שמואלוף מחק לי טוקבק

נכנסתי לאייטם של מתי שמואלוף, עורך, משורר, פובליציסט ופעיל חברתי (אבל השתלבותו ברשת כמוה ככל תאגיד תקשורת מיושן, שלא לומר ממסדי, כאשר הוא משדר וההמונים צריכים לספוג בדומיה), דרך וובסטר, ובמפתיע אפשרות התגובה היתה פתוחה. אז השארתי אחת. אז הוא סגר את התגובות ומחק. זכותו, כמובן. אבל אם מישהו רוצה להגיב למאמר הזה של שמואלוף על גדי טאוב, הוא מוזמן לעשות זאת כאן. אנא אך ורק בלשון נקיה (כלומר, אל תקחו דוגמא מהטוקבק שלי, בהכרח).

ערס פואטי  בתאריך 8/24/2006 1:14:48 PM

תגיד, התכוונת להשאיר תגובות?

יש לך כאן הגדרות לא מנומקות ("גדי טאוב הוא נציג הבועה התל אביבית" "ההרוגים לא מפריעים לו"), כמה ווישפול ת'ינקינג ("הפגנות שסחפו אלפי אנשים") ובעיקר לומר שוב את שלל הסיסמאות שלך – ולא הרבה יותר מזה. כולם שוגים, זו עובדה פסקנית, וגם טאוב שוגה, עוד פסקנות, ורק השמאל בטעם שמואלוף לא, פסקנות נחרצת במיוחד.
יש לי דבר אחד לומר על הפוסט שלך, והוא מספיק חשוב שאומר אותו פעמיים: יאללה יאללה.

ומה בדיוק הבעיה שלך עם ההגדרה "פאשיזם איסלאמי"? והאם הדרישה שלך לקבוע מי זכאי להתקרא שמאלני ומי צריך להחזיר את המפתחות לא נוגעת בפאשיזם מסוג, אהם אחר?(מופרך, בטח מופרך). אני משוכנע שיכולת למצוא פיסקה אחת אצל טאוב ולנתח, אבל למה לנתח כשאפשר להצהיר על מבט מנתח ומעמיק ולהכניס <דמגוגיה פוסט מודרנית>, ואז להתבשם, שוב, בכמה שאתה מתקדם. אם היית מוריד את ההתבשמות העצמית הזו – לא של השמאל, אלא של שמואלוף המשורר המבקר ומנהיג אלפי (350 איש גג, ראיתי מהצד) המפגינים נגד המלחמה, אולי גם היה מעניין לקרוא אותך.

 

עדכון: עכשיו ראיתי את הפוסט שבו מפנה שמואלוף למאמר הזה ולאחרים, ושם הוא מציין, עם סמיילי קורץ אפילו, שאפשר להשאיר תגובות. בבלוג מסתבר שאי אפשר, אבל באתר של הגדה השמאלית אפשר, ויש שם כבר כמה וכמה.

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • בעז  On 24 באוגוסט 2006 at 16:11

    אז הנה וידאו בוא ותראה את זה מהאמצע ותגיד כמה אנשים יש שם??? וזאת רק אחת ההפגנות, ככה שלפני שאתה שולף כביכול עובדות תבדוק ואל תמציא!
    http://mishtara.org/blog/?p=63

  • בועז כהן  On 24 באוגוסט 2006 at 16:19

    המצב הכלכלי מזעזע (שלי, לפחות). והמצב האקולוגי – על הפנים (קיבלתי דו"ח של גרינפיס על מצב הים התיכון בחופי ישראל, נהיה לי חושך בנשמה). וחם. חם נורא. מזעזע החום. "כמו הוטחה בפניך סחבה רטובה, שהורתחה" (דורון רוזנבלום).

    והשמאל מתווכח בינו לבין עצמו מי יותר שמאל, ומיהו השמאל האמיתי, וכל שמאלן מטעם עצמו מנסה לשלול את לגיטימיותו של השמאל האחר לקרוא לעצמו שמאל, אם בכלל, ומלחמות היהודים אלה באלה מעייפות ולא מביאות לשום דבר טוב, לשום התקדמות, לשום פריצת-דרך

    ומתי שמואלוף טוב יעשה, אם יפנה את החצים למקומות הראויים באמת, אל כרישי הנדל"ן וסוחרי העבדים הנוגשים בעובדים ובמצב השוק ובעמיר פרץ (המזרחי) המעפן, שהבטיח בחירות כלכליות ושיפור המצב, ורץ להנהיג את ישראל כשר בטחון לכושלת שבמלחמותיה וכלפי אלה שהפקירו את העורף וזנחו את הצפון באחת מהמופקרות שבמערכות ישראל בכלל

    גדי טאוב הוא לא הבעיה ולא הפתרון לשום דבר. גם מתי שמואלוף לא. כל כך הרבה מלים נשפכות על המטרות הלא נכונות, שאין פלא שזה המצב (הגרוע) שלנו בסוף אוגוסט 2006. כלכלית, נפשית, חברתית. אקולוגית.

    אכן, באמת, "יאללה יאללה". יאללה לבעוט בתחת לאלה שהפקירו, יאללה להעיף את אלה שממוטטים אותנו כלכלית והופכים אותנו לעבדים של הבנקים (שמצדם חוגגים על החוק החדש, שמחייב את האזרח לקחת עוד ועוד הלוואות לכיסוי המינוס, ולהיות עבד נרצע ושפוף יותר של הבנקים).

  • יונתן  On 24 באוגוסט 2006 at 16:32

    מבחינתו מותר להגיב, אבל לא אצלו בבית. כמה קפיטליסטי-ניאו-ליברלי-זכרי-אשכנזי-לבן וסטרייטי מצדו.

  • הצועד בנעליו  On 24 באוגוסט 2006 at 17:36

    יואב קרני
    אורי פז
    ועוד.
    לא לך, אבל תגיד, אתה חדש פה?

  • טלי  On 24 באוגוסט 2006 at 19:50

    אני הגבתי על המאמר של טאוב קצת לפני השמואלוף, באתרי הקטן (ב-14 לאוגוסט)

    http://www.notes.co.il/talila/22132.asp

  • moon  On 24 באוגוסט 2006 at 21:36

    שמואלוף הוא דוגמא מזעזעת לתוצר של בין הכלאיים
    המורכב משמאלןסהרורי, מיזרחי(שמכה על היותו מזרחי וזועק את זעקת הקיפוח של המיזרחיים מיחד ומאידך מנסה בכל כוחו לשכנע שהוא נאור ואיטלקטואל-ולכן מאמין וזועק שהוא בעד כל דבר שמבחינתו הוא נאור), פמיניסט

    השילוב המתייפיף שלו מורט עצבים, מייגע
    מעניין אם הסטטיסטקות של מערכת רשימות יכולות לדעת מי בכלל נכנס לקרוא אותו וכמה זמן שהייה נרשם על כל פוסט שלו.

    אבל הכי מזעזע זה לראות מי שמתעטף במילים גבוהות של חופש וזכות דיבור -כאשר הוא סותם פיות
    זה מדבר בעד עצמו וזועק לשמים!!!!

    ובכלל לא ברורה לי הדינימיקה המאפשרת לכותבים פה ברשימות לחסום תגובות לפי רצונם
    אם הם כותבים כאן היינו זה לא רק כדי שקולם ישמע -אלא כדי ליצור דיאלוג עם קוראיהם? הלא כן?
    אלא אם כן רשימות הופכת לאגו טריפ של יוצריו ואילו שנבחרים על ידם, להפוך למגדל שן שבו 80% בין כה כתיבתם לא נגישה שלא לאמר משעשעממת
    אם הדברים ימשכו כך, לא ניראה כי רשימות ימריא
    אז נכון, עוד ועוד כותבים נכנסים לרשימות כל הזמן, אבל איכות ונושאי הכתיבה הם שוליים ו/או משמימים
    ובכך רשימות גודעת את הענף עליו היא יושבת, אבל אולי זהו רצונה להישאר בועה, מלאה בעצמה, בה הכותבים עצמם אבקושי מפרגנים זה לזה, הדיאלוג בין הכותב לקוראיו הוא מינימלי, והכותב אף יכול לחסום כל אפשרות לתגובה -וזה ממש אבל ממש לא רוח האינטרנט האמיתית, האוטנטית והרווחת בעולם כולו

  • חייש  On 25 באוגוסט 2006 at 0:02

    אבל אותו מאמר של טאוב אינו ראוי שיעטפו איתו דגים אלקטרוניים.

  • איל  On 25 באוגוסט 2006 at 3:51

    מה את אומרת?

    רוב העיתונים המובילים בעולם סגרו את אפשרות התגובות. לכל כלי הבלוגים יש אפשרות של ניהול תגובות.

    לימניה לאומנית כמוך יש אתר באנגלית. ב-MSN. מה הבעיה?

    את זה קראת? על אנשים שחושבים כמוך.

    http://www.notes.co.il/sami/22442.asp

    לקרוא לאנשים שמאל סהרורי?

    אגב המאמר הזה פורסם באתר הגדה השמאלית. אחד מאיי השפיות באינטרנט הזאת.

  • Oren  On 25 באוגוסט 2006 at 4:24

    אמור לי מה מזעזע אותך ואומר לך מי אתה (או את)
    שמואלוף לא גאון גדול, וטאוב כותב מצחיק על פוסט מודרניזם, אבל במאמר הזה הוא לוקה בדיוק במה שהוא מבקר את מבוקריו כפי שטלי מראה יפה.
    במקום להתעסק בטיעונים על המלחמה הוא עושה פסיכו אנליזה דה לה שמאטע של דחליל "השמאך הרדיקאלי". מזעזע!!!!??

  • בעז  On 25 באוגוסט 2006 at 8:19

    יש תגובה חדשה על מספר משתתפי ההפגנות? ככה שנוכל להתקדם ולהפריח את שאר הטענות שלך?

  • ערס פואטי  On 25 באוגוסט 2006 at 10:15

    בכיכר מגן דוד לא היו אלפים. ולמיטב זכרוני שמואלוף היה.
    אני מבין שאתה במאבק על הצדק כנגד המניאק שמנסה לשנות את המציאות, אבל זה הבלוג שלי ואני רק כותב את דעותי. מה גם שאם אתה כל כך צודק, בוודאי אינך צריך לדבר בנימה כזו. ואשמח אם תגיב לעניין שעליו כתבתי – כלומר התגובה של שמואלוף. אתה מוזמן לקחת פיסקה ממנה שתבחר וננתח אותה כאן ביחד.
    אני יודע שחלק חשוב מהמאבק השמאלני (אני מניח שתלעג לי אם אכליל עצמי בתוכו, אבל בלי לדעת מי אתה, אני לא סבור שמונופול הצדק והאמת זורח רק לי מהתחת. או לך) הוא להרגיש צודק ומוסרי ועליון. כמו איזה אדם לבן באפריקה הקולוניאלית. לכן, אנא, הבא פיסקה מייצגת של שמואלוף והמשך "להפריך". אם אתה בכל זאת מתעקש להרגיש צודק וטהור ולהסניף לעצמך את האצבע בסגנון הזה – כאמור, לא כאן. תוכל לעזות, אני מקווה, בבלוגים אחרים כולל באתר זה.
    סרקאזם, אגב, הולך הכי טוב בלי שגיאות כתיב.

  • ערס פואטי  On 25 באוגוסט 2006 at 10:18

    (דיברתי במובן אימייל כמובן) והוא התנצל על המחיקה, אותה עשה ממש אוטומטית מאחר ובבלוג שלו כנראה בלתי אפשרי להשאיר פתוח לתגובות מחמת העוינות. אני מניח שבעזרה של מנגנונים עתיידים שעוד יהיו פה באתר יהיה קל יותר לנהל את התגובות.

  • ערס פואטי  On 25 באוגוסט 2006 at 10:19

    מזעזעת, ולי נמאס לתקן לאחור את הטוקבקים שלי (או שלך, בעז) אז נעזוב את דקדוקי הכתיבה התמה.

  • בעז  On 25 באוגוסט 2006 at 13:27

    היא שגיאות הכתיב. צר לי כי היית צריך לחזור אחורה לתקן שגיאות אצלי אך לא זכור לי כי התבקשת לעשות כך. לגבי הנימה, אחרי שכתבת יאללה יאללה כתגובה לפוסט ארוך ומנומק אין לך שום זכות לדבר על נימה. הנימה שלי היתה חותכת מכיוון שהלעג שלך לכמות המפגינים היה מופרך ובכל זאת הוצג כאילו בדקת את העניין.
    לאחר התלונות שלך על שגיאות הכתיב שלי בחרתי שלא להמשיך בדיון קונקרטי,. רק אומר לך מר שמשון היקר שאין בין סרקאזם ושגיעות קתיב שום סתירה.

  • בבון  On 25 באוגוסט 2006 at 15:36

    בעז, בהתחשב בעובדה שכמעט כל מי שעשוי היה לתמוך בהפגנה הזו גר מקסימום עשר דקות הליכה מהמקום שבו התקיימה, קשה להתרגש מכמות המפגינים. מן הסתם גם אתה יודע שהעמדה שלכם נמצאת במיעוט מבוטל בקרב המצביעים בישראל, שגרים ברובם מחוץ לרדיוס הנ"ל, ולא משנה אם היו שם 350 או אלפיים.

    לגבי שמואלוף וידידיו, התרוץ של סגירת תגובות לא תופס. טלי לטוביצקי מסתדרת יופי עם תגובות פתוחות והרשימות שלה לא בדיוק מתחנפות לקונצנזוס. העובדה היא שכמעט כל איש אקדמיה שכותב ברשימות – בודאי הפוסט-ציונים שבינם – סוגר את התגובות שלו. קשה לתאר כמה עלוב ופאתטי לראות את אלו שהדיון והויכוח אמורים להיות כלים עקריים אצלם לא מסוגלים להתמודד עם מה שכל ילד שפותח בלוג אוכל בקלות כל יום. פשוט אפסים.

  • חייש  On 25 באוגוסט 2006 at 21:14

    והגיעו גם אוטובוסים מאזור 04 אבל אותם בטח תעדיף לא לספור מכיוון שהם היו מלאים בערבים ולא באזרחים שווי זכויות.

  • איתי  On 26 באוגוסט 2006 at 9:08

    מה צריך לעשות בכדי שהשמאל ה"רדיקלי" והשמאל ה"פרגמטי" (או שמא "השמאל" הפרגמטי) יצליחו לשתף פעולה במקום להתקוטט?

    לכל אחד מהם תפקיד חשוב בדמוקרטיה השבירה שלנו, אך חלק מאוד נכבד מהאנרגיה מוקדש למריבות ביניהם. בימי "שלום" (טוב, "שגרה") עיקר ההתקפות הן מצד הרדיקלים על הפרגמטיים,
    אך בזמן/בעקבות המלחמה טאוב ואחרים פצחו גם במתקפת נגד.

    השיחה/מלחמה הזו נמשכת ונמשכת, מהווה פורקן רגשות ואלימות או כר לדיון אקדמי,
    אך אף מצביע אחד היא לא מזיזה מחיק הימין שמאלה. חבל.

  • מסעודה משדרות  On 4 בספטמבר 2006 at 3:25

    זה ממש לא העניין.

    העניין הוא שאותם מפגינים מייצגים דיעה של 2% אחוזים מקרב המצביעים היהודיים במדינת ישראל. הם עושים יותר רוח מ-98% האחרים שגרים כאן.

    עצם העובדה שהרוב המוחץ של המשתתפים בהפגנה הם ערבים והאחר הוא שמאל אנטי ציוני רדיקלי רק מראה שהם בכלל לא שווים ייחוס.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: