Monthly Archives: דצמבר 2007

איכה הייתה לחור מעפן קריה נאמנה?

ותיקי הבלוג ודאי זוכרים את חיבתי לבלוג הקפיטליסט היומי ("אסף, אתה חייב זיון"). לפנות בוקר היום פורסם שם מאמר תגובה של אורי רדלר לפוסט של רותם סלע, שהחל כטיקבוק לפוסט של סלע. הנושא הוא מדיניות חלוקת משאבי התרבות בין תל אביב והפריפריה, כשסלע טוען שיש לפזר את אנשי התרבות בכל רחבי ישראל. הדיון מעניין חלקית, אבל את עיני משכה במיוחד פסקת הסיום התל-אביבית של רדלר לדבריו של סלע:

"הבאר שבעים מודעים היטב לכך שהם גרים בפריפריה. התל אביבים שיאלצו לעבור לגור בחור הבה“דים מודעים לכך גם כן. הירושלמים, הם לבדם, עדיין תקועים עם הגבות למעלה, אי שם מתחת לבלורית המסורקת בפסוקת חינוכית: איכה הייתה לחור מעפן קריה נאמנה? היתכן כי עירנו הנאווה, בה הרים וגבעות, שכונות ועיר עתיקה, אבנים וכותל, נהגי מוניות שלא מפעילים מונה ורחוב יפו, עגנון ואולמרט, אקלים נעים ונטול לחות וסוודר בקיץ — הייתכן כי עיר כל הפלאות הללו רק משנה היא לעיר אפופת גולגלכי השקמים והלחה שלחוף הים? איככה היה זה והתגשם כי עיר הנצח היא בעצם רק הסגנית הנצחית, הסימפטית עם עילגת, לתל אביב הזמנית לנצח?"

יותר מעשרים שנה עברו מאז מאמרו המונומנטלי של דורון רוזנבלום "תוגת ירושלים", וזה עדיין לא נקלט.

צילום: אהרל'ה

סמלו של מלאך המוות הופיע בגלובס

 

מתי גולן כתב בגלובס טור בנושא ועידת אנאפוליס, ובשולי הדברים הוסיף משהו קצר בנושא אחר לגמרי, שראוי לציטוט במלואו:

"ככה נולדים חזיזים

אתמול יצא לי להיות במשחק הכדורסל בעפולה של הפועל המקומית נגד מכבי ת"א. אוהד של מכבי הניף, לצהלת חבריו, דגל שחור ובו גפיים וראש של שלד, סמל מלאך המוות. כולם ראו – השוטרים, הקצינים, מזרחי וחבריו להנהלה. אף אחד לא עשה דבר. ככה נולדים חזיזים."

 סמל מלאך המוות?? סמל מלאך המוות?? אתם רוצים לומר לי שמתי גולן לא מכיר את ה"ג'ולי רוג'ר", סמל הפיראטים באשר הם שם? שמעולם הוא לא ראה ולו אחד מסדרת הסרטים של וולט דיסני, "מלאכי המוות של הקריביים"? 

אוהדי מכבי עם סמל מלאך המוות

זה הזכיר לי את הסיפורים על צוות הפיתוח של המקינטוש הראשון, שעבדו בבניין נפרד באפל ובין יתר האלמנטים שעזרו לתחושת היחידה המובחרת שהיתה להם, היה גם דגל פיראטים על הקיר. אני זוכר שבימיה הראשונים של נענע אמרנו שראוי לתלות גם שם דגל כזה, ואיזהשהו יום עברתי עם דביר בחנות דגלים בתל אביב, והמוכר הסתכל עלינו כמו על מפגרים. שנים אחר כך, בביקור באמסטרדם, עצרתי בחנות של מלחים וספנים (לא זוכר את הכתובת, נו, ברור) וקניתי שם דגל פיראטים קטן. כשדביר פיתח עבור תפוז כמה פרויקטים, הוא היה תלוי בחדר העבודה שלו. כיום הוא תלוי – לא פרוס אלא בקצהו – על לוח השעם בחדר העבודה שלי. נדמה לי שאקח אותו עמי למקום העבודה המסודר הבא שיהיה, אם כי עולה החשש שמי שקורא את מתי גולן בגלובס עוד יחשוב שאני אוהד של מכבי תל אביב.

משרדי צוות הפיתוח של המקינטוש הראשון, 1984 (פורצ'ן)

***