קרוב לוודאי שלפני קריאת עבודה זו הקליק הקורא בעזרת כפתור העכבר על האייקון של תוכנת נטסקייפ

 

* עדכון, 01/05/06: בסוף בכל זאת פרסמתי את הרשומה הזו כפוסט מן המניין (וואלה?) *

 

הטקסט שלהלן נכתב בינואר 97 כעבודת סיום בקורס מבוא למדיה דיגיטלית. הגעתי אליו עכשיו אפרופו רשומה במוניטור 2.0 בנושא תגיות – שגם הן, הפלא ופלא, סיביות שמתארות סיביות. אני לא בטוח עד כמה העבודה הזו פונה לקהל רחב – זו אולי הסיבה שקישורים לכאן יופיעו במקומות אחרים והיא לא תועלה כפוסט מן המניין לעמוד הראשי של הבלוג או של רשימות.

מצד שני, אני מהמר שאם תחפשו "אמנון דקל" בקרוב, איכשהו הפוסט יגיע לעמוד התוצאות הראשון בגוגל.

 

***********************

 

המרכז הבינתחומי ללימודי עסקים, משפט וטכנולוגיה, הרצליה
תוכנית המדיה הדיגיטלית
מרצה: אמנון דקל

 

סיביות
המתארות סיביות
המתארות סיביות

 

עבודת סיום בקורס "מבוא למדיה דיגיטלית"
מגיש: גדי שמשון
ינואר 97'

כיאה לעבודה העוסקת בסיביות, מוגשת עבודה זו בפורמט דיגיטלי על גבי רשת האינטרנט. עם זאת, למעט מקרה אחד, אין בה הפניות למקומות אחרים ברשת. במקרה הצורך תסופק עבודה זו גם בעותק מודפס.

מבוא
סיביות תיאור היום
סיביות תיאור טכניות של אופני צריכה משתנים
סיביות תיאור תכנים
שינויים חברתיים וטכנולוגים בעקבות סיביות תיאור תכנים
מבנה סכמתי אפשרי של חפיסת סיביות תיאור בעתיד

 

מבוא

הנושא שנגרופונטה חוזר עליו פעמים רבות לאורך הספר "להיות דיגיטלי", בכמה אספקטים, הוא הימצאותן של "סיביות המתארות סיביות". לעניות דעתי, נגרופונטה היה שמרן מדי, במקומות מסויימים… סיביות יתארו בעתיד יותר מאשר את הדאטה שבקבוצת סיביות בעלת נפח גדול, או את הדרכים לשימוש משתנה במידע נתון. הן יתארו את המשמעות של הסיביות הללו. והמשמעות, כידוע, נמצאת בעיני המתבונן, או במקרה זה, מי שמחליט על ההגדרה של מה שנתבונן בו. לצורך העניין, אותו מחליט יכול להיות המתכנת של משרד החינוך של גוואטמלה או דיסני בע"מ, שתכנת את הפרמטרים של הסוכן החכם שיצר את "חבילת התיאור" של חבילת המידע. אני רואה כאן הרבה הקשרים חוץ מחשביים וחוץ טכנולוגיים. אנו עוסקים פה במנגנוני הכוח, בתרבות פופולארית, ובדעיכתן של האליטות התקשורתיות והתרבותיות (או, לפחות, שינוי מקומן) בחברה. דעיכה זו לא תתנהל בלא קרב – על דעת הקהל, על חיבת הקהל, ותלווה בניסיון "לאלף" את המדיום החדש – מדיום שמהותו כיום הינה חתרנית מעצם הווייתה.

כל הנושאים שאני דן בהם מתייחסים למחשוב רשת מקוון, ולמידע הזורם בקווי תקשורת שונים, דרך שרתי מטמון למיניהם ומסנני מידע ממוחשבים ואנושיים. די ברור שזהו הכיוון בו צועדת המדיה הדיגיטלית. אפילו ביל גייטס כבר הבין את זה.

 

סיביות תיאור היום

קרוב לוודאי שלפני קריאת עבודה זו הקליק הקורא בעזרת כפתור העכבר על האייקון של תוכנת נטסקייפ. המטריצה הגרפית הקטנה הזו, המורכבת לרוב מריבוע של 32 פיקסלים, מסמלת עבור המשתמש "הפעלה של תוכנת הניווט נטסקייפ". אותן סיביות ספורות של מידע גרפי משמשות לתיאור מוסכם וידוע מראש של ביצוע פעולה. האייקונים במערכות ההפעלה המודרניות הינם חפיסות סיביות התיאור הנפוצות ביותר. רובנו מתייחסים אליהם כבר ממזמן בהתאם למשמעות שהם נושאים, ולא בהתאם למהותם.

כמעט כל קובץ (למעט ascii טהור) במחשב כולל בתוכו "ראשית", Header, המכיל מידע טכני חיוני למחשב. בקבצי תמונה כולל מידע זה את הפרמטרים של אורך ורוחב מפת הסיביות, בקבצי עיבוד תמלילים מודרניים (כמו msword, שבאמצעותו נערכה עבודה זו) כוללת הראשית את שם עורך המסמך, כמה מילים הוא מכיל, האם הוא מכיל בתוכו קבצים נוספים (תמונה וקול), כמה פעמים הוא נערך מחדש ומה מספר הדקות בהן בוצעה עבודת כתיבה ו/או עריכה על המסמך.

כל קובץ הנוצר במקינטוש כולל בתוכו "מזלג משאבים" המודיע למחשב באילו תוכנות עליו להשתמש כדי להציג / לעבד את המידע שבקובץ. כמעט כל קובץ דחוס המורד ממאגרי מידע ותוכנה כולל בתוכו קובץ readme.1st המכיל סיביות טקסט המיועדות למשתמש ומכילות מידע תיאורי והסברתי על חבילת המידע בכללותה.

כל קובץ הנשלח ברשת האינטרנט מפורק לחפיסות נתונים הכוללות בתוכן ראשית עם המידע הטכני הרלוונטי לצורך העברת החפיסה באופן עצמאי על פני הרשת והרכבתה מחדש עם החפיסות האחרות במחשב המרוחק.

כלומר, ניתן לומר בשקט שכבר היום הסביבה הדיגיטלית שלנו כוללת מספר רב של סיביות המתארות, בדרך כלל תיאור טכני ענייני, את מהותן של סיביות אחרות.

 

סיביות תיאור טכניות של אופני צריכה משתנים

סיביות, כמאמר הפתגם, הן רק סיביות. ניתן לצרוך אותן ביותר מאופן אחד. קובץ טקסט פשוט יכול להיקרא בצורתו הטהורה, להיפתח בתוכנה גרפית שתעצב אותו, לעבור סינתוז קולי שיגרום להשמעת המילים המופיעות בו – ולקבל לתוכו חדירה מצד תוכנות חיפוש המנסות לאתר מידע מסויים לפי פרמטרים משתנים.

זה המצב כיום. ובעתיד? חבילת נתונים יכולה לכלול מידע המצוי בסיביות מעטות אבל יכול להיצרך באופנים רבים ושונים. נגרופונטה עומד על כך שנתוני תחזית מזג האוויר, למשל, הינם בסיסיים ויכולים ללבוש אופני הבעה שונים בהתאם ליכולות המחשב המציג אותן והעדפותיו הפרטיות של המשתמש.

אני יכול לבחור האם אראה את סרט הוידאו כקובץ וידאו, או כתמונה, או שמא אעדיף להקשיב לפס הקול בלבד. וייתכן שסוכן חכם יוכל לעצב מראש את אופן השימוש באותן סיביות מידע כדי להציגו בפני בצורה שהוא יודע שאני מעדיף.

כך, למשל, משתמש מחשב חרדי אדוק יבחר שלא לראות על המסך שלו תמונות של נשים שאינן מכוסות מכף רגל ועד ראש, גם אם הן חלק מידיעה חדשותית. המחשב של אותו משתמש יזהה בסיביות התיאור את העובדה שבחלק מסויים מסרט החדשות מופיעה קריינית, נניח, וידאג להחלפתה בציור כלשהו, או לצייר על כתפיה החשופות שמלה צנועה, כדי להתאים את הסרט להעדפותיו של המשתמש.

קובץ של פזמון יוכל בעתיד לעבור התמרה לקובץ תמליל (מנוקד) ולקובץ תווים, לצורך משתמש שירצה לנסות ולנגן את השיר בבית. הנתונים יהיו אותם הנתונים – סיביות התיאור יידעו את המחשב (או תוכנה חכמה שבתוכו) לגבי האפשרויות הקיימות להצגת אותם הנתונים.

סיביות שליטה טכנית על נתונים ישמשו לצורך קבלת ההחלטה על אופני ההצגה האפשריים של המידע שהן מתארות. קרוב לוודאי, במיוחד במקרה ומדובר בנתונים רבי נפח, שראשית חוכמה הן יגיעו (אלי או לסוכן החכם שלי), ייבדקו, ורק אז תתקבל ההחלטה האם לצרוך את המידע.

שימוש בסיביות תיאור לצורך החלטה טכנית לגבי אופן הצריכה של המידע שהן מתיחסות אליו, שיהיה ניתן לצריכה ביותר מאופן אחד, יתחיל כבר בשנתיים הקרובות. האם הטקסט יודפס? יוקרן על המסך לכשארצה? יסונתז לקריינות שאשמע בזמן המקלחת? האם סרט הוידיאו החדשותי יפורק לתמונה ולטקסט? אני חושב שבמידה רבה נתחיל לראות אפשרויות החלטה כאלו לגבי אופני הצריכה של מידע "גולמי" ברמה אופרטיבית כבר בתוך חמש שנים.

 

סיביות תיאור תכנים

סיביות תיאור אינן מוגבלות לתיאור טכני בלבד. הן יכולות לספק דירוג וציון בהתאם לפרמטרים אנושיים, לצד הפרמטרים הטכניים. במובן מסויים, יחול איזה שהוא טשטוש גבולות בנקודת החיבור בין השניים. כבר היום יודעת תוכנת הדואר שלי שאם החיבור הוא באמצעות מודם והודעת דואר מסויימת הינה מעל גודל מסויים, הרי שהמדובר בהודעה "רעה". התוכנה לא חושבת עליה ככזו, כמובן, אבל היא לא תאשר להודעה לרדת למחשב שלי עד שאהיה מחובר לרשת מקומית (היא, כמובן תיידע אותי על כך. אולי המדובר במשהו שאינו סובל דיחוי?). כאשר מגיעה הודעה הנושאת בתוכה מילות מפתח המרמזות על Spam, התוכנה אפילו לא מטרידה אותי בשאלות הבהרה או מיידעת אותי על המתרחש. מגובה באישורי המוקדם והמפורש, היא מוחקת את ההודעה הסוררת עוד בהיותה בשרת הדואר שאני מחובר אליו.

זוהי דוגמא מאוד ראשונית, הקיימת כבר כיום, לסיביות תיאור המשמשות לקבלת החלטות שיש להן אופי סוציולוגי יותר מאשר טכנולוגי.

דוגמא אחרת, שכולנו מכירים מהרשת העולמית (WWW) היא של סיביות המציינות אפשרות לשימוש בהייפר-טקסט – כלומר סיביות המתארות על מידע פרוס "רוחבית" את נקודות ההעמקה האפשריות. ייתכן והן מספקות אלטרנטיבות תפיסתיות לדעות המובעות במאמר או בסרט, ייתכן והן מביאות אסמכתאות והוכחות לעובדות המובאות לפני צרכן המידע.

סיביות תיאור אחרות יוכלו, לצורך מתן אפשרות לקבלת עיקרי המידע בלבד, לתאר את מיקומם של הדברים ה"חשובים" בחבילת נתונים מסויימת. את הרגעים המשמעותיים מתוך ראיון טלוויזיה עם ראש הממשלה, למשל. ההחלטה על אותה חשיבות יכולה להיות טכנית, אבל מן הסתם היא תהיה בעיקר תוכנית.

נגרופונטה מתאר את שיטת וולטר בנדר המאפשרת לקיחת סרט וידאו ויצירת הייצוג המדויק שלו, "בדידה מוחלטת", שאינו קיים במציאות בסרט הוידיאו עצמו. ייתכן ותמונות בנדר כאלו יהוו כותרים של חפיסות סיביות חדשותיות – ולפיהן אחליט אם הסרט הזה (שיוצמד לו תג מחיר של מספר סנטים) יימשך מהרשת אל מכשיר הצפיה שלי (טלוויזיה, רדיו, מדפסת, מרקע מחשב, מה שיתאים לי באותו רגע).

כל אחד מאיתנו יכול להיות "מנהיג דעות". יש לי חבר המהווה בעיני מקור סמכות לגבי מידע טכני הנוגע למיחושב מרושת. היום אני מקבל את המידע שלו בדואר אלקטרוני. בעתיד, הסוכן החכם שלי ירכז לעצמו מסד נתונים של המידע ה"מאושר על ידי עירא", ויבדוק כל מידע חדש המגיע אלי באם קיימת "התייחסות עיראית" אליו. במידה וכן – היא תהיה חלק מחבילת המידע שאני אקבל. המחשב שלי ייצור את הסיביות המתארות סיביות לפי העדפותי האישיות, ברמה יחידנית של פרטנות. רק אני אהיה צרכן של המידע הזה.

אבל לא לכל אחד יש "עירא" משלו, וגם הוא עצמו יצטרך לברור את המוץ מתבן המידע שיגיע אליו (שיהיה, כמו כל מידע, מורכב מסך כל הנתונים והפרשנות האינטרסנטית של ספקי המידע). מה שעתיד להיווצר בטווח של עשר השנים הקרובות הוא סידרה של "מכוני תקנים" לתיאור תכנים ומידע. וזה מוביל אותנו לנושא החשוב ביותר:

 

שינויים חברתיים וטכנולוגים בעקבות סיביות תיאור תכנים

או יותר נכון: מי יקבע לי את המשמעות?

נגרופונטה מתאר בספרו איך כתבת חדשות תלווה ב"זחלן המזיז אתכם ימינה ושמאלה, מילולית ופוליטית, ומשנה את הכתבות בהתאם… סוכני ממשק יקראו כל כתבה בשלמותה… תהליך הסינון יתבסס על כותרי זיהוי – הסיביות המתארות סיביות".

אבל כותרי זיהוי אלו – מי יזהה אותם? מי יקבע אם הטון הציני של סרט מסויים אמנם מתאים לילדים (שלא לומר שהילדים עצמם, מגיל מסויים, יעדיפו לחפש את הכותרים שאינם מומלצים על ידי משרד החינוך. זה פשוט לא יהיה Cool מספיק)?

מה שנגרופונטה מתייחס אליו כאל "גיסה ספרתית" ידוע בתחום תקשורת ההמונים כ"מנהיגי דעות". כן, בדיוק מה שעירא מהווה לגבי מהבחינה הטכנולוגית. אנו נסתייע במנהיגי דעות שאנו נקבע ונאמץ לעצמנו באופן דיגיטלי. אם הברירה תהיה בין מוצר במחיר זהה, רוב הצרכנים היום יעדיפו את המוצר שיש לו תו תקן או המלצה מכובדת. באותה דרך, ייתכן שבעוד שנתיים או חמש אודיע לסוכן המידע הממוחשב שלי שאני מעוניין לרשום אוטומטית בקובץ הבוקמארקס שלי כל לינק שמגזין Wired, נניח, המליץ עליו.

יכול להיות שחבילת הפרסום היורדת אלי מהרשת בנוגע למסעדה תכלול צרור סיביות שרק הסוכן שלי ייחשף אליהן ושיספרו לו, למשל, שמבקר המסעדות דניאל רוגוב מהארץ נתן ביקורת מעולה על מסעדה זו. הסוכן יודיע לי ש"הארץ" קבע כך וכך לגבי המידע. הוא כבר ידע, מהניסיון, אם הסיביות המתארות הללו מענינות אותי בכלל, או שמא אני מוכן להחזיק, בנושא אוכל, רק מידיעות אחרונות. במקרה כזה הוא לא יטרח להוריד את הסיביות הכוללות את פירוט ההחלטה של הארץ שנתנה למוצר תו תקן.

הורים החרדים למסרים אותם יצרכו צאצאיהם דרך הרשת יוכלו לתכנת מראש את הסוכן החכם של המחשב לוודא שלכל חבילת מידע צמוד התו הדיגיטלי המאשר שמשרד החינוך אישר את התכנים. הורים החרדים מהתחרדות או מהטפה דתית יוכלו, באותה מידה, לדרוש שתכנים בנושאי היסטוריה וחברה המורדים למחשב הילד שלהם יעברו אישור של "מנהיג הדעות" שלהם (מכון ואן-ליר בירושלים, נניח, שיהיה מעין "מכון תקנים" לנושאי מידע). הורים בעלי השקפת עולם דתית יוכלו לקבל חבילות מידע בהכשר של מוסדות דתיים שיוודאו שתורת דארווין, נניח, לא תיראה ולא תימצא. הטכנולוגיה של חתימה דיגיטלית מותנית תכנים המבוססת על זוג מפתחות, ציבורי ופרטי, כבר קיימת כידוע, ובתחומים כגון אלו יימצא לה שימוש נרחב.

וזה מוביל אותנו לבעיה נוספת שתעלה בעתיד כזה:

מחשוב מרושת ואישורים דיגיטליים למידע יובילו, בסופו של חשבון, לחברות מבוזרות יותר ויותר מבחינת תפיסת המציאות שלהן. אם כיום אנו עדים להבדלים תהומיים בתפיסת וביחס למציאות בין שכבות שונות באותה חברה אנושית (בארץ או בארה"ב, לצורך הדוגמא), הרי שבעתיד הפער הזה, בין חלקיה השונים של החברה, יגדל עוד יותר.

רלטוויזם תרבותי יפסיק להיות מונח אקדמי בסגנון עדות הפוליטקלי קורקט. הוא יהיה דרך החיים שלנו ושל ילדינו. החברה שלנו נתונה בשינוי מתמיד, שרק יואץ עם כניסת המחשוב לחיינו. בשנות השישים והשבעים, צעיר ישראלי שרצה להיות "חלק מהעולם" או מתרבות הנגד שהיתה בארה"ב, הסתפק ברכישת תקליטים, העתקה של סגנון הלבוש ורכישת נרגילת חשיש בעיר העתיקה בירושלים. כבר היום, ובמידה רבה יותר בעתיד, בו כולנו נחיה בחברות שאנחנו רוצים לחיות בהן, (עדיין סביר שאותו צעיר יאלץ להיפרד לשלוש שנים מחייו העצמאיים לטובת השירות הצבא), הגדרות חברתיות יהיו עניין יותר ויותר חברתי "טהור" לפי תחומי עניין והשקפת עולם, ולא בהכרח על פי המיקום הגיאוגרפי.

מאחר והקפיטליזם הוא המודל הכלכלי המשגשג, ומאחר והמודל הזה דורש קיומה של חברה מונעת צרכנות ופרסום, יכול מאוד להיות שחפיסות סיביות התיאור הללו יועברו ללא תשלום לצרכן – ספק המידע הוא שיישא בעלות העברתן למחשבים – מתוך ידיעה שהן למעשה ה"פרסומות" לפיהן מחליט צרכן המידע אם, ובאיזו צורה, הוא יצרוך את המידע.

למדיום המיחשוב המרושת יש מהות חתרנית אימננטית, הנובעת מכך שזו מערכת בה כל לקוח הוא, פוטנציאלית, גם גורם שידור עצמאי. הכלי המאפשר ליצור הינו גם הכלי המאפשר צפיה, ולהיפך. אם נוסיף לכך שהרשת הינה מערכת אקולוגית שכולה מעשה ידי מליוני האנשים המשתמשים בה ושאינה נשלטת באמת על ידי שום גורם, הרי שאנו מדברים על סביבה שבאמת "אין לה אלוהים". יהיה מעניין. 
 

מבנה סכמתי אפשרי של חפיסת סיביות תיאור בעתיד

 

פתח תיאור ראשוני:
סוגי מדיה קיימים:
וידאו (דחיסת mpeg6)
אודיו (aiff)
טקסט (unicode)
תמונות (jpeg)
חפיסת מידע טכנולוגי להתמרת נתונים (העברה בין סוגי מדיה שונים)
חפיסות תיאור תכנים סטנדרטיות sddp (Standard Data Description Packets)
חפיסת מידע טכנולוגי לצורך התמרה בין פלטפורמות מחשב נתמכות (פי.סי, מאק, יוניקס, סולאריס, גירסת סיליקון ניתנת להזמנה מראש דרך הרשת).

פתח פירוט מידע קיים:
קובץ ברירת המחדל המומלצת על ידי ספק החומר לכל הפרמטרים הקיימים

25 דקות וידאו באיכות VHS – כותרת: "תעודה – פסטיבל רוק עזה"

4 תמונות בדידות של עיקרי הסרט מוכנות בשיטת Bender

98 דקות קול באיכות CD של מוסיקה וראיונות, (קיים גם ביחס איכות/נפח קטן יותר)

15 קבצי טקסט תיעודיים, ממוינים לפי מפתחות איכות וסיווג פנימיים, כל אחד בעברית, אנגלית, ערבית, סינית, צרפתית ואיטלקית

90 תמונות בשלוש וריאציות: איכות הדפסת איכות, איכות הדפסת ליזר, איכות מסך (לפי נקודות לאינץ' ועומק צבעים).

חפיסת מידע טכנולוגי לוידאו: היכן הפריימים העיקריים, נתונים להוצאת קול, נתונים לגבי מי מדבר באיזו שפה לאורך הסרט לצורך ביצוע התמרה לטקסט

חפיסת מידע טכנולוגי לאודיו – כנ"ל.

חפיסת מידע טכנולוגי לגבי הטקסט – קודים למבטא ולשפה מומלצים על ידי היצרן לצורך התמרה להשמעת קול מסונתז.

חפיסת מידע תכנים – אינדקס כותרי נושאים המופיעים בחבילת המידע

אישור צנזורה של הרשות הפלשתינאית – חתימה דיגיטלית

אישור קבלה של משרד הקישור לאוטונומיה – ממשלת ישראל – אישור סטדנדרטי

אישור של מפקח התרבות הנורבגי על תכנים שאינם נוגדים את התקן האירופי – וסימונם של כאלה שאינם מומלצים – ההחלטה בידי המשתמש. חתימה דיגיטלית

אישור של סוני, מצושיטה ומעבדות דולבי לגבי איכות ההשמעה של הקול והוידיאו

קובץ סטנדרטי עם הפניות הדורשות כיסוי נשים מעורטלות חלקי גוף לפי השגחת הבד"ץ של העדה החרדית (סביר שרשתות העברת נתונים יצרפו אותו בארץ כדי לא להיות מוחרמות על ידי חלק מהציבור שירצה לסנן את המידע) – חתימה דיגיטלית בהכשר למהדרין

ציון מוסיקלי מטעם מבקר המוסיקה של מקומון העיר (מצורף, בהתאמה, לכל מרכז רישות אזורי בארץ) – מצורף תלוש הנחה למכנסי ליוויס לכל הקורא את הביקורת במשך 8 דקות על המחשב שלו (מחויבת הנעה רנדומלית של העכבר בזמן הקריאה)

48 הערות אישיות של אנשים שראו את הקובץ ומחלקים לו ציונים, המלצות והגיגים – "מצביעים" בלבד – הבחירה ביד המשתמש אם למשוך את הקובץ

חבילה שכנראה כוללת הפניה אפשרית למידע שניתן על ידי קבוצה שזהותה חסויה. זהירות! משרד המדע ורשת התקשורת האסינכרונית המטרופוליטנית המהירה של תל אביב לא יהיו אחראיות למידע ולנתונים שיימצאו בחבילה זו, וביטוח הוירוסים חובה אינו תקף לגביה

פתיח קובץ סיביות מידע דחוסות
קובץ זה דחוס לשתי אלפיות מגודלו המקורי בעזרת אלגוריתם RSA 8.3. פתיחתו והשימוש בו מהוות הצהרה לכך כי אתה מסכים שמערכת החיוב האוטומטית תגבה מחשבונך סך 25 סנטים ארה"ב פלוס מע"מ לפי השער היציג ביום התשלום.

הפניה לקבלת קובץ המידע הדחוס. זמן הורדה משוער: 3 דקות ו 40 שניות.

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • noamt  On 17 באפריל 2006 at 19:11

    אז זאת מן רשומה סודית כזאת, שרק מי שמשתמש ב-RSS יגיע אליה?

    נחמד, אבל למה? מי אמר שכל פוסט שלך חייב לפנות לכל קהל הקוראים?

    [תגובה זו נכתבה לפני שקראתי את העבודה עצמה. קראתי רק את המטא-מידע שלה, כלומר ההקדמה]

    נועם.

  • noamt  On 17 באפריל 2006 at 19:40

    העבודה מעניינת, בעיקר ברטרוספקט. הפריע לי השימוש החוזר ב"סיביות שמתארות סיביות".

    סיבית זו מלה עברית מעצבנת ל"bit". אלוהים (אולי) יודע למה בחרו אותה. אבל זה לא העניין.

    למה זה חשוב שמדובר בביטים? הרי בסופו של דבר, זה "מידע שמתאר מידע", או כמו שקוראים לזה היום, מטא-מידע (metadata). ואכן, באינטרנט ("רשת האינטרנט" נשמע כל כך רזי-ברקאי) של היום יש שימוש רב ביותר למטא-מידע. בעולם של Web 2.0 אפילו יותר. XML הוא הדוגמא הטובה ביותר לפורמט שמהווה, במידה מסוימת, את המטא-מידע של עצמו.

    נושא מעניין, מטא-מידע. או מטא-X באופן כללי.

    נועם.

  • Moon  On 17 באפריל 2006 at 23:36

    מאמר מרתק, ולא רק בשל העובדה המדהימה שהוא נכתב ב97, עוד בטרם כך נדמה לי, חלמנו על tag ועל Rss. ובקצב שאתה חוזה את הדברים, אולי כדי להקרשיב לתחזיותך העתידיות ולהשקיע בך :*)
    לא מעט הרהורים וקצות מחשבה על..עלו בי למקרא המאמר הזה. אחת המחשבות הקטנות שהתעוררה בי,היא הצורך שלי לא פעם לערוך חיפוש שבו לא אכניס טקסט אלא דימוי צורני או בפשטות אכניס תמונה למנוע החיפוש והוא החכם היודע כל, דרך סיביות וחפיסות מידע טכנולוגי/תוכני – יענה לי בסיביות ויזואליות גם כן…"סיביות המתארות סיביות המתארות סיביות"…
    ואגב, מאד מאמינה בחיזוי החברתי שלך:
    "כבר היום, ובמידה רבה יותר בעתיד, בו כולנו נחיה בחברות שאנחנו רוצים לחיות בהן, הגדרות חברתיות יהיו עניין יותר ויותר חברתי "טהור" לפי תחומי עניין והשקפת עולם, ולא בהכרח על פי המיקום הגיאוגרפי." ואולי אף רואה בו הדרך היחדה שתביא לאיזון פוליטי ומניעת שואה פוליטית על הכדור הזה.
    גם המסקנה הסופית שלך -אם הבנתי אותה נכונה, ניראת לי הגיונית ותופסת תאוצה – החברות הגדולות שמבינות שהמסה של האנשים שהם פוטנציאל "משדר" וקולט" עצום מימדים- יספקו לא מעט חבילות סיביות תיאור כאלה ללא תשלום לצרכן – שבין כה יבלה ויצרוך יותר ויותר דרכן

  • גדי  On 17 באפריל 2006 at 23:42

    אם כי, כמובן, יש להוסיף שהמאמר הוא בעיקר סיכום (והרהורים סביב) הבאזוורדס שהיו מדוברות במיוחד באותו זמן.

  • אחד העם  On 20 באפריל 2006 at 12:54

    גדי, קלעת הרבה מעבר למה שאתה חושב: היום ההייפ הגדול בשידורי וידאו לברודקאסט הוא משהו שנקרא MXF שזה בגדול קובץ שמכיל גם את הוידאו, גם אודיו וגם מטה דטה לגבי הקבצים (אומן, משך, אלבום וכו'). הפיסקה האחרונה שלך לגבי תכולת חפיסת סיביות ממש דומה לMXF.
    הנה פרטים: http://en.wikipedia.org/wiki/MXF

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: