ארכיון קטגוריה: מריבות

הזבן מסטימצקי נגד העורכת החדשה של מוסף הספרים של מעריב

"המוסף נפתח בביקורת מהללת של הספר הירושימה, שראה אור באחרונה בהוצאת "אחוזת בית" של אותה שרי גוטמן. ומי תרגמה את הירושימה? נכון מאוד, אותה דנה אלעזר- הלוי עצמה. כלומר, המעשה העיתונאי הראשון של הגברת הוא להלל את עצמה".  

הנה, כאן.

מודעות פרסומת

האשה המשוחררת צודקת

בטור שלי שעסק בתביעה שהגישה מיקרוסופט נגד הזבלן אמיר גנס ופורסם במעריב וב-NRG (וגם בבלוג, כמובן), הופיע הטוקבק הזה:

4.  מה עם גילוי נאות גדי?
    אישה משוחררת,    27/02/05 19:24

אתה תבעת בעבר את אתר MSN שבבעלות מיקרוסופט. למה אתה לא כותב את הגילוי הנאות הזה? הרי זה מה שהופך את השינאה שלך למיקרוסופט והתמיכה שלך באמיר גנס ללא רלבנטית

היא צודקת, כמובן. לפני כשנתיים הגשתי תביעה כנגד MSN ישראל, אתר Iwomen, עורכת האתר ואחת הכותבות בו. הנושא נסגר בגישור באמצעות בית המשפט, כך שלא אוכל להרחיב עליו מעבר לקישור לאתר של הלמו, שכדרכו סיכם את האירוע.

והגילוי הנאות? מה איתו?

להגנתי אומר זאת: שכחתי. ושכחתי כי זה מאוד לא רלוונטי בעיני – MSN, שהיה להם הסכם שיפוי עם האתר הנתבע, לא היו מעורבים בתהליכים המשפטיים ובתהליכי הגישור – הכל נוהל מול הנתבעים האחרים. אוסיף גם שעוד הרבה קודם כתבתי על MSN דעה לא מפרגנת (ומקצועית, לעניות דעתי) – ושבטור הנידון לא נקטתי עמדה בעד מי מהצדדים – אלא נגד שניהם.

מצד שני, אכן התבקש פה גילוי נאות. אבקש מהחברים באתר NRG להוסיף קישור של "גילוי נאות" בסוף הטקסט לכאן.

דֶה מוֹשִיק רָאפּ

כן, בדיוק: הוצאה מההקשר באופן מגמתי ונלוז. תגובות ענייניות תימחקנה.

 

דֶה מוֹשִיק רָאפּ

 

אז מספיק עם הצביעות הזו בבקשה
בלי מרכאות
בלי מרכאות
ציוני בלי מרכאות

מבלי שניתן לכך כלל הד בתקשורת, ולא במקרה
יותר מבישה היא התנהגות השמאל והתקשורת
הגורמים ה'נאורים' לכאורה
מה שהם, בסכלותם, עדיין לא רואים
מה שהם, בסכלותם, עדיין לא רואים
מה שהם, בסכלותם, עדיין לא רואים

והארץ? סמל האובייקטיביות…
קראתי בעיון
לא השתכנעתי
לא השתכנעתי
לא השתכנעתי
מאמר פופוליסטי זול בסמרטוטון שנקרא "הארץ"
עיוורון של עורך

שמתי לב שכשנגמרים להם הנימוקים מתחילים הגידופים
מה פתאום לכתוב "דברי בלע" על ויכוח לגיטימי?

חשבתי שהוציאו את החגיגת מחוץ לחוק
כולם יודעים את זה
כולם יודעים את זה
ממש אוסף של קשקושים

ידיד אמיתי של ישראל
הערבי הפשוט, שלא היה מעורב בטרור, חי חיים נפלאים
וזה ממקורות בדוקים
וזה ממקורות בדוקים
וזה ממקורות בדוקים

מה שמרתיח את דמם
פתח את הטלויזיה
ותראה איך אלעזר שטרן מקרקס את שתי האמאזונות

גדול

 

טקסט: קווי המערכה החדשים תגובות ענייניות תמחקנה.

סגירת חובות: תגובת אתר חבר'ה

שנה טובה לכולם.

בהתאם למסורת שהחלה בתגובת אלון מוליאן לביקורת עליו שפורסמה במעריב, להלן תגובת מנכ"ל קבוצת מחשבה, מפעילת אתר חבר'ה, לביקורת שפרסמתי על האתר במוסף און-ליין של מעריב. כמו שאומרים, לא נגענו:

כמו ערוץ 2 וכמו חברות מסחריות רבות נוספות המספקות שירותי חינם בחר גם אתר חבר'ה שלא לגבות כסף ממשתמשיו ולממן את פעילותו ממודל פרסומי. להבדיל מכל אתרי חבר'ה המצויים בעולם האתר הישראלי הוא היחיד שמספק את השרות ללא תשלום.

לאחר השקת אתר חבר'ה המשיכו ה-חבר'ה בדרכם הבדלנית והציעו כל שירות נוסף שהושק ללא תשלום וכתת מותג נפרד המבדל עצמו משאר השירותים בכדי שיוכל להתמקד בקהל ספציפי אליו פנה תוך שימת דגש על צרכיו המיוחדים. כך קרה עם חבר'ה-דייט שהוכרז ע"י העיתון מעריב כאתר ההיכרויות 'הרציני ביותר'. דתי-דייט הפונה לקהל הדתי ומתמקד בצרכיו הייחודיים, אתר חמולה המרכז משפחות ומספק אמצעי שיתוף בין בני המשפחה בתחומים שונים, חבר'ה@נט המציע שירותי דוא"ל ואחסון קבצים בנפחים תקדימיים של 30MB חינם למשתמש ו-Pic שהפך לאתר פיתוח התמונות המוביל בישראל שמציע 100MB אחסון תמונות חינם ולפתיחת אלבומים ושיתוף תמונות וזוכה ל-20 מיליון דפים נצפים בחודש!

הגישה המבוזרת הזו זכתה להצלחה רבה בקרב המשתמשים שחשו ביחס אישי וממוקד התפור לצרכיהם. עם איחוד האתרים שהחל בימים אלו יבינו כל אלה שלא חזו את הנולד בפורטל החברתי הגדול עם כמות חשיפות שאין לה אח ורע בפורטלים הישראלים.

בפעילויות משפחת אתרי חבר'ה מושקעים תקציבים, שעות עבודה ומאמצים רבים. מפעילי משפחת אתרי חבר'ה עושים רבות בכדי לשמר את אתרי המשפחה במתכונתם הנוכחית ולאפשר למשתמשים להמשיך וליהנות משירותי החינם. כהמשך למגמה מוצעים למשתמשים פעילויות נוספות ובניהן הקרנות סרטים ייעודיות רבות, 30 מגה אחסון מיילים חינם ו-100 מגה אחסון תמונות חינם ועוד שירותי חינם נוספים.

משתמש הרוטן על פרסום באתר כמוהו כסועד המסרב לשלם עבור ארוחה שסיים לאכול במסעדה. אם ראית את הפרסומת – כנראה שאתה בתוך האתר ומשתמש בשירותיו – בחינם. לא הגיוני לחזור לאותה מסעדה ובכל פעם להגיד שהיה לא טעים ובמיוחד כשכמות הפרסומות באתר אינה חורגת בשום קנה מידה מהמקובל באתרי אינטרנט אחרים.

בטור 'השבוע ברשת' משווה הכתב גדי שמשון בין 'תפוז' לאתר חבר'ה, מתלונן על הפרסום באתר וטוען כי הפופולאריות של האחרון ירדה בשל כך. בניגוד ל-'משפחות' האתרים האחרות בהן כל השירותים מרוכזים תחת קורת גג אחת, בכדי למדוד את התנועה האמיתית של אתרי חבר'ה יש לכלול את הפעילות בכל אתרי המשפחה ואז לגלות שמה שעשו באתר תפוז באתר אחד, קטן לאין שיעור מסך הדפים הנצפים בפורטל החברתי של חבר'ה.

לצערנו הכתב ראה לנכון להשוות בין מין שאינו מינו ולקחת פורטל כמו תפוז שמרכז תחתיו הרבה פחות מאשר מרוכז במשפחת אתרי חבר'ה והשווה אותו לאתר חבר'ה בלבד ולא לכל משפחת האתרים.

לצערנו עלינו להודות שמשפחת אתרי חבר'ה מרוויחה יפה מאד מאז הקמת האתר הראשון והרווחים צומחים מידי חודש תודות למשפחת אתרים צומחת ורעיונות יצירתיים שנולדים אחת לחודשיים. צר לנו שבישראל בושה להרוויח וצריך להתנצל על כך אבל מי אנחנו שנלין על אחינו.

 

בברכה,

שלמה ולדמן

מנכ"ל קבוצת מחשבה

מפעילת אתר חבר'ה

תגובה מסודרת תימסר בטוקבק

לפני כמה ימים פורסם אתר NRG טור שלי מ"עסקים אונליין" של מעריב, שרובו ככולו היה ביקורת שלילית על שני אתרים פרסומיים שעלו לאחרונה, זה של גולדסטאר וזה של קוטקס.

יום לאחר הפרסום באינטרנט, הגיע אלי מכתב מאלון מוליאן, מנכ"ל חברת MRM שאחראית לשני האתרים. המכתב היה פולמוסי ועוקצני ונראה לי ראוי להמשך דיון. עניתי לו תשובה קצרה, והזמנתי אותו לפרסם את המכתב – בנוסח הקיים או מחודש – כאן בבלוג. גם NRG הביעו רצון לפרסם את המשך הדיון.

מוליאן העדיף שלא להגיב. במקום זאת הוא העלה אחר הצהריים את תגובתו – העתק של המכתב ששלח בבוקר – כטוקבק לאייטם עצמו ב-NRG. מאחר והנושא נראה לי ראוי לדיון – שלא לומר מריבת רשת עניינית לשם שינוי – כך שהעתקתי לכאן את תגובתו, כשמה שיש לי לומר משולב לתוך הטקסט. כולי תקווה (שלחתי לו אימייל בנושא) שמוליאן ישמח להמשיך את הדיון כאן.

 

תגובה לכל הבולשיט הדמגוגי / אלון מוליאן

במקרה או שלא, חברת MRM Partners חתומה על שני האתרים עליהם כתבת בטור האחרון שלך. הרמנו גבה והופתענו לקרוא ביקורת כל כך לא מקצועית מאדם עם רקורד כשלך. נראה שמאז ימי האינטרנט שלך קרה דבר או שניים ואתה הופך להיות- לא נעים לומר- קצת דינוזאור.

כן, טענותיך אולי נכונות לגבי אתרים רבים ברשת- אך כל כך מפוספסות במקרה של שני הפרוייקטים האלה שמאחוריהם חשיבה רבה, תכנון וביצוע שמציבים רף גבוה לעולם שיווק המותגים באינטרנט של ימים אלה (ואולי לא בכדי בחרת לכתוב דווקא עליהם).

(יכול להיות שהם אפילו אתרים שמצליחים להבין מונחים כמו "ערכי המותג", אבל הם לא אתרי תוכן כמו שאני, ורוב הגולשים, מכירים. הם רק מכריזים על עצמם ככאלה)

מותג קוטקס, קיבל פלטפורמה מצויינת לתקשור ערכיו- העולם דרך עיניה של האישה אותה אתה משמיץ בקלות מידי. תשמח לשמוע אולי שיותר מ- 15,000 נשים נרשמו אליו (טוב מה הן מבינות…) והן אלה שגם התבשרו ביום ג' של שבוע שעבר (ובאמת חבל שלא טרחת להקליד את כתובת האתר שוב…) על עליית המגזין החדש של חודש אוגוסט בנושא "אהבה" (כן קונספט מופלא- אתר תוכן בפלאש המחובר לבסיס נתונים עם מנגנון ניהול פשוט להפליא- מדהים מה שהטכנולוגיה של היום מאפשרת…) וכך יהיה כל חודש.

(באמת, מאוד מדהים מה שהטכנולוגיה של היום מאפשרת. אשאל אותך את מה ששאלתי כבר במייל: ניסית פעם לחפש את קוטקס בגוגל, כמו שאולי יעשו נשים אינטליגנטיות שהן קהל היעד שלך? תמצא כמה ביקורות על המותג. וזהו. שום קישור לאתר שלכם, שאתם דואגים לקדם בטלוויזיה.

אתה יודע למה? כי גוגל לא קורא פלאש, והוא לא מתעדכן במצגות פרסומיות שעוברות שינוי פעם בחודש. בתכלס, אני עומד לגמרי מאחורי מה שכתבתי: "לעשות אתר תוכן בפלאש זה כמו לכתוב רומן בפאואר פוינט". אתה מבין, אתם לא עושים תוכן. עשיתם סימולציה שלו. תחשוב על המלים "ערכיו של המותג קוטקס", על חוסר המשמעות מכמיר הלב של הביטוי, ואז תבין מה עשיתם).

השתפ"ים שנתפרו במיוחד לאתר הבטיחו לגולשות תכנים ייחודיים (הורוסקופ, שאלונים, טיפים לאיפור וטיפוח, וכן, גם גירסה דיגיטלית לתכנים של לילה) ממיני ספקים הפונים לאותו קהל הלקוחות. וכך כולם יוצאים נשכרים- הלקוח לא משלם על התכנים, הספקים הנוספים מקבלים גישה לקהל היעד הספציפי הזה והגולשות מקבלות תכנים והטבות רק. וזה מה שהבטחנו לא?

(אין לי ספק שהדרך הנכונה לעשות תוכן היא לקחת תכנים מעטים מהגורן ומהיקב, לארוז אותם באריזה שנראית נורא יפה וב"ערכי המותג" אבל היא כולה רוח וצלצולים, ולשמוח בזה שזה לא עלה כסף. ככה תוכן צריך להיות. אתה יודע, היה פורטל ישראלי גדול שעשה ממש אתר שכולו מתבסס על העקרון הזה (בלי שימוש בפלאש). קוראים לו MSN, ואפילו הם ירדו מהרעיון והכניסו מערכת פנימה. אז אתה יכול לקרוא לזה הרבה דברים, אבל תוכן זה לא).

האתר של מותג גולדסטאר עלה כתמיכה לקמפיין התנועה לשחרור הגבר. הוא השיג את מטרתו המדוייקת- יצירת קהילה מזדמנת של גברים משוחררים עם קונספט מדוייק לגברים.

(המלים "קהילה מזדמנת" הן בטח הניוספיק השיווקי החדש ל"רשימת דיוור", לא?).

כאן נכנס העניין המגדרי לתמונה: ייצרנו לגברים שבחבורה מעין שולחן עבודה, הכולל קישורים זריזים למה שבאמת מעניין גברים (סקס, ספורט), כולל תמיכה במהלך ברמת תכנים המניעים להצטרפות (המניפסט, השאלון שבודק האם אתה גבר). משהו תמציתי לגברים, אליבא דגולדסטאר. הוא ירד עם ירידת הקמפיין- ומי שנרשם אליו ימשיך להיות מתוקשר ויוזמן לאירועים עתידיים של גולדסטאר.

(הוא שאמרתי – אתר שהועלה אד-הוק לצורך הקמפיין, שנראה כמו אתר תוכן אה-לה-בלייזר אמיתי, אבל הוא לא).

קורה דבר או שניים בעולם הפרסום ורצינו לעדכן אותך. קוראים לזה פרסום אינטראקטיבי. יש אנשים מקצוענים שתופרים את הפרוייקטים האלה מתוך היכרות מלאה ונסיון עשיר עם האינטרנט, עם קהל היעד ועם הטכנולוגיות המתקדמות ביותר. אה, הם גם מבינים דבר או שניים בפרסום ובתוכן שיווקי של מותגים.

(וואו, אינטראקטיב? זה לא העניין הזה שאני מחפש את האיקס באמצע שפרסומות מפריעות לי לקרוא משהו?)

אתה יודע מה הבעיה, גדי? שעולם העיתונות הפסיק לייצר ניוז אמיתי או פרשנות מקצועית ורצינית. הרי תמיד קל יותר לשכור את השירותים של איזה כותב טור, כדי שיהיה מה לתקוע במעריב עסקים עמוד לפני הסוף. ככה נראה גם "אותות" – אוסף טורים של "מביני עניין" (תשמע, זה נורא קל! אתה יכול לסדר לי טור?)

(אתה צודק. עולם העיתונות באמת נהיה מרגיז ובעייתי יותר ויותר. אל תפספס את הגליון הקרוב של אותות, שבו אנו בוחנים את הנושא. לצערנו הרב החלטנו על זה לפני שעלינו  על ההברקה שלכם בקוטקס של לקחת תוכן ממקום אחר, בחינם ומפה ומשם.

בכל מקרה, משבר העיתונות הוא בהחלט לא "הבעיה, גדי", כשאנו דנים באתרים פרסומיים שמנסים להיראות "מגזין". הבעיה הבסיסית חוזרת גם במכתבך – אתם מעלים כמה תכנים זולים שהשגתם מפה ומשם, מעדכנים אותם פעם בחודש, מוסיפים רשימת דיוור וקוראים לזה "המגזין האינטראקטיבי לאשה החושבת", או משהו. כן, יש על מה לדבר לגבי כתיבה באותות).

תתעורר! האינטרנט חי, הוא קליל, הוא כבר נראה טוב, הוא מתעדכן, הוא ממתג והוא משתנה בכל רגע. ואם יש מישהו שתקוע בשנות ה- 90 זה בטח לא אנחנו….

תגיד, נכון שאתה לא מבין למה זה מצחיק שאתה חותם עם שלוש נקודות, ומעז שקראת לי דינוזאור? :-)

רק למען הסר ספק, הטענות לא היו  כלפי החברה שלך או חברות האינטראקטיב בכלל, אלא כלפי משרדי הפרסום. כאשר משדרים עשרות ספוטים לפרסם "מגזין לאשה של קוטקס" אבל את התוכן משיגים בחינם ומחליפים פעם בחודש, זה מראה על שיקול דעת שלא באמת מאמין – או יודע – שהוא עושה "תוכן".

להלן הקטע הקצר שהוסר בעריכה של הטור שלי במעריב, ששלחתי לך במייל, ושנראה לי בהחלט הולם לכאן.

"אין מה להאשים את המעצבים – אף אחד לא לימד אותם שלעצב לאינטרנט זה עניין תעשייתי, שיותר קרוב לעיצוב של מכונת אספרסו מאשר של ברושור למכונה כזו. גם לא את חברות האינטראקטיב, שעדיין נלחמות לעמוד על הרגליים – היי, החברה שבנתה את האתר של קוטקס יודעת לתחזק גם עלון אינטרנט מקצועי ומתעדכן  וגם שלחה תקציבאית לפתוח בלוג אמיתי בתפוז, בו היא מספרת על דמות המנכ"ל כמאהב רגיש ונבון".

מחכה לטוקבקך,

גדי

חסינות מיננית מביקורת

ד"ר אורית קמיר, בלוגרית מרשימות, כתבה ביקורת על ציד הנשים במדיה והביאה כדוגמא טור ביקורת שלי על התנהלותה של יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה בעבר וועדת החינוך בהווה, ח"כ מלי פולישוק בלוך, שפורסם ב-Ynet.

אולי ראוי לעמוד על אי הדיוקים אצל קמיר, החל ממספר המלים בביקורת שלי, ועד לטענות לכאורה שמעולם לא טענתי. אולי.

אולי כדאי היה לעמוד על הדרך בה קמיר פוסלת במומה שלה, כשהיא משתמשת בטכניקות להקטנת מושא הביקורת במקום לטעון עניינית, החל מ"אחד גדי שמשון" וכלה ב"הוא קורא לעצמו ערס בבלוגו" (קשה לי להאמין כי מישהי משכילה כקמיר פספסה את משחק המלים סביב "ארספואטיקה"). אולי.

אולי נכון היה לסנוט בתפיסה הצרה שכל מי שיש לו תואר אקדמאי הריהו אינטלקטואל שדבריו ראויים, וכל מי שלא הוא, ובכן, לא.

אולי.

אבל כאשר מנסים להוריד את הטיעונים לגופם של דוברים ונשארים בגופו של עניין, הרי שהמשפט הבא מהסיפא של קמיר אומר הכל:"אז מה לעשות? קודם כל, לא ליפול בפח, ולא להתחיל לבדוק את אילנה דיין ואת מלי פולישוק בלוך".

נורא פשוט והגיוני: החברה שובניסטית וקשה לנשים. לכן נשים, שלמרות הכל הגיעו להישגים, צריכות לקבל הגנה מפני ביקורת. את שרת החינוך? קיבלת חסינות. את יו"ר ועדת המדע ולא מבינה על מה את מוציאה הודעות לעיתונות? עזבי, נשתיק את הערס הזה. כאילו מהרגע שהובעה ביקורת כלשהי כלפי אשה (ועשו לי טובה, הויכוח אינו על הסגנון אלא על עצם המחשבה להעז לבקר אשה), בעצם שלחנו את קמיר ואת כל הנשים האחרות בחזרה למטבח.

לפנינו ורסיה חדשה על המשפט הידוע המתייחס לחיים הפוליטיים: אם חם לך, צא מהמטבח.

כחול /בורדו זה השחור/לבן החדש

להלן גם לינק.

והודעה: "אין תגובה".

 

 

(תגובות נודניקיות תמחקנה)

הגאון מוילנה לרענן שקד: התבייש

השבוע התווספו שתי תגובות מרתקות לפוסט ותיק שלי שעסק ברענן שקד:

הגאון מוילנא 
unveil('%09%16%18%0A%1A%07%51%77%10%0A%00%30%33%66%06%46%50%19%49%58','[דואל]');
[דואל]  בתאריך 3/31/2004 11:06:27 PM

ציניות

,אני רוצה שבאמת תסביר לי. לא הבנתי, אתה רציני או צוחק אני חושב, טוב שיש את דודו, זה לא שהוא עזר לי ובגלל זה אני מגיב ,אתה כותב בכזו ציניות שאפשר לחשוב שזה דבר לא טוב, אז מה! כמה אשים יש בארץ שיש להם כסף ושיכולים לעזור ובלי צורך של השפלה ולא להביך את אף אחד. כפי שנראה לי? אתה עושה מזה צחוק, אתה יודע אומנם להתבטות לכתוב יפה אבל מה אתה חושב את עצמך שאתה יותר טוב
אני לא מכיר אותך אבל הצבנת אותי בצורה שאתה כותב
.זה שאתה עיתונאי זה אומר הכל

הגאון מוילנא 
unveil('%09%16%18%0A%1A%07%51%77%10%0A%00%30%33%66%06%46%50%19%49%58','[דואל]');
[דואל]  בתאריך 3/31/2004 11:08:59 PM

ציניות

כל הכתבה מיועדת לרענן שקד כתב בידיעות אחרונות
ומכוונת לכתבה שפורסמה ביום רביעי 31.03.04
על דודו טופז

 

זה אכן נוגע ללב, אבל לא כמו שלוש התגובות האחרונות והמאוחרות מאוד שהתווספו לפוסט ממש עתיק, שהעלה תהיות באשר לאתיקה המפוקפקת של אודטה:

יחזקאל חני 
unveil('%22%2A%3A%30%4E%60%5C%35%34%21%20%2D%5A%6A%36%58%6B%03%32','[דואל]');
[דואל] [אתר]  בתאריך 12/25/2003 10:53:40 AM

מאכל

אנחנו מאוד אוהבים קוסקוס והתקציב שלנו דל ואנו לא אוהבים לאכול קוסקוס משקית לכן אשמח לדעת איך מכינים קוסקוס מסולת
תודה חני

בן צבי דרורית 
unveil('%2E%2E%26%36%45%49%40%36%15%24%24%35%4C%25%7B%54%2A%44%37%29','[דואל]');
[דואל]  בתאריך 2/13/2004 11:02:08 AM

מחשבים

ראיתי בתוכנית שלך על דברים חדשים
מקיף מסך מפלסטיק שמיועד לילדים קטנים
ואין לי מוסג הייכן אפשר לרכוש פריט מסוג זה
אני מאוד מקווה שתוכלו לומר לי איפו אני
יכולה להסיג

עופרה כהן  בתאריך 3/14/2004 11:30:15 AM

מנפלאות זרעי פשתן

לאודטה
לזרעי פשתן
תכונות רפואיות לשיעול ובעיות בדרכי הנשימה
שמים זרעי פשתן במים פושרים ואוכלים.
לבעיות בעור טוחנים את זרעי הפשתן שמים בחלב קר ומורחים על העור הנגוע ,זרעי הפשתן ידבקו לעור ויעשו את שלהם.
טיפ נוסף אכילת זרעי פשתן באופן קבוע תורמת למראה צעיר ומסלקת רעלים מן הגוף.

ניתן להשיג בכל חנות תבלינים או חנות טבע.
עופרה כהן[
רמז 33/5 נהריה
067739569

אם אנחנו כבר מדברים על אנשים שלא ממש מבינים על מה הם מדברים ועדיין נוגעים ללב, הרי שבאחד הדיונים על תקשורת באתר "רשימות", העתיר אחד מכותביו המשפיעים שבחים על "עיתונאי מסויים" (יואב יצחק) שאתרו נוקט בהפרדה שלמה, לכאורה, בין הודעות לעיתונות לבין ידיעות עיתונאיות, ואף דרש וטען כי על כל כלי התקשורת לנקוט בצעד זה. ובכן, להלן קישור לידיעה באתר NFC המופיעה חתומה בשם הכתבת, הדר פרבר. לא רק שהידיעה שובצה כידיעה מן המניין ללא שום שינוי כפי שנשלחה בהודעה לעיתונות, הרי שהתמונה המעטרת אותה היא לא אחרת מהרקע של תוכנת האינקרידימייל, ששימשה את היחצ"נית ששלחה את ההודעה.

אילוסטרציה: רקע מהאינקרידימייל. סבודי

 

והדיון נמשך

 

אחד הפוסטים הכי קצרים שלי כאן, "הפוסט הבא פורסם בבלוג של עידו קינן", זכה ליותר מחמישים תגובות. בין התגובות היתה מישהי, שכתבה בעילום שם (ולכן לא נחזור על דבריה כאן) כמה השמצות שנגעו לעורך חיים ברשת, צביקה בשור, ולאורי ברוכין, ממקימי האתר הזה. היום הוסיף ברוכין תגובה לאותו פוסט, שנראה לי נאות להביא אותה לכאן:

אורי ב.  בתאריך 12/22/2003 3:18:17 PM

הבהרה

רק כדי להסיר ספק ולגדוע שמועות באיבן:
מעולם לא הוצע לי לערוך את חיים ברשת.
כן הוצע לי לערוך את נענע, קצת לפני החגים.
דבר שדראיתי כמחמאה, וסרבתי לו מסיבות אישיות לאחר תהליך התלבטות ארוך.

אם הייתי מגיע לערוך את נענע, אני מעריך שהיה עורך היום את חיים ברשת בדיוק אותו אדם. (אם הוא היה מוכן לסבול אותי כעורך).
לגבי חלקו של צביקה בלידת הרעיון לאתר רשימות – מעולם לא ערערתי על כך – לא סתם כתבתי מה שכתבתי בתודות של האתר הזה ממש.

הפוסט הבא פורסם בבלוג של עידו קינן

 

אתם מוזמנים להציץ שם, ולחזור לכאן אם זה ממש חשוב. נושאי בראנז'ה פנימיים – קרדיטים, גילוי נאות וניסיון נוגה לחינוך הכותב לאתיקה משופרת.

 

עדכון: איתי באנר כתב מאמר נוסף בנושא בנענע. שאפו