עונג שליז

 

פרבר של העיר הגדולה, שנות השבעים. מכונית חונה ליד שורת חנויות. נמלה עמלנית חוצה את הכביש, מחוש תיקן באמתחתה, ופתע נדרסת בידי כרמל דוכס חולפת. אבל אנו ננסה להתעלם מהטרגדיה הזו. במכונית, חלונה פתוח חלקית, יושב ילד. הוא שומע את אבא שלו ואת שני האחים שלו מתווכחים עם מישהו באיזו חנות. ההוא צועק לכיוון שלו משהו מלוכלך על ילד מסכן, שקרנים במשפחה שלך. אחד האחים, היפה, אומר לו לפתוח רדיו. שתי נמלות נוספות צועדות בעקבות המעדן הסיני שעל הכביש, מושכות אותו בחזרה כשהנמלה המעוכה צמודה אליו. הן מתייעצות אם להסיר אותה מהמחוש או לקחת את כולו לקן, ואז טובעות ממוחטה של ערס עובר. היה זה מעוף הפרפר שהביא למהפך במדינה מספר שנים אחורי זה, אבל זה באמת לא שייך לסיפור שלנו. הילד מעביר תחנות עד רשת גימל. שוש עטרי חדש חדיש ומחודש מציגה בצהלה את הצמד המדהים (אז עוד היו ערכים וידעו לבטא ה' במדאים) החדש, עם השיר הגזעי החדש. הילד שומע את השיר, בזמן שהאיש בחנות משתכנע בסוף לתת לאחים שלו את הכסף שהוא חייב להם, וכולם מחליקים כאפות בסבבה. גזעיים כאלה, לכולם פאות בלחיים. הוא מסתכל על מעבר החציה, יש שם נמלים עמלניות וג'וקים עמלנים וערסים חולפים בלארקים שצבועים באדום בספריי צבע, והצבע של השמיים כאילו איננו, למרות שיום יפה. והצלילים של השיר הגזעי החדש משקרים לו כל כך בחן, למרות שלא מבין מילה אחת, ולא מבין בפלסטיק, שיש מקום אחר, אפשרות אחרת, תמיד. ועד שהם חוזרים לאוטו ונוסעים, השיר נגמר והוא כבר אחר.

 

Yes Sir, I Can Boogie / Baccara

Mister / Your eyes are Full of hesitation / You make me
wonder / If you know what You're looking for /

Maybe / I wanna keep My reputation /
I'm a sensation / You try me once, You'll beg for more, /

Oh / Yes Sir, / I can boogie / But I need / A certain song /
I can boogie / Boogie woogie / All night long // Yes Sir, /
I can boogie / If you stay, you Can't go wrong / I can
boogie / Boogie woogie / All night long

No Sir / I don't feel very / Much like talking / No, neither
walking / You wanna know / If I can dance // Yes Sir
Already told you / In the first verse / And in the chorus /
But I will give you / One more chance, / Oh

Yes Sir, / I can boogie…

Yes Sir, / I can boogie If you stay, you / Can't go wrong /
I can boogie / Boogie boogie / All night long //

Yes Sir, / I can boogie… 

(*) פורסם במקור כהודעת פורום לפני כשנתיים

 

אני יודע שכאן יש פרויקטים מוסיקליים מתוחכמים, ושרוב המשתתפים באכסניה המכובדת הזו גילו את מיניותם לצלילי, נגיד, ניק דרייק, וגם כן רק עם השיר שלא כולם אוהבים מהתקליט כי הם לא בנאלים, ועשו זאת בפעם הראשונה מינימום עם מוריסי בראש, אבל פאק איט. אני יצאתי מהחביון (הא!) לצלילי שתי שרמוטות במבטא גרמני מגוחך – למרות שהן ספרדיות. פלא שעד היום בורח לי לפעמים "שנל! שנל!" כשאני מגיע לקרבה במצב אינטימי? פאדיחה, השירים שילווו אותך עד הקבר, לא? ואיך שידעו פעם לכתוב באמת, מהלב.