רגע, ומה אם אין לנו פצצות גרעיניות?

 

לא, באמת. נכון שכל עיתונאי וסמי טוקבקיסט יודע לציין "על פי מקורות זרים" כשנדרשים לעניין היכולת הגרעינית של ישראל. אבל איך נגיב אם יתברר שמה לעשות, אין לנו פצצות אטום? שבדימונה בנו בשנות השישים מפעל טקסטיל? ושבן גוריון בעזרת פרס הובילו את תרגיל ההטעיה הגדול ביותר שהעולם ידע מאז "האיש שלא היה" במלחמת העולם השניה? שרס"ן וענונו, גיבור ישראל, התנדב למשימה שתימשך כל חייו? אה? מה נעשה?

טוב, נדמה לי שאפשר להיות רגועים. לפחות, אהם, על פי מקורות זרים. בתיאום מופלא עם הקולות המתריסים מאיראן נמסר היום כי חיל הים הישראלי רוכש במחיר מיוחד עוד שתי צוללות מדגם דולפין מגרמניה. לישראל כבר שלוש צוללות מדגם זה, שתיים שקיבלנו במתנה מהגרמנים אחרי מלחמת המפרץ – רגשות אשמה נוספים, אני מניח, וזאת מעבר לעובדה שגרמניה היא המדינה הידידותית ביותר לישראל בעולם, כנראה – ועוד אחת שקנינו במחיר מיוחד. מה שנקרא, הנחה ליהודים.  

הטוקבקים בידיעה בוויינט מתלוננים על ההוצאה הכספית, אבל אני מרגיש טיפה יותר רגוע כשמתברר שעוד שתי צוללות כאלה ישרתו בחיל הים. הן זרוע אסטרטגית, והן, כרגע, האמצעי הבדוק ביותר לאפשרות כלשהי של קיום עתידי הדדי, גם אם במאזן אימה גרעיני, בין איראן וישראל.

העיקרון פשוט, והצליח כבר בימי המלחמה הקרה (אם כי אז היה מדובר בשתי אידיאולוגיות חפצות חיים, בניגוד למה שאנו שומעים על רצונו של אחמדיניג'אד להביא במהרה בימינו באמצעות כאוס מוחלט את "האימאם הנעלם"): אף צד לא יכול להרוס את הצד השני במכה אחת, בלי לחטוף אותו דבר בדיוק. כמו שנוכחנו שוב במלחמה האחרונה, ישראל קטנה מדי וגורם עוין יכול להתפתות להנחית מכה איומה ומדוייקת מתוך כוונה להשמיד הכל. טילים על הערים הגדולות, על הבסיס הזה ליד כפר זכריה שבו (על פי מקורות זרים) שוכן אחד מבסיסי השיגור של ישראל, על המפעל ההוא בתוך הכרמל (עפ"י מקורות זרים וכו'), על כל דבר שימצאו. אבל כשהוא יודע שלחיל הים יש עכשיו חמש צוללות, כלומר ששתיים או שלוש מהן יימצאו תמיד במעמקים מרוחקים, הוא (זו הקונספציה, וזה מה שאנו מקווים לו) יחשוב פעמיים. כי גם אם תצליח לו המכה הראשונה, הוא יחטוף על הראש בחזרה.

כלי משחית אימתני ומזעזע, צוללת בעלת יכולות שיגור גרעיניות (הדולפין אינה צוללת גרעינית, כלומר היא מונעת במנועי דיזל וחשמל ולא בעזרת כור גרעיני). שלושים איש יכולים להשמיד מדינה בגודל בינוני, ואף אחד לא יכול (תיאורטית, לפחות) לאתר אותם עד שישגרו. אתר חיל הים מספר שחמישים אחוז מזמנן נמצאות הצוללות בימים, מרוחקות, בסביבה עויינת, ממלאות כל מיני משימות מעבר למשימה הקריטית שכולנו מקווים שלעולם לא יצטרכו למלא.

בימי המלחמה הקרה עסקו צוללות בריטיות ואמריקניות ורוסיות במשחקי חתול ועכבר במימי האוקיאנוס האטלנטי. המחשבה היתה שאם פורצת מלחמה, ראשית חוכמה צריך לנסות להטביע את הצוללות של היריב. אבל הים הוא גדול, והטכנולוגיה לא מפסיקה להשתכלל, וזה כנראה בלתי אפשרי. אז הם לא ירו שום טיל (משבר הטילים בקובה התרחש לפני שפותחה יכולת השיגור התת-ימית של טילים באליסטיים מצוללות). ספר יחסית מרתק על התקופה הוא אותו מותחן טכנולוגי-רפובליקאי של טום קלנסי, "המרדף אחר אוקטובר האדום".

עיתוי הפרסום בוודאי קשור למשבר המתגבר והולך עם איראן, מדינה שלכל דבר ועניין אנו נמצאים במצב מלחמה איתה, והיא נמצאת במלחמה כנגד ישראל והעם היהודי עצמו (הפיגועים בארגנטינה בשנות התשעים כוונו לא רק נגד ישראלים). אני, לפחות, שמחתי עליו מאוד. זה שאיננו מבינים את הרציונאל האיראני הפומבי עדיין לא אומר שהאיראנים אינם בני אדם, שרוצים לחיות, שרוצים לגדל את ילדיהם, שלא רוצים לראות את ארצם נחרבת. שיחשבו פעמיים לפני שינסו להתקיף אותנו, בשל הידיעה שאי אפשר להשמיד או לפגוע בנו כך שלא נוכל להחזיר. שמבינים את המסר "גם אם תהרסו את תל אביב ופתח תקוה ביחד, עדיין המקום היחיד שבו ידברו פרסית יהיה הגיהינום עצמו". מצדי תעלו את המע"מ בחזרה ותקנו אפילו עוד אחת. אני מעדיף להמשיך לחפש את השלום וההידברות, כן, גם ובמיוחד עם האיראנים, כשבימים מפליגים כמה שיותר דולפינים ישראלים.

באתר של חיל הים, ממנו לקוחה גם התמונה הבאה, יש לחצן ל"סיור וירטואלי" בדולפין. מדהים כמה הרבה מידע יש בסיור וירטואלי שכזה. אל תפספסו (עובד רק באקספלורר). 

 

צוללת דולפין ישראלית. צילום: אתר חיל הים

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • אורן  On 23 באוגוסט 2006 at 17:23

    איזה סיור ווירטואלי. אם הייתי יכול הייתי מתגייס שוב ומתנדב לצוללות.

  • מכבס ותולה  On 23 באוגוסט 2006 at 17:57

    רק שיזכרו להדליק את המערכת.

    ממליץ לצפות בראיון שערך צ'ארלי רוז עם הנרי קיסינג'ר בעניין יחסי איראן, סוריה, ישראל וארה"ב
    ניתן לצפות בגוגל וידאו.
    http://video.google.com/videoplay?docid=4078254699358348828&q=type%3Atvshow

  • הובס  On 23 באוגוסט 2006 at 20:45

    שהסיור הוירטואלי הוסר מהאתר בגלל מגבלות ב"ש.

    זריזים.
    אבל למה הם העלו את הסיורון מלכתחילה?

  • שי שלוש  On 23 באוגוסט 2006 at 20:58

    "ישבתי בישיבה חשובה" ואז אמרתי שאולי
    עבדנו על כל העולם ואין לנו בכלל פצצה
    ואם כבר יש הם בטח חלודות טיכו ולא שמישות
    וצה"ל במצב של סמוך. אז כנראה ברגע האמת
    הפצצות לא יעבדו ורק יעשו רעש כזה "פוק"

    שי

  • ליה  On 23 באוגוסט 2006 at 22:05

    בלי פרשנויות, בלי ניתוחים, התחושה הכי חזקה
    שאני מרגישה בזמן האחרון היא פחד.
    לאחרונה התערער ביטחוני ביכולתה של מדינת ישראל לעמוד מול אויביה.
    וכשיש ילדים החרדה מתעצמת. פי שלוש.

    (מקווה שהפעם זה ישלח את ההודעה

  • איתי  On 23 באוגוסט 2006 at 22:11

    גדי, בלבלת בין הנעה של הצוללת – שיכולה להיות גרעינית או חשמלית (עם מנועי דיזל המשמשים למעשה כגנרטורים) – לבין החימוש שהיא נושאת.
    צוללת גרעינית =מונעת בכח גרעיני, לאו דווקא נושאת נשק גרעיני.

  • ערס פואטי  On 24 באוגוסט 2006 at 0:36

    איתי, לא בלבלתי בכלל. זה בדיוק מה שאמרתי. הדולפין, לפי מקורות זרים, נושאת חימוש גרעיני, אבל היא אינה צוללת גרעינית.

  • ran  On 24 באוגוסט 2006 at 8:50

    כתבת את הפוסט שלי!
    בדיוק-בדיוק מה שחשבתי עליו אתמול (פוסט שנרקם במוחי ואף כלל את המשפט: "וליד דימונה באמת תופרים תחתונים").

  • איריס  On 24 באוגוסט 2006 at 9:35

    לא משתתפת בהתלהבות. נשק אטומי הוא פשע נגד האנושות. הראיה, שהוא לא עזר לסובייטים לעמוד לבסוף מול האמריקאים וגם לא עזר למנוע התפרקות מבפנים של משטר שהסתאב (בלי לרמוז למי ההשוואה). על טוב ליבם של הגרמנים לא הייתי בונה, והם מקבלים דיווידנד על כל שקל או יורו שהם כביכול נותנים תרומה ליהודים, זה לא כסף אשמה אלא השקעה. אין ארוחות חינם, חבל שצריך להזכיר את זה למי שרואים את עצמם כערסים מתוחכמים ותחמנים (נגד חלשים בדרך כלל, בחורות פותות וילדים מעזה). הפרוייקט הגרעיני הישראלי גבה קורבנות עצומים מן החברה, שאף לא אחד מהם מגיע לפירסום בגלל מעטה החארטה-סודיות של הנוגעים בדבר והמקבלים זיקפה מכלי משחית ו"סודות". הראיה לעליבות היא בדיוק במה שקרה פה עכשיו, שמרוב שוויץ הפרו בטחון שדה, ורק כאשר זה מתפרסם בבלוג יוקרתי, חיל הים העלוב מוריד את החומר מהאתר, מה ששוב מראה במה הם משקיעים.
    חבל שבמקום להתפעל ממתנות כביכול מגרמניה שמשרתות את האינטרס הגרמני כמובן, לא טורחים העיתונאים לחשוף את נזקי מפעל האטום, קורבנות האדם שהוא הפיל, וההשחתה שהוא הביא, כמו ב"ממלכת הסוד" של חאן בפקיסטן. מתי אנשים יתבגרו ממשחקי אטארי ?
    "הנחה ליהודים" , זה בדרך כלל הנחות בהובלה ברכבת למקלחות וכאלה. מפתיע שלא זוכרים כלום. גרמניה אגב מקיימת יחסים נפלאים וחמים מאד עם משטר איראן, בחדר המלון הצדדי שמעבר להצהרות המפוצצות, והדברים ידועים בעולם הרחב. מחמשים את שני הצדדים ומסכסכים ומחכים לגזור קופונים במחירי הנפט מהמזרח התיכון ובמכירות נשק לילידים. וקצת יהודים מתים זה בונוס.
    מדאיג אותי שכבר הפנמתם את תפקידכם בעולם, לבחון את יעילות הטילים של מפעל זה אחר בחו"ל, ולא חשוב מה המחיר.עצוב מאד אך לא מפתיע לאחר השואה, מתרגלים לתפקידים, גם אם הם רעים.
    אולי נאפשר לגרמנים לנסות את הטילים שלהם על האמריקאים המתחרים ? יותר עדיף. אנחנו נסתפק בחומוס ושש בש על הים התיכון.

  • One of The Crowd  On 24 באוגוסט 2006 at 11:22

    קראתי את ערמת המילים הזו, ולא הבנתי אף נקודה. אולי תקחי רעיון אחד כל פעם ותזרמי איתו עד הסוף, אין כאן הגבלה על תגובות.

  • איריס  On 24 באוגוסט 2006 at 13:31

    לפרט. כניראה שזה ערימת מילים, תתעלם.
    והמבין יבין

  • ח'  On 24 באוגוסט 2006 at 23:27

    לאיריס.
    גם כשכותבים ברגש ומהבטן, כמו שנראה שעשית, עדיין אפשר וצריך מינימום של ביקורת עצמית. בלי להיכנס לתוכן, הנושאים מעורבבים, ההקשרים לא ברורים (אם קיימים) והכל יצוק לבליל של כעס ותסכול נוראיים שמושפרצים בכל מילה.
    אפשר להתווכח אם גרעינותה של ישראל הכרחית ורצוייה, אבל אין לזה דבר וחצי דבר עם זה ששימוש בנשק אטומי הוא פשע נגד האנושות. הרי זהו אמצעי הרתעה שהשלכותיו קטסטרופליות, וברור ששימוש בו יהיה בנסיבות שיעמידו בסכנה מוחשית את קיומה של המדינה. בנוגע לאיזכור השואה, כנראה שאינני נכלל ב"מבינים" כמו שאמרת, ואיני רואה בזה יותר מהצפה של רגשות ותחושות זעם שממש לא קשורות לעניין.
    לדעתי צוללות "מגורענות" מהוות מענה אסטרטגי חשוב ויעיל כנגד איראן, ואני מצטרף לדעת הכותב. כן ירבו הדולפינים.

  • איריס  On 25 באוגוסט 2006 at 8:53

    להתעמת היום היא לאמר עילג, מתלעלע בליל מילים. גם אני יודעת לעשות את זה. ומה לעשות ? עד היום, כתבתי הרבה, בעיתונות, מאות רשימות שלי פורסמו, בכתבי עת, באנגלית ובעברית, ולא שמעתי תלונות על הבנת הנקרא. אני מניחה שבעתיד נשמע יותר ביקורת צהלי"ת על כך שמי שחולק על תבונת אלוקי הנשק, הוא גם נרגש ונסער, ולא ברור, ואפשר להמשיך הלאה עם הספקולציות. לא מתרגשת מזה.

    נשק אטומי הוא פשע נגד האנושות. זה לא אומר שהוא לא קיים, ושישראל צריכה לחשוב ולהתנהג כאילו העולם נטול פושעים שצריך לעמוד מולם. השאיפה צריכה להיות פירוק העולם מנשק זה, כרעיון מרכזי, ובטח אין להשפריץ עליו זרמת התלהבות כמו שניכרה כאן. הכרח בל יגונה, במקרה הטוב.

    באשר לשואה, סליחה שאני בספק רב אם הלך הרוח שתקף את העם הגרמני לפני ששים שנה, נעלם ואיננו עוד. זה נוח לחשוב ככה, אך מכל מקום אין "ידידות" ואין "רגשי אשמה" ואין הנחה לחברים בפוליטיקה שבין מדינות. אלה אינטרסים נטו והשיקול הגזעני (או המכונה כאן אנטישמיות) הינו חלק מן השיקולים במדיניות של מדינות כאלה או אחרות לאו דוקא בעולם הערבי.

    בוא נקווה שנזכה להיות כאן כדי לבחון את "המענה האסטרטגי החשוב" שאתה מתלהב ממנו כל כך, הרבה קונספציות עלו ונפלו, חלק הובילו לאסון בלתי הפיך. וזה להערכתי יהיה אחד מהם.

    לא יהיה, כבר הוא אסון.

    לא השבת לי דבר וחצי דבר על המחירים העצומים של מנגנון האטום האסטרטגי שאתה מדבר עליו. האם אתה מודע למחיר האנושי בחיי אדם שהמנגנון הזה גובה וגבה ? האם מזה אתה מבקש לחמוק בכך שאתה מתייג אותי כרגשנית שאינה יודעת לכתוב דבר דבור על אופניו ?

    אני מוכנה בכל רגע להביא את הנתונים בצורה שיטתית מאד, ואם לא היה מה להסתיר כניראה לא היו מסתירים מהעם את המחיר למענה הנפלא של הדולפין. ואולי כאשר מעמידים את "המענה האסטרטגי" מול המחירים שלו, התמונה קצת משתנה ?

  • מסעודה משדרות  On 4 בספטמבר 2006 at 1:02

    על איזה מחירים את מדברת בדיוק? כלכליים? אנושיים? תפסיקי לדבר ברמזים ותדברי מפורשות.

    וזה שאת נגד שימוש בנשק גרעיני זה יפה. מאוד. כי אם את היית זו שהייתה אמורה לתת את ההוראה להטיל 2 פצצות על היפנים, מלחמת העולם השנייה לא הייתה מסתיימת לעולם. אז די לצדקנות.

    תתפלאי, אבל יש לא מעט כלי נשק שפתרו הרבה מלחמות בעולם, ופצצת אטום היא אחת מהן. אז נכון, זה לא "מוסרי", אבל גם מלחמה היא לא מוסרית בעליל, לא?

    עדיף לשלם בחיי האויב מאשר לשלם בחיי חיילנו. נקודה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: