על יום הבלוגים וכל הטקס בישבן

ברשימת הפוסטים שאני באמת צריך לעשות, ליד הביקורת על היין שאנשי בקבוק שלחו, פוסט די ארוך על הרומן שפיתחתי עם מוסיקת הראי בעקבות יותר מדי סדרות נחותות בטלוויזיה ואמירות נוקבות בשוטף על המצב ועל האינטרנט, נמצא, ממש בראש ה-To do list, הפוסט של הבלוגרול [1].

כן, באף אחד משני הבלוגים שאני מקפיד לא לעדכן באופן קבוע אין בלוגרול. יש לזה כמה סיבות אידיאולוגיות יפות מאוד, ובראשן העובדה שזה ניג'וס, ושתמיד יש משהו מעניין יותר לעשות מול המחשב. אבל יש כוונה, כאמור, ויש קורא רסס [2] ויש את וובסטר שלא מפסיק לטפטף, ומדי פעם מגיע איזה לינק מעניין מחוץ למערבולת הגדולה, וחלק מהבלוגים הללו נשארים בסבב. יש כאלו שאני עוקב אחריהם ברמה המיידית, ואחרים שאני מחכה לזמן פנוי בסוף השבוע או החודש, ואז לוקח את הזמן במתינות ועושה על כל הפוסטים שהצטברו בהם אנבולדינג [מה זה?] במכה אחת.

ויש, כאמור, כוונה כללית ליצור ממש בלוגרול, ואפילו לכתוב עליו, כך שגם אצ'פר בלוגים שאני מעריך וגם, סוף סוף, אביא לכאן פוסט שיהיה גם מעניין וגם שימושי. רק שמאוד קשה. אתם יודעים, כל העניין הזה של כל הטקס בישבן. על מי להמליץ? מי יעלב אם לא יאוזכר, ורצוי שלא להעליב אותו? מי יושב ליד משפחת ברקוביץ' בשולחן של הקרובים מהצפון? בקיצור, מלא בעיות.

שלא לדבר על הסיווגים האפשריים. מה עושים עם חברים? האם שמים אותם ברשימה כזו, ומסתכנים בכך שהם יחשבו (כלומר, יגלו) שאתם (כלומר, אני) יותר מחזיקים מהם כחברים מאשר ככותבים? [3]. ומה עם הבלוגים שאני קורא כי פשוט, כמו לא מעט ישראלים, אני אוהב להתעצבן מהם?

בסקיצה לפוסט ההוא יש הצעה לרשימה אלטרנטיבית של סיווגים, לשימוש הציבור: בלוגים שמקשרים אליהם בגלל סחר-מכר ישיר של לינקוקים הדדיים, בלוגים של אנשים שהבלוגר עשה כבר, בלוגים של כאלה שהוא זומם לעשות, בלוגים שבחיים הוא לא ייתן שיתפסו אותו קורא בהם, הבלוגים שהבלוגר היה שמח לכתוב בעצמו, בלוגים שבחיים הוא לא יקרא אבל מתפקדים בבלוגרול כמו "יוליסס" על המדף, ועוד (הרשימה עוד ממשיכה, אבל נשמור אותה לפוסט).

ועדיין, כל הטקס הזה בישבן.

רשימת הבלוגים שאנו אמורים להכין לכבוד Blog Day, הרעיון החמוד של ניר אופיר שחוגג כבר שנה שניה ואפילו הספיק לזכות בצנזורה מטעם הממשלה הסינית, אחד מאותות הכבוד הגבוהים של הבלוגספירה העולמית, אינה דורשת לכאורה את כל השקלא וטריא שדורש הבלוגרול. הרשו לי לנחש שיהיו מעט המלצות על בלוגים מוכרים וממש פופולאריים כמו של ברכה גולשת, או הגלוב של יובל דרור, או כל בלוג שאי אפשר להתקשט בו בהילת המיוחדות והחדשנות של מי שמביא בלוג של פנצ'ער מכער מחוף השנהב (למרות שלמי, באמת למי, יהיה כוח לקרוא את כל הבלוגים הנידחים והרחוקים ההם? ועוד באופן קבוע?). אל תגידו שהטקסיות לא מכה גם כאן [4].

רגע, שיט, הייתי צריך להזהיר את הבלוגרים שאני ממליץ עליהם לפני יומיים.

ועוד שיט, למרות שפחות קשור כי הבלוג הזה מוכר מדי מכדי להיות בתקן ההמלצות של הבלוגדיי: גיאחה סגר את עונג שבת (אם הבנתי את הפוסט האחרון) [5].

הנה משהו שיפה בבלוגים: אפשר לסגור את הבלוג כי רוצים, ואפשר ממש באמצע הפוסט לסגור את הנושא פשוט כי החלטתי לסגור, ולעבור הלאה.להלן השורט-ליסט שלי לבלוג דיי 2006 (טוב, בעצם זו הרשימה הסופית):

 

מייאש כמו וולבק

[בלוגבאסטר – הרחבת תחום המאבק]. הסירו כל תקווה, הנכנסים פנימה. הבלוגר, ספוטניק, הוא צעיר יחסית, כנראה עובד בתחום התקשורת או הפרסום, כנראה יש לו המון להציע והיו לו המון תוכניות. אבל הוא חולה במחלה כרונית חשוכת מרפא שתוקפת את המעיים שלו (הוא מבקש בבלוג לא לציין את שם המחלה, שלא יגיעו אליו מי שיגגלו עליה). הכל טוב, חוץ מהגוף שלו שלא טוב. ואין מה לעשות, רק ללמוד לחיות עם כל החרא הבלתי נגמר הזה. הוא לא מתלהם ולא מתבכיין, אלא בצורה כמעט יבשה ובהחלט סיזיפית הוא מקפיד לעדכן מה קורה איתו מיום ליום. ספוטניק לא מפחד לשים את האצבע על מה שמפחיד ומה שאי אפשר לפתור בעצות בטוקבקים או בפלאי הרפואה המודרנית: שהגוף שלך מניאק. אין לי הסבר ברור למה, אבל פוסט חדש שלו גורם לי לא רק לעשות pause על פמילי גיא, אלא אפילו להפסיק לעבוד [6].

 

חברים, עלק

[החברים של ג'ורג']. את הכתיבה של יוסי גורביץ, הכותב המרכזי של הבלוג הדעתני הזה, אני זוכר עוד מימי פורום הפוליטיקה של רשת ה-BBSים "אולטינט". לא תמיד אני מסכים איתו – היי, גם הוא לא מסכים עם עצמו לעתים קרובות – אבל לרוב, וזה כבר 15 שנה כמעט, אני אקרא מה שיש לו להגיד. מיטיבי לכת מוזמנים לזרוק לגורביץ איזו פרובוקציה כמו ההנחה שלא הכל שלילי ואפל ביהדות, לקחת חצי צעד אחורה וליהנות מהזיקוקים. ובשום אופן אל תפספסו את המניפסט.

 

בן כמה אתה?

[נומרח QAF]. מה הכי כיף באינטרנט? שזה נורא כיף, להבדיל מבידור. בידור הוא מה שהטלוויזיה המסחרית ורוב חרושת התקשורת מייצרת עבורנו. כיף זה מה שאנחנו עושים לבד. בפרסומות של הצעירים המדליקים והשובבים כולם כוסונים שחבל על הזמן. מצד שני, הדאחקות של הווירדוס באתרי שיתוף הסרטים הם, לעתים קרובות מדי, בדיוק ההיפך. והנה דאחקה של כמה גיקים (אני משוכנע שמדובר בחלק נכבד מהחשודים הרגילים) על הבלוג החמוד של חרמון (מישהו באמת חייב להישאר שומר על בלוגי החברה של כל התאגידים שכותבים עליהם), שלפעמים אפילו מקבל מדודי גולדמן בידיעות את הקרדיט של רויטרס, ושעדיין משוכנע שגוגל באמת מפתחת פרויקט של "גוגל ביאליק". אם זה מצחיק אתכם – אין לכם חיים.

 

תבחר מספר

[דיסוננס קוגניטיבי]. קוראים לו דני, האקר ומומחה אבטחת מידע לשעבר וסטודנט למתמטיקה ולפסיכולוגיה כיום. בבלוג שלו, עם ה-URL המגניב "טי.אן.טי. למוח" הוא עוסק ב"מתמטיקה ובפסיכולוגיה של חיי היום יום", ואם חשבתם שפריקונומיקס היה קצת מחופף מדי, ובעיקר אם בא לכם ללמוד מדי פעם משהו חדש ומעניין או סתם לעמל את התאים האפורים – הבלוג הזה מצויין. לא את הכל אפשר לכמת במספרים – אבל תתפלאו כמה דברים דווקא כן אפשר.

 

יש ערומות

[Kotex Girl]. זה הבלוג החדש החמוד ביותר שמצאתי, בחיפוש המביך שעשיתי עכשיו כדי למצוא משהו שיהיה חדש גם לי. את הבלוג הזה, של יערה, מצאתי בבלוג החולצות של זיו פוגטש [7]. יש פורנו מצוייר בנאיביות (ביטמאפ, כנראה ציור פשוט בתוכנת הציור של חלונות. כמו התערוכה ההיא של צ'יקי, אבל עם זיונים) מצחיק ואפילו נוגע ללב, בדרכו (הייתי כותב מכמיר אבל דבורית מרביצה), ויש טי שירטס שלא מוסבר איך אפשר להתארגן עליהם, אבל עושה רושם שכדאי.

 

ארסבלוגיקה

ערס פואטי  בתאריך 8/31/2006 6:31:06 AM

יאללה יאללה

נו, בדיוק מה שציפינו לו מהבלוג הזה. כמה כאלה בטוחים, דאחקה אחת בשקל ועוד משהו עם ערומות בשביל זה לחצתי על הלינק,תגיד לי?

 

[1] למי שלא מכיר – הכוונה לרשימת הבלוגים שמפורסמת לרוב בטור הצדדי ושהפוליטיקות המנווטות אותה היו ראויות למחקר, לו רק היה בהן משהו חדש על האופי האנושי. או עניין לציבור.

[2] מה זה קורא רסס? חפשו בגוגל, נו.

[3] בעיה תיאורטית.

[4] אם כבר התכנסנו, אשמח אם מישהו יסביר לאלי אשד שמה שיפה בבלוג זה שהוא אישי, ושאם הטלפון שלו נמצא אצל התחקירנית של ערוץ 10 זה לא אומר שהוא "דובר ונציג לקהילת הבלוגרים הישראלית", הוא רק ייתן את הזווית שלו, כמו שבלוגר טוב אמור לעשות (שלא לדבר שלפי הסטטיסטיקות, לא אשד ולא רוב הבלוגים שהזכרתי מהווים איזה שהוא מדגם מייצג).

[5] רק דיברתי על בלוגים שכולם מכירים.

[6] טוב, באמת לא חוכמה. גם ספאם פתאומי שעבר את המסננים גורם לי להפסיק לעבוד. גם לקרוא חדשות ב-ynet. נו, אתם בטח מכירים. הבעיה היא שמאז שנהייתי הבוס של עצצמי, עוד לא מצאתי את השיטה להטיל משמעת על העובד.

[7] בלוג חולצות הטריקו.

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • דני  On 31 באוגוסט 2006 at 9:39

    היי גדי,
    תודה על ההמלצה – אני שמח לשמוע שאהבת את הבלוג :)
    דני

  • דבורית  On 31 באוגוסט 2006 at 10:50

    לכתוב פוסטים ארוכים. אני באמצע העבודה ואתה מסיח את דעתי.;)

  • חייש  On 31 באוגוסט 2006 at 10:59

    הוא רק סיים את פרוייקט ספירת העונג, עם הופעתם של הטווילייט סינגרס.

  • דוד אבוטבול (אבירן)  On 31 באוגוסט 2006 at 16:02

    הזכרונות, הפאקטים, האנשים
    אגב
    U_IDLE>U_POLITICS

    :)

  • דוברמן  On 31 באוגוסט 2006 at 20:19

    היי גדי,
    תודה על ההמלצה – אני שמח לשמוע שאהבת את הבלוג :)
    דוברמן

    (אה… אופס. כתבתי את התגובה לפני שקראתי את הפוסט. פשוט הייתי בטוח ש… טוב, לא משנה).

  • מרג'  On 3 בספטמבר 2006 at 11:04

    אל תהיה גרידי
    הוא כבר המליץ עליך אלף פעם
    תן גם לאחרים קצת

    (אחת שעוקבת)

  • דוברמן  On 6 בספטמבר 2006 at 13:52

    אני לא זוכר אפילו לא פעם אחת כזו.
    אפשר לקבל דוגמא?

    (לא שזה מפריע לי. זו זכותו המלאה להמליץ על מי שהוא רוצה).

  • יערה  On 27 בספטמבר 2006 at 10:04

    תודה רבה על ההמלצה
    מאוד התרגשתי
    היה לי קצת דיליי עם המייל

    ובקשר לחולצות אפשר לפנות במייל המעודכן

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: