יוסי לובש את המדים של ברנרד דב

צילום מעובד

הבוקר הייתי בפגישות מחוץ לבית, ורק לקראת הצהריים, בכפר סבא המוצפת, הצלחתי להתחבר לזמן קצר. בין המיילים שהורדתי וקראתי אחר כך אופליין ברכבת היה אחד מאיילה רווח, מנהלת פיתוח מוצרי התוכן בנטוויז'ן, עימה עבדתי בעבר. היא כתבה לי על הפרויקט שיזמה בנענע לרגל יום השואה, תערוכה מקוונת עם אמן הכרזות יוסי למל, ונתנה לינק ל-URL העבודה שלו על שרתי חברת האינטראקטיב. השבתי קצרות שאני בדרכים, אבל שגם היא וגם למל קולגות וחברים (גילוי נאות), שאציץ בו ועוד אחזור אליה.

את למל, אמן מוכר ומעורב, שהציג ומציג בכל העולם (כרגע יש לו תערוכה באיסטנבול, פרטים נוספים נמצאים באתר התערוכה) אני מכיר כמה שנים. למל עיצב מחדש את אותות בתקופה שערכתי אותו, ויש לו מדור מרתק במגזין בו הוא מביא מדי חודש ממיטב הכרזות הפוליטיות בעולם. 

התערוכה המדוברת הוצגה בחו"ל, אבל טרם בארץ. למל נסע עם אביו, ניצול אושוויץ, למחנות אושוויץ וזקסנהאוזן. שם הוא הצטלם בבגדי אסיר מהתקופה, ואת התוצאות עיבד לשורה של כרזות מצמררות, היפר ריאליסטיות, כאשר כל האסירים המופיעים בהן הם שכפולים של עצמו. מצגת התערוכה, שהוכנה באיפוק על ידי Next-In, כוללת שימוש עדין באנימציה של cut-outs עם החומרים של הכרזות, לצלילי מוסיקה של דני ריכנטל. 

נענע עצמה, לראשונה מאז הקמתה, לא העלתה פרסומות לעמוד הראשי ביום השואה פרט לבאנר הגדול  שמפנה לתערוכה הווירטואלית. צביקה עבר אצלי והרצנו אותה פעמיים. כל האימה של התקופה עוברת בלי שרואים נאצי אחד, או מוזלמן אחד. רק אמן אחד ואבא שלו שחזרו למקום אחרי שישים שנה.

איילה, לא הספקתי להחזיר לך מייל על הלינק ששלחת. פרויקט מרשים. לא אלטרנטיבי במופגן, ולא ממסדי ומאובן. הלוואי שיהיו עוד הרבה כאלה בנענע.

אה, זה הלינק לתערוכה.

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • זו ש  On 25 באפריל 2006 at 9:53

    לא נעים להיות קטנונית, אבל לא רק שיש פרסומות (לנענע שופס, מבצעים, ולמטה: קניות),
    אלא שאחת מהן מבטיחה "הרזיה ללא דיאטה..פיתוח עולמי של רוקח", שזה א ביסלע מקאברי בקונטקסט הזה.

    וזאת בלי קשר למצגת, כמובן.

  • אורז  On 25 באפריל 2006 at 22:26

    זה ויכוח ישן בביצת משרדי האינטראקטיב האם על המשרדים לשים קרדיט על באנרים או לא, אבל נדמה לי שבמקרה הזה ברור ש-next in איבדו את הבושה בכך שלא התאפקו ולכלכו את היוזמה היפה הזו בקרדיט שלהם. מעניין אותי מה היו השיקולים שלהם מלבד אגו. גדי, יש לך ניחוש?

  • גלית זקן  On 28 בנובמבר 2006 at 17:22

    אני רוצה לציין כי אני סטודנטית שנה א' באורט נביאים ים והצתמררתי ממה שהוצג כאן אני רואה איך הזוועה שכרגע הוצגה מולי תלווה אותי במשך תקופה כי נושא השואה גורם לי סיוט בפני עצמו עשית את עבודתך והעברת לי את המסר של הפחד

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: