כשלון הבלוג, נצחון הבלוגספירה (חלק א')

בשל תקלה טכנית זמנית בבלוג "מוניטור 2.0" בתפוז (אין אפשרות לצרף וידאו לתוך הפוסט), הועבר לכאן פוסט הסיכום של טק-אד.  חלקו השני של הפוסט יופיע בקרוב.

 

 

יאמר מייד: הסיבה היחידה שעיתונאי המחשבים אוהבים את טק-אד, היא שזה המקום היחיד בעולם שבו אנחנו יוצאים הכי מגניבים בשטח.

לא בערך, לא על-יד, לא היינו-מתים-אבל-אין-מצב. טק-אד הוא, כידוע, אירוע שמאורגן על ידי מיקרוסופט-ישראל, חברה חביבה עם אנשים נחמדים וחרוצים (ואני רציני, ראו פירוט בהמשך), אבל שצריך להיות אוּבֶּר-גיק עם נטיה להערצת סמכות (אחרת אתה בצד של הפינגווין [1]) או ילד מתלהב כדי לחשוב שיש בה משהו מגניב. נוסיף לזה קהל של 3,000 מנ"מרים, שזה מנהלי מערכות המחשב בארגונים, ואתם יכולים להבין את התמונה. הם חשובים מאוד, המנ"מרים, ומעשי והתנהלות שוק המחשוב הארגוני משפיעים מאוד על מהלך החיים של כולנו בכלל, ועל שוק המחשוב האישי בפרט. שלא לדבר על זה שאלו האנשים שנותנים לכם את התמיכה במקום העבודה, ותיאורטית יכולים לקרוא לכם את הדואר. 

מרדנות גיקית על החולצות. צילומים: יהונתן קלינגר

כל מה שנאמר, שאומרים או שיאמר על התחום שלהם בעתיד היה מייבש אפילו את אודטה על אסיד. שלא יובן לא נכון. כמה מידידי הטובים הם גיקים מהסוג המנמ"רי, וברגע שיוצאים מתחום העבודה המלהיב של ניהול רשתות הם גם יכולים להיות אנשים מקסימים, כל עוד אין נפילה ברמת הסוכר. אבל העסק הזה, ואני אומר זאת כמי שלעתים עדיין מתפרנס ממנו, משעמם מאוד ברמת הכרוניקה השוטפת. וכנס טק-אד, עם כל הניסיון הענוג לצעוק חזק "Feel the beat", הוא המכה של הגיקים המסודרים. מן מקום שקונאן אובראיין היה יכול להפיק בו יופי של תוכנית – באחת ההרצאות המרצה (הולנדי מחו"ל) סיפר ארוכות איך באיזו פרזנטציה התגלה הדסקטופ שלו ללקוח ועליו – תחזיקו חזק – תמונות מ"מלחמת הכוכבים".

יש כאן אנשים מהסוג שמסתובב בחום של אילת עם חולצת כפתורים בתוך המכנסיים – או חולצת פולו צבעונית בצבעי החברה שלהם (לא, לא רק מיקרוסופט), שידעו שגם הם חלק מאירגון. באחת ההרצאות התנצל אחד המארגנים שהמזגן לא עבד כי הוא היה מחובר למחשב עם לינוקס. רובין וויליאמס בימיו הטובים, כשהיה מופיע בפני תלמידי קולג' שבדיוק הורידו ראש, קיבל פחות צחוקים ומחיאות כפיים.

למרות שהגיקים אמרו למצלמה של יונתן קלינגר (הווידאו יובא בפוסט ההמשך) בפנים רציניות שזה כנס מאוד חשוב לעבודה מה זאת אומרת, כולם יודעים שאם היו תוקעים את הכנס בדימונה, איזה דימונה, תל אביב, אולי שליש היה מגיע. לא צריך להיות עופר שכטר או בראד פיט, כאן, כדי להיות מרדני ומגניב מספיק ללכת לאירוע עם חולצה של פיירפוקס או של מסך השגיאה הכחול של חלונות. במיוחד אם אתה בשכונה של כתבי הטכנולוגיה – בטוח שלפחות ב-NRG יכתבו על זה משהו.

זה לא ציני, העניין הזה. מיקרוסופט חשה מאויימת גם כשהיא לא מאויימת, ובימים אלו היא נאבקת לא רק על כוחה – אלא גם על הדרך שבה היא נתפסת. לבוא לנרד-פסט של מיקרוסופט עם חולצות של פיירפוקס זה חצי צ'ה גווארה מבחינה גיקית. כבר כתבו מספיק (רפאל פוגל ב-TheMarker ואחרים) על המרחק בין המגניבות לכאורה באריזה של הכנס לבין המציאות המנמ"רית בשטח. מבחינתי, אותו פוסט בו תועד חמי רודנר (שהגיע בעיסקת חבילה עם מיטב שורדי שינקין מ-1995) עולה לבמה וזועק "ערב טוב מיקרוסופט!!!!!!" מספר לבד את כל הסיפור.

אבל הוא לא מספר לבד. אנחנו ממש לא מדברים על רשת העדכונים בלונדון אחרי הפיגועים, כן, אבל מי שעקב אחר מה שקורה ברשת ובבלוגספירה, בוודאי אם הוא קהל היעד (אה, מנמ"רים מצד אחד ווגיקים ששונאים את מיקרוסופט, חלק כי זה מגניב וחלק עם סיבות טובות מצד שני) קיבל את כל המידע שהיה צריך.

הבלוגים הצליחו?

מה היתה צריכה הבלוגספירה להביא מהכנס? להלן הפוסט של יוסי רז, אליעזר בן יהודה של הבלוגים, והתגובה שלי (בשביל לקרוא את זו של יובל דרור תיאלצו לגלוש לשם).

הפוסטים שדיווחו מכנס מיקרוסופט באילת פספסו הזדמנות

אני נורא שמח על הכתבה הזאת ב-NRG.

בפוסט האחרון שכתבתי שאלתי האם הכנס של מיקרוסופט באילת הוסיף מימד חדש לכתיבה בבלוגים? הבלוגרים שדיווחו משם, לדעתי, פיספסו הזדמנות.

במקום פוסטים ממשיים בסגנון הכתבה של היום ב-NRG הם ריססו את הבלוגוס הישראלי בגיקים שוליים. במקום לתת לנו תמונה אמיתית של עמוד השדרה של הכנס: שאין עמוד שדרה לכנס, קיבלנו פוסטים הזויים, תוצאה של מונופול יהיר שהצליח להפנט לרגע גם את טובי הבלוגרים הכותבים על אינטרנט ומחשבים.

ערס פואטי  בתאריך 5/14/2006 11:11:44 PM

לפי מה מודדים פוסטים ממשיים?

בכל מקרה, אם אתה מחבר את שלל הדיווחים בבלוגספירה ובעיתונים – היתה תמונה הרבה יותר מקיפה של הכנס ממה שכל אמצעי נתן לחוד.
המונופול לא היפנט, אבל הבנתי שעם יוסי רז לא אתווכח על זה. אני עייף מכדי להעלות עכשיו, די אם אומר שרז טועה ומטעה. הדבר המעניין ביותר (בחייך, מנמרים מרדימים גם את עצמם) שקרה ביום הראשון היה שגלוברמן למד פוקר. אה, סליחה, זה והעובדה ש"חלונות ויסטה היא מערכת מושלמת".
בכל מקרה, כשהבחירה היתה בין "פוסט ממשי" לבין דברים אחרים, נגיד וידאו ממשי כלשהו על מאחורי הקלעים, אני בעד כל מגוון הדברים האחר.
אני לא חושב שהיה משהו שם שלא בא לידי ביטוי בכל מה שהבלוגספירה העלתה. אבל סליחה אם את האמירה שאין עמוד שדרה לכנס היית צריך ללקט משמונה פוסטים ועשרים תגובות ברחבי הרשת. נדמה לי שזה סוג של שיחה בלוגספירית, לא?

קיבלתי כבר נזיפות על כך שלא עדכנתי את "מוניטור 2.0" כמו שהבטחתי. מילא להבטיח בבלוג, הבטחתי את זה גם בכתבה ב-NRG: "לשם שינוי, זה יהיה הטק אד הראשון שבו אני אעבוד קשה עבור קוראיי", מתוודה שמשון. "הייתי בטק אד בפעם הקודמת – בגלל שלא היו חדרים, בלית ברירה קיבלתי סוויטה – וכל מה ששולחיי רצו ממני זה אייטם של 400 מילה ל-ynet. הפעם אין סיבה שלא יהיו עדכונים וראיונות מהירים בבלוג, וידאו ב-YouTube ותמונות בפליקר. אני לא אעדכן מסביב לשעון – אל תצפו למבזקי ynet – אבל אני אעדכן הרבה דברים שאני אמצא מעניינים. בעיקר, אני רוצה לראות איך זה מרגיש. אני הולך להיות journalist in a box  – בתיק צד נורא קטן יהיה את כל מה שאני צריך בשביל לסקר – מחשב נייד, מצלמה, טייפ וכאלה".

 

מתוך סרטוני הוידאו (בהמשך), מימין לשמאל: איש יחסי הציבור על כיתובי "לחץ כאן לעזרה" על חולצות מיקרוסופט; אחד ממנהלי המלון מודיע לבאים שחדר האוכל נסגר, ושהם יכולים לעשות הפגנה בחוץ; מחשב עם מסך חיצוני, שיהיה; מחשב האוריגמי של מיקרוסופט; דוברת מיקרוסופט; זה לא צ'ופר, זו נסיעת עסקים

הניסוי הצליח אבל הבלוג מת

הוא הצליח, כי עדכנתי בכל יום – הווידאו הראשון בהמשך הדרך צולם ביום הראשון, והוא כולל מיני סקופון שגרם לרחשושים בקרב אנשי מיקרוסופט וחברת ההפקות שהפיקה, רוב הזמן לעילא, את טק-אד: מישהו לא טרח לעדכן את המלון בדבר זמני ההגעה של האורחים, וכך הם נחתו מהטיסה ישר לצוות מלון תקיף שלא אפשר להם לאכול צהריים. בין אם במונחים גיקיים (אוכל זה טעים) או עסקיים (הכנס יקר), זה קאזוס באלי.

יעקב "עכבר פלדה" לינק

לצורך סרטוני הוידאו שתכננתי להביא מהכנס, הועלתה באוב דמותו של יעקב "פאפא" לינק, הפרסונה הוותיקה ביותר בשטח בעיתונות האינטרנט (הייתרון שלה, ממש כמו "ערס פואטי", הוא שבחיים היא לא תצא מהרשת, שהיא המקום הנכון לניקים שמתחכמים). בנענע דביר עשה לה בזמנו את הלוגו של השומר הטורקי החביב – ועכשיו החיינו אותו בזמר ואומר.

עשיתי את זה לא רק כנוסטלגיה לימים שעבדתי עם צוות מלא קטינים, אלא כי זו הדרך היחידה שהיתה פתוחה בפני כדי לנסות לתעד בווידאו קטעים מהכנס. כידוע, בימים אלו של אבדן עשתונות מהמדיה מעלים רוב האתרים מחלקות הפקת וידאו כאלה ואחרות, ומנסים להפוך בכוח את כתביהם לכתבי טלוויזיה. אין מצב שהסרטונים הללו יהיו מקצועיים באמת – תראו לדוגמא את הסרטון של "מה קרה בחגיגה" (תבחרו בו בין האופציות) במדור הווידאו של TheMarker. ערכי הפקה נאים במונחי אינטרנט – שאחריהם לא נשאר הרבה: וידאו ערוך כמו דמו תיירותי של אילת, ואחריו המנכ"ל של מיקרוסופט אומר כלום, אבל בניגוד לכתבות בחדשות טלוויזיוניות אמיתיות – הוא אומר את זה הרבה זמן. וזו, כאמור, רק דוגמא. במקרים אחרים היו סרטוני תיעוד מיידיים, כמו זה של אתר גאדג'טים שתיעד את סרטון הוידאו בו מריאנו אידלמן כמרגול מריץ דאחקות על מיקרוסופט, שהוקרן בפתיחה.

במסגרת הניסוי החלטתי שאת כל המדיה שאייצר מטק-אד אעשה בציוד הבסיסי – צילומי הוידאו נערכו במצלמת סטילס פשוטה של קנון (לכן הוספו כותרות בחלק מהסרטים. כמו בימים הטובים של הקולנוע הישראלי, קשה לשמוע ברור), העריכה נעשתה עם התוכנה של מיקרוסופט שמגיעה עם מערכת ההפעלה – והטון הכללי השתדל להתייחס לכל עם הלשון בלחי. אני לא בטוח שהצליח לי – אבל זו הסיבה, אם תהיתם, למוטיבים הטורקיים העממיים, לעריכה המלוכלכת ולמוסיקה הצוענית (של הלהקה של אמיר קוסטוריצה, No Smoking Orchestra).

הסרטון הראשון מטק-אד. באים, נוחתים, ואין אוכל:

צילמתי. ערכתי במהירות והעליתי ל-youtube ואחר כך לבלוג (הזה). רק אז גיליתי שעשיתי זאת 12 דקות אחרי הבלוג של NRG, שלקח את אייטם "החבצלת" [2] שהכין קודם וצירף אליו את הלינק לווידאו. עוד לא הכרתי בזה באותו רגע, אבל התבררה הדרך ליצור בלוג שבאמת יתעדכן מסביב לשעון, ויעשה את יוסי רז מבסוט: תשים בלוגר אחד מיומן בתור ה-Back-Office (עידו קינן נשאר מאחור והחברה עדכנו אותו במיילים מההרצאות), ותשלח לשטח צוות עיתונאי שאתה משלם לו, ובפקודה.

אני רציני לגמרי לגבי הפקודה. תראו את התמונה שכאן: זו ישיבת צוות מעריב שנערכה ב-10 לפנות בוקר בחדר העיתונות, בהנהגתו הקשוחה של דרור גלוברמן, שחימר בכתביו כל העת.

צוות מעריב המלא באילת (נמרודי שוב חסך על חופשות לחבר'ה), מימין לשמאל: צחי הופמן, דרור גלוברמן, קרן ארגמן, יהונתן קלינגר, אסף מרגלית, תומר ליכטש. צילום: יהונתן קלינגר (ואל תשאלו איך הוא מופיע בתמונה ובכל זאת יש לו קרדיט, תסתפקו בזה שזה CC).

אבל, כאמור, עדיין ניסיתי לתרום את חלקי הצנוע לכיסוי הכנס עבור קוראינו שנשארו בבית. שניים אופטימיים במיוחד אפילו ביקשו ממני לבקר בהרצאות מסויימות ולדווח מהן. המשכתי להרצאה נוספת ואחריה לקוקטייל של הערב. לא הקוקטייל ולא האירועים המשמחים שבאו אחריו גרמו לי לפקוח עיניים ולהבין שהסיפור שלי נמצא במקום אחר. בארבע וחצי בבוקר, אחרי ששאריות הכבוד העצמי של עיתונאי מעריב חוצפניים טואטאו מהחדר [3], התיישבתי מהורהר במרפסת מול כחלחלות הבוקר. ובשעה לירית ויצירתית זו, כמו אהבל מושלם שיכול היה ללכת לישון או לעשות משהו מועיל יותר, ערכתי והעליתי את כתבת הוידאו שבהמשך, לה צורף פוסט כדת וכדין במוניטור 2.0.

דמיינו את אינספקטור קלוזו מתבונן בעניין תמיד לכיוון הלא נכון, את השוטר אזולאי מרצה משנתו בעוד הפורצים חוגגים מאחוריו, ותתקרבו למופרכות אותו רגע צלול ורגוע של אדם ומחשבו, טקסט וכותבו על המרפסת: אין סיפור, אבל יש מערכת שבפעם הראשונה נראית בפעולה בזמן אמת, שקהל היעד שלה צורך אותה באופן שנוח לו, שהיא מזינה את עצמה. וזה עוד על אין סיפור. ובמקום זאת יושב אותו משורר דלות ומשתדל להישאר ער עוד קצת, כי הרי הובטח לקוראיו לקבל את דיווח הווידאו המרתק על הבחור ההולנדי שאומר שחלונות ויסטה זה אחלה.

חלונות ויסטה עם טוני קיינן. מי שמחזיק מעמד עד הסוף – אריקסון נותנת לו מחשב נייד 

[1] פינגווין הוא הסמל של לינוקס, מערכת ההפעלה האלטרנטיבית.

[2] חבצלת. אייטם מוכן מראש. לרוב הכוונה לסיפורי חיים של אנשי שם מבוגרים, שצפוי שימותו מתי שהוא במשמרת הקרובה. הפעם האחרונה שבה ראיתם חבצלות היתה לאחר האשפוז השני של שרון.

[3] הומור פנימי זה עניין נחות.

 

לחלק ב' של הפוסט.

www.flickr.com

 

הרשמה לרשימת תפוצה

ניתן לקבל עדכונים בדואר אלקטרוני על רשימות חדשות באתר. להרשמה לחצו כאן. אני מנהל בלוג נוסף בנושאים מקצועיים הקשורים לאינטרנט בבלוגיה של תפוז/גלובס, שנמצא כאן. אין כפל תכנים. 

 

 

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • חנן כהן  On 18 במאי 2006 at 7:18

    כנס Tech-Ed באילת 2006 – התייחסויות בבלוגים

    http://www.notes.co.il/hanan/19118.asp

  • אלינור ברגר  On 18 במאי 2006 at 9:09

    "ניתן לשלוט מרחוק בפעילות של קבוצות עובדים"
    (מתוך הכתבה באן אר ג'י). נצחון המכונות על האדם הפשוט. והמעבידים? ימשיכו לשחק בנו, כמו ילד בתוכנת האוריגמי שלו

    "אנחנו דוחפים טכנולוגיה חדשה למשתמשים, אבל הם לא מצליחים להדביק את הקצב, הם לא מסוגלים לעמוד בשטף המידע", אומר ד"ר יעקב גרינשפן

    בוקר טוב יעקב. כאילו שלא ידענו. קוראים לזה בסוציו-טכנולוגיה "פרדוקס הוידיאו". לכולם היה וידיאו באייטיז, אבל רק 3% מהציבור ידע לתכנת את המכשיר

  • נבו  On 18 במאי 2006 at 11:18

    איכשהוא נראה לי שבגיק קון הקרוב יהיה הרבה יותר כיף.

  • שוקי  On 18 במאי 2006 at 16:00

    אחד הטובים עד היום. מה שמוכיח שוב – עם כל הכבוד לעובדה שכבודו שליט"א, תלמיד חכם ואיש אשכולות, עוקר ראוטרים וטוחנם זה בזה – עדיין במיטבו כשהוא שב אצל הדיליז'נס.

  • halemo  On 20 במאי 2006 at 16:00

    ממה שאני זוכר (ויש לי גם תיעוד על זה), יעקב לינק לא היתה דמות זקנה, ובכלל היא היתה דמות של בחור עם משקפיים ועכבר על הכתף.

    ראה כאן (סריקה מתוך מגזין אינטרנט וורלד בעברית מסוף שנות ה 90).

    הדמות של השומר הטורקי היתה דמות שהיתה באתר נענע בלבד, שהופיע בטורים של "הזקן והלינק".

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: