איכה הייתה לחור מעפן קריה נאמנה?

ותיקי הבלוג ודאי זוכרים את חיבתי לבלוג הקפיטליסט היומי ("אסף, אתה חייב זיון"). לפנות בוקר היום פורסם שם מאמר תגובה של אורי רדלר לפוסט של רותם סלע, שהחל כטיקבוק לפוסט של סלע. הנושא הוא מדיניות חלוקת משאבי התרבות בין תל אביב והפריפריה, כשסלע טוען שיש לפזר את אנשי התרבות בכל רחבי ישראל. הדיון מעניין חלקית, אבל את עיני משכה במיוחד פסקת הסיום התל-אביבית של רדלר לדבריו של סלע:

"הבאר שבעים מודעים היטב לכך שהם גרים בפריפריה. התל אביבים שיאלצו לעבור לגור בחור הבה“דים מודעים לכך גם כן. הירושלמים, הם לבדם, עדיין תקועים עם הגבות למעלה, אי שם מתחת לבלורית המסורקת בפסוקת חינוכית: איכה הייתה לחור מעפן קריה נאמנה? היתכן כי עירנו הנאווה, בה הרים וגבעות, שכונות ועיר עתיקה, אבנים וכותל, נהגי מוניות שלא מפעילים מונה ורחוב יפו, עגנון ואולמרט, אקלים נעים ונטול לחות וסוודר בקיץ — הייתכן כי עיר כל הפלאות הללו רק משנה היא לעיר אפופת גולגלכי השקמים והלחה שלחוף הים? איככה היה זה והתגשם כי עיר הנצח היא בעצם רק הסגנית הנצחית, הסימפטית עם עילגת, לתל אביב הזמנית לנצח?"

יותר מעשרים שנה עברו מאז מאמרו המונומנטלי של דורון רוזנבלום "תוגת ירושלים", וזה עדיין לא נקלט.

צילום: אהרל'ה

מודעות פרסומת
פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • נטאשה  ביום 17 בדצמבר 2007 בשעה 12:42

    אלק, סוודר בקיץ. בקושי עכשיו, וכבר אמצע דצמבר.

  • ran  ביום 17 בדצמבר 2007 בשעה 13:27

    כנראה בגלל שאני ירושלמי.

  • דב  ביום 17 בדצמבר 2007 בשעה 15:58

    כמות ואיכות הסושיות, טיב האלכוהול וכו'. בדברים החשובים, ירושלים לוקחת.

  • ירושלמית לשעבר  ביום 17 בדצמבר 2007 בשעה 16:16

    ומהם הדברים החשובים בהם ירושלים לוקחת?

  • רותם  ביום 17 בדצמבר 2007 בשעה 16:48

    גדי, אשמח אם תפנה אותי ל"תוגת ירושלים" של רוזנבלום. לפני עשרים שנה עוד לא ידעתי לקרוא.

    ובראש הדברים החשובים שירושלים לוקחת בהם הייתי שם אופי. לעיר יש אופי, מי שמבקר מודה שבירושלים אתה מרגיש כאילו העיר יושבת עלייך. יש כבדות כזאת, אווירה יחודית.

    יש כאלה ששונאים את זה, בורחים לתל אביב ומספרים לעצמם שהם אוהבים את ה"אופי" שלה. ויש כאלה שמודים בפני עצמם ששלוש סושיות או שלוש מאות זה לא משנה. הם פשוט לא יכולים להתמודד עם עיר כל כך אינטנסיבית כמו, כן כן, ירושלים.

  • גדי שמשון  ביום 17 בדצמבר 2007 בשעה 16:55

    בשנות השמונים. הוא מופיע גם בספרו תוגת הישראליות. לא מצאתי זאת באינטרנט. ואכן, יש לירושלים אופי: הם משוכנעים שתל אביב זה רק סושיות. לבריאות. מה שנחמד בתל אביב, שבאמת לא חייבים להתאמץ להסביר אותה כאילו שאתה ירושלמי.

  • דב  ביום 17 בדצמבר 2007 בשעה 17:24

    אכן יש לירושלים אופי וייחוד, ומבחינה תרבותית, לדעתי, (על זה אנחנו מדברים, לא על חנייה או מקומות עבודה) היא עולה על תל-אביב.

    לא אמרתי ואיני חושב שיש בתל-אביב רק סושיות. יש בה הרבה מהכל. כבודה במקומה מונח.

  • כ.  ביום 17 בדצמבר 2007 בשעה 17:57

    תזכיר לי שניה: כשאתה מדבר על עדיפותה התרבותית של ירושלים, אתה זוכר שהיכל התרבות, הבימה, האופרה, מוזאון א"י ומוזאון ת"א – נמצאים כולם בת"א? ושהתרבות בירושלים המלוכלכת מסתכמת פחות או יותר בתרבותם של הדוסים שחיים בה, ושלאף חילוני אין מה לחפש בעיר הזאת?

  • דב  ביום 17 בדצמבר 2007 בשעה 18:48

    תרבות כוללת גם תרבות דיון ויש לך לדעתי מה לשפר בזה.

    האמוציות שיוצאות פה מחסידי תל-אביב די מפתיעות.

  • נטאשה  ביום 17 בדצמבר 2007 בשעה 21:06

    כ' – תרבות זו תרבות שוליים, אוגנדה, תרבות אלטרנטיבית, המעבדה, הצוללת הצהובה, התו השמיני, בצלאל, אמנות רחוב, מחאות חברתיות, פסטיבל העוד, יד ושם, הכנסת, בית המשפט העליון, מרכז ברירה, הסינמטק, נחלאות, גלריית שודדי י-ם, העיר העתיקה, סם שפיגל, החאן ושאר ירקות.

    יודע מה? תתחיל כאן – http://otherj.blogli.co.il/ – רגע לפני שאתה טוען שוב ש"התרבות בירושלים המלוכלכת מסתכמת פחות או יותר בתרבותם של הדוסים שחיים בה, ושלאף חילוני אין מה לחפש בעיר הזאת".

  • לא ירושלמי  ביום 18 בדצמבר 2007 בשעה 0:42

    נראה לי שהאזכור כאן למאמר בן עשרים שנה בעתון שנקרא ע"י קליקה קטנה (נטולת דוסים, עולים חדשים או מיעוטים. כמו שכ' אוהב) מדגים בדיוק למה תל אביב היא בועה קטנה ולא עיר. בעיר אמיתית יש מגוון של אנשים, לא רק סקינהדס-ילידי-קוראי-עובדי-הארץ.

    המצחיק הוא שגם כשת"א מנסה להתחפש, למשל, לניו יורק, היא מתחפשת לשכונה קטנה בתוכה, נאמר ווליאמסבורג וקצת לואר איסט סייד, ולא ל*עיר*. *עיר* זה מקום שכשאתה הולך בו אתה רואה אנשים שונים ממך. ירושלים עונה להגדרה הזו הרבה יותר מתל אביב.

  • ירושלמית לשעבר  ביום 18 בדצמבר 2007 בשעה 8:13

    לצערי, בירושלים אני אכן רואה הרבה יותר אנשים שונים ממני: אנשים קשיי יום, עניים, אנשים שלא מחייכים שממהרים לעבודה עם מבט מושפל או בעיניים שכבה בהם הזיק.

    יש בירושלים תרבות ואנשים תרבותיים (גם בקרב "הדוסים המלוכלכים" כפי שכינה את זה פה מישהו פה) אלא שמדובר בעיקר בגטאות תרבותיים ובניצוצות מעטים.
    אני לא אכנס לויכוח ירושלים או תל-אביב, הוא טיפשי, אבל כשמהללים את תהילתה של ירושלים, כשקושרים לה קשרי אליטיזים ותרבותיות, כדאי לזכור שלמעט ניצוצות פה ושם, מדובר בעיקר על תהילת עבר. כדאי לראות שהיום ירושלים מובילה בתהליכי הפירוק שעוברים על החברה הישראלית: העוני, התפוררות המעמד הבינוני, הקיטוב וההזנחה.

  • נטאשה  ביום 20 בדצמבר 2007 בשעה 17:47

    בעג'מי, רמת שקמה, נוה-עופר, התקווה, קרית שלום, שפירא ויד אליהו יש די הרבה אנשים שעונים יפה מאד על התיאור שנתת בפיסקה הראשונה.
    ההבדל הוא שבתל אביב החלוקה בין השכונות החזקות לחלשות הוא גם הבדל גיאוגרפי ובירושלים הכל מעורבב.
    כשמהללים את ירושלים צריך לזכור שמדובר בעיר, ולכן יש בה גם וגם. בדיוק כמו כשקושרים כתרים לתל אביב. זו לא "תהילת עבר" אלא בעיקר תדמית גרועה.

  • בועז כהן  ביום 26 בינואר 2008 בשעה 8:38

    1
    את המאמר של דורון רוזנבלום ניתן למצוא בספרו
    "תוגת הישראליות" –
    http://www.steimatzky.co.il/NS_GetProdInfo.asp?prodid=11563046

    2
    ירושלים היא עיר אהובה עלי מאוד. כל השנה.
    זה קשור, מן הסתם, לשנאה העזה שיש לי לזיעה. אני פשוט שונא להזיע ובתל אביב מזיעים ללא הפסקה
    פעם כתב מישהו ש"מי שבוחר עיר לפי אחוזי לחות – מגיע לו" …זה היה בלעג, כמובן, כדי להדגים את נחיתותה של בירתנו הקדושה לעומת תל אביב הנעלה.

    3
    תל אביב אהובה עלי מאוד בחודשים דצמבר עד מאי
    כשאפשר להסתובב בה בלי להרגיש כמו "מי שהוטחה בפניו סחבה רטובה שהורתחה" (דורון רוזנבלום)

    4
    כשאנשים מדברים על "תרבות" אני תוהה כמה מהם באמת יוצאים מהבית, עוקרים את עצמם ממסך המחשב והטלויזיה, והולכים לחפש "תרבות" מחוץ לבית. אם אתה מסוגר בין קירותיך בביתך, לא הולך להופעות רוק ולתיאטרון ואת הסרטים והסדרות אתה מוריד באינטרנט – עדיף שתגור בירושלים. לפחות האויר נעים והעיר יפה

  • נועה אסטרייכר  ביום 4 בפברואר 2008 בשעה 16:06

    זה בערך כל מה שיש בירושלים. אבן מסותתת. נולדתי וגדלתי שם, ובכל פעם שאני פוגשת מישהו שנשבע כמה שהוא אוהב את ירושלים, מתברר כי הוא מבקר בעיר פעם בשנתיים, במקרה הטוב. קשה מאוד לחיות שם ולאהוב אותה. באמת קשה

    עיר מוזנחת (הלו אולמרט, זוכר אותה? או שהיית עסוק מדי בנסיעות לחו"ל בתקופת כהונתך כראש עיר?), מלוכלכת, אלימה וחסרת תקווה

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

w

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: