הוספתי מעט הערות רלוונטיות:
-
עמודים
-
קטגוריות
-
ארכיון
- נובמבר 2011
- ספטמבר 2011
- אוגוסט 2011
- יולי 2011
- אפריל 2009
- נובמבר 2008
- אוקטובר 2008
- מאי 2008
- מרץ 2008
- פברואר 2008
- ינואר 2008
- דצמבר 2007
- נובמבר 2007
- אוקטובר 2007
- אוגוסט 2007
- יוני 2007
- מאי 2007
- אפריל 2007
- מרץ 2007
- פברואר 2007
- ינואר 2007
- נובמבר 2006
- אוקטובר 2006
- ספטמבר 2006
- אוגוסט 2006
- יולי 2006
- יוני 2006
- מאי 2006
- אפריל 2006
- מרץ 2006
- פברואר 2006
- ינואר 2006
- נובמבר 2005
- אוקטובר 2005
- ספטמבר 2005
- אוגוסט 2005
- יולי 2005
- יוני 2005
- מאי 2005
- אפריל 2005
- מרץ 2005
- פברואר 2005
- ינואר 2005
- דצמבר 2004
- נובמבר 2004
- אוקטובר 2004
- ספטמבר 2004
- אוגוסט 2004
- יולי 2004
- יוני 2004
- מאי 2004
- אפריל 2004
- מרץ 2004
- פברואר 2004
- ינואר 2004
- דצמבר 2003
- נובמבר 2003
- אוקטובר 2003
- ספטמבר 2003
- אוגוסט 2003
- יולי 2003
- יוני 2003
- מאי 2003
קישורים
-
רססים
-
מטא
תגובות
לא הייתי רוצה לחמם או משהו, אבל גדי – קרמר מוציא אותך כזה קטן. עכשיו שהוא ירד איזה מאתיים קילו, אין שום סיבה שבעולם שלא תוריד לו לטמה. או תתבע אותו. מה שיותר כיף.
אני לא עורך דין, אבל הדוגמה של רשת הטלפונים שאתה משתמש בה קצת חלשה בעיני לעניין לשון הרע. אי אפשר למחוק שיחת טלפון מרגע שבוצעה, והיא גם לא נשארת גלויה לכל עד קץ הימים או השרת, בניגוד לרשומה בבלוג. שיחת טלפון היא גם בין מספר מצומצם (בדרך כלל שניים) של אנשים, בעוד רשומה בבלוג פתוחה לכל העולם.
ערן, מכיר את המכונות שלפעמים מוצאים בקניונים שמסוגלות להדפיס כרטיסי ביקור?
אתה יכול להקיש מה שאתה רוצה והמכונה תדפיס לך 200 כרטיסי ביקור שכתוב עליהם "מסיבות וריכולים"
מישהו ירצה עכשיו לתבוע את יצרנית המכונות על שהם לא מסננים אקטיבית ואנושית כל כרטיס?
הכרטיסים נשארים גלויים זמן רב, פתוחים למי שירצה ו 200 עותקים זו תפוצה רחבה יותר מאשר ברוב הבלוגים.
המכונות לא יכולות "למחוק" את כרטיסי הביקור מרגע שפורסמו. אתר אינטרנט יכול, בתגובה לבקשת "הודעה והסרה", למחוק רשומה שפורסמה בו.
נדמה לי שכתבתי את זה במקום אחר: כשמישהו מציב לוח במקום חשוף לציבור וכותב עליו "כיתבו עלי, וכולם יוכלו לראות מה כתבתם" ו*גם* שולט על המחק, אני חושב שזה לגיטימי להטיל עליו אחריות למחוק דברים בתגובה לבקשה של צד שחש נפגע מהכתוב, ואם הוא מסרב, עליו להיות נכון לשאת בתוצאות.
זו טענה בעייתית.
יכול בלוגר לכתוב עלי משהו וגם אבחר להגיב על הכפשות, למחוק את תגובתי או להגיד שהיא מזוייפת (ואיך באמת אפשר לדעת שלא?).
ברגע שמפרסמים על אדם שקרים מאשימים אותו בהכפשות שוא, הוא נאלץ להגיע ממצב מתגונן ולהוכיח שאין לו אחות.
למעשה לפי החוק: חובת ההוכחה היא על המבקר. הוא צריך לבדוק שמה שהוא כותב נכון ולא המוכפש צריך להוכיח שזה לא כך.
והיום בעידן הגוגל ההשוואה לרשת טלפון אינה מתאימה כי זה נשאר בזכרון ולא שיחה פרטית. אלא דומה לשיחה מוקלטת שאפשר לשלוף אותה בכל עת ממאגר מסוים.
זה לא אומר שצריך לתבוע גם את הבמה שנותנת את אפשרות הביטוי, אבל ברגע שפונים אליהם, מן ההגינות היא (ולא צריך בית משפט בשביל יחסי אנוש תקינים) שהם יתערבו, כי לולא הם לא היה הענין המתפרסם מגיע בכלל לידיעת הציבור.
דבוריח אמרה בדיון שלאתר תפוז היתה בעיה שהמושג 'אתר המסיבות והריכולים' הוזכר בבלוג פעמים רבות מאוד עד כדי פגיעה בתובעים.
לא מבין את הטענה המשונה הזו. הרי אם האתר שנפגע מפרסם מסיבות ורכילויות ללא הרף וכל הזמן אז אין לו להלין אלא על עצמו וזכותו של הכותב לכתוב מאות פעמים את הענין הזה כל עוד הוא נמשך.
יותר גרוע מלא לדעת אנגלית.
לשיטתך, אם דוגמת רשת הטלפונים לא עובדת, הרי שגם עיתון מהסוג הישן – הארד קופי – אינו כפוף לחוקי לשון הרע, שכן מרגע שהודפסה בו הידיעה והופץ העיתון, לא ניתן להחזיר את הגלגל אחורה.
מכיוון שעיתונים טיבם לעטוף דגים למחרת, הרי שידיעה שיש בה משום לשון הרע, לא "תישאר גלויה עד קץ הימים", ולפיכך אפשר לפטור את העיתונאים, העורכים ופרנסי העיתון מאחריות פלילית…
עיתון, בניגוד לשיחת טלפון, מופץ למאות אלפי אנשים (ולא רק לשניים או שלושה), ונשאר מודפס ומאורכב בספריות לדראון עולם (שוב, בניגוד לשיחת טלפון). עיתון, בניגוד לדוגמת מכונת כרטיסי הביקור, גם לא נותן לכל אחד לפרסם בו מה שהוא רוצה בלי פיקוח (אפילו עורכים שם את המכתבים למערכת), אלא מעסיק עיתונאים ונותן רק להם לפרסם, ולוקח אחריות על מה שהם פרסמו.
רגע, אז פה מותר להגיד ש
one
זה אתר רכילויות ומסיבות?
סליחה שאני נטפל לקטנות, אבל מאיפה התורכי והמוסיקה בפתיחה?
למי שחובב את התכנית ולא בא ללכת לאיבוד במבוך היוטיוב, אפשר למצוא באתר העין השביעית ארכיון שידורים מקוטלג של התכנית המצויינת הזו:
http://www.the7eye.org.il/Tik_Tikshoret/Pages/Tik_Tikshoret_Lobby.aspx
לבת ולבן ולמי שמתעניין…
הטיעון לפיו זכות התגובה היא אינהרנטית למדיום הוא מניפולטיבי או מיתמם ומטעה, כך לגבי הטענה של העלאת תרוצים בנוגע למניעי הכותב במקום
התמודדות עם גוף הטענות
לו הייתי קצת פחות עייפה והרבה פחות עצלה, בטח הייתי טורחת להרחיב