים אחריי כל הדרכים הקונבנציונליים שלא הוכיחו את עצמם עד היום מה את אומרת על אחד כמוני מה עוד גמילה שהפעם אני יצליח להתאבד ואז נפתרה למדינה עוד בעיה או לתת לי את התרופה או אולי עוד מאסר יותר ארוך הכל בגלל שימוש עצמי בצמח שהשם נתן לנו למטרת רפואה אבל בגלל כל התררם סביב הצמח שמקשרים אותו לסמים יותר קשים וזה לוקח אותי לשאלה למה הרופאים מעדיפים לתת למטופלים אופי אטים שזה סמים יותר קשים ויותר פוגעים עובדתית מהצמח הנפלא הזה ומי נפגע מכל הסיפור החולים הם אלה שצריכים לעבור את כל הגהנום הזה עם כל הכדורים שעוזרים רק לתסמינים ולא לשורש הבעיה כמו שהגראס עושה מבחינה רפואית מוכחת החולים הם אלה שסובלים מהמצב לא האזרח שעושה את זה ממניעים חברתיים מצידי שיוציאו גם את האלכוהול מהמדפים אבל ברגע שאדם מבחינה רפואית צריך את זה יתנו לו את זה באופן מבוקר ככל תרופה במדף זה או שיוציאו הכל מהחוק או לגליזציה של הכל והבחירה תהיה של האזרח ולא של הממשלה לפי דעתי המדינה נכנסת יותר מדי לחיים האישיים של אזרחים כל עוד לא פגעתי או סחרתי בסמים מה זה עניינה של המדינה מה אני עושה בחדריי חדרים? מה הבחירה של העם או הכל או כלום זה כולל אלכוהול וסיגריות ובשבילך יאיר גם את הסיגרים יוציאו מהחוק איך תרגיש אז מה שלא יקרה בחיים תמיד יהיו סמים ותמיד יהיו הימורים ותמיד יהיה פשע השאלה מאיפה האזרח יקבל את זה ממשפחות פשע ועולם תחתון או מהמדינה באופן אחראי ומבוקר זאת האמת לאמיתה הנה כל הקלפים על השולחן מה יש לכם להגיד על זה בתודה וכובד ראש מנהל הקהילה פוסט טראומה בישראל ואל תדרסו לחולים בכלל את הזכויות בפייסבוק אשמח לתגובות

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: