אבא שלך מעשן חשיש ונסיך הטחינה פולש לחומוס

 

זה קורה פעם בכמה שבועות: אחד מחברי פונה אלי אונליין עם טרוניות בקשר למשהו שלא עובד לו בתפוז. בדרך כלל אני מבטיח שאעביר הלאה, ואפילו משתדל לעשות את זה. למרות שהדבר הנחמד ביותר בדירקטוריון של חברה הוא שזה מתעסק באסטרטגיה, לא בניהול השוטף שלה. מה שאפילו עוד יותר נחמד, ואותו למדתי כעורך נענע, מנהל זוטר בנטוויז'ן – ה"בורד" של החברה משפיע עליה הרבה יותר ממה שההנהלה יכולה לעשות (באותה תקופה החליט דירקטוריון דסק"ש שלא להשקיע עוד בנענע אלא לפזר את השקעות האינטרנט שלהם. 3 מיליון דולר הלכו על נטקינג והרדיו שלה. מישהו זוכר?).

כוותיק שעוד זוכר את הימים שבאינטרנט היו עידו אמין כבראנז'ה ואני כמזדנב, ברור שיש לי דעות לגבי ההתנהלות של לא מעט אתרי אינטרנט. לרווחת חברי הדירקטוריון, איני גורר את הישיבות שיאריכו בזמן – תפוז הוא, ולא מהיום, האתר הישראלי הגדול היחיד שאין לי תהייות לגבי האסטרטגיה שמובילה אותו (מסוג "על מה לעזאזל הם חשבו"). וטקטיקה, כאמור, אינה מתפקידי.

כל זאת כדי להסביר מדוע בכל פעם שתפוז אנשים מעלה או קונץ חדש לחלל האוויר, אני לומד על כך מכלי התקשורת הרלוונטיים. כך נתקלתי בתחרות הוידאו קליפים ללהקת בום-פם, שאורגנה על ידי גל רז, מנהל הווידאו החדש של תפוז (לשעבר עורך אקסיט ומנהל השיווק של אחד מערוצי הוט). אני אוהב את העבודה שעושים בפליקס, אתר וידאו שיותר קל לגולשים ישראלים דוברי עברית להשתמש בו (בהשוואה, כמובן, לקולגות העבריות), ומאוד שמחתי על החיבור לבום-פם,

בינינו, הסיבה לאזכור בבלוג הוא שזה תירוץ מעולה להביא לכאן את הקליפ שערך VJ נתן ברנד (שעוד בחוג לקולנוע עמדו על מידותיו התרומיות) למיקס המגניב שעשו רדיו טריפ ל"חשיש" של הלהקה.

(יש המשך)

 

 

נסיך הטחינה משתלט על החומוס!

"גלילי ואחיו, החברה המובילה בעולם בתחום אתרי הנישה העבריים על אוכל, השיקה לאחרונה את בלוג החומוס הראשון בעולם. סקר שהזמינה החברה, צופה כי עד 2020 יגיע שוק זה לשווי של 10 מיליארד גוגואים".

(הודעה לעיתונות שבאמת התקבלה במערכת).

חומוס הוא מאכל גברי. רגע, שניה לפני שזעקות "שוביניסט" יחרידו את הבלוג, הרשו לי לנסח מחדש: חומוס הוא מאכל טעים ומזין, הנפוץ במזרח התיכון בעיקר ואהוב על בני כל המינים והעמים השוכנים באזור. הדיבור המומחה על חומוס, לעומת זאת, אותה סוג של דביליות שיש שיכנוהה פוץ-חומוסיות, מאפיינת בעיקר גברים. אותן שיחות ארוכות וויכוחים לוהטים, שלא לדבר על העברת שמועות על חומוסיות נידחות ואקזוטיות.

לפני כמה שנים עבדתי עם שוקי גלילי בקום.מדיה, שהוציאה לאור את נט.מגזין וכמה נוספים. שוקי, האיש שהתוצאה הראשונה במילה "טחינה" בגוגל רשומה על שמו, הוא חומוסולוג כל כך מעמיק, שלהתווכח איתו בנושא זה תמיד עניין מענג – אבל מתסכל. מילא להתווכח עם ההולנדי למה החומוס של פינתי הוא מזון ירושלמים נחות – שוקי מביא לך נימוקים ומראי מקום של גדולי החומוסאים בעולם, שאין לך ברירה אלא להרכין ראשך בבושה נוכח ידענותו הרבה. בעיני ראיתי אותו מנגב מנה קטנה אצל בהדונס ברמת גן, מרחרח מעט את קצה הפיתה וקובע – וצודק! – שהטרואר של המנה מרמז על המורדות המזרחיים של פקיעין. את תחום הטחינה שוקי כבר ניכס לעצמו ברשת העברית, ואין לנו אלא להיכנע מול המיזם הקולינרי המרושת החדש שלו – בלוג החומוס העברי הראשון.

מי שאינם מחובבי החומוס, לא ימצאו עניין בלינק הבא. כל מי שמעריך את הקטניה המזרח-תיכונית המופלאה מוזמן ללחוץ עכשיו על הלינק ל"חומוס להמונים", בלוג החומוס העברי הראשון (שוקי, תשנה את הצבע של הכותרת). זה מקיף, זה יזכיר לכם ניגובים נשכחים וזו תהיה תחנת חיפוש מצויינת כשתחפשו רעיונות לחומוסיה חדשה.

בתמונות: אבו חסן ביפו, לטעמי המוביל All Around במזרח התיכון. זהו מדור פרסומי עבור גלילי ואחיו, שעתידים לשלם לבלוג לפי מפתח NPC, כלומר Niguv Per Click.

 

 

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • אסי  On 11 באוקטובר 2006 at 20:35

    הרבה מעניין אצלך.
    תודה על הקליפ, ועל הסניף החדש של שוקי האגדי

  • זוכרת אני וזוכרת  On 11 באוקטובר 2006 at 22:38

    אכן כן. מידות טרומיות

  • אביתר  On 12 באוקטובר 2006 at 1:36

    והוא גם שחקן לא רע בכלל

  • YTB?  On 12 באוקטובר 2006 at 2:53

    הכי טעים אצל עובדיה ברש"י

  • פלטפוס אנונימוס  On 12 באוקטובר 2006 at 8:38

    הייתי כמה חודשים טובים בתפוז, כמעט שנה, ומה שהכי הרג אותי שם זה שעות עבודה אבודות. אם מישהו מגבוה היה בודק לעומק כמה שעות מתכנתים הולכות לריק עקב גחמות מטופשות של האחראים עליהם, שערותיו (אם יש לו שערות) היו סומרות. יש שם פרויקט שאנשים עובדלים עליו יותר משנה וכבר היה אמור להיות גמור לפני כשנה, אבל עקב חוסר החלטיות וגחמנות הוא נגרר, כשהוא יעלה הוא כבר יהיה פחות רלבנטי. אבל מה, שיטת הבארטרים היא גאונות צרופה

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: