התמונה הזו פורסמה בפורום הרלוונטי באתר "הייד פארק", תחת הכותרת "ניסיון לאחד ימין ושמאל". כן ירבה קירוב הלבבות! (ונקווה שעורך הארץ לא ישלח מכתב זועם גם הוא) |
אם לשפוט על פי מכתבו המקומם של עורך עיתון "הצופה" למערכת הפורומים של הייד פארק, ברור שכן. זו פרשייה כל כך מעצבנת, ועד שלא יבוא בית משפט ויקבע באופן ברור (בהנחה ש, אהם אהם, יהיה שופט שיבין עניין), הרי שחופש הביטוי – כן, גם חופש הביטוי לצלם אשה עירומה כאשר כתב הקודש "הצופה" נמצא איתה באותו חדר – יהיה בסכנה.
הפרשייה כבר מעוררת לא מעט גלים, אבל הגל המרתק ביותר, לעניות דעתי, הוא של הצביק, שמחפש בנרות כבר כמה ימים עיתון "הצופה" באזור תל אביב, וזאת כדי להצטלם עימו באופן בלתי מהוגן בעליל. אם אי פעם היה טרנד מחאה מתאים למזג האוויר למען חופש הביטוי, הרי הוא זה.
וכאן נשלח קול קורא נרגש לאברכי ובתולות ישראל: טלו לידיכם את הצופה, הצטלמו עימו בפוזה שובבית (אפשר גם סתם בבגד ים, אפשר גם עם סנדביץ' טל העמק וסלמי) ופרסמו את התמונה הזו ברשת. אתם יכולים לפרסם אותה גם כאן. את חופש הביטוי מגדירים לא על פי מה שכולנו מסכימים לו, אלא על פי מה שאיננו מסכימים לו, שהוא בטעם רע, שהוא מקומם אותנו לגמרי. גם אם זו תמונה של עיתון מהוגן וחסוד כמו הצופה, ליד (אבוי) תחת עברי חשוף וגאה.
תמונה נוספת הופצה ברשת על ידי משה הלוי, "הלמו". היא משעשעת, היא מצחיקה, ונדמה שהיא מסמנת טרנד שראוי שיימשך ברשת. כמה זה כבר עולה לכם, לצרף את הלוגו של "הצופה" לתמונות של הערומות?
ערס פואטי 
תגובות
הצופה יכולים לתבוע גם אותך, ויהיה להם קייס טוב יותר הפעם כי אתה קורא במפורש לשים אותם ללעג
אסור ללעוג, להתריס ולמחות? אני אשמח לראות את התקדימים לזה.
אישית, אני לא חושב שתמונות של קריאת "הצופה" עם שינקן יהיו הדבר הנכון לעשות. לא באנו (טוב, אני לא באתי) לפתוח כאן סניף של "שינוי" או של "חופש" האנטי-דתיים. בסך הכל רוצים להגיד כאן שסתימת פיות היא לא פרקטיקה שאנחנו מעריכים במיוחד, ושבריונות סותמת פיות, לפחות עד כמה שאנחנו יכולים לקבוע, לא תהיה פרקטיקה מצליחה במיוחד ברשת הישראלית.
מאוד מצער לשמוע את התגובה שלך. זו לא ירקנות, אלא צהבנות נטו, אם יותר לי לשאול ביטוי מהבוסים התרבותיים שלנו.
למה תמיד הת-ת העירום הוא של נשים.
שלא תהיה טעות: אני לחלוטין בעד חופש הביטוי, אבל אני לא יכולה שלא לשאול למה הוא תמיד רומס דווקא את כבודן של נשים, לא את זה של גברים. נכון, זה עניין לכתבה אחרת. יש סיכוי לקרוא גם על זה אצלך, גדי?
הללו שמדובר בהן, אין בהן דבר הרומס כבודן של נשים, בהנחה שעולמנו התרבותי אינו גורס כי עירום נשי – הנעשה מבחירה כמו בתמונות אלו – הוא משהו בזוי ואסור ופויה.
לגבי בקשתך להמשך – הרי שהצביק ואני נצטלם בתמונות שיבזו אותנו כגברים וכבני אדם (עלק) כשאנו קוראים בשובה ונחת במאמרים המחכימים שבעיתון הצופה – ברגע שנצליח להשיג איזה עותק, לעזאזל. עזרה או כתובות בהן ניתן לרכוש את העיתון באזור תל אביב יתקבלו בברכה.
אני לא סבור שתמונת עירום שלידה נראה עיתון של הצופה שמה אותם ללעג. אני סבור שהדרישה שלהם שלא יאושרו לעולם תמונות כאלו לפרסום שמה ללעג את כל הרעיון של חופש הביטוי והמחשבה, כפי שאני מבין אותו – ואם לשפוט על פי אי-אילו תקדימים משפטיים – כפי שגם המערכת מבינה אותו.
מעבר לזה, חופש הביטוי הוא בדיוק זה: החופש להעליב, לפגוע, להיות נורא פויה ונורא לא מנומס – כדי לבטא את דעותיך. וזה חופש שהוא מנשמת אפינו.
במדינה מתוקנת, כמעט לא היה פורץ ויכוח כזה בנושא הזה, בשנת 2003. מ.ש.ל.
בטוח יש שם איזה עותק מצהיב. לא?
גם אם לא העותק שהלמו ערך.
אלפי
בכל סניף של בנק מזרחי תמצאו את מבוקשכם.
http://www.hazofe.co.il/
באשר לעניין היותר עקרוני, התשובה איננה מספקת: גם כשלא מדובר בפורנוגרפיה, נשים מחופצנות (המלה העברית המתייחסת להפיכה לאובייקט, לחפץ) בתקשורת ובפרסום, שכל כולה מסתכלת על העניין מנקודת המבט של מה גברים רוצים לראות ומה ימכור טוב (לגברים). אגב, לדעתי זה מעליב גם גברים.
בוויכוח בין חופש הביטוי לאיסור על פורנוגרפיה מטעמי כבוד האדם אני לחלוטין בצד של חופש הביטוי, אבל זה לא פוטר את כולנו מלדון ברצינות בשאלות של איך מוצגות נשים בתרבות שלנו, ומה זה עושה לחברות שלנו, לנשים שלנו, לאחיות שלנו, לאמהות שלנו ולנו עצמנו אם אנחנו נשים.
המסרים האלו לא מסתכמים בזה שמעלעלים בעיתון ועוברים לדון לעומק בשאלת חלותה של ההודנה על החזית העממית.
מעבר לזה, חופש הביטוי הוא בדיוק זה: החופש להעליב, לפגוע, להיות נורא פויה ונורא לא מנומס – כדי לבטא את דעותיך. וזה חופש שהוא מנשמת אפינו.
חופש הביטוי איננו "ב-ד-י-ו-ק" החופש "להעליב, לפגוע…" וכו' חופש הביטוי הוא תולדה של הסכם חברתי לאפשר לאנשים להביע דעתם. יש תופסים טרמפ על חופש הביטוי ומשחררים גאזים. ההתחזרות כערך לא לטעמי. אבל כל עוד זה בגדר החוק אין לי ברירה אלא לסתום את האף ולעבור למדרכה השניה. לצערי הנבלות ברשות הזו יוצרת סטריאוטיפיזציה של קבוצת אנשים כתת אדם ומלבה שנאה. ההתחזרות הבריונית סותמת את הפה של אנשים שעדיין מסוגלים לחשוב. היא חלק מהאפיון הכללי של החברה הישראלית שנאלצת להתמשבץ ולהצביע במועל יד ימינה או שמאלה כי אלו שתי האפשרויות האולטימטיביות אליבא דבריונים. אין מקום לניואנסים כל דאלים גבר. חופש ההעלבה וההתחזרות כמתכון לדביליזציה.
גם לי אין ברירה אלא לסתום את האף מול טקסטים מנופחים וריקים כמו של "דג מסריח". טקסט שמוכיח כי כל הרעות הלשוניות החולות שאורוול דיבר עליהן ב"פוליטיקה והשפה האנגלית", פשו ונאחזו בשפתו של דוד המלך. בדיוק ההיפך מאינטיליגנציה.
פוליטיקה והשפה האנגלית לג'ורג' אורוול:
http://www.k-1.com/Orwell/index.cgi/work/essays/language.html
בואו נפריד רגע בין הדברים בהם אנחנו מאמינים ובין המציאות החוקית שאנחנו חיים בה.
אנחנו יכולים להתווכח מהם הגבולות הלגיטמיים של חופש הדיבור, ולומר מהם, או לומר שאין כאלו בכלל. אבל החוק הרי כבר קבע בשבילנו כמה וכמה גבולות כאלה: הסתה, לשון הרע, התחזות, וכו'. זה שבאופן תיאורטי יש תקדימים שקובעים שביקורת וסאטירה אינם יכולים להיות לשון הרע, לא מגביל את שיקול הדעת של שופט לפסוק סעדים כאלה ואחרים. צריך להניח שיום אחד זה יקרה.
חוץ מלהטיח מלים שליליות כיצד ענית?
מה לא נכון במה שאמרתי?
אנא התייחס לטענותי כדי שאבין למה אתה מתנגד:
לעובדה שההיתר להעליב הוא ניצול של חפש הביטוי ולא המקור שלו?
לכך שהמטרה בתמונות ובטקסטים מהסוג לעיל ליצור הכפשה קולקטיבית של קבוצה ויצירת שנאה סטיריאוטיפית?
לעובדה שיש משהו חזירי ובריוני ביטויים עולבים כאלה?
(ומשני צדי הקשת השחורה לבנה שלנו, אגב)?
לעובדה שהצעקנות הבריונית מדרבנת קיצוניות?
ומפריעה לאלו שרוצים לחשוב באופן גמיש יותר עם יותר ניואנסים?
נו, אני בטוח שאזכה לעוד תגובות שמטרתן תהיה לסתום לי את הפה . כך שלא אומר את המילה האחרונה כאן. אבל אולי נתתי בטוי לשכמותי החולמים על תרבות ביטוי אחרת. וביחוד, על לגיטימציה להקשיב (כן) ולהיות מוקשב וגם לחשוב מעבר לביט אחד.
שסוג ביטוי אחד הוא "גמיש יותר" ו"עם ניואנסים", בזמן שסוג אחר הוא בריונות לשמה וניצול של חופש הביטוי, היא קביעה בעייתית מאוד בלשון המעטה.
ועדיין לא ברור לי איזו הכפשה קולקטיבית היתה בתמונות המקור שעורך הצופה הגיב עליהן, תמונות בהן נראתה צעירה עירומה על המיטה, כשליד המיטה מונח, דרך מקרה, עיתון "הצופה".
ורוטר גמל להם בכתבת מוסף באתר שלו ששמה אותם ללעג (מול עיתון "מקור ראשון"), והכל בגלל שהצופה כתבו שיש באתר של רוטר קללות ונאצות ושהאתר שלו אינו משקף את הציונות הדתית המחונכת ותמימת הדרך….
http://www.rotter.net/musaf/search/1067.htm
אני מסכים שיש משהו בעייתי באבסולוטיזציה של מה זו פתיחות וגמישות ומה בריונות. ובכל זאת, במקרה כמו דנן, כשהמטרה המוצהרת היא העלבת קבוצה – גמישות אין. לא תסכים? והגישה הקולנית (כאן תמונת ערום) המוחקת את השני (כאן המחיקה היתה בעצם שלוב סימבוליקה מתוך ערכיו מעולם המנוגד לערכיו) היא לטעמי בריונות.
ובסופו של דבר כל הרעש הזה והאגוצנטריות מביאה לדלדול האינטלקט. כן זה מביא קהל לשתי דקות אבל לא מפריח שממות. אני מחפש פריחה (אגב יש כאן ברשימות כמה שדות מלבלבים, מפריחי תקוה. מקוה שלא תגיע בצורת(
לדעתי. וממה שאני יודע, כניעה לבריונות מזמינה המשך שלה.
הדבר היפה ברשימות הוא שלמרות שזה נראה כמו אתר אחד, זה בעצם כמה וכמה אתרים נפרדים לגמרי. אלף פרחים, כל אף ימצא ביניהם את המתאים לו, אני מקווה.
לביטוי "תחת איזה עמוד זה מופיע?"
אניאאגכגכ
אני לא מבין עם יש דתים שמפריע להם שיש בנות שמצטלמות בעירום ועוד הרבה יותר מפריע להם שהם מצטלמות עם עיתון הצופה שזה חילול ה' ענקי אז למה לעשות דווקא אני חושב שהכתבה שאתה כתבת היא לשנאה בין חילוניים לדתים
אם יש צורך ליצור את השוויון הנחשק, אני מוכן "להשפיל את עצמי" ולתרום את גופי למחאה: עירום פרונטלי מלא, ועיתון "הצופה" בידיי.
צאו כבר מהשטויות העלק-רדיקליות סו קולד פמיניסטיות שלכן. עירום אינו "השפלה" ואינו מהווה "זילות" לגבי גופו של אדם בוגר ושפוי, שחפץ בחשיפת גופו.
זה תמונות יפות אבל לחברה או לאישה לא הייתי מסכים שהיא תילך בערום בחוף הים
אני דואג כאילו זה חבל על הזמן לראות בחורות ערומות בים אבל איזה חברה תהיה לנו?
רק בזה יש לכם להתעסק
הם אמרו שזה פוגע וזהו
למה כשמוסלמי אומר את זה זה מובן ומכובד יותר
תחת לא משהו